מס"ע - סקירת מידע - הלומדים החדשים: מאפייני דור ה-Z בכיתה ומעבר לכותלי בית הספר
פורטל תוכן בהוראה והכשרת מורים
15.04.19 סיכום   

סקירת מידע - הלומדים החדשים: מאפייני דור ה-Z בכיתה ומעבר לכותלי בית הספר

מהמדור: דרכי הוראה

רן, ע', אלמגור, ר' ויוספסברג-בן יהושע, ל' (2019). הלומדים החדשים: מאפייני דור ה-Z בכיתה ומעבר לכותלי בית הספר. תל אביב: הוצאת מכון מופ"ת, מרכז המידע הבין מכללתי

בני דור ה-Z הם ילידי סוף שנות התשעים עד 2010, כלומר בני כיתות ג' עד הסטודנטים כיום. סקירת מידע זו מציגה את מאפייניהם ואת צורכיהם הלימודיים הייחודיים, ומפרטת את הצעדים המעשיים שעל מערכת החינוך לנקוט כדי להתאים את עצמה למאפיינים ולצרכים אלה. בין השאר מתוארות כאן דרכי הוראה וסביבות למידה חדשניות שנועדו להקל את השתלבותם של בני דור ה-Z בעולם התעסוקה העתידי ובסביבה הטכנולוגית, התרבותית, האנושית, הגלובלית והפוליטית המשתנה.

לסקירה המלאה

לקריאה נוספת

 להכין את דור ה- Z למקצוע ההוראה

מיומנויות דיגיטליות בדור ה-Z: שאלות מפתח בתכניות הלימודים בבית הספר היסודי

 

דור ה-Z: מאפיינים

על פי ספרות המחקר הישראלית והבינלאומית שנסקרה ואשר בחנה רבבות בני 9 עד עשרים בארץ ובעולם, בני דור ה-Z ניחנים במאפיינים הבאים:

  • מחשיבים את עצמם כמומחים וכבעלי מסוגלות טכנולוגית, אך אין להם די אוריינות תקשורתית וחשיבה ביקורתית המאפשרות להעריך את האמינות, החשיבות והרלוונטיות של המידע שהם מוצאים ברשת.
  • מעדיפים לצרוך מידע באופן ויזואלי וגרפי על פני קריאה של מילים.
  • בעלי משך קשב ממוצע קצר במיוחד (Shato & Erwin, 2016).
  • מעדיפים חיפוש מידע באינטרנט על פני שימוש בספרים (Shato & Erwin, 2017).
  • מודעים יותר מבני דורות קודמים לסכנות הפגיעה בפרטיות שמביא השימוש בטכנולוגיה (Carter, 2018).
  • משתמשים יותר במכשירים ניידים (טאבלטים וסמארטפונים) מאשר במכשירים נייחים בהשוואה לבני דורות קודמים (Turner, 2015).
  • מרבים להשתמש בטכנולוגיה כדי לבטא יצירתיות: הפקת סרטונים, עריכת תמונות וקטעי מוסיקה, הכנת מצגות מולטימדיה והעלאת תכנים מקוריים (2010 ,Rosen).
  • מתאפיינים בפערים גדולים בינם לבין עצמם במידת הגישה שלהם לטכנולוגיה וברמת האוריינות הטכנולוגית שלהם.
  • גם אלה שנהנים מגישה למכשירים ולאינטרנט חסרים פעמים רבות כישורים דיגיטליים בסיסיים, כמו היכולת לאתר ביעילות מידע או להעריכו (גולדברג, 2017).
  • אוטודידקטים המעדיפים למידה עצמית על הוראה פרונטלית. אינם תלויים מבחינה אינטלקטואלית במורים.
  • לומדים באופן מיטבי על ידי עשייה ויצירה, להבדיל מהאזנה פסיבית למרצים.
  • מצטיינים במולטי-טסקינג.
  • בעלי תגובה מהירה.
  • שואפים לאינטראקציה מתמשכת ומיידית עם חבריהם ומוריהם באמצעות הרשתות החברתיות.
  • בעלי פי שניים יותר חברים בפייסבוק וברשתות חברתיות נוספות מאשר לבני דור ה-X ודורות קודמים להם.
  • קשריהם החברתיים חוצים פעמים גבולות גיאוגרפיים, תרבותיים ולשוניים ומתקיימים במידה גוברת במרחב הדיגיטלי, ולא פנים אל פנים.
  • המגוונים ביותר מבחינה אתנית ומבחינת מבנה התא המשפחתי ממנו הם מגיעים (לפחות בעולם המערבי): צעירים רבים מגיעים ממשפחות מעורבות מבחינה גזעית, ממשפחות יחידניות או ממשפחות חד-מיניות (McCrindle, 2009; Carter, 2018).
  • נוטים ליזמות: הם למדו מניסיונם הכלכלי של בני הדור הקודם, שידע לנצל את המדיה לצבירת רווחים פיננסים על ידי יצירת אפליקציות, והשקעה במאמצים טכנולוגיים אחרים ושואפים להתפרנס ממאמצי יזמות.
  • הראשונים שהם גלובליים באמת: החל מצריכת מוסיקה, אופנה, מזון, בידור ותרבות וכלה ביצירת קשרים אישיים.
  • בעלי השכלה פורמלית יותר מכל בני דור אחר לפניהם.
  • חווים את אי הוודאות, התנודתיות, המורכבות והעמימות של החיים במציאות משתנה יותר משחוו בני הדורות הקודמים להם.

 

השוואה בין הבייבי בומרס (ילידי 46' עד 64') לבני דור ה-Z

דור הבייבי-בומרס                                              דור ה-Z

העדפה למילולי                                                 העדפה לוויזואלי

למידה מתוך ישיבה והקשבה                                למידה מתוך ניסוי וצפייה

מחנך מועדף: מורה                                             מחנך מועדף: מנחה

שיעור מועדף: תוכן (מה)                                      שיעור מועדף: תהליך (איך)

למידה מועדפת: ממוקדת קוריקולום                        למידה מועדפת: ממוקדת לומדים

מבחן מועדף: בספר סגור                                      מבחן מועדף: בספר פתוח

 

צרכים מיוחדים של בני דור ה-Z

1. בני דור זה יעבדו ויחיו זמן רב יותר, ויהיה עליהם לממן את פרישתם לאורך זמן רב יותר.

2. בשל המציאות הכלכלית והמקצועית המשתנה במהירות, ובכלל זה השינויים התכופים בשוק העבודה, חינוכם של בני דור ה-Z לא יהיה פרויקט הנפסק בגיל מסוים אלא מציאות מתמשכת לאורך כל החיים.

 

צעדים שעל מערכת החינוך לנקוט כדי להתאים למאפיינים ולצרכים של בני דור ה-Z

  • הודות לטלפונים הניידים הפכה חוויית הלמידה לחלק מהווי חייו של הדור בכל מקום, בכל זמן, גיל ומצב. יש לעצב סביבות ואופני למידה המתאימים למציאות זו.
  • להקנות לבני דור ה-Z כישורים מסדר חשיבה גבוה כמו כישורי חשיבה ביקורתית, וכן כישורים טכנולוגיים כמו הבנה של אופן פעולת מערכות המיחשוב, זאת כדי להפוך את הלומדים החדשים למשתתפים פעילים, מודעים ותורמים למרחב המקוון.
  • לפתח בקרב התלמידים את יכולת הבנה בנוגע להטיה הקיימת בפרסומים ברשת ואת היכולת לאמוד טיב המידע ואמינותו (Boyd, 2014).
  • לעודד את התלמידים החדשים להפוך למשתתפים פעילים, מודעים ותורמים למרחב במקוון (שם).
  • לעשות שימוש נבון בוויקיפדיה ככלי חינוכי. להסביר מה פירושו של דף ההיסטוריה של עריכת הערך: מי ערך אותו, אילו שינויים בוצעו ומדוע?
  • להשתמש ברשתות החברתיות כמו פייסבוק או ווטסאפ ככלי לשיתוף חומר לימודי כמו סיכומי שיעור, גרפים ותמונות ולהודעות אדמיניסטרטיביות על ביטול שיעורים, מועדי מבחנים וכו'; זאת באופן מדוד, שיימנע מהצפת מידע ומנזקים כמו פגיעה בפרטיות (2017 ,Asterhan & Bouton).
  • לעבור ללמידה ממוקדת-תלמיד המאפשרת לבנות תוכנית לימודים גמישה יותר, שניתן לשנות בה תכנים ופעילויות בהתאם לתחומי העניין של התלמידים, להתפתחויות הטכנולוגיות האחרונות, למצבים ולאירועים אקטואליים.
  • לגלות גמישות ולהכיר בכך שהידע אינו עוד בלעדי לאיש ההוראה.
  • לקדם גישות למידה מעמיקה (deeper learning).
  • לעודד שיתופי פעולה, למידה עצמית, למידה פעילה, חקר עצמי ופיתוח רעיונות עצמאיים.
  • להכיר בידע שהתלמידים מביאים עמם לכיתה, ולסייע להם לשלב ידע זה בידע חדש שנרכש כדי ליישם במצבים חדשים.
  • להעניק לתלמידים ביטחון במציאת הפתרונות שלהם. למשל באמצעות למידה מבוססת פרויקטים.

 

אופני למידה והוראה

יש לפתח וליישם אסטרטגיות הוראה שיהפכו את תהליך הלמידה למהנה ויגבירו את המוטיבציה של הלומדים:

  • להשתמש בטכנולוגיה ניידת ובאפליקציות כשניתן.
  • להנגיש את חומר הקריאה הנדרש למכשירים חכמים.
  • להטיל מטלות קריאה רק בקשר למידע הכרחי.
  • לעודד שיתופי פעולה באמצעות שימוש באתרי רשתות חברתיות כמו פייסבוק, טוויטר, בלוגים או קבוצות דיון.
  • לחזק הקניית מושגים באמצעות סרטוני יוטיוב.
  • לשחק במשחקים אינטראקטיביים כמו Kahoot או Socrative שהופכים את הלמידה למהנה ומעודדים חשיבה ביקורתית.
  • לערוך רפלקציה באמצעות צילומי וידאו של הלומדים, דיווח עצמי וניתוח.
  • לעבור מהוראה בכיתות מסורתיות עם מבנה מסורתי של הרצאות פרונטליות, שאינו תואם עוד לבני דור ה-Z, לשימוש בשיטות חדשניות כמו "הכיתה ההפוכה".
  • לעבור ללמידה פעילה המאפשרת לתלמידים להשתתף באמצעות חקר מקרים, פרויקטים קבוצתיים, הצבעה מקוונת, שימוש בבלוגים, או מטלות של חשיבה ביקורתית.
  • להשתמש בכלים נרטיביים או סיפור סיפורים בדיון המציג דעות שונות וזוויות ראייה מגוונות.
  • לעודד תלמידים למצוא אתרי אינטרנט מתאימים לנושאי המחקר או לחלוק מידע זה עם הכיתה.
  • להקנות ערכים כמו אחריותיות, תפיסה עצמית (self conception), זהות עצמית וערך עצמי הנחשבים כחיוניים להצלחה בלמידה, ליצירת תחושת בטחון, למכוונות עצמית (self directedness) ולמסוגלות עצמית (self efficacy).
  • להנהיג שיטת למידה והנחייה הדדית (reciprocal practice), המתאימה יותר משיטת הוראה ליניארית ופרונטלית, שכן היא מאפשרת חלופי מידע באמצעות זרמי למידה חדשים ומתמשכים העוברים בין הלומדים ואנשי ההוראה.
  • לטפל בנושאים הלקוחים מחיי היומיום במקום בפרויקטים המיועדים ללמידה מחוץ להקשר או לכישורים הנדרשים בעולם האמתי יכולים לתת מענה לצרכי הלמידה של דור זה.
  • לנקוט יוזמות כמו Next Generation Science Standards המציעות למידה מבוססת-פרויקטים, המתמקדת בפתרון בעיות מציאותיות ומקנה ללומדים את הכישורים הדרושים להתמודדות עם מציאות המאה ה-21 (Achieve 2017).
  • לעצב מטלות המביאות בחשבון שתלמידים יעשו שימוש בכישורים ובאסטרטגיות להנגשת מידע, לפענוח ולניסוח מסרים חדשים באופן מוסרי וביקורתי.
  • לארגן משימות העושות שימוש בטכנולוגיה באופן שיתופי, כולל פעילות מרושתות.
  • להנהיג פעילויות הכוללות חשיבה ביקורתית כדי להעריך את אמינות ואמיתות מקורות המידע שמצאו.
  • לפתח פעילויות לפתרון בעיות באמצעות מקורות טכנולוגיים באופן שיתופי, משתף ופעיל.
  • להשתמש במשחקים חינוכיים המעודדים עבודת צוות ופיתוח ערכים מוסריים.

 

ההנחות שעל מערכת החינוך לאמץ

? למידה היא תהליך בו מתהווים קשרים מיוחדים בין מקורות מידע.

? למידה עשויה לנבוע גם ממכשירים.

? היכולת לדעת יותר חיונית יותר מאשר מה ידוע כבר כעת.

? שימור קשרים וטיפוחם חשוב כד לקדם למידה מתמשכת.

? היכולת לראות את הקשרים בין השדות השונים, הרעיונות והמונחים השונים היא מיומנות ליבה.

? מידע עדכני ומדויק הוא מטרתו של כל תהליך למידה בעידן הדיגיטלי.

? קבלת החלטות היא תהליך למידה בפני עצמו. יש לבחון את הבחירה מה ללמוד ואת משמעות המידע החדש מבעד לעדשת המציאות המשתנה. ייתכן שמענה נכון היום יהיה שגוי למחרת בשל שינויים באקלים המידע המשפיע על ההחלטה (Siemens, 2005).

 

סביבות הלמידה המותאמות למאפייני למידת דור ה-Z

בסביבות למידה מעורבות (blended learning environment) הלומדים מעורבים ברמות שונות עם מספר מקורות לימוד (דיגיטליים, מודפסים, עמיתים, מורים) כדי להגיע ללמידה מעמיקה.

שינוי ממבנה כיתה מסורתי, הכולל שורות של כסאות ושולחנות הניצבים מול הלוח, למרחבי למידה ממוקדי תלמידים, התומכים במקסום שיתופי פעולה, בלמידה מכוונת עצמית, בלמידה פעילה, במחקר וביצירה עשוי לתרום לשיפור יכולות הלמידה של הלומדים החדשים. מרחבים למידה אלו מאפשרים פעילות בקבוצות קטנות, עבודה פרטנית במכשירים חכמים וגם הנחיה פרונטלית במידת הצורך. הם נשענים על עקרון של ניידות, גמישות, גיוון וחיבור: שולחנות וכסאות הניתנים להזזה, תחנות שונות ומרחבים משולבים במקום מבנים נוקשים. חשיבה חדשנית בתכנון האדריכלי של המרחב יכולה לסייע לבתי ספר לשפר את התשתיות שלהם כך שיתנו מענה לדרישות לומדים החדשים וישפרו את למידתם (Freeman, 2017).

בניית מרחבים רב תכליתיים לפעילויות קבוצתיות, חדרי דיון קטנים ללמידה ומרחבים מעורבים לפעילות אקדמית וחברתית נחוצה כדי לתת מענה למאפייני הלומדים החדשים. הלמידה נתפסת כעת כרב ממדית, הכוללת מאפיינים קוגניטיביים, חברתיים וניסיוניים. הלומדים החדשים מעדיפים למידה פרקטית וניסיונית, הם מפיקים תועלת מפעילות עצמאית לפתרון בעיות. במרחבים שונים כמו בספרייה ובמרחבי למידה מוגדרים בחלל המוסד הלימודי, וכן במרחבי שהייה בלתי פורמליים כמו חדרי אוכל, אולמות קריאה ועוד. עיצוב מרחבי למידה בהתאם למאפייני הלומדים החדשים יכלול בחירה בריהוט מתאים ונוח, ישים דגש על גישה לאינטרנט אלחוטי ולחיבורים אלקטרוניים, ועל משטחי כתיבה שאינם רק שולחנות בכיתות הלימוד (שם).

 

תפקידי המוסד הלימודי בחינוכם של בני דור ה-Z

  • להגביר את המודעות לבטיחות מקוונת (הגנה מפני פרטיות, שיימינג וכו').
  • להשלים את התיווך ההורי בכל הקשור לשימוש בכלים הדיגיטליים על ידי מתן גישה בסיסית ובטוחה לאינטרנט עבור ילדים, שהוריהם אינם מעודכנים דיים או בעלי מסוגלות תקשורתית.
  • לדון עם התלמידים על הפעילויות המקוונות שלהם או על מה עליהם לעשות לאחר חוויה שלילית ברשת.

 

תפקידי ההנהגה במערכת החינוך

  • לבנות שותפויות שירחיבו את מקורות סביבת הלימודים ואת מרחבי הלמידה באמצעות תקשורת עם משפחות הלומדים, עם גופים עסקיים, עם מוסדות תרבותיים או עם מוסדות להשכלה גבוהה, וכן על ידי קשר עם בתי ספר אחרים ועם סביבות למידה אחרות באמצעות רשתות.
  • לדאוג לכך שהפיתוח המקצועי של המורים יכלול מידע בנוגע לשימוש בטכנולוגיות חדשות, כולל אסטרטגיות הוראה חדשניות (2013 ,Gu & Zhu).

 

עקרונות כלליים שמומלץ להקפיד עליהם בהוראת בני דור ה-Z

  • פרסונליות – למידה מותאמת אישית של התלמיד באמצעות המורה, התלמיד וטכנולוגיות מתלוות.
  • שיתופיות – פיתוח מיומנויות שיתוף פעולה בין תלמידים.
  • אי-פורמליות – למידה מחוץ למסגרות פורמליות ברשתות חברתיות והתארגנויות עצמיות של קבוצות וקהילות ללמידה.
  • גלוקליות – איזון בין מגמות כלל עולמיות המתפתחות בחינוך לבין מגמות מקומיות.
  • תמורתיות – הכנת הלומדים והמערכת לשינויים הרבים המתרחשים ולגיבוש יכולת התאמה אישית לשינויים תכופים אלה.
  • תכלול זהות וייעוד אישי – פיתוח וגיבוש עצמאי של זהות וייעוד אישי של הלומד.

 

סיכום: הצורך בשינוי מערכת החינוך

שיטת ההוראה הליניארית והפרונטלית המסורתית אינה תואמת את אופן הלמידה של בני דור ה-Z. במקומה, יש לאמץ שיטת למידה והנחייה הדדית המאפשרת חלופי מידע באמצעות זרמי למידה חדשים ומתמשכים העוברים בין הלומדים ואנשי ההוראה.

 

ביבליוגרפיה 

גולדברג, ע. (2017). דור הגוגל כאתגר למערכת החינוך. לימודים: כתב עת וירטואלי לענייני חינוך והוראה, 13, 9-1

Achieve. (2017). Next generation science standards. Retrieved from
http://www.achieve.org/next- generation-science-standards

Asterhan, C. S., & Bouton, E. (2017). Teenage peer-to-peer knowledge sharing
through social network sites in secondary schools. Computers & Education, 110, 16-34

 Boyd, D. (2014). It's complicated: The social lives of networked kids. New Haven and London: Yale University press, 1-28 

,Carter, T. (2018). Preparing generation Z for the teaching profession. Srate Journal
 1-8 ,27 (1), London: Yale University press, 1-28

.(Freeman, A., Adams Becker, S., Cummins, M., Davis, A., & Hall Giesinger, C. (2017
The NMC/CoSN Horizon Report: 2017 K-12 Edition. Austin, TX: The New Media
Consortium

Gu, X., Zhu, Y. & Guo, X (2013). Meeting the “Digital Natives”: Understanding the
(acceptance of technology in classrooms. Educational Technology & Society, 16 (392–402

McCrindle, M. (2009). Beyond Z: meet generation alpha. The ABC of XYZ
Understanding the global generations. Bella Vista, AU: McCrindle Research. Retrieved
:from
https://www.researchgate.net/publication/328347222_The_ABC_of_XYZ_Understand
ing_the_Global_Generations

Rosen, L. (2010). Understanding the iGeneration – before the next mini-generation
:arrives. NiemanReport. Retrieved from
https://niemanreports.org/articles/understanding-the-igeneration-before-the-next-minigeneration-arrives/

Shatto, B., & Erwin, K. (2016). Moving on from millennials: Preparing for generation z
The Journal of Continuing in Nursing, 47 (6), 253-254

Shatto, B., & Erwin, K. (2017). Teaching millenials and generation Z: Bridging the
generational gap. Creative Nursing, 23 (1), 24-28

Siemens, G. (2005). Connectivism: A learning theory for the digital age. Retrieved from: http://www.itdl.org/journal/jan_05/article01.htm

Turner, A. (2015). Generation Z: Technology and social interest. The Journal of
Individual Psychology, 71 (2), 103-113