מס"ע - האם דוברים דו-לשוניים מאוחרים צורכים מורפולוגיה טהורה במהלך זיהוי מילה? מחקר של הטרמה-מוסווית על עברית כשפה זרה
פורטל תוכן בהוראה והכשרת מורים

מילות מפתח

מאמרים סמוכים

חיפוש במאגרי מופ"ת

14.04.19 סיכום   

האם דוברים דו-לשוניים מאוחרים צורכים מורפולוגיה טהורה במהלך זיהוי מילה? מחקר של הטרמה-מוסווית על עברית כשפה זרה

מהמדור: הוראת תחומי הדעת

Farhy, Y., Veríssimo, J., & Clahsen, H. (2018). Do late bilinguals access pure morphology during word recognition? A masked-priming study on Hebrew as a second language. Bilingualism: Language and Cognition, 21(5), 945-951

למאמר המלא

 

סיכום המאמר נכתב על-ידי ד"ר דניאל שפרלינג ממכון מופ"ת

 

* בעוד שעבור דוברי עברית שפת אם נמצאה הטרמה שהושפעה מהבניין אך לא מגזרת הנטוי, בקרב דוברי עברית כשפה שנייה נמצאה מגמה הפוכה הטרמה מורפולוגית תלויה לחלוטין בגזרת הנטוי ולא על בניין

* דוברים מאוחרים של שפה שניה עושים שימוש וניתוח חסר מבחינה דקדוקית במהלך עיבוד לשוני

 

מחקר זה בוחן אם דוברים לא ילידיים, דו-לשוניים עושים שימוש במידע מורפולוגי ומורפו-סינטקטי במהלך חשיפה וירטואלית של מילים באותו האופן כפי שעושים דוברים ילידים.

לקריאה נוספת ראו:

קורלציה בין מודעות פונולוגית ומורפולוגית לבין קריאה של מילים מנוקדות ולא-מנוקדות בערבית כשפה ראשונה ועברית כשפה שנייה

סוגיות עיקריות ברכישת שפה שנייה מאז שנות התשעים של המאה העשרים

מנבאי הצלחה בטווח ארוך של כתיב באנגלית אצל תלמידים דוברי עברית בחטיבת הביניים

השאלה, העומדת במחקר זה נמצאת במחלוקת בספרות. יש מי שטוען, כי דוברים ילידיים ודוברים שאינם ילידיים מיישמים את אותם מנגנונים לעיבוד מילים מורכבות מבחינה מורפולוגית אך שדוברים לא-ילידיים עלולים להיות מושפעים בצורה שלילית מקשיי בשליפה, זיכרון או מהירות עבודה איטית יותר (Hopp, 2016). מאידך, יש מי שמחזיק בטענה כי קיימים הבדלים מובהקים יותר בין דוברים ילידיים ודוברים שאינם ילידיים בכל הנוגע לעיבוד משפטים ולתהליכים מורפולוגיים (Clahsen, Felser, Neubauer, Sato, & Silva, 2010). הבדלים אלה באים לידי ביטוי שדוברים לא-ילידיים, גם אלה שכושרם השפתי גבוה, נוטים להתקשות בבנייה או מניפולציה של ייצוגים דקדוקיים מופשטים בזמן אמת, ושעיבודם של מילים מורכבות מבחינה מורפולוגית נשען יותר על אחסון צורות מורכבות ופחות על מבנים מורפולוגיים.

מחקרי הכנה, בעיקר הכנה מוסווית, משמשים להבנת הרמזים שעליהם מערכת זיהוי המילים נסמכת בתהליכים מורפולוגיים (Marslen-Wilson, 2007). המחקר הנוכחי הוא הראשון שמתמקד בשפה שמית (עברית) כשפה שנייה. בהינתן ששפה זו מונעת בעיקר ממורפולוגיה ומעוצבת מחילוץ מבנה מילים מורכב (שורשים ודפוסי מילים) ללא קשר במשמעות או מבנה צורני, בחינת המורפולוגיה העברית הינה אידיאלית להבנת תפקיד המורפולוגיה בקרב דוברים לא-ילידיים.

מחקר זה בוחן האם דו-לשוניים מאוחרים עושים שימוש במורפולוגיה טהורה במהלך זיהוי מילים  באופן דומה לזה של דוברים ילידיים באמצעות בחינת הרגישות לבניינים בעברית (כמקרה של מורפולוגיה טהורה) של דוברים דו-לשוניים מאוחרים. באופן ספציפי נבחנה נטיית דוברים אלה להטרים (priming) שורשים מפעלים השייכת לצורת פיעל (Piel) ופעל (Paal), המוצגים בשתי צורות (זמן עבר ומקור). ממצאים אלה הושוו לשימוש שעשו דוברים ילידיים בצורות אלה אך הראו הטרמת שורשים מפיעל ולא מצורת פעל. השערת החוקרים הייתה שאם דוברים דו-לשוניים רגישים להבחנה שבין רמות הבניינים במידה דומה, הם יראו דפוס הטרמה דומה לזה של דוברים ילידיים. לעומת זאת, אם הם משתמשים בחסר במידע מורפולוגי, הם יצביעו על תוצאות דומות בהמשך להטרמת שורשים מפיעל ומפעל.

במחקר השתתפו 58 דוברי עברית כשפה שנייה בגיל ממוצע 28.7, שגרו בישראל והיגרו מדרום אמריקה כשספרדית או פורטוגזית היא שפת האם שלהם. הם למדו את השפה העברית באיחור (בגיל ממוצע 14) וזכו בציון ממוצע 96 בבחינת מיון בעברית (יע"ל). הניסוי כלל הצגה של 42 פעלים בבניין התפעל בגוף שלישי בזמן עבר. לכל מילה הוצמדה 3 סוגי הטרמה: הטרמה בצורת פעל בהתבסס על אותו השורש; הטרמה בצורת פיעל בהתבסס על אותו השורש; והטרמה נוספת, בלתי קשורה ללא חפיפה עם הצורה המקורית של המילה מבחינה אורתו-גרפית, פונולוגית או סמנטית. מבנה הניסוי כלל הצגה של הטרמות בסדר זה ל-21 פעלים בצורה נטויה ובלתי נטויה. בנוסף נכללו עוד 336 משימות השלמה של הצמדת מילים ופסבדו-מילים.   

המחקר הראה, שדוברים מאוחרים של עברית מראים השפעה דומה של הטרמת שורשים מורפולוגית בצורת נטוי ללא קשר לצורת פיעל (Piel) או פעל (Paal). עם זאת, כשהפעלים מוצגים בצורה נטויה (גוף ראשון עבר), לא הובחנה הטרמה הן בצורת פיעל הן בצורת פעל. ממצאים אלה עמדו בניגוד לממצאים שהתקבלו ביחס לדוברי עברית שפת אם. שם, נמצאו השפעה של הטרמת שורשים בבניין פיעל בלבד במצב שבו הוצגו מילים בצורה נטויה ולא-נטויה. לסיכום, בעוד שעבור דוברי עברית שפת אם נמצאה הטרמה שהושפעה מהבניין אך לא מגזרת הנטוי, בקרב דוברי עברית כשפה שנייה נמצאה מגמה הפוכה הטרמה מורפולוגית תלויה לחלוטין בגזרת הנטוי ולא על בניין.

ביגוד למה שנטען בספרות כאילו הבניניים בשפה העברית יוצרים "מורפולוגיה טהורה" ללא משמעות מיוחדת לתכונותיהן הסמנטיות והתחביריות (Aronoff, 1994), ממצאים אלה מראים, שדוברי עברית שפת אם מבחינים בין בניינים שונים ומשתמשים במידע זה במהלך זיהוי ויזואלי של מילים, בעיקר דרך הפרדת השורש מבניין פיעל או גישה לשורשים מלאים בבניין פעל.

לעומת זאת, עולה ממחקר זה שדוברים מאוחרים של עברית משתמשים בפעלים מבניינים פיעל ופעל באופן דומה ולא מראים רגישות לרמזים טהורים מבחינה מורפולוגית במהלך זיהוי צורות מורכבות של מילים. ממצאים אלה מצביעים על כך שזיהוי מילים עבור דוברים מאוחרים של עברית הוא פחות רגיש לרמזים מורפולוגיים (בניינים) ומורפו-סינטקטיים (הטייה לפי גופים). חשיבותו של מחקר זה נעוצה בתרומתו לקביעה לפיה גם דוברים מאוחרים של שפה שניה עושים שימוש וניתוח חסר מבחינה דקדוקית במהלך עיבוד לשוני.   

   

 

 

  

 

ביבליוגרפיה

Aronoff, M. (1994). Morphology by itself: Stems and inflectional classes. Cambridge, MA: MIT Press

   Clahsen, H., Felser, C., Neubauer, K., Sato, M., & Silva, R. (2010). Morphological structure in native and nonnative language processing. Language Learning, 60, 21-43

Hopp, H. (2016). The timing of lexical and syntactic processes in second language sentence comprehension. Applied Psycholinguistics, 37, 1253-1280

Marslen-Wilson, W.D. (2007). Processes in language comprehension. The Oxford handbook of Psycholinguistics, 11, 495-524