מס"ע - הוד מעלתה הסטודנטית: שוק ההשכלה הגבוהה וחוסר שביעות הרצון הנרקיסיסטית של הסטודנט-צרכן
פורטל תוכן בהוראה והכשרת מורים
07.04.19 תקציר   

הוד מעלתה הסטודנטית: שוק ההשכלה הגבוהה וחוסר שביעות הרצון הנרקיסיסטית של הסטודנט-צרכן

מהמדור: פסיכולוגיה חינוכית

Nixon E., Scullion R., Hearn R. (2018). Her majesty the student: marketised higher education and the narcissistic (dis)satisfactions of the student-consumer, Studies in Higher Education, 43:6, 927-943

לתקציר באנגלית

לקריאה נוספת

יחסי בית ספר–משפחה, שביעות רצון מבית הספר והישגים לימודיים של אנשים צעירים

פדגוגיה נענית תרבות תחת מצור

הביקורת על מסחורה ההולך והגובר של ההשכלה הגבוהה הולכת ומעמיקה ככל שהשלכות היגיון השוק על הפדגוגיה מתבררות. המאמר הנוכחי מנתח את אחד מהגורמים המרכזיים בתהליכי המסחור של האקדמיה: הסטודנט-צרכן. כותבי המאמר מציעים פרשנות פסיכואנליטית של הנרטיבים של הסטודנט, בתרבות חינוכית בה הסטודנט מובנה כצרכן ריבון. הממצאים עולים מראיונות עומק שביקשו לחקור את חוויות הבחירה האקדמיות של הסטודנטים. הפרשנות הביקורתית המוצעת במאמר מראה כיצד אידיאולוגיית שוק במסגרת ההשכלה הגבוהה מעצימה ביטויים של תשוקות נרקיסיסטיות ושל אינסטינקטים תוקפניים המחזקים את תגובות שביעות הרצון וחוסר שביעות הרצון המשמעותיות כל כך לשוק העכשווי של מוסדות ההשכלה הגבוהה. המאמר טוען כי ביסוד הנזק שנגרם לפדגוגיה בעקבות תפיסות נאו-ליברליות בלתי מבוקרות מונחים סיפוקים ותיסכולים נרקיסיסטיים.

מובן מאליו שמצב עניינים זה פוגע באיכות ההשכלה הגבוהה כיוון שהוא מאיים ומגביל את יכולת הפעולה של הסטודנט כמו גם של המרצים ומכשיל את האפשרות ליחסים של כבוד הדדי ושל אמון בין הגורמים השותפים למערכת כולה. בנוסף, ייחוס כוח רב כל כך לסטודנט-צרכן עלול לגרום ליצירת ציפיות לא מציאותיות אצל הסטודנט עצמו ולהבנה לא נכונה של הישגיו, של ניסיונו האקדמי, ושל התרבות האקדמית בכללה("אם האוניברסיטה קיימת עבורי, בהכרח אקבל ציונים גבוהים"), במיוחד אם מדובר במוסדות אקדמיים שמקיימים עדיין את ערכי הליבה, המטרות והאידיאליים המסורתיים של האקדמיה.

ברור לכותבי המאמר כי טענתם לא תנעם לחוקרים רבים המתעניינים בפדגוגיה ואולי הם אף יכחישו את הטענה ("זה אולי נכון בבתי ספר אחרים, אבל לא אצלנו"). ברורות להם גם מגבלות המחקר כיוון שהוא מתמקד בסטודנטים ממעמד הביניים ובמובן זה ודאי אינו מקיף דיו. ובכל זאת, מתוך הניתוח שבוצע, עולה דמותו של הסטודנט-צרכן כנורמה ערכית. סטודנטים יכולים אולי לטעון (במיוחד באוזני אנשי אקדמיה) שהם מחפשים אתגרים, אך הניתוח של סיפורי הבחירה הפדגוגיים שלהם ושל חוויות החיים האוניברסיטאיים שלהם, מגלים מוטיבציה מסוג אחר. אם ברצוננו לשנות זאת, ראשית חשוב להכיר במורכבות זו ובתנאים הכלליים (והכלכליים) שאחראים ליצירתה.