מס"ע - הפרעת קצב וקשיבות: המורים שהפכו את המדיטציה לכלי פדגוגי
פורטל תוכן בהוראה והכשרת מורים

מילות מפתח

מאמרים סמוכים

חיפוש במאגרי מופ"ת

12.03.19 לינק   

הפרעת קצב וקשיבות: המורים שהפכו את המדיטציה לכלי פדגוגי

מהמדור: מורים - התפתחות מקצועית

קשתי, א' (2019). הפרעת קצב וקשיבות: המורים שהפכו את המדיטציה לכלי פדגוגי. הארץ

 *תרגול מיינדפולנס מפתח את האיכויות והמטרות של חינוך במאה ה–21, הכוללות עמדות פרו־חברתיות, למשל אמפתיה, חמלה, רגישות אתית, יצירתיות ויכולת לפתור בעיות

* בשיעורים מדברים גם על כעס ועל פחד, על תגובות של הגוף כאשר נכנסים לכיתה רועשת או לחדר המורים. הרעיון הוא להתחיל לשים לב, לזהות דפוסים והרגלים, לא להגיב באופן אוטומטי

* לדברי מורה שהשתתפה בקורס, היא הצליחה לנטרל כעס ו"תחושה לא נעימה שמתחילה להתפשט בבטן", במפגש טעון עם הורי תלמיד, אחרי שנזכרה בתרגיל שלמדה בשיעור קודם

עשרות מורים בתיכון אורט גוטמן נתניה לומדים לתרגל מיינדפולנס. תרגול זה מבקש להסיט, באופן מכוון ומודע, את תשומת הלב מן החוץ אל הפנים — אל תחושות הגוף, המחשבות, הרגשות, תוך השעיית השיפוט. השעיה זו נועדה לאפשר אבחנה טובה יותר מה נכון לעשות בכל רגע. מחקרים שנערכו בעשורים האחרונים מראים כי תרגול מיינדפולנס במשך שמונה שבועות מביא להפחתה של לחץ, לירידה ברמות דיכאון וחרדה ולשיפור במצב הרוח. יוזמי התוכנית מבקשים לשנות את האופן שבו פועלים בתי הספר, במציאות תזזיתית ומרובת גירויים ולחצים.

לכתבה המלאה

לקריאה נוספת

התרשמויות הורים לילדים בחינוך מיוחד מיישום טכניקות מיינדפולנס להפחתת מתחים

החזון וההיגיון של חינוך קונטמפלטיבי ושל פדגוגיות התבוננות

מנהלת בית הספר, טל בר-מעוז, מסבירה שדווקא באווירה העמוסה והלחוצה בבית הספר חשוב לשפר את הרווחה הגופנית והנפשית: "במצב מתמיד של 'הפרעת קצב' צריך לשים נקודה ולנשום".

בתמיכת רשת אורט והרשות המקומית, זו השנה השלישית שבר־מעוז מציעה למורים בתיכון ללמוד קורס במיינדפולנס. כ–80 מורים השתלמו בקורס המבוא, שנמשך 30 שעות על פני 15 מפגשים ומטרתו לקדם "מודעות קשובה".

בשנים האחרונות, בקצב הולך וגובר, תרגול מיינדפולנס תופס מקום נכבד בין יוזמות שמבקשות לשנות את האופן שבו פועלים בתי הספר, בעיקר במציאות תזזיתית ומרובת גירויים כמו זו המאפיינת את החיים המודרניים.

 

ללמד את הילדים גמישות רגשית

ד"ר נאוה לויט בן־נון, מנהלת מרכז סגול למוח ותודעה במרכז הבינתחומי בהרצליה, גורסת כי אחד התפקידים המובהקים של בתי הספר הוא "ללמד את הילדים גמישות רגשית, שידעו לנהל את עצמם מול כל המידע וההפתעות, שתהיה להם עמידות נפשית. הבעיה היא שגם מורים לא הוכשרו, לא כילדים ובטח לא כאנשי מקצוע, להכיר את מערכות הקשב והרגש. אם זה המצב, איך הם יכולים לטפח את המיומנויות האלה אצל הילדים שלנו. ואכן, בסדנאות שאנחנו מעבירים, בולט שלא פשוט להם לעצום עיניים ולהסתכל פנימה".

לויט בן-נון סבורה כי מערכת החינוך מתעלת את המורים לדפוסים של פיקוח ושליטה, במקום לפתח אצלם את היכולת להרחיב את המרחב הנפשי של התלמידים. לא פלא שהשחיקה גבוהה, היא אומרת, ומכאן הדרך קצרה ללחץ, לדיכאון ולחרדה. "שקט הוא גם היכולת לווסת גירויים, להתמודד עם הצפה. זה הבסיס לבריאות נפשית, יחד עם היכולת להסתכל על כל סיטואציה מכמה נקודות מבט. אין כמעט שום התייחסות למיומנויות האלה בבתי הספר.

הנחת המוצא של המיינדפולנס היא שאפשר לפתח מיומנויות של קשב וויסות רגשי באמצעות תרגילי מדיטציה. זהו כלי שניתן לרכוש. ב–2014 פורסם מחקר נרחב שבדק 24 תוכניות מבוססות מיינדפולנס בארה"ב, מכיתות א' ועד י"ב. לפי מחבריו, "תרגול מיינדפולנס מפתח את האיכויות והמטרות של חינוך במאה ה–21, הכוללות עמדות פרו־חברתיות, למשל אמפתיה, חמלה, רגישות אתית, יצירתיות ויכולת לפתור בעיות". מסמך שפרסם בשנה שעברה ארגון OECD על "עתיד החינוך" מתייחס לצורך הדחוף ב"מיומנויות חברתיות ורגשיות" של תלמידי העתיד. לאחרונה הודיעה ממשלת בריטניה על הכנסת שיעורי מיינדפולנס ל–370 בתי ספר. בשיעורים אלה בבריטניה המורים יהיו מומחים לבריאות הנפש, והמטלות יכללו תרגול טכניקות התרגעות, תרגילי נשימה ושיטות נוספות, האמורות "לסייע להם לווסת את רגשותיהם".

יש שיגדירו את תרגול המיינדפולנס כמעשה "רוחני", אחרים יעדיפו להשתמש במונחים כמו "אימון מנטלי" או "מוחי".

השיעור שבו נכח כתב עיתון "הארץ", אור קשתי, נפתח בתרגיל קצר של שלוש דקות: הראשונה הוקדשה למחשבה על אירועים קודמים בעבר; השנייה התמקדה בהווה באמצעות תשומת לב לנשימה; והשלישית יועדה לבירור התחושה הפיזית וגם הרגשית. המדריך הציע לעצום עיניים, לשוטט עם התודעה ולבדוק את "מזג האוויר הפנימי". לדבריו, "כל תשובה היא טובה". בשלב האחרון ביקש המדריך לחשוב על דרכים לשיפור המצב הפנימי, אם יש משהו שיכול להועיל.

 

20% מהמורים מדווחים על שינוי משמעותי

בשיעורים מדברים גם על כעס ועל פחד, על תגובות של הגוף כאשר נכנסים לכיתה רועשת או לחדר המורים. הרעיון הוא להתחיל לשים לב, לזהות דפוסים והרגלים, לא להגיב באופן אוטומטי.

אחת המורות סיפרה לקשתי כי הצליחה לנטרל כעס ו"תחושה לא נעימה שמתחילה להתפשט בבטן", במפגש טעון עם הורי תלמיד, אחרי שנזכרה בתרגיל שלמדה בשיעור קודם.

לדברי ד"ר לויט בן־נון, כ–20% מהמורים מדווחים על שינוי משמעותי בעקבות ההשתלמויות שעברו.

"המיינדפולנס מחזיר אותנו למשהו שכולם יודעים: הצורך להקשיב, לעצור רגע", אמרה אחת מחברות הצוות הבית-ספרי הפנימי שמקדם את יישום המיינדפולנס במוסד. "לא מדובר ברעיונות חדשים. הם תמיד היו שם. ההבדל הוא שעכשיו נפתחה הדלת להשתמש בהם".