מס"ע - אודות לומדים מחוננים בחינוך ביתי
פורטל תוכן בהוראה והכשרת מורים
20.02.19 סיכום   

אודות לומדים מחוננים בחינוך ביתי

מהמדור: חינוך מיוחד ולקויי למידה

Jolly, J. L., Matthews, M. S. (2018). The chronicles of homeschooling gifted learners, Journal of School Choice, 12:1, 123-145

לתקציר באנגלית

לקריאה נוספת

סקירת ביקורת על הספר "חינוך ביתי באמריקה: תפיסה והערכה של התנועה"

למה, בית ספר, למה? תלמידים מחוננים הנכשלים בלימודים

יומני רשת בהתמחויות בהכשרת מורים: קידום הרפלקציה והמסוגלות העצמית תוך הפחתת המתח?

  • קיימים הבדלים בין משפחות של ילדים מחוננים הבוחרות בחינוך ביתי לבין משפחות חינוך ביתי מהאוכלוסיה הכללית
  • בתי הספר הציבוריים לא מגלים ענין מספק במשפחות של ילדים מחוננים הבוחרות בחינוך ביתי ואינם שואלים את עצמם מדוע משפחות אלה מדירות רגליהן מבתי הספר
  • ב-1988 הצביעה החוקרת ון גאלן על שתי סיבות מרכזיות שמניעות משפחות לבחור בחינוך ביתי: אידיאולוגיה ופדגוגיה
  • על החינוך הביתי באוכלוסייה הרגילה במאה ה-21 יש אמנם מחקרים אבל על מחוננים בחינוך ביתי אין מספיק נתונים
  • המחקר הנוכחי בוחן ארבעה בלוגים של אמהות לילדים מחוננים דרך סקירת הבלוגים וראיונות
  • הממצאים נוגעים לארבעה נושאים: אופן ההגעה לחינוך הביתי, תכנון המערכת הביתית, הבלוג (רפלקציה) כדרך להתקדם, נתינה וקבלה של מידע דרך הבלוג

 

מבוא

חינוך ביתי הפך בשני העשורים האחרונים לאופציה ממשית עבור משפחות של ילדים מחוננים בעולם כולו. אך למרות הצמיחה בשיעור המתחנכים בבית, יחסם של בתי הספר לתופעה הוא אמביוולנטי אם לא אדיש. יותר מכל מעיד יחס בתי הספר לתופעה על חוסר עניין בשאלה מדוע יותר ויותר תלמידים מחוננים מדירים רגליהם מהמוסדות הרגילים. בהתאמה, גם המחקר על חינוך ביתי של מחוננים לוקה בחסר.

מחקרים ראשוניים מוכיחים כי משפחות מחוננים שבוחרות בחינוך ביתי שונות מאד ממשפחות החינוך הביתי השייכות לאוכלוסייה הכללית: סיבותיהן לבחור בחינוך זה אחרות, נושאי הלימוד שהן בוחרות שונים, מטרותיהן אחרות. כתוצאה הן מרגישות מבודדות ולעתים בלתי מובנות על ידי האוכלוסייה הכללית ומתקשות לכן להיעזר במערכות התמיכה הנגישות למשפחות חינוך ביתי כלליות. כדי לעמוד על ייחודן של משפחות המחוננים, המחקר הנוכחי בחן קבוצה של אמהות לילדים מחוננים המפרסמות באופן קבוע בלוגים שעוקבים ומהרהרים על חוויותיהם וניסיונם האישי.

היסטוריה

חינוך ביתי היה תמיד חלק ממרקם החינוך האמריקני. כבר במאה ה-17 קרא הממשל במסצ'וסטס להורים לקחת על עצמם את הוראת הקריאה של ילדיהם על מנת שישכילו להבין בכוחות עצמם הן את חוקי המדינה ואת הטקסטים הדתיים (Gutek, 2013). רק במאה ה-19 בשיאו של תהליך שהחל כמאה שנה קודם לכן, במהפכה האמריקנית, הוחל חינוך חובה במדינה והונהגה נוכחות חובה בבתי הספר (החוקים הסופיים בעניין זה חוקקו רק בראשית המאה ה-20). מרגע זה ואילך ההורים לא זו בלבד שלא היו אחראים על חינוך הוריהם, אלא ההיפך: אם לא שלחו את ילדיהם למוסד החינוכי, הואשמו בפלילים (Nemer, 2002). בעקבות המהפכה התעשייתית שגרמה להמונים להגיע לעיר ולאחר החקיקה שאסרה על עבודת ילדים, עברו בתי הספר הציבוריים לפעול על פי הנוהג המוכר לנו היום, וכך המשיכו במאה השנים הבאות, עד לשנות ה-70 של המאה ה-20.

בתקופת השינויים של שנות ה-70 החל להתעורר עניין בחינוך הביתי כחלק מתנועת השינוי החברתי הכללית ובשנות ה-80 כחלק ממגמה של ביקורת, הפעם מהצד הדתי-שמרני דווקא, על מערכות החינוך של השלטון. בסוף שנות ה-80 עמדה על שינויים אלה חוקרת החינוך ון גאלן (1988) והציעה להבין את המצב באמצעות שתי קטגוריות של משפחות שבוחרות בחינוך הביתי: פדגוגים ואידיאולוגים. הפדגוגים טענו כי החינוך הציבורי לא עונה על צרכיהם האינדיבידואליים של התלמידים והביעו חוסר אמון במערכת הקורסים המוצעת (Romanowski, 2006).האידיאולוגים, רובם ככולם נוצרים אוונגליסטים, חשו שבית הספר לא תואם את ערכיהם המסורתיים-הדתיים.

בסוף המאה ה-20 חלוקה זו שיקפה היטב את הסיבות הכלליות לפניה לחינוך ביתי, אבל כיום היא כבר אינה מספיקה, כי הסיבות הפכו מורכבות יותר, רבות יותר ומגוונות יותר. משפחות מחוננים, למשל, לא משתייכות בהכרח לאחת משתי הקבוצות באופן מובהק. נמר (Nemer, 2002) הציע לפיכך לדבר על ספקטרום הנע בין שני קצוות: סיבות אידיאולוגיות וסיבות פדגוגיות, במקום על שתי קבוצות סגורות.

המאה ה-21 ומשפחות מחוננים בחינוך ביתי

במהלך שני העשורים האחרונים קודמו חוקים המאפשרים את קיומו של החינוך הביתי במדינות שונות בארצות הברית, באופנים שונים, כלומר במידת פיקוח והתערבות משתנה. חוקים אלה תרמו לעלייה משמעותית במספר הפונים לחינוך כזה (Isenberg, 2007). לצד פתיחות רבה יותר לשונות בבתי הספר עצמם, עלה גם חופש הבחירה באופציות חינוכיות אחרות. אלא שתשומת הלב הוקדשה למתקשים מסיבות שונות במטרה להביאם להישגים בסיסיים, ופחות לתלמידים מתקדמים מאוד או לכאלה המוגדרים מחוננים. עובדה זו תרמה לפנייתם לחינוך ביתי (Jolly et al., 2013).

המחקר

המחקרים בנושא משפחות מחוננים בחינוך ביתי אינם רבים ובהתאמה הנתונים האמפיריים דלים. לאור הצמיחה המהירה באוכלוסייה המבקשת פתרון אחר, מוקדש מאמר זה ללימוד הנושא דרך בחינת בלוגים ובאמצעות ראיונות עם ארבע בלוגריות, אמהות של ילדים מחוננים. האמהות התנסו בארבע שנים לפחות של חינוך ביתי בעת הראיונות. כולן נכנסו להרפתקה ללא תכנית לטווח ארוך וללא תכנון מגובש. באופן טבעי הן הגיעו לפתרון זה אחרי סדרת מפגשים ואינטראקציות לא מוצלחות עם המערכות הרגילות (פרטיות וציבוריות). חלקן נאלצו להוציא את ילדיהן באמצע השנה, אחרות חיכו לתחילת השנה כדי להתחיל בחינוך הביתי או ליתר דיוק כדי להפסיק לשלוח את הילד למערכת הרגילה, גן או בית ספר. רק לשם דוגמה, אחת האמהות דיווחה שלאחר מספר שבועות בגן מטעם המדינה, הילד שלה הפסיק לשאול שאלות. מבחינתה היה זה דגל אדום שסימן לה שעליה לפעול אחרת.

יש לציין ששני כותבי המאמר גם הם הורים לילדים מחוננים בגילאי חטיבת הביניים ועד מכללה, ובמקביל חוקרים את נושא ההורות למחוננים בבתי הספר הציבוריים ובחינוך הביתי.

ממצאים

ארבעה נושאים מרכזיים עלו ממקורות המידע הללו (הבלוגים והראיונות):

  1. מתחנכים ביתיים שלא בכוונה - משפחות המחוננים השתמשו במונח זה, unintentional homeschoolers, כדי לדבר על האופן שבו הגיעו לחינוך הביתי. כולן הגיעו לפתרון זה כדי להתגבר על מצוקה קיימת במסגרות הרגילות.
  2. התאמת המערכת (Curriculum pivoting) - תהליכי קבלת ההחלטות של האמהות באשר לנושאי הלימוד של ילדיהן. אחת מהמוטיבציות המרכזיות להפסיק את הלימודים במערכת הרגילה היתה העובדה שבבית הספר הילד לא למד, או למד באופן מוגבל מאוד כי בית הספר לא מותאם ליכולותיו. בחינוך הביתי יכלו האמהות להתאים את שעות ההוראה ואת הנושאים לרצון ויכולת הילדים.
  3. רפלקציה כהתקדמות – הבלוג כאמצעי לתיעוד ומעקב אחר התקדמותן בזמן, כתגובה לאופי הלא-ליניארי של למידת הילדים. האימהות החלו את התהליך (ואת הבלוג) בלי לדעת את סופו, אבל במבט לאחור הן גילו שהבלוג הפך לעדות חיה של מאמציהן והישגיהן כמשפחת חינוך ביתי וככזה הפך למדריך עבור משפחות אחרות. הבלוגים סיפקו בדרכם מעין מסגרת שמאפשרת לארגן תכנים, דגשים, פעילויות ולתכנן את המערכת מראש, לעתים אף עבור שנת לימודים מלאה.
  4. תנועה קדימה ואחורה – תיאור ההזדמנות שכתיבת הבלוג סיפקה לאימהות להחזיר נדיבות לרבים שליוו אותם במהלך מסע החינוך הביתי. כולן הגיעו לחינוך הביתי ממקצוע אחר ועם הבנה מאד בסיסית של האופן שבו חינוך ביתי מתנהל. הבלוג סייע בידן להגיע למידע נחוץ ולתת מידע כזה למי שעומד בפני בחירה זו. וכך, את הצלחתן הן זוקפות לזכות שיתוף המידע בזמן אמת וצבירת הידע בבלוגים, ולא להכשרה מוקדמת כמובן.

מחקרים עתידיים

במחקרים העתידיים יהיה צורך להתייחס לקבוצות אוכלוסייה גדולות יותר של מחוננים. עדיין לא ברורה ההבחנה המדויקת בין סוגיות רלוונטיות למחוננים בחינוך ביתי לבין סוגיות הרלוונטיות לתלמידים שאינם מחוננים, זאת כיוון שאין עדיין מספיק מחקרים המוקדשים למאפיינים השונים של האוכלוסיות.

לאור מגמת הצטמצמות בתי הספר המסורתיים אין ספק שסוגיית החינוך הביתי תהפוך לדחופה יותר, ולצידה גם פתרונות אחרים שמבקשים להתמודד עם מגבלות החינוך הציבורי הרגיל.

עבור הילדים שנבחנו במחקר הנוכחי, פתרון החינוך הביתי עלה יפה: הם היו (וחלקם עודם) מעורבים בלימודים, הם גילו מוטיבציה להמשיך בלימודים וחלקם זוכים להצלחה בבחינות הכניסה ללימודים הגבוהים. יהיה מעניין להמשיך ולעקוב אחר חייהם ואחר המסלולים המקצועיים שלהם וכמובן לבחון את הפתרון החינוכי שהם עצמם יבחרו עבור ילדיהם.

מענין ומאתגר לגלות שלמרות הצעדים החוקיים שאמורים לדאוג לחינוך חינם הולם עבור כל הילדים בארצות הברית, עדיין לא כולם מקבלים שירותי חינוך יעילים ומתאימים בבתי הספר. למרות מאמצי ההורים ליידע את המורים אודות הצרכים, הרצונות והחוזקות של ילדיהם, עדיין המעבר לבית הספר כרוך בקשיים רבים הנובעים מחוסר אמון וחוסר וודאות אצל ההורים. על המורים להיות ערים לכך ולעשות כדי שכל הילדים, הלומדים לאט והלומדים מהר, יקבלו את ההזדמנות שלהם להצליח בחברה דמוקרטית.

 

ביבליוגרפיה

Gutek, G. L. (2013). An historical introduction to American education (3rd ed.). Long Grove, IL: Waveland Press

 

Isenberg, E. J. (2007). What we have learned about homeschooling? Peabody Journal of Education, 82, 387–409

 

Jolly, J. L., Matthews, M. S., & Nester, J. (2013). Homeschooling the gifted: A parent’s perspective. Gifted Child Quarterly, 57, 121–134

 

Nemer, K. M. (2002). Understudied education: Toward building a homeschooling research agenda  Occasional Paper No. 48). National Center for the Study of Privatization in Education, Teachers College, Columbia University

 

Romanowski, M. (2006). Revisiting the common myths about homeschooling. Clearing House: A Journal of Educational Strategies, Issues and Ideas, 79, 125–139

 

Van Galen, J. A. (1988). Ideology, curriculum, and pedagogy in home education. Education and Urban Society, 21, 52–68