מס"ע - מורי מורים כרפורמטורים: אג'נדות מתחרות
פורטל תוכן בהוראה והכשרת מורים
02.12.18 סיכום   

מורי מורים כרפורמטורים: אג'נדות מתחרות

מהמדור: מדיניות בהכשרת מורים

פרופ' סמית' תרצה בכנס הבין-לאומי השביעי בהכשרת מורים, שיתקיים ב-26-24 ביוני 2019 במכון מופ"ת בתל אביב

 

Cochran-Smith, M., Stringer Keefe, E., Cummings Carney, M., (2018). Teacher educators as reformers: competing agendas, European Journal of Teacher Education, 41:5, 572-590

  • רוב הרפורמות בהכשרת מורים מתחילים, מציבות את המורים ואת מורי המורים כאובייקטים שלהן
  • המאמר מבקש לראות במורי המורים סוכני שינוי ולא אובייקטים
  • נבדקו שלוש גישות לרפורמות בהכשרת מורים מתחילים שמקורן ביוזמה של מורי מורים: היזמית, הניהולית והדמוקרטית
  • ממצאי המחקר מעלים כי יש הבדלים בין האופן שבו שלוש הגישות מנסחות את "הבעיה" בהכשרת מורים ובהתאמה יש הבדלים בדרכי "הפתרון" שהן מציעות
  • הגישה היזמית והניהולית מתיישבות עם מגמות השוק העכשוויות ואילו הגישה הדמוקרטית להכשרת מורים מתנגדת אליהן

 

לתקציר באנגלית

לקריאה נוספת

יכולת מחקרית ורפורמה בהכשרת מורים ראשונית: התנסויות איריות, פרספקטיבות בין-לאומיות

התפתחות מקצועית של מורי מורים: מה הם עושים? ממצאים ממחקר אקספלורטיבי בין-לאומי

הביקורת הקטלנית על מערכת החינוך לא משפרת אותה, אלא משמרת את פערי המעמדות

 

רובן הגדול של תכניות הרפורמה בהכשרה, במדיניות ובפרקטיקות של מורים מתחילים, מציבות את המורים עצמם ואת מורי המורים כאובייקטים של שינוי ולא כסוכניו. מאמר זה מתמקד במורי מורים כמתקנים (רפורמטורים) באמצעות ניתוח שלוש גישות מתחרות לרפורמה, שנהגו, פותחו וקודמו על ידי מורי המורים עצמם: רפורמה יזמית (מורי מורים כרפורמטורים יזמים), רפורמה ניהולית (מורי מורים כרפורמטורים מנהלים) ורפורמה דמוקרטית (מורי מורים כרפורמטורים דמוקרטיים).

איכות המורים ורפורמה בהכשרת מורים: מדיניות והקשרים פוליטיים

בהתבסס על ההנחה שחינוך וכלכלה כרוכים זה בזה, במהלך יותר משני עשורים, מניחים בארה"ב, במדינות אירופה ובמדינות מחוץ לה, כי המורים צריכים ויכולים ללמד את כל התלמידים על פי סטנדרטים כלל עולמיים, ובאופן זה לשמש כחוליה מרכזית ברפורמות חינוכיות וחברתיות, לדאוג להכשרתו של כוח עבודה ולשפר על ידי כך את מעמדה של המדינה ברשת הכלכלה העולמית (Cochran-Smith, 2005; Furlong, Cochran-Smith, and Brennan, 2009).

בנוסף הניחו כי שיפור הגישה של כל התלמידים להוראה איכותית יותר, לא זו בלבד שיעצים את הישגיהם של התלמידים, מבחינה אקדמית וכללית, אלא גם יתרום לצמיחה הכלכלית של המדינה בטווח הארוך (Hanushek and Woessmann, 2015). סדרת הנחות מורכבת זו, שזכתה אף לעידוד מצד הבנק העולמי (2010), אונסק"ו (2014) וארגונים לאומיים ובין-לאומיים אחרים, עוררה תשומת לב חסרת תקדים לסוגיית איכות המורה, כולל לאופני הגיוס, הבחירה, ההכשרה, הפיתוח וההערכה של מורים העלי מסוגלות. נושאים אלה טופלו על ידי קובעי מדיניות ברמות הגבוהות ביותר.

למרות העיסוק הבין-לאומי בהכשרה ??ובאיכות המורים, שאמור היה לתת להן אצטלה של שקיפות, האינטרסים הפוליטיים וענייני המדיניות המעורבים בכך, הופכים את הסוגיות הללו לסבוכות יותר מכפי שאפשר לחשוב במבט ראשון. למעשה, ההיגיון הבעייתי מאחורי ההנחה כי איכות המורה קשורה ישירות לשגשוג כלכלי אישי ולאומי כבר זכתה לביקורות נרחבות (Apple 2006; Ball 2012; Ellis and McNicholl 2015; Luke, 2004).

לפחות שתיים מההנחות הללו מוטלות בספק: ראשית, כפי שהעירו למשל אקיבה ולה טנדר, בעצם ההנחה כי איכות המורה היא הדרך לשגשוג כלכלי ולאומי, נכשלים קובעי המדיניות לספק הסברים לסוגים מבניים ומערכתיים של אי שוויון, המשעתקים, בתורם, בראש ובראשונה את אי השוויון החינוכי והחברתי (Akiba, M., LeTendre, G., 2018).

שנית, גם רעיון "איכות המורה" כולו נמצא כבר במחלוקת. שוב טוענים אקיבה ולה טנדר כי בקרב החוקרים הולך ומתפתח קונצנזוס לפיו איכות המורה אינה מושתתת בפשטות על הכשרתם, השתלמויותיהם והידע שהם צברו, אלא תלויה גם באקלים הארגוני ובתרבות בתי הספר, במערכות התמיכה בלמידה אפקטיבית, בעמדות המורים ובאמונותיהם לצד פיתוחם המקצועי והקשבה לדרישותיהם וציפיותיהם המשתנות.

ולמרות המחקר, המדיניות אינה משתנה. במדינות רבות הרפורמות בהכשרות המורים נסובות על תובנות ישנות. במאמר הנוכחי ננקטת גישה חדשה להכשרות מורים בעידן של אי וודאות. על סמך מחקרים קודמים, הומשגה תופעת מורי המורים כרפורמטורים דרך ההבחנה בין שלוש גישות רחבות המכונות: הרפורמה היזמית, הרפורמה הניהולית והרפורמה הדמוקרטית. כמובן שב"כותרות" אלה אין יומרה להכיל את כל ההכשרות למורים מתחילים. נהפוך הוא, מטרת המאמר היא להתמקד רק בגישות אלה, כיוון שאלה עלו ביוזמת מורי המורים עצמם, פותחו וקודמו על ידיהם.

כל אחת מהגישות המתחרות נובעת מעמדות שונות במוסדות ההכשרה ומבוססת על הנחות, ערכים ואסטרטגיות אחרות, ולכן במהלך הדיון בכל אחת מהגישות – היזמית, הניהולית והדמוקרטית - המאמר יתייחס לנקודות הבאות:

  1. מיהם מורי המורים הרפורמטורים וכיצד הם ממוקמים?
  2. כיצד הם מנסחים את "הבעיה" של הכשרת מורים?
  3. באיזה רפורמות הם תומכים כ"פתרון"?
  4. כיצד קשורות הרפורמות הללו לאג'נדה פוליטית ולמדיניות רחבה יותר?

לטענת כותבי המאמר, ניתוח מורכב מעין זה חיוני להבנת שיח הרפורמות והאג'נדות המתחרות השולט בפוליטיקה של הכשרת מורים.

מורי מורים כרפורמטורים: מסקנות

מניתוח שלוש הגישות של הרפורמטורים בהכשרות מורים – גישת הניהול, גישת היזמות והגישה הדמוקרטית – עולים קווי דמיון והבדלים גם יחד. באשר לשאלה "מי הם מורי המורים הרפורמטורים" מסתבר שלמרות מטרותיהם השונות, הן הרפורמטורים בניהול ובן הרפורמטורים הדמוקרטיים הגיעו משכבת המנהיגים ומורי הפקולטות להכשרת מורים באוניברסיטאות ו/או במוסדות המושתתים על מסורות הידע והנורמות האוניברסיטאיות.

לעומתם, הרפורמטורים ביזמות באו מקרב המייסדים והמנהיגים של שיטות הכשרות מורים שונות, מגוונות, רחבות, ובלתי תלויות, באופן מכוון, באוניברסיטאות. במקרים רבים, ארגונים חדשים אלה מייצגים קרע מבני ואפיסטמולוגי מודע עם המסורות והנורמות האוניברסיטאיות.

באשר לעמדותיהם בתוך המוסד, יש דמיון בין הרפורמטורים בניהול והרפורמטורים הדמוקרטיים, אך בנוגע לתפיסתם את "הבעיה" של הכשרת מורים, יש דמיון דווקא בין הרפורמטורים בניהול לבין עמיתיהם היזמים. שניהם מזהים את הבעיה בהכשרת המורים האוניברסיטאית וסבורים שזו דורשת רפורמה. הרפורמטורים ביזמות מצביעים על הדגש הרב מדי שמוטל על הלימוד התיאורטי, הזנחת הממד המעשי וגישה נטולת הקשר להכשרת המורה. הרפורמטורים בניהול, לעומתם, ממקדים את "הבעיה" בכישלון האוניברסיטאות להפוך את ההוראה למקצוע ולזכות באמון הציבור כיוון שאינן מקיימות הערכות אחידות שהיו עשויות להניע לשיפור ולהתייעלות בוגריהן.

לעומת שתי גישות אלה, הרפורמטורים הדמוקרטיים רואים את "הבעיה" דווקא בדומיננטיות המוגזמת של הרפורמות עצמן, המדגישות את איכות המורה ואת הכשרתו, תוך הזנחת גורמים אחרים האחראים לביצועי התלמיד והקשורים למרכיבים מבניים ומערכתיים המייצרים אי שוויון.

מעניין לגלות שגם כאשר מורי המורים הרפורמטורים משלוש הגישות רואים את "הבעיה" באופן דומה, הם נבדלים בהסבר שהם מציעים לה, ובהתאמה, ב"פתרון" שהם מבקשים לקדם.

מורי המורים הרפורמטורים ביזמות העבירו את הכשרת המורים למוסדות חדשים, תוך שימת דגש על אסטרטגיות שהוכחו כיעילות. בהסתמך על מימון פרטי, הם חותרים להקמת מערכות שליטה חדשות. הרפורמטורים בניהול, לעומת זאת, פיתחו שיטות הערכה והסמכה מתוקננות (סטנדרטיות) חדשות, הדורשות תאימות ואחידות בין המוסדות, במטרה לבקר ולשלוט במבצע הפרישה של הכשרות המורים האוניברסיטאיות. לבסוף, הרפורמטורים הדמוקרטיים השקיעו מאמצים בחקירת המבנים והמערכות המנציחים את אי-השוויון על-ידי התמקדות הן במנהיגות בחיי היומיום של בתי הספר לחינוך והתוכניות להכשרת מורים והן באמצעות הפעלת לחצים פומביים לשנות את תנאי הדיון ברפורמה בחינוך, אשר מסווה את האופי המבני והגזעני של אי-השוויון במעטה של שיח אינדיבידואליסטי וגישה שווה לידע.

לבסוף, נמצאה קירבה בין הרפורמות היזמיות והניהוליות בכל הנוגע למדיניות הרחבה יותר ולאג'נדות הפוליטיות הקשורות לרפורמות. שתיהן נמצאות בקו אחד עם מגמות השוק הרחב ו/או עם תנועות חינוך נאו-ליברליות לאומיות או גלובליות, המדגישות אלמנטים של תחרות בין בתי הספר ובין מדינות, קבלת החלטות על סמך נתונים ומבדקים בעלי השלכות משמעותיות ואף חמורות באשר להמשך הדרך במקרה של כישלון. הרפורמות הדמוקרטיות עומדות, כמובן, בניגוד ישיר למרכיבים אלה.

לסיכום, תכלית המאמר לא הייתה להעריך או לבקר את הגישות השונות לרפורמה שמקורן, כאמור, ביוזמה של מורי המורים עצמם. מוקד הדיון נסוב הן על עמדותיהן של הקבוצות השונות, על האופן שבו הן מבנות את הנחותיהן ומנסחות את טיעוניהן. מחברי המאמר סבורים כי ניתוח מעין זה הוא חיוני ביותר להבנת שיח הרפורמות הנוכחי ולהכרת האג'נדות המתחרות השולטות כיום בפוליטיקה של הכשרות מורים.

 

ביבליוגרפיה

Akiba, M., G. LeTendre. 2018. The Routledge International Handbook of Teacher Quality and Policy. New York, NY: Routledge

Apple, M. 2006. Educating the “Right” Way: Markets, Standards, God and Inequality. New York, NY: Routledge

Ball, S. J. 2012. Global Education Inc: New Policy Networks and the Neo-Liberal Imaginary. London, UK: Routledge

Cochran-Smith, M. 2005. “The New Teacher Education: For Better or for Worse?.” Educational Researcher 34 (7): 3–17

Ellis, V., and J. McNicholl. 2015. Transforming Teacher Education: Reconfiguring the Academic Work. London, UK: Bloomsbury Publishing

Furlong, J., M. Cochran-Smith., and M. Brennan. 2009. Policy and Politics in Teacher Education. New York, NY: Routledge

Hanushek, E. A., and L. Woessmann. 2015. The Knowledge Capital or Nations: Education and the Economics of Growth. Cambridge, MA: MIT Press

Luke, A. 2004. “Teaching after the Market: From Commodity to Cosmopolitan.” Teachers College Record 106 (7): 1422–1443