מס"ע - בריונות-רשת בחברה שונה: השוואה בין מתבגרים יהודים וערביים בישראל דרך מבט על תרבות אינדיבידואליסטית מול תרבות קולקטיביסטית
פורטל תוכן בהוראה והכשרת מורים

מילות מפתח

מאמרים סמוכים

"בניגוד לאוניברסיטה, אנחנו נותנים כלים לחיים": 25 שנה למהפכת המכללות התאקלמותם האקדמית של תלמידים מהגרים בעלי השכלה מקוטעת

חיפוש במאגרי מופ"ת

05.11.18 תקציר   

בריונות-רשת בחברה שונה: השוואה בין מתבגרים יהודים וערביים בישראל דרך מבט על תרבות אינדיבידואליסטית מול תרבות קולקטיביסטית

מהמדור: על הפרק

Lapidot-Lefler, N., Hosri, H. (2016). ‘Cyberbullying in a diverse society: comparing Jewish and Arab adolescents in Israel through the lenses of individualistic versus collectivist cultures’, Social Psychology of Education, 19(3), pp. 569–585

 

מחקר זה עושה שימוש בתקשורת מקוונת כמסגרת תיאורטית על מנת לבחון היבטים של בריונות-רשת (Cyberbullying) בחברה הרב-תרבותית בישראל. המאמר מבקש לעמוד על ההבדלים בין תרבות אינדיבידואליסטית לבין תרבות קולקטיביסטית באמצעות השוואה בין בריונות-רשת בקרב בני נוער יהודים לעומת בני נוער ערביים. המחקר בחן הן את המשתתפים הפעילים בהטרדות - הקורבנות והתוקפים - והן את העומדים מן הצד, ועסק גם בהשפעת ההטיה המגדרית על הסבירות לעסוק ולהיות קורבן לבריונות מקוונת. השלכות המחקר על בני הנוער, המחנכים וקובעי המדיניות, מרחיקות לכת.

 

מתודולוגיה

המחקר כלל 901 נערים ונערות המייצגים את שני ההקשרים התרבותיים הישראלים שנבחנו: התרבות הקולקטיביסטית (ערבית מוסלמית ונוצרית) ולמולה התרבות האינדיבידואליסטית (יהודית).  501 נערים יהודים-ישראלים ו- 400 נערים ערבים-ישראלים מחטיבת הביניים ובית ספר תיכון מילאו סקר מקוון בנושא בריונות ברשת.

 

ממצאים

על פי הממצאים, ובהתאם לציפיות החוקרים, מתבגרים יהודים דווחו על היותם גם קורבנות וגם עדים (עומדים מן הצד) לבריונות-רשת יותר ממתבגרים ערבים. לא נמצאו הבדלים מגדריים בין קורבנות לבריונות מבין היהודים, אולם בין בני הנוער הערביים, הנערות דווחו על היותן קורבנות להתקפה יותר מנערים. עוד עלה, בניגוד לציפיות החוקרים, כי מתבגרים ערבים עוסקים בבריונות, כלומר תוקפים ברשת, יותר ממתבגרים יהודים. הבדל נוסף שזוהה הוא בין נערות יהודיות לבין נערות ערביות: עלה כי היהודיות נוטות לעמוד מן הצד ולהאשים את הקורבן יותר מהנערות הערביות, אולם שיעור הערביות התוקפות ברשת גבוה משיעורן בין היהודיות.

 

דיון

הסברים שונים הוצעו להבדלים התרבותיים והמגדריים. אחד המעניינים נוגע לאופי ולמידת השליטה של ההורים הערביים בבנותיהם לעומת שליטתם והפיקוח שהם מטילים על בניהם: כיוון שרמת הפיקוח גבוהה יותר על הבנות, ייתכן שהללו מוצאות באינטרנט, שגישת ההורים אליו מוגבלת מאד, מרחב חופשי לעסוק בהטרדה, בעוד הבנים יכולים למצוא אפיקים אחרים לבריונות מחוץ לאינטרנט. הסבר נוסף לפער בין הדיווח על קורבנות ברשת בין הנערות הערביות והיהודיות קשור למידת המסורתיות של החברה: בעוד החברה הערבית קושרת את הנערות לתפקידיהן המסורתיים, אפשר להניח שאין הן חשות לגיטימציה להשמיע את קולן ולכן עלולות לקבל בהכנעה מסוימת את היותן מותקפות, לעומת חברותיהן היהודיות המורגלות יותר בעמידה על זכויותיהן.

 

המלצות

בשתי החברות, הערבית כמו היהודית, חשוב שבתי הספר יארגנו הרצאות ומפגשים עם הורי התלמידים במטרה להעלות את מודעותם לנושא בריונות הרשת ועל מנת להגביר את מעורבותם ותמיכתם בחיי ילדיהם. יש לספק להם את הכלים והמשאבים לבניית תקשורת חיובית, דו-כיוונית עם בניהם ובנותיהם המתבגרים.

על מנהלי בתי הספר, במיוחד בחברה הערבית, הקולקטיביסטית יותר, להעניק סמכויות רחבות יותר לצוותי ההוראה, לקיים סמינרים המציגים אסטרטגיות, כלים ומשאבים להתמודדות עם בריונות ברשת ולהציע להם מגוון דרכים לסיוע לתלמידים.

בשתי החברות חשוב שהסיוע יהיה קבוע, מתמיד וארוך שנים ויתבסס על מערכת של אמון וכבוד בין המורים והתלמידים ובין התלמידים לבין עצמם על מנת למזער ככל האפשר את התופעה הן ברשת והן מחוץ לה.

 

למאמר המלא

לקריאה נוספת

בריונות ברשת - סקירת ספרות

גברים לא פעילים כמו נשים בדיון מקוון: הבדלי מגדר באסטרטגיות דיון מקוון מול אסטרטגיות דיון פנים מול פנים

הקשר בין בריונות וקורבנות בקרב תלמידי בתי הספר