מס"ע - מחקרי בוגרים מעצבי מדיניות: המקרה של תכנית המצוינים במכללות לחינוך במדינת ישראל
פורטל תוכן בהוראה והכשרת מורים
28.10.18 סיכום   

מחקרי בוגרים מעצבי מדיניות: המקרה של תכנית המצוינים במכללות לחינוך במדינת ישראל

מהמדור: מדיניות בהכשרת מורים

Klavir, R.; Goldenberg, J. (2017), Policy-shaping graduate follow-up studies: the case of a program for excellent students in colleges of education, International Journal of Innovation in Education (IJIIE), Vol. 4, No. 4, 227-248

  • היחסים בין מחקרי הערכה של תכניות לימוד לבין קביעת המדיניות אינם הדוקים דיים
  • קובעי המדיניות לא מתייחסים לממצאי המחקר
  • תכנית רג"ב לסטודנטים מצטיינים להוראה היא דוגמא לתכנית המיישמת את ממצאי המחקר
  • התכנית הצליחה הודות לאמון שהביעו מעצבי ומיישמי המדיניות בקשר בין מחקר ומדיניות
  • בעקבות המחקר שבמרכזו עומדת תכנית בוגרים אחת, נהגה מודל של חמישה גורמים האחראים לטיפוח, חיזוק וניהול בקשר בין מחקר ומדיניות

 לתקציר באנגלית

לקריאה נוספת

חוויה של למידה מצמיחה ושמחה בסביבה רב תרבותית: פורום הסטודנטים הבין-מכללתי של תכנית רג"ב (ראש גדול בהוראה)

תוכניות הכשרת מורים מעוגנות שדה: סקירת דגמים נבחרים

"עזבו אתכם מאידאולוגיות, רק תנו לנו לחזור הביתה בשלום": מוטיבציות וציפיות באופק המקצועי של סטודנטים ושל בוגרי תכנית מצוינים במכללה

מבוא

למרות הכרה בחשיבות מחקרי הערכה של תכניות לימוד, לעתים קרובות מנסחי המדיניות מתעלמים מממצאי וממסקנות המחקר, עושים בהם שימוש מועט, או משתמשים רק בתוצאות שתואמות את הדימוי הרצוי להם, משרתות את מטרותיהם הפוליטיות או את כוונותיהם התקציביות (Kfir, 2011).

כבר ב- 1995, בהרצאת הפתיחה של האגודה הבריטית למחקר חינוכי (BERA), הושוותה אחריותם המשותפת של חוקרי חינוך ושל קובעי מדיניות לגשר על פני מים סוערים (על פי השיר הידוע של סיימון וגרפונקל). הגשר, יציב ובעל יסודות איתנים הוא המחקר, המשקיף מלמעלה על המים הסוערים, המייצגים את שדה החינוך, המשתנה, הנתון לסערות. ללא הגשר אי אפשר לעבור בתוך המים. עולם החינוך רב התהפוכות זקוק, אם כן, למחקר, ונשען עליו, בעוד זה האחרון, משקיף מלמעלה בשקט, בוחן ומסייע (Murphy, 1995).

 

יחסים בין מדיניות ומחקר: מה מונע את השימוש בממצאי המחקר הרלוואנטיים שיכולים היו להיות לעזר רב לקובעי המדיניות?

על פי סקירה מקיפה שבמרכזה שאלת היחסים בין מחקר ומדיניות (Sheldon, 2005), אחת הסיבות לכך שקובעי מדיניות נוטים לא לאמץ את ממצאי המחקרים היא העובדה שההמלצות האמפיריות שלהם מבוססות לעתים קרובות על מקרים מבודדים או ייחודיים. מחקרים אלה לוקים במספר מגבלות המקשות על יישום מסקנותיהם:  תקפותם הסטטיסטית חלשה, נטיותיהם של החוקר/ים בעייתיות, ההקשר המצומצם של המקרים הנבחנים גורם לרלוונטיות מוגבלת שלהם, והבעיות המתודולוגיות והתיאורטיות רבות. מהסקירה עולה כי יש ליצור סינתזה שיטתית של הממצאים השונים, כדי להקל על הפיכתם לשימושיים (Pollard and Oancea, 2010).

מחקר אחר (Lavis et al., 2005) סבור שכדי שיוכלו להציע נתונים ישימים, על החוקרים להבין את צרכי "משתמש הקצה", כלומר, את אופן קבלת ההחלטות, את ההקשר של המדיניות ואת המנגנונים הכרוכים בניסוחה. נטען שיש ליצור "קהילה" שיש בה הבנה הדדית וכישורים רלוואנטיים שיאפשרו את הקשר בין שני השדות. חוקרים בעלי ניסיון בקביעת מדיניות, למשל, יוכלו לעשות עבודה יעילה יותר.

 

תכנית רג"ב למצוינות בהוראה

ב- 1998 הוקמה תכנית המצוינים הארצית בהוראה המכונה תכנית רג"ב (ראש גדול בהוראה). מטרת התכנית היא למשוך למקצוע ההוראה סטודנטים בעלי כישורים ויכולות גבוהים. הרעיון של הקמת תכניות מצוינים להוראה מתבסס על טענות הנשמעות על ידי חוקרי חינוך, לפיהן מדיניות החינוך צריכה להתמקד בהעלאת איכות המורים לשם שיפור איכות החינוך ורמת ההישגים.

טענות אלה קיבלו ביסוס אמפירי במספר מחקרי עומק מקיפים שנערכו בעולם (Park and Byun, 2015) וזכו לתמיכה נוספת, למשל, בדו"ח מ- 2010 מאת  Auguste, Kihn,& Miller לפיו במערכות החינוך המוגדרות כמצליחות ביותר בעולם (למשל בפינלנד, דרום קוריאה וסינגפור), מערכת ההכשרה מקבלת מראש רק מועמדים איכותיים ביותר, וכאלה שהגיעו להישגים אקדמיים גבוהים במיוחד.

גם בישראל הגיעו למסקנה דומה, ועל רקע זה צמחה תכנית המצוינים להוראה המתוארת כאן (Ariav, 2011). התכנית מתקיימת ברוב המכללות לחינוך בישראל, ומתנהלת במסלול אלטרנטיבי לצד מסלולי ההכשרה הרגילים. בשונה מאחיותיה בעולם, שרובן מתמקדות בתהליך הכשרה של בוגרי תואר ראשון (לפחות), הרי שכאן מדובר בתכנית המתמקדת בסטודנט מרגע כניסתו למערכת ההשכלה הגבוהה ועד לסיום התואר הראשון בהוראה. הסטודנטים עוברים הכשרה באמצעות תכנית ייחודית וחדשנית המעודדת פיתוח חזון חינוכי ומאפשרת התנסות בדרכי למידה והוראה לא שגרתיות (Goldenberd and Klavir, 2017).

מתוך הכרה בחשיבותה של ההערכה כתהליך בונה ומכוון, הוחלט שאחד ממאפייני התכנית יהיה פיתוח תרבות מחקרית כדרך חיים (Levin et al., 2010). כדי ליישם זאת פעלו קברניטי התכנית כבר מתחילת דרכה לקידום מחקרי הערכה שוטפים ולמימונם גם בתוך המכללות עצמן (כל מכללה על תכנית המצוינים שלה) וגם באופן ארצי. ממצאי המחקרים משמשים את מובילי המדיניות כמקור ללמידה שוטפת על התכנית וכבסיס לביצוע שינויים לצורך שיפורה.

 

מחקרי ההערכה

מאז הקמת תכנית רג"ב נערכו שמונה מחקרי בוגרים ארציים (בכל המכללות לחינוך בהן היא פועלת) לצורך הערכת אספקטים שונים של מדיניותה ודרך פעולתה. מחקרים אלה נערכו בשיתוף ראשי התכנית במשרד החינוך, ביוזמתם ובמימונם. הממצאים נלמדו על ידם לעומק, ובעקבותיהם נערכו שינויי מדיניות. תהליך זה חזר מספר פעמים עד לפיתוח מודל הקושר בין מדיניות ומחקר באופן יעיל.

מחקרי בוגרים הוגדרו כאמצעים יעילים, המספקים בסיס ראייתי מהימן להערכה מסכמת ומעצבת במדיניות חינוך. באמצעות הצלבה וחיבור בין ממצאים, מסקנות והמלצות מגוונות ממחקרים שונים ושימוש במתודולוגיות מגוונות, גוף המידע שמתקבל מתייחס לאספקטים רבים של הסוגיה הנחקרת (Shagrir et al., 2010).

העובדה שמחקרי הבוגרים שבוצעו על תכנית רג"ב מתייחסים לבוגרים שסיימו את התכנית בשנים שונות, שנמצאים בשלבים שונים של הקריירה שלהם בהוראה, וכן העובדה שננקטו מתודולוגיות מחקריות מגוונות כדי לבחון מגוון רחב של אספקטים, הובילו להיווצרותו של גוף ידע רחב שאפשר למובילי התכנית לערוך סינתזה מחקרית שבתורה אפשרה לבחון את התכנית ואת איכותה לפי שלבי הרצף ולהכניס תיקונים במרכיביה השונים.

 

מתודולוגיה

המחקר הנוכחי מנתח ויוצר סינתזה של הנתונים האמפיריים שהצטברו בשמונת מחקרי הבוגרים שהוזכרו למעלה ושנערכו בין 2006 לבין 2013. כל אחד ממחקרי הבוגרים בחן תקופה שונה אצל הסטודנט/ית (אם במהלך שנת ההתמחות, בשנות ההוראה הראשונות או לאחר 5-8 שנים). בנוסף, כאמור, בחנו המחקרים אספקטים שונים של התכנית:

  1. קביעת תנאי סף הקבלה ותהליך הגיוס לתכנית
  2. איכות התכנית הייחודית ותרומתה
  3. המעבר מהמכללה למערכות החינוך
  4. השמה ושיבוץ להתמחות
  5. איכות התפקוד כמתמחים וכמורים
  6. קליטה, השתלבות והישארות בהוראה
  7. שביעות הרצון ממקצוע ההוראה וההישארות בו לאורך השנים

כל מחקר עשה שימוש במתודולוגיות משלו (שאלונים, ראיונות עומק, מחקר מקוון- כמותי ואיכותני), עד לכדי יצירת פסיפס ממצאים רחב שביכולתו להאיר את התכנית ואת איכותה בשלבי הרצף השונים.

 

תוצאות: השפעת ממצאי מחקרי הבוגרים על המדיניות של תכנית המצוינים להוראה

הפרק הנוכחי יציג שתי דוגמאות (הנוגעות לשתי סוגיות) לאופן שבו קברניטי התכנית כינסו את הממצאים הנוגעים לסוגיה, הגיעו לכלל מסקנות והכניסו שינויים במדיניות התכנית.

דוגמא 1: איכות התכנית הייחודית ותרומתה בעיני בוגריה 

ממצאים

ששה מתוך שמונת המחקרים (1,2,3,5,7,8) מצביעים במהלך השנים על עלייה באחוז המשיבים כי התכנית תרמה להם. מסך כל התשובות עולים שמונה נושאים אותם ציינו הבוגרים כייחודיים, ביניהם תכני ההכשרה ואופייה, מידת ההתפתחות האישית והמקצועית , האקלים המיוחד של התכנית, מבנה התכנית ודרכי הלמידה (למידה עצמית ובדרכים מגוונות), גמישות התכנית והתאמת המערכת לצרכי הסטודנטים, היחס האישי של אנשי הסגל ועוד.

לצד  יתרונות התכנית, הבוגרים גם האירו נקודות שדורשות, לדעתם, חשיבה נוספת מצד מוביליה. בעיקר הם הצביעו על העומס הרב בתכנית, הלחץ לשמור על ממוצע ציונים גבוה ועל הציפיות (לעיתים ציפיות יתר) של הסגל במכללה (והמנהלים בבתי הספר) הנובעות מהגדרתם כ"מצוינים".

אחד הנושאים המרכזיים שעלה בהקשר זה בכל ששת המחקרים קשור בהתנסות של הסטודנטים בהוראה במהלך ההכשרה. חלקם ממליצים להוסיף התנסות ייחודית במיוחד לסטודנטים מן התכנית.

שינויים שהוכנסו בעקבות הממצאים האמפיריים

נושאי הלחץ והעומס שתוארו בהרחבה על ידי הבוגרים בהתייחסם לחוויית הלמידה בתכנית, טופלו במפגשיהם השוטפים של המרכזים ובאמצעות עבודה עם כל מכללה בנפרד. נושא ההתנסות החסרה בתכנית הוביל למספר שינויים במדיניות הכוללת של התכנית חשוב לציין שאף כי המדיניות הכוללת של תכנית המצוינים לא ראתה עד כה בהתנסות המעשית חלק מאחריותה הישירה, בכל זאת נראה היה למוביליה שהקושי שהבוגרים מעלים בקשר להתנסות זו, מתעצם דווקא בשל היותם שייכים לתכנית המצוינים ועל כן עליה לקחת חלק בניסיון להתגבר על קושי זה.

כך בשנת 2011 הוחלט לערוך שידוד מערכות כללי בנושא זה. לשם כך הוקמה ועדה רב מקצועית שכללה מפקחים, מנהלי בתי ספר, מרכזי תכניות המצוינים, בוגרי התכנית וראש מכללה. הועדה שהתבססה על מחקרי הבוגרים המליצה להוסיף התנסות מורחבת וייחודית לתכנית המצוינים בהיקף של 4 ש"ש לפחות, לאורך שנתיים ובליווי סדנא רפלקטיבית. בנוסף נקבעו קוים מנחים מחייבים לכל מכללה ליישום התנסות זו. המלצות אלה התקבלו ונקבעו עבורם מקורות מימון.

 

דוגמא 2: המעבר מהמכללה למערכות החינוך – שלב הכניסה להוראה

ממצאים

נושא שעלה כמעט בכל מחקר שבו רואיינו הבוגרים (מחקר 1,2,3,5,7) הוא תחושת הניתוק המיידי והחד מהחממה שעטפה אותם במכללה. הבוגרים התלוננו על היעדרה של כתובת לבירורים, לשאלות, לעזרה מקצועית או דידקטית. לאחר עידוד והשקעה כה רבים במהלך הלימודים, הבוגרים  ציפו כי משרד החינוך ימתין לבואם בשדה ההוראה, ידאג לשיבוצם ויהיה ערוך לנצל את כישוריהם כמורים. בפועל, לדברי הבוגרים, דבר זה לא התקיים.

שינויים שהוכנסו בעקבות הממצאים האמפיריים

בעקבות מצוקת הבוגרים הוכנסו מספר שינויים: ראשית נבנה תפקיד "איש גשר" שתפקידו לסייע לבוגרי התכנית במעבר משלב ההכשרה לשלב ההתמחות בהוראה. שנית, נבנתה תכנית ייחודית לסייע לבוגרי רג"ב להשתבץ במערכת ולהשתלב בה באופן מיטבי. שינוי נוסף שהוכנס הוא פיתוח אתר מקוון של התכנית הכולל מידע חיוני וקשר עם הבוגרים. כמו כן, בשנים האחרונות נאספו פרטי כל הבוגרים שסיימו את התכנית באמצעות משרד המרכזת הארצית של התכנית על מנת שניתן יהיה ליצור מסגרות של קשר, ליווי ותמיכה. לבסוף, במישור המכללתי, כל מכללה התבקשה לייצר ערוץ קשר עם הבוגרים.

 

דיון

המאמר מדגים כיצד יכולה תכנית חינוכית לפתח תרבות מחקרית שתסייע בידה להשתנות, תוך שהיא יוזמת מחקרי הערכה, משתמשת בממצאיהם, במסקנותיהם ובהמלצותיהם. כפי שניתן להיווכח מהדוגמאות שהוצגו לעיל, תרבות המחקר בתכנית רג"ב וניתוח ויישום של ממצאי המחקר תרמו והעשירו את מדיניות התכנית.  הראייה הרטרוספקטיבית של הבוגרים את השלבים השונים שעברו ברצף הכשרתם והמלצותיהם לגבי שלבים אלה,  וכן המלצות החוקרים בתום המחקרים, ייושמו ונכללו בתוך מדיניות התכנית.

מה ניתן ללמוד מהמחקר הנוכחי אודות היחסים בין מחקר ושינויי מדיניות? מה הם הגורמים שהובילו להצלחת היחסים הללו במסגרת תכנית רג"ב? בפרק הבא יוצג מודל המצביע על הגורמים האינהרנטיים המעצבים ומשמרים יחסים פוריים בין מחקר ומדיניות.

 

המודל הגרפי

חמישה גורמים אחראים לעיצוב וניהול היחסים בין המחקר והמדיניות:

  1. יצירת מערכת יחסים של אמון ושיתוף פעולה בין החוקרים לבין מעצבי המדיניות.
  2. יצירת מסד מידע מחקרי: יציב ואמין הבנוי על מארג עשיר של מחקרים מגוונים.
  3. יצירת סינתזה מחקרית, תובנות והמלצות.
  4. שימוש במתווכי מחקר.
  5. יישום זהיר והדרגתי של הממצאים על ידי מעצבי המדיניות.

 

מסקנות

מאמר זה מציג מקרה פרטי אחד המדגים את תרומתו של מחקר ושל ממצאיו האמפיריים והמלצותיו לשיפור תכנית חינוכית אחת, תכנית רג"ב. שיפור התכנית משמש כהצדקה (כלכלית, אתית ואקדמית) לא רק להמשך פעולתה של התכנית עצמה, אלא גם להמשך חיזוקו של הקשר בין מחקר ומדיניות.

 

 

 

ביבליוגרפיה

Ariav, T. (2011) ‘The crisis in teaching: origins, processes and solutions’, in Kfir, D. (Ed.): A Fateful Search: Israeli Society Seeking Good Teachers, MOFET Institute [Hebrew],Tel Aviv, pp.7–2

Auguste, B., Kihn, P. and Miller, M. (2010) Closing the Talent Gap: Attracting and Retaining Top- Third Graduates to Careers in Teaching–an International and Market Research-Based Perspective, McKinsey and Company, London, http.//mckinseyonsociety.com/closing-thetalent-gap

Goldenberg, J. and Klavir, R. (2017) ‘School climate, classroom climate and teaching quality: can excellent students unravel this connection?’, The International Journal for Talent Development and Creativity (IJTDC), in press

Kfir, D. (2011) ‘Is there policy in view of the teaching crisis?’ in Kfir, D. (Ed.): A Fateful Search: Israeli Society Seeking Good Teachers, MOFET Institute [Hebrew], Tel Aviv, pp.91–108

Lavis, J.N., Davies, H.T.O., Oxman, A., Denis, J.L., Bidle, K.G. and Ferlie, E. (2005) ‘Towards systematic reviews that inform healthcare management and policymaking’, Journal of Health Services Research and Policy, Vol. 10, No. 1, pp.35–48

Murphy, R. (1995) ‘Like a bridge over troubled water: realizing the potential of educational research’, British Educational Research Journal, Vol. 22, No. 1, pp.3–15

Park, H. and Byun, S. (2015) ‘Why some countries attract more high-ability young students to teaching: cross-national comparisons of students’ expectation of becoming a teacher’, Comparative Education Review, Vol. 59, No. 3, pp.523–549, The University of Chicago Press on behalf of the Comparative and International Education Society, http.//www.jstor.org/stable/10.1086/681930 (Accessed 25 July, 2015), Vol. 12, p.06

Pollard, A. and Oancea, A. (2010) Unlocking Learning? Towards Evidence-Informed Policy and Practice in Education. Report of the UK Strategic Forum for Research in Education, 2008–2010, SFRE, London

Shagrir, L., Barak, J. and Fischl, D. (2010) A Critical Review of the Literature: Follow-Up Studies on Training Program Graduates, MOFET Institute [Hebrew], Tel Aviv

Sheldon, T.A. (2005) ‘Making evidence synthesis more useful for management and  policy-making (Editorial)’, Journal of Health Services Research and Policy, Vol. 10, No. 1, pp.1–5