מס"ע - לאט אבל בטוח: רעיונות על הדרך שבה מחקר וחוקרים יכולים להשפיע על מדיניות
פורטל תוכן בהוראה והכשרת מורים
17.10.18 לינק   

לאט אבל בטוח: רעיונות על הדרך שבה מחקר וחוקרים יכולים להשפיע על מדיניות

מהמדור: תפיסות ותיאוריות פדגוגיות

Grant, E. (2018). Chipping away at the challenge: Ideas on how research & researchers can influence policy. The Initiative for Applied Research in Education The Israel Academy of Sciences and Humanities

 

ההרצאה סוכמה בידי ד"ר פנינה כץ וד"ר ליאת יוספסברג בן-יהושע

בין המחקר להשפעתו על קובעי מדיניות והשדה פעורה תהום רבה. לדברי פרופ' אליזבת גרנט מאוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון, תהום זו ניתנת לגישור באמצעות התייחסות ישירה לבעיות בוערות, כתיבה ברורה ונרטיבית, מאמצי שיווק ושמירה על תקשורת פתוחה וקשרי עבודה רצופים עם קובעי המדיניות:

  1. התייחסות ישירה לבעיות בוערות ולמדיניות ספציפית – הדיון בסוגיות של מדיניות מתבצע באמצעות שאלות וחיפוש פתרון לבעיות. החוקרים יכולים להתייחס ישירות למדיניות מסוימת או להאיר סוגיות בוערות ולהפנות אליהן את תשומת ליבם של הציבור וקובעי המדיניות.
  2. כתיבה בהירה ונרטיבית – החוקרים יעלו את סיכוייהם להשפיע אם יידעו לספר סיפור, יגדירו את הבעיה באופן ברור ויציגו בצורה נהירה מונחים, תפיסות ורעיונות.
  3. שיווק, שמירה על קשרים ותקשורת פתוחה – באמצעות שיווק, תקשורת פתוחה וקשרי עבודה עם מקבלי ההחלטות ניתן להניע רעיונות לביצוע.

 גרנט הציגה את דבריה במפגש שהתקיים בקיץ 2018 בארגון היזמה למחקר יישומי בחינוך, האקדמיה הלאומית למדעים ובשיתוף משרד המדען הראשי של משרד החינוך. למפגש זה הוזמנו חוקרים צעירים, דוקטורנטים ופוסט-דוקטורנטים כמו גם אנשי מחקר ותיקים בתחום החינוך, במטרה לייצר שיח על-אודות מדע יישומי בין חוקרים וקובעי מדיניות ולבחון כיצד בונים קשרים בין קהילות אלו.

אודות יום העיון

http://education.academy.ac.il/Index/Entry.aspx?nodeId=1035&entryId=21085

מצגת של המרצה

http://education.academy.ac.il/SystemFiles/Grant%20Presentation.pdf

נקודות מרכזיות מההרצאה והדיון

http://education.academy.ac.il/SystemFiles/Grant%2019.7.2018%20A.pdf

למרות המעמסה הנופלת על כתפי החוקרים בחיבור הנדרש אל קובעי המדיניות, נראה כי מדובר בהשקעה כדאית מפני שכיום מגלים קובעי המדיניות נכונות לבסס את פועלם על נתונים ומחקר. דרכי ההשפעה על קובעי המדיניות הינן רבות ואינן מתקיימות רק באמצעות מגע ישיר בין החוקרים וקובעי המדיניות. מחקר טוב חושף ערכים, עורך ניסויים, מספק נתונים מקוונים, משפיע על דעת הקהל, ומקיים דיון מקצועי בסוגיות שונות. בשילוב התנהלות פוליטית נכונה ניתן אף להרחיב את השפעתו ולגייס שותפים שונים למימון: הריבון והמגזרים העסקי, הפרטי והשלישי.

 המתח המובנה בין החוקרים לפוליטיקאים

קיים מתח מובנה בין פוליטיקה ומחקר: קובעי המדיניות מבקשים ונדרשים לפתור בעיות כאן ועכשיו בעוד שלמחקר נדרשים זמן ומרחב מוגן מפני טעויות. גרנט השוותה בין חוקרים וקובעי מדיניות. הראשונים מבססים או בוחנים תיאוריה בעוד האחרונים מבצעים זאת על מדיניות. שתיהן, התיאוריה והמדיניות, משתנות ונבדקות לאורך הזמן ובשתיהן קיים תהליך טבעי של התפתחות. התפתחות זו אינה ליניארית, אלא נובעת מאינטראקציה חוזרת ונשנית; לפיכך נכון לתארה כמעגל התפתחות שבו השלב הראשון מתמקד בהגדרת שאלה במחקר והגדרת בעיה עמה המדיניות מנסה להתמודד. שלב זה דורש חשיבה מעמיקה הנמשכת לאורך זמן ומתבססת על ידע מקדים של תיאוריות ופרסומים במחקר ומדיניות קודמת וחקיקה. ככל שהגדרת השאלה המחקרית או הבעיה המדינית תהיה מדויקת יותר, כך היא תוביל ביעילות רבה יותר למציאת פתרונות. המחקר יכול להשפיע על מעגל התפתחות המדיניות לא רק במהלך פיתוח מדיניות או הערכתה, אלא גם בהגדרת הבעיה עמה המדיניות מנסה להתמודד. ההמלצה בשני העולמות היא לוודא כי הנתונים הנאספים בצורה מדויקת כדי לתמוך בתיאוריה או במדיניות הנבנית.

בבואו של חוקר ליצור קשר עם קובעי המדיניות עליו לגייס לרשותו ארגז כלים לבניית מערכת יחסים עם קובעי המדיניות, תקשורת ושיווק. 

  • מערכת היחסים – בנייתה דורשת מן החוקר להיות היוזם של קשר זה ולייצר מפגשים בהם ניתן לתווך את תוצאות מחקרו לקובע המדיניות. על מערכת יחסים זו להיות מבוססת על אמון, יושרה, מחויבות וזמן. העיתוי של הפגשת המחקר עם המדיניות עשוי להיות משמעותי גם-כן ועל החוקר לגלות הבנה ורגישות במציאת הרגע הנכון. בניית מערכת יחסים זו הינה תנאי הכרחי אשר בלעדיו לא תיתכן השפעה על קובעי המדיניות.
  • תקשורת – מומלץ לייצר מהלך שבו המפגשים מתקיימים החל מבניית שאלת המחקר, כדי לתת לשני הצדדים בשותפות אפשרות להשפיע על המחקר. מפגשים אלו דורשים מסירת מידע והצגת נתונים בשלבי הביניים, באופן השונה מהמעבר של מחקר לפרסום.
  • שיווק – לקראת המפגש על החוקר למקד את השיח בנרטיב של מחקרו, להסביר מה הניע אותו למחקר ומהו הקו המחבר בין מחקריו ומחקרים אחרים אל השדה. סיכום במבט רחב מעין זה מאפשר להביט על הבעיה ולהעלות רעיונות לפתרונה, בעוד התמקדות בתוצרי מחקר מצומצם עלולה להניא את קובע המדיניות מהמשך השיח. אין בכך כדי להמעיט בחשיבות תוצאות מחקר מקומי והשפעתו על השדה בו הוא בוצע. ההמלצה לספר סיפור דורשת חשיבה שיווקית תוך התכתבות עם סיפורה של המדיניות מבלי להעמיד פנים או לנסות "להלביש" את המחקר באופן מלאכותי על צרכי המערכת. העמדת פנים ומלאכותיות עלולות להפר את האמון העדין שנבנה בשותפות זו. החוכמה היא לייצר מהלך שבו שני הסיפורים, המחקרי והמדיניותי, משתלבים זה בזה.

 

מהמחקר אל הנאומים של אובמה

אחת הדוגמאות הממחישות את יכולתם של חוקרים להשפיע על המציאות היא מחקר שעסק בנשירת תלמידים בארה"ב. מיפוי של תופעה זו העלה כי ישנו מסלול ברור המתחיל בנשירת תלמידים מבית הספר ומוביל לעבריינות ולכליאה, תופעה המכונה "הצינור מבית הספר לכלא": school-to-prison pipeline או בקיצור SPP. תופעה זו נפוצה במיוחד בקרב אוכלוסיות מוחלשות, מטרידה את קובעי המדינות ומטופלת באמצעים רבים. מקור המטאפורה הוא בכנס שנערך באוניברסיטת Northeastern בשנת 2003,  ומשם חלחל הביטוי לקובעי המדיניות ולנאומי הנשיא אובמה. בתי הספר שבהם הנשירה רבה כונו בתי חרושת של נושרים (dropout factories) ומינוח מתוחכם זה מיקד את המאמצים בקבוצת מחוזות מצומצמת האחראית על מחצית מן התלמידים הנושרים בכלל ארה"ב. מינוחים אלו הצליחו לפרוץ את גבולות המחקר אל התודעה הציבורית ואל ליבם של קובעי מדיניות, והניעו את מערכת לייצר פתרונות.

את הרצאתה סיימה פרופ' גרנט בתמונה של גולש גלים כמטאפורה לחוקר היוצר את הגל ולקובע המדיניות שגולש עליו בהצלחה או נופל. מחקר בודד לא ייצור גל, הוא יהיה מוגבל למקום שבו נערך ולא יגיע להקשרים נרחבים; לכן דרוש צבר של מחקרים כדי להשיג השפעה רחבת היקף.