מס"ע - זהות מקצועית של מכשירי מורים בעידן הדיגיטלי לנוכח דרישות לחדשנות פדגוגית
פורטל תוכן בהוראה והכשרת מורים
07.10.18 סיכום   

זהות מקצועית של מכשירי מורים בעידן הדיגיטלי לנוכח דרישות לחדשנות פדגוגית

מהמדור: מורי מורים

Avidov-Ungar, O., & Forkosh-Baruch, A. (2018). Professional identity of teacher educators in the digital era in light of demands of pedagogical innovation. Teaching and Teacher Education, 73, 183-191

 

סיכום המאמר נכתב על-ידי ד"ר דניאל שפרלינג ממכון מופ"ת.

 

בשנים האחרונות, תפקידם של מכשירי המורים הולך ומשתנה: ממקור ידע עיקרי של מתכשרים להוראה לדגם מנחה ולהנחיה שלהם. מכשירי המורים מטפחים מיומנויות, כשירויות ונטיות של מתכשרים להוראה שנדרשות להתאים את החינוך לצרכי החברה המשתנים. לשם כך, נדרשים לא רק ידע ומיומנויות של טכנולוגיות תקשורת מידע ויישומן בהוראה אלא גם פיתוח של תוכנית לימודים המאפשרת הסתייעות בטכנולוגיה ושמסייעת למתכשרים להוראה להפוך למורים במאה ה-21.

 

לקריאה נוספת ראו:

יכולות של מורי-מורים לחזק כישורי מתכשרים לשלב טכנולוגיה בלמידה ובהוראה: סקירת מחקרים

ידע משתנה, טכנולוגיה משתנה: השתמעויות להכשרת מורים עתידית

גישה מחדשת להכשרת מורי מורים

 

דרישות אלה מאתגרות את מכשירי המורים בעידן של מעבר שבו רוב התוכניות להכשרת מורים אינן ערוכות להכין את המורים כך שירגישו בטוחים בסביבות חדשניות (Banas & York, 2014). נקודת המוצא היא, שהצלחת תוכניות שונות תלויה בעמדות מכשירי המורים בנוגע לשינוי שקשור ביישומן של תוכניות אלה ובהכשרת הסטודנטים להוראה לקדם פדגוגיות חדשניות.

פדגוגיות חדשניות מקלות על הכנת התלמידים לאתגרי המאה ה-21 (מדינת ישראל, תשע"א;Larson & Miller, 2011 ). אלה מוגדרות כמערך קבוע של פעילויות חינוכיות שמציגות רעיונות חדשים בהקשר מסוים מתוך מטרה לשפר באופן משמעותי את היכולת ללמוד במצבים של אינטראקציה. באופן אידאלי, תהליך יצירת הידע נעשה באמצעות פעילות למידה מבוססת פרויקט וממוקדת בבעיות אמתיות מהמציאות.

בפתחה של המאה ה- 21 מוצבות בפני המורים דרישות מסוימות. אלה כוללות יצירת תוכנית לימודים רלבנטית לתפקוד אופטימלי במאה ה-21, הממוקדת באינטרסים של התלמידים ועל פיתוח מיומנויות העתיד; כן נכללים בהן הוראה, למידה והערכה מבוססים ידע באמצעות שימוש בטכנולוגיות מידע ותקשורת, שיעוררו גם מוטיבציה ללמידה וידגישו למידה פעילה, נגישות למקורות מגוונים ועוד.

לפי תוכנית לאומית בישראל, מיושמת פדגוגיה חדשנית ליצירת למידה משמעותית. תוכנית זו מעודדת את התלמיד לשאול שאלות, לאסוף מקורות מידע, לעבד את המידע וליצור ידע חדש הרלבנטי לו ולעולמו האישי בהקשר של העידן הדיגיטלי של המאה ה-21. מטרת תוכנית זו לפתח מיומנויות של חשיבה מסדר גבוה, יצירתיות ולמידה עצמית. התוכנית מקדמת צמיחה אישית ומעורבות חברתית ומחזקת את מעמדו של המורה כמנהיג חינוכי של פדגוגיה חדשנית (Barak, 2010).

עמדות וגישות חיוביות בנוגע לשילוב טכנולוגיה ושימוש בה ובנושא אוריינות דיגיטלית בכלל מקדמת קבלה טכנולוגית ויישום פדגוגיה מבוססת טכנולוגיות מידע ותקשורת (Prestridge, 2012; Sadaf, Newby, & Ertmer, 2016). הזהות המקצועית של מכשירי המורים משליכה על קידום השינוי הפדגוגי והינה בעלת משמעות מיוחדת בהינתן הקשר שבין זהות המורה לפעילויותיו המקצועיות בתוך המוסד החינוכי (Sachs, 2001).

זהות מקצועית מוגדרת כתחושת שייכות של הפרט למקצועו והזדהותו איתו. זו מושפעת מהסביבה ומגורמים כלכליים, תרבותיים, פוליטיים והיסטוריים. נהוג לכלול במושג זה ארבעה מאפיינים: 1) תהליך מתמשך של פרשנות ההתנסויות והתגובות לשאלה "מי אני?" ו"מה ארצה להיות בעתיד?" 2) זהות מקצועית תוך נקודת ייחוס אל הפרט עצמו ולפעולותיו; 3) זהות מקצועית המהווה סכום כולל של זהויות המשנה של הפרט המתקיימות בהרמוניה; 4) זהות מקצועית המכתיבה דרישה למעורבות ולפעולה של החלק המקצועי (Beijaard, Meijer, & Verloop, 2004). 

הזהות המקצועית של מכשירי מורים מורכבת באופן מיוחד: אלה עוסקים בהוראה אך גם במחקר. הם אמונים על הכשרת מורים אך מרוחקים יחסית מסביבת בית הספר. הזהות המקצועית שלהם נעה בין תפקידם האקדמי והפדגוגי (Willemse & Boei, 2013). היא נגזרת מזהותם הדיסציפלינרית (מכשיר המורים הנחשב מומחה בדיסציפלינה כלשהי), מזהותם הפדגוגית (מכשיר המורים כמומחה חינוכי), מההיבטים האתיים, החברתיים והרגשיים הקשורים בסטודנטים ומההיבטים הדידקטיים. כן היא קשורה למעורבותם המחקרית ולתחושת השייכות שיש להם ביחס למוסד להכשרת מורים.

מאמר זה עושה שימוש במסגרת המושגית של פרום וראנד. פרום (Fromm, 1976) מתייחס לשני אופני קיום: "יש" (being), המייצג את נטיית הפרט לצמוח, לאהוב ולקדם את עצמו באמצעות הכוונה לקראת האני-הפנימי. אופן אחר הוא "להיות בעלים של" (having) המייצג את נטיית הפרט להגיב לעולם, למסגרת המקצועית ולמערכות היחסים באופן קנייני ותוך הפגנת שליטה על יסודות החיצוניים לו כדי לייצר את הסטטוס שלו. ראנד (Rand, 1993) מוסיף מימד שלישי של קיום, מימד העשייה (doing). מימד זה מייצג את נטיית הפרט לעשות ולגלות סיפוק בעצם העשייה.

שלושת אופני הקיום מבטאים אופני התנהגות ותפיסה של הפרט ביחס לסביבתו ולמציאות שבה הוא מתפקד. כך, ה- being מקביל לתפיסת הזהות המקצועית של הפרט; ה- having מבטא את תרומת הסביבה לפיתוח הזהות המקצועית; וה- doing משקף את היבט העשייה והעבודה בפיתוח הזהות המקצועית.  

הסטודנטים הלומדים הוראה נמצאים בדרך כלל בשנות העשרים לחייהם והם מעורבים באופן פעיל בטכנולוגיות של המאה ה- 21. למרות זאת, הם אינם מומחים בשימוש בטכנולוגיות לצורכי הוראה ולמידה. מתעוררת השאלה אילו גישות יעילות של הכשרת מורים עשויות להוביל לשימוש יעיל בטכנולוגיה בפרקטיקת ההוראה שלהם?

מחקר זה בוחן שינויים בזהות המקצועית של מכשירי מורים בעידן הדיגיטלי לנוכח דרישות של פדגוגיה חדשנית במכללות להכשרת מורים והוא יוצא ממחקר קודם בתחום זה (שגיא, 2014).

המחקר כלל מכללות להכשרת מורים, שפעלו במסגרת יוזמה של משרד החינוך משנת 2012 להטמעת טכנולוגיות תקשורת ומידע בקרב מתכשרים להוראה. בסך הכל נכללו 8 מכללות מתוך 21 מכללות שהשתתפו בפרוייקט. 2 מכללות נמצאות באיזור הצפון, 3 באיזור המרכז ועוד 3 מאיזור הדרום. מספר מכשירי המורים שהשתתפו במחקר עמד על 27. לאלה 21 שנות ניסיון במערכת החינוך בממוצע וכ-10 שנות ניסיון בהכשרת מורים בממוצע. המלצה על משתתפי המחקר נעשתה באמצעות מתאמי טכנולוגיות תקשורת ומידע במכללות. אלה נתבקשו להמליץ על חברי סגל במכללות שנשאו בתפקיד מרכזי בהטמעת טכנולוגיות אלה במכללה, הם בעלי ידע רב בתחום ועשויים להאיר כיצד זהותם המקצועית השתנתה כתוצאה מפרדיגמה חדשה של הכשרת מורים.

המתודולוגיה שנבחרה למחקר זה הינה איכותנית (ראיונות עומק חצי-מובנים). בתוך כך, נבחנו השקפות מכשירי המורים על התנסותם בהטמעת טכנולוגיות תקשורת ומידע במכללות ובתהליך הכשרת המורים. המרואיינים נתבקשו לתאר אירוע שבו השתמשו בפדגוגיה חדשנית בהכשרת המורים, לתאר את תגובת הסטודנטים לסיטואציה זו, לציין את המרכיבים שהפכו אותה ייחודית, להפנות לאתגרים ביישומה, לתאר את הרגשותיהם ביחס אליה ולהגדיר כיצד הם רואים את המושג "חדשנות פדגוגית". בנוסף, המרואיינים נתבקשו לחוות את דעתם בנוגע לנושאים נוספים, לקשיים ולעמדות המכללות עצמן ביחס לאירועים בלתי צפויים וכיו"ב.

ממצאי המחקר מחולקים בהתאם למסגרת המושגית של זהות מקצועית של מכשירי מורים, שהוצגה קודם. בכל הנוגע לגישת being של זהות מקצועית, אותרו 3 קטגוריות מרכזיות. קטגוריה ראשונה עוסקת בתחום הפדגוגי. רכיב אחד בקטגוריה זו קשור לכך שרוב המורים ציינו תפיסה של זהות מקצועית המתייחסת לתפקידם מנקודת המבט של הסטודנטים. כך למשל הם העידו שתפקידם השתנה מתפקיד של מרצה לתפקיד של מייעץ.

רכיב נוסף הקשור לקטגוריה זו נוגע לשינוי בתהליך ההכשרה. השינוי בא לידי ביטוי לא בהכרח באימוצה של טכנולוגיה אלא בדגש על חשיבה מעמיקה, שינוי מושגי, פתיחות בחשיבה, וכו'. גישה זו מנוגדת להוראה מסורתית שפחות מעודדת תהליכי חשיבה.

רכיב שלישי המתאים לקטגוריה זו ושנמצא בשכיחות נמוכה יותר כולל התייחסות לשינוי בגישה סביבתית, דהיינו כזה שמושפע ממאפיינים של החברה הדיגיטלית ונדרש מכוח קידמה חברתית.

קטגוריה שנייה נוגעת לתחום הדיסציפלינרי. במסגרת קטגוריה זו מורים זיהו את הצורך ברכישת ידע מקצועי והתנסות בפדגוגיה חדשנית כמרכזיים לזהות המקצועית של מכשירי המורים. מכשירי מורים גם ראו חשיבות בהיכרות עם פדגוגיות חדשניות שרלבנטיות לתחום הדיסציפלינרי כדי להיות מומחה בתחום.

קטגוריה שלישית נוגעת לניהול שינוי. במסגרת קטגוריה זו אותרה כחיוניות ביותר לזהות המקצועית של מכשירי מורים היכולת להתאים לשינוי, לעזוב את המרחב הבטוח שבו קיים ידע בנוגע לעצמי ולחפש כלים חדשים, להיות יצירתיים, לשנות קורסים וכיו"ב.

רכיבים נוספים שאותרו במסגרת קטגוריה זו נוגעים למקומם של הסטודנטים בתהליך השינוי, לשימוש בחדשנות פדגוגית בהובלת תהליכי שינוי ולהתמודדות עם עומס יותר ואתגרים כחלק מתהליכי השינוי, למשל השקעה של שעות עבודה רבות יותר ומציאת איזון בין חיים אישיים לזמן עבודה.

בכל הנוגע לגישת ה-doing של הזהות המקצועית של מכשירי מורים זו נמצאה בשלוש פעילויות מרכזיות: פעילויות שנדרשות ממכשירי המורים כדי ליישם חדשנות פדגוגית; פעילויות פדגוגיות במסגרת ההוראה בכיתה; ופעילויות טכנולוגיות של מורים בכיתה.

מכשירי מורים מציינים את הצורך בחיפוש מידע רלבנטי ויישומו להוראה כחשוב ביותר לפעולותיהם המקצועיות. כן נכללות במסגרת פעילויותיהם הכנה רגשית לקראת שינוי, תכנון זמן ומשימות והכנה של סטודנטים לפני הכשרתם המעשית.

בהקשר הכיתתי, מכשירי מורים מציינים פעילויות המשקפות שיטות הוראה חדשניות של מכשירי מורים, פעולות שמרחיבות את הזדמנויות הלמידה של הסטודנטים, למידה התנסותית לצד יצירת סקרנות בקרב המתכשרים להוראה, העמקת החשיבה של סטודנטים, הוראה המשתפת סטודנטים ומתן דגש על מודלינג בהכשרת מורים.

באשר לגישת ה- having של הזהות המקצועית של מכשירי המורים, זו מאופיינת בצרכים של מכשירי מורים הקשורים למתכשרים להוראה ואלה שקשורים למוסד או למערכת עצמה.

מכשירי מורים מציינים את הצורך לגלות גמישות כלפי הסטודנטים ולשתף אותם בתהליכי יישום הפדגוגיה החדשנית בהוראה ובלמידה. כן היא נוגעת לצורך ליצור אצל הסטודנטים מוטיבציה למעורבות בדפוסי למידה חדשים.

במישור שמול המכללה או המערכת עצמה, מכשירי מורים מציינים את הצורך בקבלת תמיכה רגשית (עידוד ותמיכה), טכנית (הקצאת זמן מתאים לפעילויות אלה ותמיכה טכנית בפדגוגיה החדשנית ובאימוץ תוכנית הלימודים) ופדגוגית (תמיכה מקצועית וסיוע בהערכת התרומה של פדגוגיה חדשנית להוראה וללמידה).

המחקר הנוכחי מצביע על כך שהזהות המקצועית של מכשירי המורים כוללת שלושה אופנים: רכיב being המשמש רכיב דומיננטי בזהות המקצועית של מכשירי המורים. רכיב חדש שמתווסף לכאן מדגיש את תפיסת תפקידו של מכשיר המורים כחדשן פדגוגי. תפקיד זה קשור במיומנויות וכשירויות לנהל חדשנות ותהליכי שינוי; רכיב doing מדגיש פעילויות של יישום כחלק מתפקידם. הוא קשור בהתמקצעות של ידע ומיומנויות חדשים והיכרות עם כלי ושיטות והוראה חדשות; ורכיב having שמתמקד בצרכי מכשירים המורים הקשורים לסביבתם המקצועית: הסטודנטים, המכללה להכשרת מורים ומערכת החינוך בכלל.

הרכיבים השונים של הזהות המקצועית של מכשירי מורים אוכפים שינוי עתידי בתפיסות המורים ובהכשרתם כדי לסגור או לצמצם את הפער שקיים בין המחקר והפרקטיקה בעידן הדיגיטלי.

בהתחשב שגישת ה- being של הזהות המקצועית היא שכיחה באופן תדיר יותר בהשוואה לגישות ה- doing  ו-having נראה שהתמקדות בעצמי ובשאלות כמו "מי אני" הן בעלות השפעה גדולה יותר לעומת פעילויות או ציפיות מצד הארגון.

מאמר זה מספק נקודת מבט חדשה לתפיסת הזהות המקצועית של מכשירי המורים. היא מעלה שאלות ביחס להכשרת המורים בעידן הדיגיטלי, לפעילויות שעל מכשירי המורים לעשות כדי לפתח ולקדם מקצועיות ביישום טכנולוגיות תקשורת ומידע ולמה הם זקוקים ממוסדותיהם לצורך זה.

החוקרים מציינים, כי אחד האתגרים של מערכת החינוך ושל מכשירי המורים בפרט נוגע להתאמת ההוראה והלמידה והכשרת המורים לשינויים הטכנולוגיים והחברתיים שמתרחשים בעידן הנוכחי. לצורך זה, נדרשת היכרות מעמיקה עם רכיביהם והאתגרים הקשורים בהם. המחקר הנוכחי מצביע, שמצד אחד, מכשירי מורים הם בעלי סטטוס מבוסס דיו כדי להתאים לצרכים המשתנים. מאידך, נראה, שמכשירי המורים נמצאים במהלכו של תהליך זה שמזמן אצלם שאלות רבות ושקילה מחדש של מצבם. המחקר מצביע על הצורך לתמוך במכשירי מורים בכל ההיבטים שנמצאו כדי לשפר את תהליך הטעמת השינויים החברתיים והטכנולוגיים של העת הזאת.   

    

  

  

 

 

 

  

 

ביבליוגרפיה

משרד החינוך. (תשע"א). פדגוגיה חדשנית או פדגוגיה איכותית בסביבה חדשנית? 4 הממ"מים, 27, 16-1. מאוחזר מתוך: http://cms.education.gov.il/NR/rdonlyres/30FB0425-3CDB-4467-B5F0-E63A88728FE4/121933/27.pdf

שגיא, ר' (2014). תפיסת הזהות המקצועית של מכשירי מורים במכללה לחינוך - מבט כמותי ואיכותני. בתוך: ח' עזר (עורכת), מבעד לעדשת הזהות המקצועית: מחקר שיתופי רב-שיטות כגישה להבנת הזהות של מכשירי מורים (עמ' 72-42). תל אביב: הוצאת מכון מופ"ת.

Banas, J.R., & York, C.S. (2014). Authentic learning exercise as a means to influence preservice teachers' technology integration, self-efficacy and intentions to integrate technology. Australian Journal of Educational Technology, 30(6), 728-746 

Barak, M. (2010). Motivating self-regulated learning in technology education. International Journal of Technology and Design Education, 20(4), 381-401

Beijaard, d., Meijer, P.C., & Verloop, N. (2004). Reconsidering research on teachers' professional identity. Teaching and Teacher Education, 20(2), 107-128

Fromm, E. (1976). To have or to be. Birmingham, UK: Harvester Wheatsheaf   

Larson, L.C., & Miller, T.N. (2011). 21st century skills: Prepare students for the future. Kappa Delta Pi Record, 47(3),121-123  

Prestridge, S. (2012). The beliefs behind the teacher that influences their ICT practices. Computers & Education, 58(1), 449-458

Rand, Y. (1993). Modes of existence (MoE): To be, to have, to do – cognitive and motivational aspects. In paper presented at the international association for cognitive education (1993). Israel: Nof Ginosar

Sachs, J. (2001). Teacher professional identity: Competing discourses, competing outcomes. Journal of Education Policy, 16(2), 149-161

Sadaf, A., Newby, T.J., & Ertmer, P.A. (2016). An investigation of the factors that influence preservice teachers' intentions and integration of Web 2.0 tools. Educational Technology Research & Development, 64(1), 37-64

Willemse, T.M., & Boei, F. (2013). Teacher educators' research practices: An explorative study of teacher educators' perceptions on research. Journal of Education for Teaching, 39(4), 354-369