מס"ע - סיכום דברים מתוך כנס ATEE 2018
פורטל תוכן בהוראה והכשרת מורים
16.09.18 סיכום   

סיכום דברים מתוך כנס ATEE 2018

מהמדור: מדיניות בחינוך

‏גולן, מ' (2018). סיכום דברים מתוך כנס ATEE 2018. מכון מופ"ת  

 

עיקרי הדברים

  • היבטים חשובים נשמטים ממערכת החינוך, שבה רק מה שניתן למדוד נחשב
  • המבחנים צריכים להתקיים בתוך כל מדינה ולא להיערך בצורה אחידה במדינות שונות
  • גם בתוך כל ארץ יש הבדלים עמוקים ולא ניתן לעשות מבחנים אחידים
  • הוראה טובה אינה עניין של כסף: צריך לשאול גם ילדים מה הוא מורה טוב
  • ארבעת עמודי התווך של הלמידה הם: ללמוד לדעת, ללמוד לעשות, ללמוד לחיות ביחד וללמוד להיות

כנס Association for Teacher Education in Europe -  ATEE - התקיים באוגוסט 2018 באוניברסיטת GAVLE בשוודיה והוקדש לנושא: "עתיד לכולם – הוראה לקראת חברה בעלת קיימות": A Future for All – Teaching for a Sustainable Society.

לאתר הכנס

לקריאה נוספת

הוראה ולמידה בכפר הגלובלי: לקשר, ליצור, לשתף פעולה ולתקשר

בין תרבותיות וחינוך מורים. מחקר מנקודת מבטם של מורים עתידיים

 אוניברסיטת GAVLE מונה כ-16 אלף סטודנטים ומגלה מחויבות גבוהה לקיימות ולשיתוף פעולה עם העיר בה היא שוכנת מבחינה אקולוגית, תרבותית וחברתית. הכשרת המורים חזקה בה ונעשית בשיתוף הדוק עם העירייה ובתי הספר.

בפתיחת הכנס נשא דברים נציג האיחוד האירופי לענייני חינוך, מיכאל טויטש (Teutsch), שסקר כמה מהשאלות שבהן מתמקד האיחוד האירופי בשנים האלה:

  1. כיצד חינוך טוב יכול לתרום לקידום הסוגיות הגדולות של החברה?
  2. כיצד ניתן לעבוד יחד סביב השאלה של קידום תעסוקת צעירים?
  3. כיצד ניתן להבטיח למידה לאורך החיים?

לדברי טויטש, ישנם משטרים בהם תנועות פוליטיות מסכנות את הדמוקרטיה, יש היעדר לכידות חברתית, צריך להבטיח שכל ילד יהיה זכאי לחינוך ראוי וצריך להשמיע קול בסוגיות אלה. מתחילים בצעדים קטנים התומכים במה שנעשה במדינות בפועל; מכוונים לאפשרות של ניידות לומדים בין הארצות ושל סטנדרטים פשוטים משותפים לכולם. שרי חינוך באיחוד עובדים על כך במשותף.

מי שמבקש לקרוא עוד על כך יוכל לפנות לאתר ה-EU, שם ישנם חומרים רבים ואפשרויות למורים ולסטודנטים.

 

לגדל אזרחים אכפתיים

שלוש הרצאות העוגן התייחסו לצורך לחנך אנשים להיות אזרחים אכפתיים ומרחיקי ראות, ולהביא לכך שהכשרת המורים והמורים יתייחסו לסוגיות שמעבר לדלת הכיתה.

 

פיתוח קיימות – צרכים ואתגרים

פרופ' וינאיה צ'ינאפא (Vinaya Chinapah) משטוקהולם, יליד האי מאוריציוס, עבד במוסדות בינלאומיים וביקר בארצות רבות בעולם במסגרת תפקידיו.

לדבריו, עוסקים בעולם הרבה בכלכלה ופחות מדי בחינוך; יש לשאול מה תפקידו של החינוך כיום, מה צריכה להיות הפרספקטיבה הרחבה שלו. החשיבה כיום היא דיסציפלינארית וצרה מדי, ואינה עוסקת מספיק בסוגיות כמו שוויון, הכלה, איכות ועוד בצורה הוליסטית.

צ'ינאפא הציג את השאלות הבאות:

  1. כיצד ניתן ליצור רציפות והמשכיות במציאות של חילופי שלטון תכופים?
  2. איך אפשר לשמור על מדיניות חינוך רציפה?
  3. אילו כישורי חיים נדרשים מהתלמידים?

לדבריו, יש להתייחס לבעיית העוני שהיא הגורם המכריע בכל הווייתנו. נחוץ להתבונן בחינוך דרך ההקשרים השונים של התרחשותו. משאבים רבים מאוד מבוזבזים. לא די לדבר על מטרות גדולות בלי ליישם את הדברים באופן מעשי, בשטח. יש יותר מדי בירוקרטיה ופחות מדי מחקר של הפרקטיקה. נחוץ ליצור מסגרות עבודה חדשות במקום אלה שאינן מביאות את השינוי הנדרש.

אנשים בכל העולם אינם מרוצים מהחינוך. מחנכים לא יכולים לפתור את הבעיות לבדם. רפורמות צריכות להקיף יותר מאשר את החינוך ונחוץ להתבונן במרכיב המחויבות והמוטיבציה. כיום ידוע שהגורם המכריע הוא יחסי מורה-תלמיד ועל זה צריך לשים את הדגש.

ארבעת עמודי התווך של הלמידה הם:

  1. ללמוד לדעת.
  2. ללמוד לעשות.
  3. ללמוד לחיות ביחד.
  4. ללמוד להיות.

לא הכל ניתן לבחינה מדידה ולכן היבטים חשובים נשמטים ממערכת החינוך, שבה רק מה שניתן למדוד נחשב. ואולם הכל צריך להיות משולב במערכת. המבחנים צריכים להתקיים בתוך כל מדינה ולא להיערך בצורה אחידה במדינות שונות. גם בתוך כל ארץ יש הבדלים עמוקים ולא ניתן לעשות מבחנים אחידים. הוראה טובה אינה עניין של כסף. צריך לשאול גם ילדים מה הוא מורה טוב.

 

אתגרים חינוכיים ודילמות אתיות בתקופת הקפיטליזם האקדמי: האם פרופסיונאליות מורחבת היא פתרון לחברה מכילה ובעלת קיימות?

פרופ' מילנה דראגיצ'ביץ ססיק (Milena Dragicevic Sesic) מבלגרד טענה כי נעשה יותר ויותר קשה לאוניברסיטאות לשמור על אוטונומיה ולמלא את תפקידן המסורתי. הן מאבדות את עצמאותן בשל הכניעה לצרכי השוק. לדבריה, נחוץ לפתח חשיבה ביקורתית ולא רק מיומנויות עבודה ופיתוח קריירה. צריך לשאול מה ניתן לעשות כדי לשמור על אוטונומיה. גם האיחוד האירופי מגביל מאוד בהחלטותיו מה חשוב ומה לממן.

אוניברסיטאות ומוסדות להכשרת מורים צריכים להילחם על לימודי אמנות ותרבות ולעורר ויכוח ציבורי על הדיסוננס שבין מטרתם לימודים בפועל. נשאלת השאלה האם האוניברסיטה היא עדיין רכוש הציבור, האם יש בה חופש דיבור. הפוליטיקה הפופוליסטית שולטת בתקשורת ומעצבת סטריאוטיפים.

צריך לשאול מה משמעותו של חינוך לקיימות ויציבות ומה משמעותו לחברה. לא לכולם יש היום זכויות תרבותיות. ארצות אינן מעוניינות שארצות אחרות ילמדו אותן מה טוב בשבילן. אקדמאים צריכים להיות יותר נוכחים בדיונים על חברה יציבה ומאוזנת. כיום ההגדרה כוללת בעיקר מרכיבים כלכליים והרבה פחות של יצירה ותרבות. אם מודדים איכות בכלים כמותיים זה לא אמין. נחוץ לחשוב מה צריך להדגיש באוניברסיטאות. ארצות קטנות מפרסמות בכתבי עת בין לאומיים ולא בארצן וכך יורדת תרומת האקדמיה למקום עצמו.

הקפיטליזם הגיע גם לאקדמיה, אבל לא הכל צריך להיות אישי-אנוכי וצריך לחשוב מה ניתן לתרום לחברה. אוניברסיטה לא צריכה להיות סופר-מרקט ומרצים הם לא בדרנים. צריך לחשוב מה יתרום לפיתוח חברה יציבה, כגון אמנות, חשיבה אנליטית ומיומנויות חיים. ואולם כיום משתמשים באמנות כדי להשתקם ממלחמות, ולא כדי למנוע אותן מראש, וכך במקומות רבים בעולם יש חרדה, פחד, שנאה והשפלה.

התחומים החדשים של יזמות, עסקים ומחויבות לעבודה אינם המטרות של ההשכלה הגבוהה. צריך להשתמש בטרמינולוגיה שונה ולא לאמץ טרמינולוגיה מעולם העבודה. לעודד יזמות כיצירה של ערך חברתי, למידה מתמשכת, עבודת צוות, למידה סביב סוגיה/פרויקט ופרויקטים מתמשכים. יזמות היא שינוי מבפנים לטובת הכלל. חשוב לשנות, לסגל ולהגיב להקשר. כל מורה הוא יזם והוא זכאי לאוטונומיה. נחוצה אוטונומיה גם במסגרת תכנית הליבה הלאומית. צריך לראות את החינוך כמרחב חופשי לדיאלוגים שונים.

 

ללמד כיצד לשמר וכיצד לשבש: חינוך בעידן של חוסר תפקוד שיטתי וגלובלי

פרופ' ארג'ן וואלס (Arjen Wals) מהולנד טען כי אנשים מתחילים כיום להתייחס אל קיימות בכל התחומים. כוחות בעלי אינטרסים כלכליים בעיקרם דוחפים נגד קיימות ויציבות וצריך לדעת כיצד להתמודד איתם.

הכל כותבים מאמרים וספרים, מחוסר ברירה, אבל אין מי שיקרא אותם. צריך לחשוב על ערכים ולא רק על כלכלה. הכלכלה צריכה לשרת את האנשים ולא להיפך.

הבעיות כיום מורכבות מאוד וגורמות לתחושות אי ודאות, היעדר ביטחון, בלבול, עמימות ואדישות. זהו שלטון הכלכלה הניאו-ליברלית.

ישנם חמישה עקרונות מובילים בחינוך:

  1. הבנת השינויים ומורכבותם
  2. ערכים ואתיקה
  3. בניית יכולת שינוי
  4. שימוש בפוטנציאל שמכילה השונות
  5. חציית גבולות (גיאוגרפיים, דיסציפלינאריים ואחרים).

נחוץ ליצור לאנשים מרחב להיות שותפים, להשמיע קול. כיום הרוב מוכתב מלמעלה, מוטה הערכה חיצונית. זו גישה אינסטרומנטלית. לא הכל מדיד ונחוץ לפתח ספקנות. בעיות שונות דורשות התמודדות שונה. מורים הם כיום יותר מנחים ומאמנים, דרוש להם ידע הקשרי כדי שיהיו פעילים אכפתיים בסביבתם.

חשוב לעסוק באתיקה, לחשוף ילדים לשאלות קשות ולא נוחות, לצאת מהכיתה ולהגיע לידע באמצעות הטכנולוגיה. נחוץ למנף את השונות לרעיונות ולערכים שונים, להשתמש בה בדרך חיובית. צריך לקחת ילדים לקהילה החיה, לבנות אמון, להכיר את האחר כדי להיות יכול לחבב אותו, ליצור אמפתיה. נחוץ לחצות גבולות ולראות קשרים בין גורמים שונים, לראות את השלם, את היחסים בין חלקיו ואת המערכת. נחוץ לעסוק בהבנה, במשמעות ובפעולה. צריך לשאול אילו יכולות נדרשות לפעולה (בחירת התכנים/נושאים, ביקורת, שינוי וחדשנות, נורמות אנושיות ובין אישיות).

 

הדים מן המושבים והמחקר בעולם

למידה מדילמות מקצועיות של מורי מורים בשדה

שיתוף הפעולה בין האקדמיה והשדה מתרחב ויש יותר ויותר תכניות הכשרה מוטות שדה.

נחוץ ליצור זהות מקצועית למורי המורים בבית הספר.

רוב הדילמות בתחום אקדמיה-שדה היו בתחום הנחיית הסטודנטים והערכתם.

מספר הדילמות במוסד האקדמי גבוה בהרבה מזה שבמוסד המכשיר.

 

התבוננות ביקורתית על התנסות מעשית בבתי הספר

בשוודיה בוחרים את המנחים בשדה והם מחויבים בהכשרה של מספר שבועות במוסד המכשיר.

מורי מורים מגיבים למצבים אך לא יוזמים, לא מתייחסים לבעיות חברה רחבות יותר, מתרכזים בהכשרת הפרט ולא רואים תהליכי עומק סוציו-אקונומיים.

 

פיתוח מקצועי לאוכלוסיות מעורבות

בסקוטלנד בדקו סיבות להתנגדות של מורים להשתתף בקורסים הנערכים בקבוצות מעורבות. ניסו לעמוד על מניעי ההתנגדות, וגיבשו את המסקנות הבאות:

  1. צריך לנסות להבין את ההתנגדות.
  2. מתכנן הקורס צריך לקחת אותה בחשבון ולהשתמש במתווך ובמתרגם.
  3. צריך לערב את המשתתפים בהוראת הקורס – הוראת עמיתים.

 

מוטיבציות של מורים להמשיך בעבודתם

מצב המורים בפורטוגל מדאיג – המון רפורמות, סטטוס חברתי נמוך, משכורת נמוכה, מוטיבציה נמוכה, ביורוקרטיה רבה, העדר תמיכה של ההורים, סביבה פוליטית עוינת, מקצוע מזדקן, היעדר תכנון לטווח ארוך והיעדר סולם התפתחות.

נמצא שבתוך כל אלה המוטיבציה המרכזית של המורים במערכת היא המחויבות לתלמידים.

 

מחקר משווה בין מערכות החינוך בפינלנד ובישראל

החוקרים בדקו דעות של מורים על יתרונות וחסרונות של כל מערכת.

נושאים משותפים לשתי המערכות שמצאו:

  1. עיסוק בשונות והכלה
  2. דיגיטציה של ההוראה
  3. עצמאות ואחריות של המורים
  4. מרכזיות מערכות היחסים מורה-תלמיד.

ממצאים מרכזיים משותפים לשתי המדינות:

  1. חשובה רווחת הילדים
  2. חשוב חינוך ערכי
  3. יש לתת אוטונומיה למורים ולהפחית את הפיקוח
  4. צריך להרחיב את האפשרויות ללמידה מקצועית
  5. עומס העבודה גבוה מאוד
  6. צריך להוריד את משקל ההישגים המדידים בחינוך.

המלצות משותפות אליהן הגיעו:

  1. התאמת תכנית ההוראה לצרכי הילדים
  2. שינוי דרכי ההערכה
  3. צמצום מספר הלומדים בכיתה
  4. שיפור תנאי העבודה של המורים בבתי הספר
  5. העלאת המשכורת בהתייחס למאמץ

 

חקר הפרקטיקה כמחקר אמיץ (Brave research)

השאלה היא למה צריכים אומץ ואיך מוסדות יכולים להיות אמיצים ולאפשר זאת.

אנו חיים במציאות של שונות גדולה וצריך לחשוב איך הכשרת המורים יכולה להשפיע לטובה. המחקר צריך להביא ידע חדש וגם פעולות קטנות שעניינן לקיחת אחריות אתית. הקמפוס צריך להיות מצפן לשינוי.

במוסדות בהם מתקיימת הכשרת מורים היא לא ממש שייכת לסגל האקדמי, מורי מורים אינם נחשבים לחוקרים רציניים, מביטים עליהם מלמעלה והמחקר הפרקטי לא נחשב.

צריך לעשות צעדים ממשיים ורחבים כדי לקבל הכרה. צריך להגדיר את המרחב המשותף עם השדה ואת המרחב הספציפי של ההכשרה במוסדות האקדמיים.

עקרונות המחקר האמיץ הם אלה:

  1. המחקר משמעותי לחוקרים ומבוסס שדה
  2. המחקר נעשה בקהילות חוקרים השייכות למרחב המשותף
  3. המחקר עושה שימוש במתודולוגיות המכבדות את התחום ותואמות לו
  4. מטרת המחקר היא להיות פעיל בהטמעת שינויים וחדשנות
  5. המחקר תורם לתיאוריה של הפרקטיקה
  6. צריך להישמר מלדעת מה נכון ומה לא נכון
  7. המחקר אתי והוגן.

צריך לקיים דיאלוג עם קולות שלא נשמעים ובדרך דמוקרטית. זה דורש מיומנויות מחקר גבוהות. נחוץ לבדוק באומץ מה הם התנאים בהם אנשים עובדים ולבנות גם מודלים של מחקר ועבודה. הפעולה צריכה להקיף ארצות רבות.

 

האם אנחנו מייצרים די זמן לתהליכים בהכשרה

חוקרת שוודית בחנה את נקודת המבט של מורי מורים.

ההנחה של החוקרת הייתה שמערכת היחסים הנבנית בין הסגל לסטודנטים להוראה מהווה מודל למערכות שיקיימו בעתיד ועל כן בניית הקשרים הבין אישיים בעת ההכשרה היא משמעותית ביותר. הסטודנטים צריכים לחוות תחושה של צמיחה אישית.

הממד של רגשות בהכשרת המורים לא די נחקר – תחושת העצמי, מקום הביוגרפיה האישית, האמונות, ניסיון החיים. נחוץ למצוא בהכשרה זמן לאתגר את ההבנה העצמית, להתבונן בעצמי בדרך שונה.

קשה לשנות mind-set. אחד מאתגרי ההכשרה הוא לשפר את המודעות העצמית. זה תחום מעט מוזנח, מאבדים את התהליך בתוך הבחינות והריצות. גם מורי המורים מועצמים בתוך הקשר הבין-אישי.

 

מודל הוראה בגיל הרך

ברמת מדיניות יש תמיד דילמה הין התמקדות בצרכי הילדים או בידע. רוצים פיתוח סקרנות אבל גם הקניית ידע מאוד ספציפי בתחומי הדעת.

בשוודיה מטרות התוכן התווספו רק ב 2010, עד אז ההתמקדות הייתה בעיקר בילד ובצרכיו. יש מתח בין שתי הגישות אבל גם אסטרטגיות משלימות. ממצאי המחקר מראים שהגננות בשוודיה מתייחסות קודם כל לנושאים שמעניינים את הילדים ובמקום שני לתכנים. אין בשוודיה מטרות מחייבות לחינוך בגיל הרך, המטרות מנוסחות כמשהו נשאף, ככיוונים מנחים. יש הרבה הוראה פרטנית והתייחסות לילד כאינדיבידואום ייחודי.

בגיל הרך נחוץ הרבה ידע ורפרטואר רחב של דרכי הוראה. צריך להבחין בין מצבי הוראה למצבי טיפול (caring), ולשלב ביניהם.

הגננות יכולות לתרום רבות למקצוע ההוראה ככלל.

 

קידום מדיניות מורים והוראה

התפתחות מקצועית היא שמירה ההשראה של המורה. השאלה היא באיזו מידה ניתן לשמור על תחושת הוראה במקצוע כל כך רב שנים, מה הם הכישורים הנדרשים וכיצד נתפס כיום המקצוע.

החוקר מציע מספר נקודות מבט ללמידה מתמשכת: מה מעסיק מורה-מורים; מה מעסיק פרח הוראה; מה מעסיק מורה מתחיל ומה מעסיק מורה מנוסה.

איזו תמיכה הם מקבלים בכל שלב ושלב במהלך הקריירה? איך נראים הכישורים בשלבים השונים? כיצד מתרחבת האחריות עם השנים? כיצד מתארים את הפרקטיקה הבית ספרית בכל שלב? ואיך כל השלבים הללו קשורים?

בתחום היכולות נחוץ לשאול האם יש רמות ומה הן? מה הצעד הבא? במה יתמקד? (סטנדרטים? אחרים?). מהו מבנה התפקיד ובאיזו מידה הוא מושך, מאתגר? מעורר לשינוי? בניית מסלול קריירה יכולה לתרום לכך. צריך לשאול האם מתקדמים רק לתפקידי ניהול או גם בתוך ההוראה.

השאלה היא האם יש באמת מסלול התפתחות. חלק ממבני הקריירה שטוחים מאוד, צריך לבנות קריטריונים לשלבים המבוססים על ניסיון, הכשרה, יכולות ועוד.

השאלה היא מי המעריך, מי מחליט על תפקידים ואחריות. נחוצה שפה משותפת להתבוננות בקריירת מורים, צריך לבנות אותה עם מנהלים ואחרים שיביאו זוויות התבוננות רבות.

ליבת המקצוע היא הוראת ילדים, יש מסביבה תחומי התפתחות והתמחות רבים:

  1. פיתוח הוראה-למידה, פיתוח תכניות למידה
  2. ארגון הלמידה – בביה"ס, באזור, במדינה
  3. ייעוץ לקובעי מדיניות
  4. תמיכה בהתפתחות עמיתים
  5. אחרים.

יש שני כיווני התפתחות עיקריים:

  1. התפתחות אקדמית
  2. תפקידים בתוך בית הספר.

צריך לשרטט כיוונים אפשריים ולעשותם שקופים למורה. יש במציאות הרבה אפשרויות אך הן לא מאורגנות כך שניתן לראותן. זה עשוי לסייע בבחירה בין האפשרויות השונות.

צריך לשאול כיצד נבחרים לתפקידים? מה היא התמיכה הנדרשת? מה תורם באמת לפיתוח בית הספר? מה התורם למורים בטווח הארוך? מה הן מסגרות התמיכה הזמינות? מה הכשרת המורים יכולה לעשות? מה הוא התהליך הנדרש להתמחות בתחום מסוים? להציג אפשרויות.

ההצעה הוצגה בפני מורים ומנהלים והתגובות היו מאוד חמות. יש ביקוש להרחיב את המודל לכל הגילאים. בשלב זה לא נעשתה הערכה אלא מיפוי. חשוב לשאול מורה איפה הוא רוצה להיות אולם מערכות התמיכה הן החשובות. יש בלבול בין איכות וסטנדרטים.

 

כיצד מורים מתייחסים לסטנדרטים

סטנדרטים יכולים להיתפס כרף נשאף או כמכשיר שליטה. אנשים שונים מבינים שונה את המונח ואת הדרישה. יש לסטנדרטים יתרונות וחסרונות: הם משמשים נקודת בסיס להתייחסות ולהערכה, לבסיס משותף לקשר עם הציבור ולדיאלוג. אין הסכמות על הגדרה ועל מי הוא הגוף המחליט. יש לעתים פרשנות צרה בקרב אנשי המקצוע והזנחה של מרכיבים לא קוגניטיביים בידע המורה.

אחוז גבוה של המורים בפורטוגל תומך בסטנדרטים אשר לדעתם יכולים להצביע על הוראה טובה. טוענים שהבעלות עליהם צריכה להיות של המורים.

 

הבנת העבר לשם בניית העתיד - הכשרת המורים בעתות עריצות שלטונית

החוקרים חקרו את הכשרת המורים בהולנד בעת מלחמת העולם השנייה ומיד לאחריה. הם בדקו איך תקופת המלחמה ומה שהיה לאחריה השפיעו על הכשרת המורים. הכשרת המורים היא פגיעה מאוד ומושפעת מהחלטות מדיניות. בתקופות מלחמה השתמשו בבתי הספר להחדרת אידאולוגיות ואנשים נענשו קשות על חוסר ציות.

משתתפת מאנגליה מציינת שבאנגליה עדיין מצייתים וקובעי מדיניות משתמשים לרעה בכוחם מבלי לשמוע את הקול המקצועי.

 

חינוך רב-תרבותי

AFS - American Field Studies, הוא ארגון בינלאומי המדבר על סוכני שינוי ברמה הגלובלית וסבור כי הכשרת המורים היא נקודת מוצא חשובה.

הארגון מעודד חשיבה גלובלית, וטוען כי על מערכת החינוך לטפח סקרנות ואמפתיה –משום שאלה כישורים הנדרשים בחיים בעולם גלובלי.