מס"ע - מעמד המורה בחברה הישראלית של היום
פורטל תוכן בהוראה והכשרת מורים
01.08.18 סיכום   

מעמד המורה בחברה הישראלית של היום

מהמדור: על הפרק

גילת, י' וונגרוביץ, נ' (2018). מעמד המורה בחברה הישראלית של היום. דפים, 68, 27-11.

 

 

סיכום המאמר נכתב על-ידי ד"ר דניאל שפרלינג ממכון מופ"ת

 

 

סוגיית מעמדו החברתי של המורה יוצרת עניין רב וזוכה לדיון בפלטפורמות מגוונות. היא חושפת עמדה דואלית: הכרה בחשיבות העצומה של מורים כסוכני חברות וכמעצבי הדור הצעיר, מחד ומושא לביקורת ולעתים אף ללעג של החברה, מאידך.

לקריאה נוספת ראו:

מה זה באמת "מעמד המורה"? הדרך למהפכה בחינוך מתחילה בהגדרות חדשות

יד מושטת לשותפות אמת בבניית מעמד המורה

יום המורים הבינלאומי ומעמד המורים בישראל

 

אחד הביטויים של השניות המאפיינת את מעמד המורה קשור לפער שבין תפיסת המורים את מעמדם בחברה כנמוך (Ingersoll & Merrill, 2011) לבין תפיסת הציבור את המורים כמי שמגלים מסירות גבוהה. הוא נוגע גם לפער שבין תפיסת מעמד המורים כשהיא נבחנת בפני עצמה לעומת תפיסת מעמד המורים ביחס למעמדן של פרופסיות אחרות.

כמענה לפערים אלה הוצעו בשנים האחרונות מספר תוכניות לשיפור מעמד המורה. דוגמה לתוכנית כזו היא ה- AST (Advanced Skills Teachers), שפותחה באוסטרליה ובאנגליה ושבמרכזה מתן תגמולים למורים מצטיינים (Mackenzie, 2007) ותוכנית ממשלתית בבריטניה, שפעלה לקידום תחושת הגאווה והמעמד החברתי של מורים (Swann, McIntryre, Pell, Hargreaves, & Cunningaham, 2010). נושא מעמד המורה ומקצוע ההוראה עמד גם במרכזן של מספר ועדות ממלכתיות בישראל, שהוקמו בשנים האחרונות בישראל.

מעמד המורה הנמוך יחסית למעמדם של אנשי מקצוע אחרים קשור למספר גורמים. מעבר לרמת מומחיות נמוכה ושכר לא ראוי, הוא נובע מפגיעה בסמכות המורה, המהווה חלק ממגמה כללית של שחיקה בסמכות בתחומי חיים מגוונים לנוכח התחזקות התפיסה הפוסטמודרנית בחברה המערבית. גורם נוסף קשור במעורבות הגדלה של הורים במערכת החינוך, שבאה לידי ביטוי בהפעלת לחץ לשנות החלטות חינוכיות ספציפיות וביקורת על המורה לעיני התלמיד. גורם אחר לירידה במעמד המורה קשור באלימות בבית הספר, שחלקה מופנה ישירות למורים. לבסוף, הירידה בסמכות הידע של המורים לנוכח העלייה במקורות הידע החלופיים של התלמידים מהווה אף היא גורם לפגיעה במעמד המורה.

בחינה גלובלית של מעמד המורים  במדינות שונות מעלה, כי מורים בישראל מדורגים במקום האחרון ברשימה זו. זאת ועוד, נמצאת שונות גבוהה בין המדינות. בעוד שבחלק מהמדינות כמו פינלנד ובמזרח אסיה מורים זוכים למעמד גבוה, במדינות אחרות מעמד המורים נמוך (OECD, 2014). השוואה זו מלמדת שמעמד המורים אינו גזירה מהשמיים, אלא הוא ניתן לשיפור באמצעות כלים מתאימים.

חקר מעמד המורה נעשה מתוך שתי גישות עיקריות. גישה סוציולוגית רואה ביוקרת המורה (בהשוואה ליוקרתם של בעלי מקצועות אחרים) רכיב מרכזי בהגדרת מעמדו החברתי. גישה שנייה, בוחנת את המעמד החברתי של מורים מנקודת מבט פנומנולוגית של מי שעוסק בהוראה.

המחקר המתואר במאמר זה משלב בין שתי גישות אלה. הוא בוחן את מעמדו החברתי של המורה באמצעות מספר רכיבים מהספרות ולאחר מכן משווה בין מעמד המורים לבין מעמדם של אנשי מקצוע אחרים, בהתבסס על רכיבים אלה.

לפי הויל (Hoyle, 2001), מעמד המורה מורכב מיוקרה מקצועית ומהערכת המקצועיות. יוקרה מקצועית מבטאת את הערכת הציבור למקצוע בהשוואה להערכתו למקצועות אחרים. הערכת המקצועיות מתבססת על הערכת הציבורים את הכישורים המקצועיים של איש המקצוע. חוקרים אחרים כוללים במסגרת המעמד החברתי של מורים רכיבים נוספים כמו מידת ההשפעה שיש לאיש המקצוע בחברה; ההכרה החברתית בו והתגמול הכספי שניתן לו; האטרקטיביות של המקצוע בחברה וכיו"ב (Hall & Langton, 2006; Crompton, 1998).     

המחקר הנוכחי בוחן את מעמד המורה בפתח העשור השני של המאה ה- 21. שימשו לו שלושה ממדים: 1) מדידת המעמד החברתי של מורים בישראל בהשוואה למעמד החברתי של אנשי מקצוע אחרים. בהקשר זה נעשתה השוואה לרפואה, עריכת דין ועבודה סוציאלית, שבדומה להוראה כדי לעסוק בהם נדרש תואר אקדמי ועבודה בהם כרוכה בעבודה עם קהל. בנוסף נערכה השוואה להיי-טק ולעבודה בצבא קבע, שמתאפיינים בזיקה חזקה למציאות החברתית, כשהעוסקים בהם נהנים מהכרה חברתית ומתגמול חומרי; 2) מדידת המעמד החברתי של מורים בישראל בהתאם להגדרות התיאורטיות; 3) מדידת המעמד החברתי של מורים לפי תפיסת המורים ושל אלה שאינם מורים.

מחקר זה ביקש לבחון מהו מיקומו היחסי של מעמד המורה בחברה הישראלי (בהשוואה למעמד של מקצועות אחרים) והאם קיימים הבדלים בין מורים לאלה שאינם מורים בכל הנוגע לתפיסת מעמד המורה בחברה הישראלית. מענה על שאלות המחקר נעשה באמצעות סקר שנערך בשלוש שנים רצופות (2014, 2015, 2016) שאליו השיבו 1502 משתתפים (כ-500 משתתפים לערך בכל שנה).

השאלון פותח במיוחד עבור המחקר הנוכחי והוא בחן את תפיסתם של המשתתפים ביחס למעמד החברתי של שישה (רופא, עובד היי-טק, עורך דין, מורה, עובד סוציאלי ואיש צבא קבע) בהתבסס על שבעה רכיבים: יוקרת המקצוע בעיני הפרט, יוקרת המקצוע בעיני החברה; חשיבות המקצוע לחברה; התגמולים החומריים לעוסקים במקצוע; הכישורים המקצועיים הנדרשים מאיש המקצוע; האטרקטיביות של המקצוע בחברה; והאפשרות להתפתחות אישית של איש המקצוע. המשיבים נתבקשו לדרג את מעמדות החברתי של כל מקצוע על סולם ליקרט בין שש דרגות. לפי המחברים, משתתפי המחקר מהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה היהודית הבוגרת בישראל.

ניתוח ממצאי המחקר מעלה, כי מעמד הרופאים נתפס כגבוה ביותר, מעמד עובדי ההיי-טק נתפס כגבוה, מעמד עורכי הדין נתפס כגבוה למדי ולאחריו מעמדם של אנשי צבא הקבע. מעמד המורים נתפס כבינוני והוא נמצא במקום החמישי מבין ששת המקצועות שנבדקו. במקום האחרון דורגו העובדים הסוציאליים. בבחינת ההבדלים בכל אחת משלוש השנים בנפרד לא נמצא הבדל מובהק בין מעמד אנשי הקבע לבין מעמד המורים.  

ממצאי המחקר מצביעים על שונות מרבית בשבעת ההיבטים של מעמד המקצוע שנמצאת בקרב מורים וגבוהה באותה מידה כמעט בקרב עובדים סוציאליים. כן עולה, כי מורים זוכים לציון נמוך ברכיבים של מעמד המקצוע בעיני החברה הישראלית וקבלת שכר ראוי ולציונים בינוניים ברכיבים של אטרקטיביות המקצוע (הרצון שילדך יעסוק במקצוע זה), יכולתו לאפשר התפתחות אישית ומעמדו בעיני המשתתף.

כן נראה פער ניכר בין תפיסת משתתפי המחקר את מעמד המורה בעיניהם לבין תפיסת את מעמד המורה בעיני החברה. בעוד שהתפיסה האישית של מעמד עובדי ההיי-טק ועורכי הדין הייתה נמוכה יותר מהתפיסה של החברה את מעמדם, התפיסה האישית של מעמד המורים, מעמד העובדים הסוציאליים והרופאים הייתה גבוהה מהתפיסה של החברה את מעמדם. הפער הגדול ביותר בין התפיסה האישית של משתתפי המחקר לבין התפיסה החברתית היה במעמד המורה.

בכל הנוגע לתפיסות המורים בהשוואה לתפיסותיהם של מי שאינם מורים, נמצא, כי להשתייכות לקבוצת המורים יש השפעה מובהקת על תפיסת מעמד המורה אך עוצמתה אינה גדולה ויתכן שהיא נובעת מגודל המדגם. תפיסות המורים את מקצוע ההוראה ביחס לשני רכיבים, תרומת המורה לחברה ואפשרות להתפתחות אישית בהוראה, היו חיוביות יותר באופן מובהק מאלו של משתתפי המחקר שלא היו מורים. בכל הנוגע למעמד המורים בעיני החברה ולשכר הראוי של המורה אותרה מגמה הפוכה אך לא מובהקת. ביחס לאלה, תפיסותיהם של משתתפי מחקר שאינם מורים היו חיוביות יותר מאלה של המורים עצמם.      

לסיכום, מחקר זה מראה, כי בעשור השני של המאה ה-21 מעמד המורים בחברה הישראלית מוסיף להיות נמוך זאת למרות מאמצים רבים לחולל שינוי בעניין זה. המחברים מדגישים, כי בפינלנד, למשל השינוי הדרמטי במעמד המורים התרחש כתוצאה ממספר תהליכים: העלאה חדה של רף הקבלה ללימודי הוראה, אשר שיפרה את איכות המועמדים להוראה ואת האטרקטיביות של המקצוע; הדרישה לתואר שני כדי לקבל אישור הוראה; מתן אוטונומיה למורים בקביעת תוכנית הלימודי ובתהליכי הערכה של תלמידים, שהגבירה את תחושת המורים ביחס לעבודתם (Sahlberg, 2010). עם זאת, הם מציינים, כי הטמעת האמצעים לקידום מעמד המורה תלויה בהקשר תרבותי ולא ברור אם ניתן להעתיק לישראל את המודל הפיני.

ניתוח הרכיבים השונים הנוגעים לממצאים שהתקבלו ביחס למעמד המורים מעלה, שבעוד שמקצוע ההוראה זוכה להערכה גבוהה, המורים זוכים להערכה נמוכה יחסית בחברה הישראלית. מכאן, שכדי ליצור שיפור במעמד המורים נדרש לשפר את איכות העוסקים בהוראה.

עניין שכר המורים זכה לפער הגדול ביותר בין תפיסות המורים לבין תפיסות אנשי המקצוע האחרים. ממצאים אלה מראים, שמשתתפי המחקר תופסים את ערך המורים בעיני המדינה כנמוך מאוד. הם מראים, שלמרות הגידול המשמעותי שאירע בשכר המורים בשנים האחרונות כתוצאה מרפורמות "אופק חדש" ו"עוז לתמורה", לא הייתה לכך השלכה משמעותית על תפיסת מעמד המורה לישראל. יתכן שהדבר קשור לאי-ידיעה בנושא הגידול בשכר או על תפיסה חזקה מאוד של מעמד המורה כנמוך. תפיסה זו לא מושפעת כמעט בכלל מהשכר אלא נובעת ממכלול גורמים.

עולה גם, שהמורים מעריכים את שכרם כראוי פחות מכפי שמעריכים אותו אנשי מקצוע אחרים. כך גם בנוגע למעמד החברה. בשני היבטים שעניינם תגמול חיצוני, שכר ויוקרה חברתית, הערכת המורים נמוכה מזו של אנשי מקצוע אחרים. לעומת זאת, בשני ההיבטים האינטרינזיים שעניינם תגמול פנימי (תרומה לחברה והתפתחות מקצועית), הערכת המורים גבוהה משל אחרים. ממצא זה מתקשר לידע המצטבר לפיו מתכשרים להוראה בוחרים במקצוע זה בזכות ההיבטים האינטרינזיים ולא בגלל ההיבטים החיצוניים (Ezer, Gilat, & Sagee, 2010).  מחקר זה עשוי ללמד שהם עושים זאת כדי לפצות על התגמולים החיצוניים הנמוכים.

 

 

 

ביבליוגרפיה

 

Crompton, R. (1998). Class and satisfaction: An introduction to current debates (2nd ed.). Cambridge, UK: Polity

Ezer, H., Gilat, I., & Sagee, R. (2010). Perception of teacher education and professional identity among novice teachers. European Journal of Teacher Education, 33(4), 391-404

Hall, D., & Langton, B. (2006). Perception of the status of teachers. Wellington, New Zealand: Ministry of Education

Hoyle, E. (2001). Teaching: Prestige, status and esteem. Educational Management & Administration, 29(2), 139-152

Ingersoll, R.M., & Merrill, E. (2011). The status of teaching as a profession. In J.H. Ballantine & J.Z. Spade (Eds.), School and society: A sociological approach to education (4th ed.) (pp. 185-189). Newbury Park, CA: Pine Forge Press

Mackenzie, N. (2007). Teaching excellence awards: An apple for the teacher? Australian Journal of Education, 51(2), 190-204

OECD. (2014). Education at a glance 2014: OECD indicators. Available from: http://www.oecd.org/education/Education-at-a-Glance-2014.pdf

Sahlberg, P. (2010). The secret to Finland's success: Educating teachers. Stanford, CA: Stanford Center for Opportunity Policy in Education

Swann, M., McIntryre, D., Pell, T., Hargreaves, L., & Cunningaham, M. (2010). Teachers' conceptions of teacher professionalism ibn England in 2003 and 2006. British Educational Research Journal, 36(4), 549-571