מס"ע - מוטיבציה של פנייה להוראה בחינוך המיוחד
פורטל תוכן בהוראה והכשרת מורים
27.06.07 סיכום    הדפסה מאמר
תגובות
מאמר ותגובות

מוטיבציה של פנייה להוראה בחינוך המיוחד

מהמדור: חינוך מיוחד ולקויי למידה
מקור: הרצאה מהכנס הבינ"ל החמישי בהכשרת מורים: "הכשרת מורים על פרשת דרכים". מכון מופ"ת
 
בפרשת הדרכים בפניה ניצבת כיום הכשרת המורים בולטת מגמה של ריבוי פונים להוראה בחינוך מיוחד הן ביחס למסלולי ביה"ס האחרים והן ביחס לכמות האוכלוסייה בעלת הצרכים המיוחדים במערכת החינוך. הדבר אמור הן לגבי לומדים סדירים והן לגבי הפונים להסבת אקדמאים להוראה.
מחקרים רבים בחינוך דיברו על המוטיבציה של פנייה להוראה בחינוך רגיל, אולם בחינוך המיוחד כמעט ולא נחקר נושא זה.
סיפורי חיים, המתמקדים בבחירת המקצוע, יכולים לספק מידע פנימי, עשיר, על המניעים לבחירת המקצוע. הסיפורים יכולים להצביע לא רק על גורמים ישירים שהשפיעו על הבחירה של הסטודנט, אלא גם על גורמים סמויים, שלא בהכרח מוצגים באופן ישיר על ידי המספר. לפיכך, מטרת המחקר היא לבחון באמצעות סיפורי חיים מה הניע סטודנטים להוראה, בכללם סטודנטים המסיביים מקצועם להוראה, לבחור בהוראה בחינוך המיוחד.

החל משנות השבעים נשמעת הטענה כי העבודה אינה אך ורק אמצעי להשגת מטרה המבטיחה את קיומו של האדם אלא מהווה את זהותו וייחודיותו של הפרט, מאפשרת את ביטויו האישי ומספקת את צרכיו בדרך למימושו העצמי באמצעות העשייה וההישגים. העבודה היא זו שקובעת את מעמדו החברתי של האדם ופעמים רבות את יחסיו אל הזולת (קלינגמן, 1973).

קלינגמן (1973) מציין שלוש גישות מרכזיות המנסות לענות על השאלה מדוע אדם נוטה לבחור במקצוע מסוים: גישת ההכשרה הכללית: הגישה טוענת כי כל אדם נולד עם מטען אישי של תכונות, כשרים ונטיות ושהאדם הינו יצור מסתגל. גישה זו מדגישה כי בחירת מקצוע הוא תהליך המתחיל טרם שלב ההחלטה המתגבש במהלך תהליך ההתפתחות.
גישת הזדמנויות: בחירת מקצוע היא תוצאה של מיזוג משתנים מקריים שאין לפרט כמעט שליטה עליהם.
גישת ההתמחות המקצועית: ישנם מקצועות מוגדרים הדורשים סוג טיפוס מסוים בעל תכונות אישיות מסוימות והתמחות גבוהה במיומנויות הנדרשות למקצוע זה.

ז'אק והורביץ (1985, בתוך: שור ולוי, 2003) מצאו חמישה מניעים לבחירת מקצוע ההוראה: סטטוס חברתי, תגמולים כספיים, שעות עבודה נוחות, קשר בין-אישי ורצון להמשיך ללמוד נושא קרוב ללב ברמה גבוהה.
פרי (2002) מיינה
סיבות שונות לבחירת נשים בהוראה לשלוש קטגוריות:

1. "המסורתיות" – רואות בהוראה שלוחה של עבודת הבית.
2. "המיטיבות עם עצמן" – תופסות את עבודתן כתרומה למשפחה, שערכה מקבילה לזו של בן הזוג.
3. ה"נמצאות במעבר"- אינן רוצות בהכרח להיות מורות.

פיינס וארונסון (1988) ציינו שאהבת אדם ותכונות אישיות מסוימות מובילות אנשים לבחור במקצועם. מלבד מניעים הומניטאריים המשותפים לכל אנשי השירות, קיימים גם מניעים אישיים בהשראת אדם מסוים או השפעת אירוע מהעבר.
התכונות המתוארות בספרות כמאפיינות את המורה בחינוך המיוחד הן: מחויבות רבה, יצירתיות, גמישות, כושר עמידה באירועים לא צפויים, סבלנות, סובלנות, רגישות ואמפטיה כלפי החריג ורצון לנתינה, נכונות לראות בעבודה אתגר וייעוד, יכולת ונכונות להשקיע מאמצים נפשיים, פיזיים ואינטלקטואליים בעבודה קשה ומורכבת (עבודי-דנגור, 1992: רונן, 1988).
גביש ופרידמן (תשס"א) סוברים כי המורים בחינוך המיוחד הגיעו למקצועם בהחלטה מודעת, אשר נתגבשה במהלך שנות חייהם, להקדיש עצמם לעיסוק תובעני מבחינה רגשית, עיסוק הדורש עזרה יומיומית לחלש ולפגיע בחברה. התכונות המאפיינות את המורה לחינוך מיוחד בספרות הינן: מחויבות רבה, יצירתיות, גמישות, יכולת חקירה, כושר עמידה במצבים בלתי צפויים, סבלנות נוכח התקדמות איטית וכן נסיגה, סובלנות, רגישות ואמפטיה כלפי החריג, רצון להעניק מעצמו, נכונות לראות בעבודתו אתגר וייעוד, יכולת ונכונות להשקיע מאמצים נפשיים, פיזיים ואינטלקטואליים בעבודה קשה ומורכבת.

שאלת המחקר
מהם הגורמים המכוננים בחייהם של סטודנטים לחינוך מיוחד שהשפיעו על בחירתם במקצוע זה?

סוג המחקר
לשם מתן מענה על שאלות המחקר נבחרה שיטת המחקר האיכותית ובמיוחד הגישה הביוגרפית ("תולדות חיים"). הפתיחות המחקרית של המחקר האיכותי אמורה לסייע בידינו לחשוף גורמים ומניעים במהלך הדיווח, שלא חשבנו עליהם מראש ואשר בדיעבד עשויים להתברר כמרכזיים גם מנקודת מבט של הנחקרים וגם מנקודת מבט שלנו, החוקרים.
מתודולוגית "תולדות חיים" הנה מתודולוגיה בה המספר בוחר בעצמו את האירועים שהוא מתאר. התיאור אינו תיאור כרונולוגי של אירועים, אלא פעולה אקטיבית של הצגה והבניה שלהם, ועצם בחירתם הוא הגורם להצבתם בסיפור הביוגראפי (צבר בן יהושוע, 1996).
תולדות חיים (
Life history) או הגישה הביוגרפית, עוזרת להבהיר כיצד הקשרים חברתיים ממלאים תפקיד בחיי אנשים מסוימים, לפי גישה זו כל פעולה אנושית מקבלת את מלוא משמעותה רק באמצעות נרטיב הממקם את הפעולה ברצף של סיפור חייה של האישיות הפועלת ובהקשר של החברה והמסורת בהן היא מתקיימת. הגישה הנרטיבית ביוגרפית מתעניינת בידע, בגישות, בעמדות ובאמונות של בני אדם הבאים לידי ביטוי בשיח שלהם. בקולו של המורה, בסיפורים שלו, בצורת הניסוח שלו, קיימים כל מרכיבי הידע המעשי המנחה את עבודתו. (Carter, 1993)
למחקר הנרטיבי (ביוגראפי) תרומות רבות בחינוך ובהוראה: קרבה לסוכני החינוך באמצעות התמקדות בשיח שלהם, שבירת המחיצות בין חוקר לנחקר ולהשמעת הקולות של אנשי חינוך הפועלים בשדה והעצמתם, העשייה הנרטיבית תורמת להתפתחותם המקצועית והאישית של מורים ועובדי חינוך אחרים (
Clandinin & Connelly, 1995).

אוכלוסיית המחקר

עשרים סטודנטים לחינוך מיוחד באחת המכללות הגדולות הן במסלול הסדירים והן בהסבות אקדמאים להוראה.

כלי המחקר
הכלי הנבחר הוא אוטוביוגראפיה – כל אחד מאיתנו מכיל בתוכו "נרטיב", נרטיב זה הוא אנחנו, הזהות שלנו. דרך הסיפור האישי מזדמן לכותב להביא את ההשקפה שלו, ניסיונו, הוכחות לעבודתו וניתוח הכתיבה (
Williams,2006). אוטוביוגרפיה הינה שיח של הכותב עם פרטי חייו, המובא בצעדים קטנים בתוך הסיפורים המסופרים על ידו יום אחר יום. האוטוביוגרפיה מאפשרת לנו להבנות את חיינו. הזיכרון האוטוביוגרפי מאפשר עדכון שיפור של התנהגותנו ברשומות מסודרות ומלוכדות של מי שאנחנו בהווה, מה היינו בעבר ומה נרצה להיות בעתיד. מצבור הזיכרונות מרכיב את זהותו ואישיותו של הכותב (.. (Eakin 2004).

העלאת זיכרונות והחייאת חוויות אישיות, חיוביות ושליליות, של המורה מימי ביה"ס, עשויה לקרב את המורה לעולמם הרגשי של תלמידיו ולשפר את יכולתו להבינם, ולעזור למורה להבין את הקשר שבין יחסו לאספקטים מסוימים בילדותו שלו לבין יחסו לתלמידיו. ההנחה היא, שדפוסי יחסיו של המורה לתלמידיו משתקפים בצורה זו או אחרת ובמידות שונות- משקעים של חוויות מילדותו שלו, וניסיונות בלתי מודעים לפתור קונפליקטים ו"לאזן חשבונות" ישנים ונשכחים, הקשורים ביחסו למוריו באמצעות תיפקדו כמורה בהווה. הכוונה להעלאה למודע ולעיבודם של אותם תהליכים נפשיים - בלתי מודעים אך סמוכים למודע - הקשורים בבחירתו את מקצוע ההוראה, ובתפקודו כמורה.
כלי נוסף הוא ראיון נרטיבי פתוח של תולדות חיים.
הבטחת זכויות המשתתפים
כל המשתתפים במחקר עשו זאת מרצונם, תוך ידיעה על מטרת המחקר, פרטיהם האישיים לא ייחשפו כדי לא לאפשר זיהוי.

עיבוד הנתונים
ניתוח החומר בוצע בגישת ההשוואה המתמדת (
Glaser & Strauss 1967). שיטה זו מבוססת על שיוכם של נושאים, אירועים והתנסויות לקטגוריות, והשוואתם לנושאים אחרים בתוך אותה קטגוריה. ההשוואה המתמדת מובילה ליצירת סגולות תיאורטיות של הקטגוריה. אינטגרציה של הקטגוריות מובילה לביסוס טיעונים תיאורטיים הנובעים ישירות מהחומר ומסייעים בפרושו (גור, 1992).

תגובות (12)

05.04.15 אורה מן    |   מכללת גורדון
אשמח לקבל את המאמר כולו ,בשלמותו .
תודה
16.02.15 יפית גבאי    |   חמדת הדרום
האם תוכלי בבקשה לשלוח לי את המאמר המלא?
תודה רבה:)
08.01.15 שלום רב!
היי. אשמח לקרוא את כל המאמר. אשמח שתשלחי לי אותו עוד היום למייל שלי. בתודה ובברכה רעות.
26.11.14 י. בתיה
שלום, קודם כל תודה רבה המאמר ממש מעניין נהנתי מאוד לקרוא. רציתי לדעת אם יש עוד עבודות חקר בנושא זה שנעשו ע"י שאלונים
תודה!
26.08.12 רימונדה
שלום
אני כותבת תיזה בנושא שחיקת מורים בחינוך מיוחד.
אודה לך אם תכוני אותי למקורות או אם תשלחי לי מאמרים שכצבת או שבידיך בנושא זה. תודה מראש
25.12.10 ד"ר רבקה הלל לביאן    |   מכללת לוינסקי לחינוך
שם המאמר - "אתה ואני נשנה את העולם"
25.12.10 ד"ר רבקה הלל לביאן    |   מכללת לוינסקי לחינוך
המאמר המלא הופיע בכתב העת סחי"ש של אוניברסיטת חיפה והוצאת אחווה בשנת 2010 אין כאן אפשרות לצרף קובץ אחרת הייתי מצרפת את המאמר, אבל תוכלו למצוא את כתב העת בספריות.
25.12.10 שרית כהן    |   בית רבקה- שאנן
שלום! נהנתי מאוד לקרוא את המאמרים שלך באינטרנט. אני עורכת מחקר על המניעים לבחירת מקצוע בגיה"ר ורציתי לשאול אם תוכלי לשלוח לי מחקרים בנושא במייל כיוון שאין לי גישה למאגרים בלויסקי. תודה רבה. שרית כהן
09.04.08 ד"ר רבקה הלל לביאן    |   לוינסקי לחינוך
המאמר עדיין לא אך דווח המחקר הסופי קיים בספרית מכללת לוינסקי
09.04.08 ר. ברנס    |   "תלפיות"
רציתי לדעת אם המאמר כולו כבר קיים ואם אוכל לקבלו לצורך עבודה סמינריונית? תודה ר. ברנס
20.12.07 ד"ר רבקה הלל לביאן    |   לוינסקי לחינוך
המאמר בכתיבה ואשמח לעדכנך כשיצא, את יכולה לקרוא על הנושא בעבודת הדוקטורט שלי שחלקה עסק בנושא זה, העבודה נמצאת בספריות האונברסיטאות וכן במכון מופת ובמכללת לוינסקי
19.12.07 ציונה לבנון    |   גורדון
מאמר נהדר היתי רוצה לקרוא את כולו איך אוכל למצוא?
או מאמרים באותו נושא תודה ציונה

שליחת תגובה

  (הכתובת לא תוצג באתר)
בטל שלח