מס"ע - מדוע אנשים בוחרים בהוראה? סקירה בוחנת של מחקרים אמפיריים 2016-2007
פורטל תוכן בהוראה והכשרת מורים
22.07.18 סיכום   

מדוע אנשים בוחרים בהוראה? סקירה בוחנת של מחקרים אמפיריים 2016-2007

מהמדור: סטודנטים להוראה

Fray, L., & Gore, J. (2018). Why people choose teaching? A scoping review of empirical studies 2007-2016. Teaching and Teacher Education, 75, 153-163

 

 

סיכום המאמר נכתב על-ידי ד"ר דניאל שפרלינג ממכון מופ"ת

 

 

הבנת המניעים לבחירה במקצוע ההוראה מספקת בסיס אמפירי חשוב למשיכת מורים בפועל, לפיתוח מדיניות הכשרת מורים ותוכניות להכשרה כזו ולשיפור איכותם הכוללת של מורים (Heinz, 2015). מאמר זה מציע מתודולוגיה של סקירה בוחנת (scoping review). סקירה זו מעריכה מחקרים מהשנים האחרונות יחסית תוך שהיא מציגה מקטע של תחום מסוים, להבדיל מסקירה כללית (Booth, Papaioannou, & Sutton, 2012).

 

לקריאה נוספת ראו:

מה מניע תלמידי תיכון לרצות להיות מורים? תפקידם של שכר, תנאי עבודה והערכה חברתית

קבלה ודחייה בהכשרת מורים: תכונות אופי הנחוצות לבחירת מתכשרים להוראה ולפיתוחם

"עזבו אתכם מאידיאולוגיות, רק תנו לנו לחזור הביתה בשלום": מוטיבציות וציפיות באופק המקצועי של סטודנטים ושל בוגרי תכנית מצוינים במכללה

 

המחקרים שנסקרו הם אלה שפורסמו בשפה האנגלית, בין השנים 2007-2016, שעוסקים במתכשרים להוראה ושלא כוללים מורים מכהנים כמשתתפי המחקר.  לאחר תהליך של סינון ראשוני נסקרו 70 מחקרים.

רוב המחקרים נערכו בארה"ב, אוסטרליה, טורקיה, הונג קונג והולנד. מרביתם פורסמו בשנת 2012-2014. רובם כללו מתודולוגיה כמותית. רובם המשתתפים במחקרים היו מתכשרים להוראה שעמדו בפני עיסוק ההוראה או סטודנטים להוראה. חלק גדול מהם עסקו במוטיבציה להוראה כקריירה ומקצתם בהשפעות החברתיות הנוגעות לבחירה בעיסוק זה.

בכל הנוגע למוטיבציה להוראה, יותר ממחצית המאמרים שנסקרו הפנו למונחים מסורתיים של הניעות אלטרואיסטיות, פנימיות (אינטרינזיות) וחיצוניות (אקסטרינזיות). הסיבה המרכזית השכיחה לעניין בהוראה היא ה"שירות לאחרים" ולאחר מכן, בשכיחות פוחתת "עזרה ותמיכה בתלמידים", "רצון להשפיע", "רצון לתרום לברה" ו"היענות לקריאה". מחקר מישראל למשל, הצביע על שילוב שבין אלטרואיזם ונרקיסיזם (Friedman, 2016).

מבין הגורמים הפנימיים שנדונו צוינו תשוקה להוראה ועניין בתחום הדעת כגורמים עיקריים. הגורמים החיצוניים, לעומת זאת, נחלקו לשתי קטגוריות. קטגוריה אחת קשורה בבחירות פנאי שמחוץ לעבודה, למשל יכולת לאזן בין עבודה להתחייבויות משפחתיות, שעות עבודה גמישות, חופשות וכיו"ב. קטגוריה שניה קושרה בתנאי העבודה והיא כוללת למשל בטחון תעסוקתי, תנאי עבודה טובים, הכנסה טובה או מהימנה, הזדמנויות תעסוקה ואופקי קריירה.

בחלק מהמדינות הלא-מערביות שיקולים חיצוניים היו חשובים יותר משיקולים פנימיים או אלטרואיסטים. במקומות אלה, ניכרת חשיבות לסטטוס, תנאי השכר וכיו"ב כגורמים המשפיעים על הבחירה במקצוע ההוראה. בסין ובהונג קונג, למשל מועמדים להוראה נכנסים למקצוע בשל סיבות חיצוניות כמו פטור משכר לימוד, מחויבות לשרת את המדינה וסטטוס של מורים. גם בטורקיה ובדרום אפריקה שכר המורים, אפשרויות הקידום ותנאי העבודה שימשו גורם חשוב של השפעה על הבחירה בהוראה.

לעתים, הבחירה במקצוע ההוראה מהווה תכנית גיבוי כאשר האפשרות להגשים את הקריירה הרצויה אינה יוצאת אל הפועל. במצב כזה, הבחירה בהוראה אינה בהכרח שלילית. היא עשויה להיות חלופה חיובית הקשורה בגורמים פנימיים ואלטרואיסטיים.

בחלק אחר של המחקרים, לא נעשה שימוש במונחים של הניעות פנימיות, חיצוניות או אלטרואיסטיות. במקום, ההפניה הינה לגורמים אדפטיביים או כאלה שהתאמתם אינה טובה (maladapative). גורמים שהתאמתם אינה טובה כוללים למשל בחירה בהוראה כקריירת גיבוי או כהשפעה שלילית של בן הזוג או דמות משמעותית אחרת של המועמד. גורמים אדפטיביים, לעומת זאת, קשורים למאמץ, למחויבות או למעורבות וכוללים יכולת הוראה, רצון לעצב את דור העתיד, לקדם שיוויון חברתי, לזכות בסטטוס חברתי או ליצור תרומה חברתית.

מוטיבציה משמשת כגורם המרכזי בהסבר לבחירה בהוראה. מוטיבציה של מורים לעתיד קשורה בנושאים של זהות, האמנות, הזדמנויות ורגשות. במחקרים אלה, מורים "נלהבים" נתפסים כמורים עם מוטיבציה גדולה ואלה שמבטאים אותה בהוראה עצמה. מורים "קונבנציונאליים", לעומת זאת, הם בעלי אותה רמת מוטיבציה כמורים "נלהבים" אך בעלי דרוג נמוך יותר מבחינת הזדמנויות מקצועיות. קטגוריה שלישית של מורים המכונה "מורים פרגמטיים" כוללת מורים שהמוטיבציות העיקריות שלהם קשורות למוטיבציות פנימיות, יכולות, הטבות הקשורות בעבודה והערכות נמוכות יחסית של מוטיבציות אלטרואיסטיות.

ב-17 מהמחקרים שנסקרו נכלל סולם הגורמים המשפיעים על הוראה (Factors Influencing Teaching – FIT) שפותח על-ידי Watt and Richardson (2007). סולם זה שימש כמתודולוגיה הפופולרית ביותר לבחינת הגורמים המשפיעים על הבחירה במקצוע ההוראה. הסולם כולל גורמים מוטיבציוניים מרכזיים כמו השפעות סוציאליזציה, ביקוש הקשור בעבודה, רווח הנובע מהעבודה, תפיסות עצמיות והוראה כקריירת גיבוי. הגורמים המוטיבציוניים שזכו לדירוג גבוה ביותר במחקרים כללו ערכים של יעילות חברתית; ערך פנימי הקשור בהוראה, למשל תרומה חברתית, עבודה עם ילדים, ניסיון חיובי קודם בהוראה; וערכים של יעילות אישית, למשל זמן פנוי למשפחה, שינוי קריירה ובטחון תעסוקתי. הגורמים המוטיבציוניים שזכו לדירוג הנמוך ביותר הם הוראה כקריירת גיבוי, ההסתברות שהוראה תהפוך קריירה של מומחיות ומורל המורה – דהיינו תפיסות אישיות של מורים מוערכים בחברה.

במאמר מודגש, כי סולם ה-FIT כפוף לביקורת על כך שאינו מאפשר לקחת בחשבון גורמים נוספים שמשפיעים על ההחלטה לבחור בהוראה או שהוא חסר גורמים מוטיבציוניים מרכזיים כמו אהבת המקצוע שאותו מבקשים ללמד, העברת ידע או מיומנויות ורצון לשפר את איכות ההוראה (Klassen, (Al-Dhafri, Hannok, & Betts, 2011; Fokkens-Bruinsma & Canrinus, 2012. על אף זאת, סולם זה מאפשר לחלץ תובנות חשובות בנוגע להשפעה היחסית של גורמים שונים על הבחירה בהוראה.

סקירת המחקרים מעלה שלושה מוקדים עיקריים של מוטיבציות לקריירה בהוראה: מקום המגורים, מגדר ותפקיד האדם המשמעותי בחייו של המתכשר להוראה.

מחקר השוואתי מלמד, למשל, כי בטחון תעסוקתי למשל הוא גורם חשוב יותר באוסטרליה לעומת ארה"ב, גרמניה או נורבגיה. באופן דומה, לזמן  המוקדש עבור חיי משפחה יש חשיבות יחסית גבוהה בארה"ב. בנורבגיה, לעומת זאת, מוטיבציות הקשורות בתועלת חברתית כמו עבודה עם ילדים ליצירת שינוי חברתי (Watt et al., 2012). מחקרים אחרים מצאו תרומה יחסית שונה להשפעתם של בני משפחה קרובים ו/או חברים של מועמדים להוראה, לסטטוס החברתי שיש למקצוע ההוראה במדינה ולציפיות החברתיות ממקצוע זה, לייעוד הדתי שיש לו (ככל שיש לו), וכיו"ב.

כן ניכר מחלק מהמחקרים כי לתפקידי מגדר השפעה על הבחירה בהוראה. בהקשר הזה, הבחירה בהוראה מסמלת קשר שבין קריירה, משפחה, שאיפות אישיות והורות. העיסוק בהוראה ממחיש היבטים התייחסותיים (relational) ופסיכולוגיים במקצוע זה.

המחקרים מעלים גם תפקיד חשוב שיש לדמות משמעותית בחייו של המועמד ללימודי הוראה בבחירתו בעיסוק זה. בכלל זה, מדווח בספרות על החשיבות שיש לתמיכה הורית בהחלטה זו. לעומת זאת, חלק מהמחקרים מצביעים על כך כי הערות שליליות וחוסר תמיכה מצד דמויות משמעותיות עלולים להוביל לחוסר תמיכה חברתית ולהסיט מכוונתו של מועמד להוראה להמשיך בעיסוק כזה (Beltman & Wosnitza, 2008). בחלק מהמחקרים ניכרת גם השפעה שיש למורים ולמנטורים על ההחלטה לבחור בהוראה. כן נמצא כי מערכות יחסים עם ילדי המועמדים ועם ילדים צעירים משמשים גורם חשוב בבחירה ובשאיפה לממש קריירה בהוראה.

המחקרים העלו גם היבטים סוציולוגיים כלכליים ופוליטיים, המשפיעים על בחירתם של אנשים בעיסוק בהוראה. מהבחינה הסוציולוגית משמשים ההבנייה התרבותיות של מגדר, תפקידי מגדר, תפיסות ביחס לבית הספר המחזק סטיגמות כנגד מיעוטים או מנציח הדרה של אוכלוסיות מוחלשות בחברה כהיבטים דומיננטיים שמשפיעים על הבחירה בהוראה (Graham & Erwin, 2011; Bhana & Moosa, 2016). מחקרים אחרים מדגישים את הגידול בהזדמנויות ההשתכרות שמחוץ להוראה, הביטחון בתעסוקה קבועה ואת גודל ההכנסה הממוצעת לנפש בחברה כקשורים להחלטה לבחור במקצוע ההוראה (Dastidar & Sikdar, 2015).

לסיכום, סקירה מרחיבה זו מתייחסת לגורמים רבים, שנמצאו בספרות המחקרית כקשורים או כמשפיעים על החלטתם של יחידים לבחור במקצוע ההוראה. את הבנת בחירה זו נדרש להשלים בחקר תיאורטי, למשל בתחום המגדר ובקשר שבין מגדר למוטיבציה להוראה. החוקרים ממליצים על המשך המחקר בשאלה כיצד נורמות ומבנים חברתיים משמשים רקע בבחירה במקצוע ההוראה. לרוב, מחקר שעוסק בשאלה זו הוא בעל הקשר מקומי ובעל השלכות פחות פרגמטיות. נדרש להרחיב תפיסה מחקרית זו.

מוקד נוסף של מחקר, שנדרש בתחום זה ושעולה מהסקירה קשור בעובדה שמירב במחקרים שנעשו נוגעים למתכשרים להוראה שלומדים במוסדות מכשירים ולא בבתי ספר. כיוון שהעניין בהוראה לרוב נוצר בשלבים מוקדמים בחיים, לרוב בשנות בית הספר (McKenzie, Weldon, Rowley, Murphy, & McMillan, 2014), הבנה של השאיפות והרצונות של תלמידי בית הספר לבחור במקצוע ההוראה חשובה אף היא בגיוס אנשים צעירים למקצוע.

    

 

 

ביבליוגרפיה

 

Beltman, S., & Wosnitza, M. (2008). "You are getting too old, find a man and marry": Social aspects of motivation to choose teacher education. Australian Journal of Education and Developmental Psychology, 8, 49-63

Bhana, D., & Moosa, S. (2016). Failing to attract makes in foundation phase teaching: An issue of masculinities. Gender & Education, 28(1), 1-19

Booth, A., Papaioannou, D., & Sutton, A. (2012). Systematic approaches to a successful literature review. London, England: Sage

Dastidar, A.G., & Sikdar, S. (2015). Occupation choices of high school and college students with special reference to teaching and research. Policy Futures in Education, 13(3), 375-394

Fokkens-Bruinsma, M., & Canrinus, E.T. (2012). The factors influencing teaching (FIT)-Choice scale in a Dutch teacher education program. Asia-Pacific Journal of Teacher Education, 40(3), 249-269

Friedman, I.A. (2016). Being a teacher: Altruistic and narcissistic expectations of pre-service teachers. Teachers and Teaching, 22(5), 625-648. 

Graham, A., & Erwin, K.D. (2011). "I don't think black men teach because how they get treated as students": High-achieving African American boys' perceptions of teaching as a career option. The Journal of Negro Education, 80(3), 398-416

Heinz, M. (2015). Why choose teaching? An international review of empirical studies exploring student teachers' career motivations and levels of commitment to teaching. Educational Research and Evaluation, 21(3), 258-297

Klassen, R.M., Al-Dhafri, S., Hannok, W., & Betts, S.M. (2011). Investigating pre-service teacher motivation across cultures using the teachers' ten statements test. Teaching and Teacher Education, 27(3), 579-588

McKenzie, P., Weldon, P.R., Rowley, G., Murphy, M., & McMillan, J. (2014). Staff in Australia's schools 2013: Main report on the survey. Australian Council for Educational Research. Available at: https://docs.education.gov.au/system/files/doc/other/sias_2013_main_report.pdf

Watt, H.M.G., & Richardson, P.W. (2007). Motivational factors influencing teaching as a career choice: Development and validation of the FIT-Choice scale. The Journal of Experimental Education, 75(3), 167-202

Watt, H.M.G., Richardson, P.W., Klusmann, Kunter, Beyer, Trautwein, (2012). Motivations for choosing teaching as a career: An international comparison using the FIT-Choice scale. Teaching and Teacher Education, 28(6), 791-805