מס"ע - אימפרוביזציה ומומחיות מורים: השתמעויות להתפתחות המקצועית של מורים מצוינים
פורטל תוכן בהוראה והכשרת מורים
08.07.18 סיכום   

אימפרוביזציה ומומחיות מורים: השתמעויות להתפתחות המקצועית של מורים מצוינים

מהמדור: דרכי הוראה

Sorensen, N. (2017). Improvisation and teacher expertise: implications for the professional development of outstanding teachers, Professional Development in Education, 43, 16-22

עיקרי המאמר

  • קיים גוף ידע צומח שנוצר ע"י חוקרים ומורים המבטא גישה פתוחה ובעלת מרכיב של אימפרוביזציה בהוראה ובלמידה.
  • יש חשיבות להקשר הבית ספרי שבו מורים מפתחים יכולת עמידות אל מול תהליכי שינוי ולשמר מחויבות ארוכת-שנים למקצוע (Gu, & Day, 2011).
  • התחזקות האידיאולוגיה הניאו-ליברלית, הדגשת האחריותיות והעמדת השוק החופשי במרכז מובילות לחיזוק שליטה מרכזית על בתי-ספר, לדה-פרופסיונליזציה של המקצוע ולהגבלת האוטונומיה של המורה (Passy, 2013).
  • תרבות של אחריותיות יוצרת סיכון לתחושת בידוד וחולשה בקרב מורים.
  • גישות קונסטרוקטיביסטיות המתחשבות בכוח השינוי של תרבות בית הספר עשויות לספק ממד נוסף לציפיות של מורים להביא שינוי לכל התלמידים שהם מלמדים.

לתקציר באנגלית

לקריאה נוספת:

התפתחות מקצועית יום-יומית של מורים

מה אומר המחקר על הוראה טובה והמורה המצטיין?

 

רקע - המחקר המוצג במאמר עסק בהעמקת ההבנה של הוראה מקצועית מתקדמת אל מול סדר היום החינוכי המצוי - Performativity - המדגיש היבטי ביצוע בהוראה, הוראה על פי סטנדרטים, מבחנים ומדידות מתמידים. מורים נדרשים לארגון ההוראה כתגובה ליעדים, אינדיקטורים והערכות, הסטה לשולים של אמונות ומחויבויות אישיות ושאיפה מתמדת למצוינות. בעיני חלק מאנשי חינוך זוהי הזדמנות לביטוי של הצלחה אישית ובעיני אחרים – מצב של היווצרות קונפליקטים פנימיים, העדר-אותנטיות והתנגדות.

נושא המחקר: הקשר בין מומחיות מורים לבין אימפרוביזציה; האם יכולת לאימפרוביזציה היא חלק ממומחיות מורים או מהוראה מקצועית מתקדמת?

מסגרת מושגית: א. צורך במסגרת תיאורטית להתפתחות מקצועית ארוכת-טווח של מורים (Hoban, 2002) והשאלות מהי "הוראה טובה" ומה המשמעות להיות איש מקצוע מתקדם (advanced; Coffield, & Edward, 2009), השפעות של המסגרת הארבע-שלבית המתארת פרקטיקה מקצועית מתקדמת (Sorensen & Coombs, 2010a) והמושג "מורה מוסמך" (authorized teacher; Sorensen & Coombs, 2010b) שהוא מושג דומה למושג מורה מתקדם ומשמעותו מורה בעל אוטונומיה מקצועית המעוגנת בהוראה רפלקטיבית ביקורתית.

ב. תפקיד האימפרוביזציה בהקשרים חברתיים ובמיוחד בחינוך והקשר שהאימפרוביזציה יוצרת למושג "מורה מומחה" - יכולת של אימפרוביזציה כהיבט של עשייה מהווה חלופה ביקורתית לגישת הביצועיות שנזכרה לעיל. אחד המרכיבים הקריטיים של הוראה הוא היותה בלתי צפויה וספונטנית במיוחד בהיבט של קשרים בין מורה ותלמידים, מחקרי אימפרוביזציה מעודדים בחינה של מציאות חיה זו ושל תרומתה ל"הוראה מצוינת".

מחקרים ביקורתיים באימפרוביזציה ומומחיות וביצועי מומחים המבוססים על הנחה שהעולם משתנה כל הזמן ממליצים לבחון תופעות אלה מנקודת מבט הוליסטית. קיימות עדויות רבות, אנקדוטליות ומחקריות שאימפרוביזציה היא היבט של מומחיות בהוראה (Hattie, 2009, Goodwyn, 2011), לכן ראוי לבחון זאת ולבדוק אם מורים מומחים תופשים את עבודתם כמאופיינת ע"י אימפרוביזציה ומשתמשים בהיבט זה בכוונה ומתוך מודעות.

על המחקר -  השתתפו 7 מורים שהוגדרו כמורים מומחים בבית ספרם. נערך מחקר גישוש ושישה מחקרים משווים במהלך 2011 – 2013 במסגרת עבודת דוקטורט. בסוף 2013 וראשית 2014 נערכו ראיונות עם כל מורה. ננקטה מתודולוגיה המשלבת חקר מקרים עם תיאוריה המעוגנת בשדה, כדי לשמוע את קולם של מורים ומנהלים. המטרה לא הייתה להגדיר את מומחיות המורים אלא למצב אותה כמושג מתחרה בשיח הקיים.

מה נמצא במחקר?

א. "הוראה מקצועית מתקדמת" מתוארת בדרך הטובה ביותר באמצעות המושג "מורה בעל תחומי מומחיות" העדיף על המושג "מורה מומחה".

ב. יש מכנים משותפים רבים ל"מורים בעלי תחומי מומחיות" אך הם אינם עשויים מיקשה אחת.

ג. היקף סוגי המומחיות קשורים ביניהם ונבנים חברתית באינטראקציות בין מורים ותלמידים. הרעיון שמומחיות מורה מקובצת תחת מספר מאפיינים משותפים משקף את המושג "אב-טיפוס" (Sternberg & Horvath, 1995) וריאציות בין המורים השונים ניתן לייחס לאופי ההקשרי והמצבי של ההוראה של כל אחד.

ד. הפרקטיקה של "מורים בעלי תחומי מומחיות" מאופיינת בעיקרה באימפרוביזציה. העדויות שנאספו במסגרת המחקר הראו שתחום העניין השלטני היה פיתוח קשרים עם תלמידים  בהתבסס על ההנחות שכולם ראויים לתשומת לב וכולם יכולים להגיע להישגים.

ה. מרכיב האימפרוביזציה בהוראה של מורים בעלי תחומי מומחיות נובע מארבעה תהליכים: 1. מתן ביטוי לידע סמוי, 2. בניית יחסים ואינטראקציות, 3. פרסוניפיקציה של הלמידה, המורה וסביבת הלמידה, 4. רפלקציה-עצמית וסיגול.

השתמעויות להתפתחות מקצועית למורים מצוינים – יש בסיס ידע חדש ומשמעותי העוסק בתרומה החיובית שיש לאימפרוביזציה לחקר מומחיות בהוראה, והוא נוגע במגוון תחומים ובהם, למשל, פיתוח חזון של מהותה של הוראה שיש בה אימפרוביזציה, בניית אוצר מושגים ושפה משותפת בתחום, הבחנה בין הוראה "אותנטית" ו"לא-אותנטית", למידה מהעושר של מעשה, תיאוריה וכתיבה רפלקטיבית על אימפרוביזציה שניתן למצוא בהקשרים אמנותיים ואחרים ועוד.

יש להתייחס לפרקטיקה של מורים מומחים בהקשר של שני עקרונות מרכזיים: 1. לא ניתן להציגה כמצב סופי, יש לראותה כשאיפה מתמדת לשיפור הקשר מורה - תלמיד; 2. מומחיות מורה אינה יכולה להימסר כרשימת מיומנויות לביצוע. מקובלת הגישה שמורים פחות טובים , יותר חלשים זקוקים ליותר התפתחות מקצועית שתשפר את הוראתם. פחות מקובל לטפל בהתפתחות מקצועית של מורים מומחים. ממצאי המחקר הנוכחי מצביעים על חשיבות העניין ועל כך שמתחילים להישמע רעיונות בדבר התפתחות מקצועית דיפרנציאלית. הכותבת מציעה מספר עקרונות בהקשר זה: א. יש להכיר בגיוון הקיים בתחומי המומחיות של מורים; ב. יש לתפוש אימפרוביזציה כ"כישור מודע"; ג. יש לתת לטובים ביותר את הטוב ביותר; ד. ראוי להכיר במומחיות בתחום של יצירת קשרים ולפתחה.

לסיכום, אחת התוצאות של האידיאולוגיה הניאו-ליברלית הננקטת היא גישה מירכוזית לבתי ספר ושליטת יתר בהתפתחות המקצועית של מורים. המחקר המוצג מצביע על גישות חדשות להתייחסות למורים מצטיינים שראוי למהר ולהשתמש בהן. לפינן ראוי שיתקיים מעבר הוראה המתוכננת ומעוצבת כתהליך של "סיבה ותוצאה" אל מה שנקרא פדגוגיה של אירועים, פדגוגיה השואפת ליטול את הסיכון היפה הקיים בהוראה (Biesta, 2013).

ביבליוגרפיה

Auguste, B., Kihn, P., and Miller, M., (2010). Closing the talent gap: attracting and retaining top-third graduates to a career in teaching. McKinsey and Company

Biesta, G., 2013. The beautiful risk of education. Boulder, CO: Paradigm Publishers

Coffield, F. and Edward, S., (2009). Rolling out ‘good’, ‘best’ and ‘excellent’ practice. What next? “Perfect practice”? British educational research journal, 35, 3, 371–390

Goodwyn, A., (2011). The expert teacher of English. London: Routledge

Gu, Q. and Day, C., 2011. Challenges to teacher resilience: conditions count. British educational research journal, 39, 1, 22–44

Hattie, J., (2009). Visible learning: a synthesis of over 800 meta-analysis relating to achievement. Abingdon: Routledge

Hoban, G., (2002). Teacher learning for educational change. Buckingham: Open University. Press

Passy, R., (2013). Surviving and flourishing in a neoliberal world: primary trainees talking. British educational research journal, 39, 6, 1060–1075

Sorensen, N. and Coombs, S., (2010a). Whither postgraduate professional development? Towards a theoretical framework to guide long-term teacher development in England. Professional development in education, 35, 4, 683–689

Sorensen, N. and Coombs, S., (2010b). Authorized to teach? CPD Update, 126 (May 2010), 8–9

Sternberg, R.A. and Horvath, J.A., (1995). A prototype view of expert teaching. Educational researcher, 24, 6, 9–17

שליחת תגובה

  (הכתובת לא תוצג באתר)
בטל שלח