מס"ע - חינוך חווייתי מחוץ לגבולות בית הספר: חובה מוזנחת
פורטל תוכן בהוראה והכשרת מורים
28.06.18 לינק   

חינוך חווייתי מחוץ לגבולות בית הספר: חובה מוזנחת

מהמדור: הוראת המדעים

James, J. K. & Williams, T. (2017). School-based experiential outdoor education: a neglected necessity, Journal of Experiential Education, 40, 1, 58-71

 

האם חינוך חווייתי מחוץ לגבולות בית הספר נושא ערך משמעותי עבור תלמידים בגילאי חטיבת הביניים?

במאמר זה מפורטות התועלות של מעורבות בני נוער בלמידה רלוונטית הנחרתת בזיכרון, תוך שיתופם בפעילות פיסית אקטיבית בטבע.

 

למאמר המלא

לקריאה נוספת

 ילדים שלא תיתנו להם לטפס על עצים לא יגיעו לצמרת

הלמידה המתרחשת בסביבה הטבעית במהלך טיולים בית ספריים

מבוא

ג'ון דיואי (1952-1859), כנראה ההוגה האמריקאי החשוב ביותר בתחום החינוך, טען כי למידה התנסותית ואקטיבית היא מרכיב הכרחי בחינוך מקיף ובעל משמעות. ואולם, ב-20 השנה האחרונות התהפכה המגמה. בתי ספר בארה"ב נתונים בתחרות קשה על ציונים במבחנים סטנדרטיים (בדומה למבחני המיצ"ב בישראל), והדבר מביא אותם לצמצם את תוכנית הלימודים ולמקדה כמעט כל כולה בהכנות לאותם מבחנים (Berliner, 2011). כתוצאה מכך, לתלמידים בארה"ב יש כיום פחות הזדמנויות לחוות את הטבע ולהשתתף בצורה פעילה בלימודי מדעים וסביבה מחוץ לגבולות בית הספר (Faukner 2006). תחת זאת, הם לומדים מדעים בתוך כיתות סגורות, באמצעות קריאה של ספרים וניסויים במעבדה – אבל הדבר אינו מספיק כדי לסייע להם לפתח הבנה מושגית מעמיקה (Barlow 2015). הלימוד בחיק הטבע מועיל רבות לכל התלמידים, אך הוא בעל ערך רב במיוחד לתלמידים המתקשים בביצוע מטלות לימודיות שגרתיות ולתלמידים המגלים חוסר עניין בלימודים הרגילים (Yumol & Hazer, 2012).

מחקר זה ממלא את החסר בספרות בכך שהוא מציג את השקפות התלמידים המשתתפים בפעילויות בחיק הטבע.

 

סקירת ספרות

תנועות הדורשות אחריותיות בבתי הספר הציבוריים משפיעות על החינוך הציבורי בארה"ב כבר למעלה מ-50 שנה. בשנים האחרונות רבות מתנועות אלה הביאו לכך שבתי ספר ומורים שתלמידיהם אינם מצליחים במבחנים הסטנדרטיים ישלמו מחיר יקר. תוצאה שלילית ובלתי מכוונת של מגמה זו היא צמצום של תוכנית הלימודים, מאחר שהמחנכים רואים לנגד עיניהם במידה גוברת והולכת רק את הצורך להביא את תלמידיהם להצלחה באותם מבחנים (Blazer 2011;Berliner 2011). הדבר מביא לשיטת הוראה המתמקדת בהעברה של עובדות בסיסיות, בהרצאות פרונטליות, בשינון טכני ובתרגול ממושך. זאת, על אף שרוב המחקר מצביע על יעילותו הגבוהה יותר של חינוך פעיל, חווייתי, נטוע בהקשר ואינטגרטיבי (כלומר, כאשר מלמדים נושא מסוים בצורה אינטרדיסציפלינרית מכמה זוויות שונות, להבדיל מהוראה של תחומי דעת שונים בנפרד) (Bass et al., 2012; Chen & Couo, 2015; Raft 2013). למרבה האירוניה, המחקר מראה כי חינוך מחוץ לגבולות הכיתה (outdoor education) משפר גם את הציונים במבחנים הסטנדרטיים, מפחית את בעיות המשמעת ומגדיל את המוטיבציה והמעורבות של התלמידים (Fagerstam, 2014).

בסקר ענק של מכון גאלופ מ-2013, שהקיף יותר מ-600 אלף תלמידים בכיתות ו' עד יב', נמצא ש-45% מהם לא גילו מעורבות בלימודים בבית הספר (Blad 2014). לעומת זאת, מחקרים רבים מצביעים על כך שתוכניות חינוך מחוץ לגבולות בית הספר משיגות מעורבות רגשית גבוהה אצל התלמידים וכתוצאה מכך עלייה במוטיבציה ללמוד: חינוך כזה מרגש יותר וכתוצאה מכך מוביל ללימודים מעמיקים ויעילים יותר (Breunig et al., 2014).

פעמים רבות, דווקא תלמידים שבכיתה הם "בלתי נראים" מגלים מנהיגות בשטח ומפגינים כישורים של חשיבה ביקורתית, וכך מושג יתר שוויון בחינוך (Dillon 2010).

תמיכה נוספת בחינוך מחוץ לגבולות בית הספר נעוצה בממצאים לפיהם בני 8 עד 18 בארה"ב מבלים יותר משבע שעות ביום מול מסכים, לעומת 30 דקות בלבד בחוץ (Ceq 2011). כתוצאה מכך רואים חלק מהצעירים את החוץ כמרחב מרוחק, מסתורי ומפחיד; צעירי רבים פיתחו חשש מפני הבלתי מוכר: מזג אוויר, חרקים וחיות בר (שם).

פרופ' סטיב ג'ונס, נשיא האגודה לחינוך מדעי, קבע: "לימודי הביולוגיה והגיאולוגיה הם דבר חי, וללא עבודת-שדה הם יכולים למות" (OSWG 2011, 2).

המחקר מראה כי הלימודים בשטח משיגים את היעילות הגבוהה ביותר כאשר נעשים לקראתם בכיתה הכנה מראש וכן סיכום ורפלקציה לאחר מעשה (Thronburn & Marshall, 2014).

 

מתודה

סביבה ומשתתפים

בסך הכל השתתפו במחקר 56 תלמידים בכיתות ז' וח' שיצאו למחנה של יומיים (לילה אחד) בהרי הרוקי. נושא המחנה, "המים והשפעותיהם הסביבתיות", נבחן מבעד לעדשות מדעי הפיסיקה, כדור הארץ והחיים. בכיתה נעשתה הכנה לקראת המחנה שכללה קריאה בספר לימוד, צפייה בסרטון וידיאו, הרצאה של מורה, ניסוי מעבדה ודיון אינטראקטיבי. היציאה לטבע סיפקה לתלמידים הזדמנות לחקור את הנושא בהעמקה רבה יותר ובהקשר נרחב. לאחר השיבה מן המחנה, הנתונים שנאספו בטבע נותחו בחדר הכיתה וניתנה להם משמעות, תוך הבהרת הקשרים בין החומר שנלמד בכיתה לבין החומר שנלמד במחנה.

לדוגמה, התלמידים ניתחו בעזרת המורים נתונים שהופקו מדגימות קרקע ומחתכי רוחב של צמחים באופן שאיפשר להם לקבוע את ההשפעה שיש לאיכות המים על הגיוון הצמחי והביולוגי. בנוסף לכל אלה, התלמידים השתתפו בפעילויות קבוצתיות כגון ירי בחץ וקשת, טיול בטבע, אסטרונומיה לילית, בישול במדורה, הקמת אוהלים ושדאות.

 

תכנון המחקר וניתוח נתונים

מחקר פנומנולוגי מתאר את ההבנה של חוויות משותפות מנקודות מבטם של כל אחד ואחד מהמשתתפים. גישה פרשנית זו למחקר מאפשרת הבנה עמוקה של חוויות ספציפיות של אנשים אמיתיים, להבדיל מהכללות סטטיסטיות של אדם "ממוצע" שאינו באמת קיים (Ballad & Bawalan, 2012).

מחקר זה חרג מעבר לשאלה הבסיסית "האם יש תועלת בחינוך מחוץ לתחומי בית הספר?" ונעשה בו ניסיון לנתח כיצד ומדוע יש תועלת בחינוך כזה. שני החוקרים מכירים את רוב התלמידים שהשתתפו במחנה משום שהיו מורים שלהם במשך כחמש שנים.

התלמידים התבקשו להשיב על השאלות הבאות:

  1. האם המחנה היה התנסות מועילה מבחינתך? מדוע?
  2. אילו פעילויות במחנה היו בעלות ערך? מדוע?
  3. אילו פעילויות במחנה היו חסרות ערך? מדוע?
  4. מה היית משנה במחנה כדי להפוך אותי לבעל ערך רב יותר?

החוקרים הציגו שאלות כדי להבהיר את התצפיות שערכו בשדה ובכלל זה שאלות-המשך, במטרה להבין לעומק את התשובות השונות של המרואיינים.

 

מגבלות המחקר

בשל ההיכרות המוקדמת עם החוקרים, מוריהם, פיתחו התלמידים יחס קרוב אליהם וייתכן כי ביקשו לרצותם (או להפך, להפגין עמדה עצמאית ואולי אף מרדנית). ייתכן שהיה בכך כדי לעוות את התשובות שניתנו.

מגבלה נוספת של המחקר נעוצה בעובדה כי הוא נערך בקרב בית ספר אחד בלבד, וייתכן שממצאיו אינם תקפים לבתי ספר שונים ממנו בהיבטים חברתיים, כלכליים או גיאוגרפיים. לפיכך, לא ניתן לעשות הכללה של הממצאים לכל הסיטואציות הבית ספריות באשר הן.

 

ממצאים

רוב התלמידים ראו במחנה התנסות חיובית: 44 מתוך 56 (79%).

עם תשובותיהם של התלמידים ניתן למנות את המשפטים הבאים:

"למדתי המון חומר, וההתנסות בשטח מקלה לזכור אותו".

"זו דרך נהדרת ללמוד מפני שככה אתה יוצא לאוויר הפתוח ולא כלוא בכיתה המחניקה".

"לא קיבלנו נתונים מאיזה דף-עבודה, אלא ממש ראינו איך הנתונים נאספים בפועל. לכן היתה למחנה משמעות הרבה יותר גדולה מאשר לימודים בכיתה".

"למדנו המון חומר במעט זמן".

אחד מהמורים המלווים אמר: "במחנה התנסו התלמידים בפתרון בעיות ללא עזרת מבוגרים. למשל, כאשר הקימו אוהלים. ראיתי סטודנט עם צרכים מיוחדים מנחה שלושה תלמידים אחרים בקבוצה שנדמתה כחלשה אך היתה הראשונה שהצליחה לנטות את האוהל".

מורה מלווה אחר אמר: "התלמידים ראו במו עיניהם את הדגים שעליהם למדו, נגעו בהם ויכלו להבחין בקשר בין שגשוגם של הדגים בשמורה לבין איכות המים בה".

 

דיון והשלכות

כשהתלמידים מעורבים בעשייה המדעית, המוטיבציה שלהם עולה וסביר כי הדבר יסייע להם לזכור טוב יותר את החומר.

על מנת למקסם את התוצאות, חשוב לבנות גשר מהכיתה ללימודי החוץ (הכנה מראש) וגשר נוסף מלימודי החוץ בחזרה אל הכיתה (ניתוח הנתונים וסיכום שאחרי מעשה).

חלק מהתלמידים הביעו רצון ללמוד עוד על החומר, דבר נדיר מבחינתם בסביבה הלימודית הרגילה בתחומי הכיתה.

התלמידים שהשתתפו במחנה, שאליו יצאו ללא הוריהם, העצימו את תחושת העצמאות והאחריות שלהם בזכות ההתמודדות עם אתגרים שונים שהטבע הציב בפניהם, תוך שיתוף פעולה עם חבריהם.

 

מסקנות

במשך שני העשורים האחרונים, הדגש במערכת החינוך הושם על שיפור הישגים אקדמיים והעלאת ציונים במבחנים סטנדרטיים. מגמה זו הובילה לצמום בתוכניות הילדים וכן לדחיקה ולעתים אף למחיקה של הוראה חווייתית. זאת, על אף שהוראה כזאת מחוץ לגבולות בית הספר היא מרכיב חיוני בחינוך.

 

ביבליוגרפיה

 

Blad, E. (2014, April). More than half of students “engaged” in school, says poll. Education Week. Retrieved from http://www.edweek.org/ew/articles/2014/04/09/28gallup.h33.html

 

 Blazer, C. (2011). Unintended consequences of high-stakes testing (Information Capsule, Miami,FL: Research Services, Office of Assessment, Research, and Data Analysis Miami-Dade County Public School 

 

 Bredderman, T. (1983). Effects of activity-based elementary science on student outcomes: A qualitative synthesis. Review of Educational Research, 53, 499-518

 

Breunig, M., Murtell, J., & Russell, C. (2014). Students’ experiences with/in integrated environmental studies programs in Ontario. Journal of Adventure Education and Outdoor Learning, 15, 267-283. doi:10.1080/14729679.2014.955354

 

Dillon, J. (2010). Beyond barriers to learning outside the classroom in natural environment Reading, UK: Natural England

 

Fägerstam, E. (2014). High school teachers’ experience of the educational potential of outdoor teaching and learning. Journal of Adventure Education and Outdoor Learning, 14, 56-81

שליחת תגובה

  (הכתובת לא תוצג באתר)
בטל שלח