מס"ע - מתודות כאסטרטגיה לניהול ידע ממוחשב בחינוך
פורטל תוכן בהוראה והכשרת מורים
31.05.04 מאמר מלא   

מתודות כאסטרטגיה לניהול ידע ממוחשב בחינוך

מהמדור: ניהול ידע ומידענות

מקור: הרצאה במסגרת יום העיון "מתודופדיה – אנציקלופדיה למתודות הנחיה והפעלה ככלי אפקטיבי להתמקצעות המורה", מכון מופ"ת.

 

כמה מילים על ענף ניהול הידע ההולך ומתפתח כיום בעולם:

ענף ניהול הידע, הנלמד היום כמקצוע באוניברסיטאות, יוצר ומטפח מנגנונים לחילופי המידע והעברתו בין העובדים וגם פועל לשימור הידע באופן דינאמי. הידע לא מוקפא בנקודת זמן מסוים, הוא מתעדכן בשיטות מבניות.

המהות של הארגון המתקדם כיום, הן בכלכלה והן בחינוך, הוא העברת הידע. (KNOWLEDGE TRANSFER) כלומר, המהות של התאגיד או הארגון הוא הידע, והיכולת לייצור רציפות ומשמעות לאותו ידע.

מטרתו של ענף הידע בעולם הוא להפוך את הידע הסמוי לגלוי, לנראה ומזוהה:

 את הידע הסמוי צריך להפוך לידע הנראה, שניתן לזהות אותו, להבחין בו בארגון הרגיל ובארגון החינוכי
MAKING KNOWLEDGE VISIBLE

 

הפצת המידע > זיקוק ועיבוד המידע החינוכי > איסוף המידע

 

מה המשמעות של חשיפת הידע החינוכי?

מיפוי הידע בארגון: מי יודע מה?

טקסונומיה של מומחיות

יצירת קישוריות בין חלקי המידע

זיקוק המידע

"ידע אינו דבר גולמי"

 מנקודת ראות של תחום המחשב, מקובלת ההגדרה כי ידע (Knowledge) הנו תוצאה הנובעת מעיבוד מידע Information)).

== בראשית קיים המידע הגולמי (Data) והמידע המפוצל, כאשר הם מסודרים בצורה סדרתית כחומרי הגלם להפקת הידע.

== בענף ניהול הידע, המאמץ העיקרי הוא להקנות משמעות לאוסף הנתונים, למצבור העובדות, לדיווחים המפוצלים ולקטעי המידע.

== ניהול ידע פירושו זיקוק מקורות המידע ויצירת מעגלי משמעות ביניהם ע"י קישוריות.

 וזהו בדיוק מה שעושה פרויקט המתודופדיה.

ביצירת המתודות יש לנו את כל השלבים של ניהול הידע החינוכי: איסוף ההתנסויות, זיקוק, קישור ויצירת משמעות.

      

מאגר התנסויות מועילות כביטוי לניהול ידע

מילת המפתח היא BEST PRACTICES. הכוונה להתנסויות מועילות שהביאו לתוצאות מעשיות של שיפור בארגון/ סביבת הדרכה, סביבת הוראה. בעצם, אפשר להגיד כי זהו סוג של יומן רפלקטיבי קבוצתי /קולקטיבי, אבל מובנה (STRUCTURAL).


רמות של התנסויות מועילות

פרופסור דוונפורט מאוניברסיטת טקסס הגדיר רמות שונות של התנסויות מועילות: התנסות מעשית, רעיון פורה, הצעות ייעול, ניתוח יעיל של תהליך טכנולוגי/פדגוגי/חינוכי, התנסות מקומית מועילה, התנסות מועילה של כלל הארגון ועוד. (כגון מערך שיעור מוצלח).

 SDP- successfully demonstrated practices

כתוצאה מהכנסת הסטנדרטים להתנסויות מועילות ותיעודן במאגר מידע הממוחשב, קל יותר ליישם למידה ארגונית (אבל עדיין חלק מעובדים עדיין מגלה התנגדות לויתור על מונופולין הידע).


במאגר הידע הארגוני מאוחסנות:

כל הצעות הייעול של העובדים לאורך זמן,

התנסויות מועילות מוכחות בארגון /ביה"ס

מתודות מוצלחות של שינויים בתהליכים

מאגרי שאלות נפוצות

מידע על פתרונות (מתודות הדרכה מוכחות) במקומות אחרים מחוץ לחברה/ארגון /ביה"ס/כיתה.

מאגר התנסויות מועילות כמאגר מובנה של מתודות

כלל חשוב בניהול ידע חינוכי: אל תיצור מאגר מידע במתכונת של ספר טלפונים, אלא תוסיף ערך ע"י קישורים, מידע משלים עלהשיטות, פרויקטים שבוצעו עפ"י השיטות האלו, תנאים שמסייעים ליישום, אילוצים ארגוניים או חינוכיים, יתרונות חינוכיים.

מנקודת המבט של ענף ניהול הידע, מאגר התנסויות מועילות הוא ביסודו מאגר מובנה של מתודות הכולל ארגון של המידע עפ"י רשומות: שדות וקטגוריות עם קישור לגורמי מפתח בארגון החינוכי הנוגעים לדבר.


=מאגר התנסויות מועילות (מתודות) =

רקע:

הסביבה החינוכית:

מאפיינים:

גורמים עיקריים המעצבים את הסביבה החינוכית:

תיאור הבעיה: תיאור הצורך:

דרכי היישום / פתרונות מעשיים:

הניסיון המצטבר:  יתרונות:

עיקרי הצעת השיפור/מתודה:

יזום ע"י:

ניסיונות קודמים:

מתודות קודמות: (קישור לידע קודם)

מיון וזיקוק ההתנסויות המועילות לפני ההכנסה למאגר המידע

 

משרד החינוך הפדראלי האמריקאי

(באמצעות EDRS) פיתח באופן ניסיוני מערכת לניהול ידע חינוכי המבוססת על צבירת התנסויות מועילות (כלומר, מתודות):

רכיבי המערכת:

מערכת אינטראנט (בין מכוני מחקר).

מאגר לקחים והתנסויות מועילות בתחומי החינוך.

קישור למורים ולמנחים אשר יישומו ומיישמים את ההתנסות המועילה.

 גיבוש ההתנסויות המועילות והלקחים למתכונת מגובשת של מתודות. (כאן נעשית הפעולה של עיבוד וסינתזה לצורך יצירת משמעות).

 

שיטת איסוף המידע

צוותי מומחים של EDRS עובר בקביעות על מאות מקרים (מתודות) של התנסויות מועילות, ממיינים את ההתנסויות ובוחרים באותם התנסויות מועילות שיכנסו למאגר המידע הממוחשב.

קהילות המעשה: COMMUNITIES OF PRACTICE

במערכת האינטראנט לניהול הידע החינוכי יש גם קבוצות דיון משותפות בין מיישמי ההתנסות המועילה (מתודה) הפרוסים בשטח.

הטכנולוגיה: לוטוס נוטס, כולל מערכת ללמידה מרחוק בשם LEARNINGSPACE של לוטוס נוטס, מאגר הדרכה מובנה כחלק אינטגרלי ממערכת ניהול הידע החינוכי.

המערכת נועדה לתמוך בראש ובראשונה במורים חדשים המלמדים בבתי הספר ולקשר אותם עם אותם מורים אשר יישמו בפועל את המתודות (התנסויות מועילות) בשדה.

המערכת מבוססת על מערכת תיעוד חקר המקרים של יישום ההתנסויות המועילות.

הצוות פיתח גם מפות ידע (עצי ידע היררכיים) באמצעותם ניתן למיין את ההתנסויות וממצאי המחקרים הנלווים.

   OWDELL CARLA AND JACKSON GRAYSON JR. IF ONLY WE KNEW WHAT WE KNOW, NEW YORK, FREE PRESS, 1998.