מס"ע - אנציקלופדיות מקוונות ותהליך הלמידה
פורטל תוכן בהוראה והכשרת מורים
07.05.07 לינק   

אנציקלופדיות מקוונות ותהליך הלמידה

מהמדור: ניהול ידע ומידענות
"אנציקלופדיות מקוונות ותהליך הלמידה"
 
 
"הגעתי לאוניברסיטה הפתוחה אתמול כדי לשמוע את פרופ' ליאו קורי על "אנציקלופדיות ואינטרנט: מרוב מידע - האם רואים את הידע? ". כאחד שמרבה לעסוק בשאלות הקשורות לוויקיפדיה, ולמה שאני מכנה "סמכות המידע", שמחתי לגלות שקורי, איש אקדמיה בעל קבלות מרשימות, מעלה כמה מאותן השאלות שאני מעלה. (נכון, הצניעות אולי דורשת שהמשפט הקודם היה צריך להיות מנוסח הפוך, אבל....) קורי הדגיש שהחלוקה שלפיה אנציקלופדיה "בוחרת" להציג את הידע היא חלק אינטגראלי מהידע עצמו. למרות שקביעה כזאת נשמעת מובנת מאליה (והרי היא נכונה גם לגבי הארגון של ספריות, למשל), במערכת החינוכית תופסים את האנציקלופדיה כמקור ניטראלי של הידע שהוא מציג. תפיסה כזאת מאפשרת למורים לבקש מתלמידים "למצוא חומר על..." נושא מסוים, במקום לבקש מהם לבחון, למשל, מה ניתן ללמוד על מי שהכין פריט מידע מסויים על אותו נושא. אולי כאשר עוסקים במידע מהאנציקלופדיה, צריכים להפוך את הפתגם הידוע, ולקבוע "תסתכל בקנקן, ולא על מה שיש בו".

אבל בעצם, זה כן מה שעושים כאשר תלמידים פונים לוויקיפדיה.
כאשר תלמידים משתמשים בוויקיפדיה כמקור המורים מרימים גבה ושואלים "האם לדעתך אפשר להשתמש באתר כזה כמקור מוסמך? ". המסר די ברור: האנציקלופדיה המודפסת, זאת שנמצאת על מדפי הספריה בבית הספר, איננה מגמתית, ומהימנותו איננה מוטלת בספק - רק הדבר ההוא באינטרנט שכל אחד יכול לערוך הוא מגמתי ולא מהימן.

ההרהורים האלה הם בעצם תפיסת טרמפ על ההרצאה של קורי. הוא לא דיבר באופן ישיר על החינוך, אם כי להתייחסותו למבנה הידע ולגישה אליו יש קשר ישיר לתהליך הלמידה. אני מודה שהופתעתי כאשר בשאלות מהקהל שני משיבים תארו את הוויקיפדיה עצמה (ולא רק השימוש בו על ידי סטודנטים/תלמידים) כסכנהגדולה. לפני חודשיים התייחסתי לנסיונות של כמה קולג'ים בארה"ב להגביל את השימוש בוויקיפדיה, וכבר אז כתבתי שהנושא כבר לא מעורר מחלוקת. כנראה שטעיתי."
 
 
 
"אין מביאים ראיה מהויקיפדיה. האמנם?"

הרעיון הבסיסי העומד מאחורי הויקיפדיה הוא שכל ערך נבחן תחת עינם של מאות אם לאהרבה למעלה מזה של קוראים, אשר חזקה עליהם שיטרחו, לאורך זמן, לתחזק את הערך, לתקןאותו וכך, לפי "חוק המספרים הגדולים" להעמיד אותו בצורה הנכונה והאובייקטיבית ביותר.
זאת בניגוד לאנציקלופדיות ממסדיות, אשר נערכות ע"י צוות מצומצם של מלומדים, כלאחד בתחומו. המלומד עלול לטעות, אומרים מצדדי ויקיפדיה, ושינוי הערך לאחר שנערךוחבר העורכים חלט אותו אפשרי רק בדוחק, במהדורות הבאות, אם בכלל. עקב התקציבים הדרושים ורמת המלומדים העושים במלאכה, אנציקלופדיות נוטות להיות פרוייקטים לאומיים וככאלו הן ספוגות באידיאולוגיה והנחות יסוד, בהטיות שונות המובנות באפיין הלאומי ועוד. אנציקלופדיות ממסדיות אינן מכילות ערכים הקשורים לתרבות פופולרית, עכשווית, תרבות-נגד (רוק, סמים, אנרכיה וכד') או שהן מציגות ערכים כאלה בטון שיפוטי, מתנשאאו מזלזל. לעתים פערי הזמן גורמים להגדרות מגוכחות ובטלות (והדבר בולט בתחומים מתפתחים כגון מחשבים, אינטרנט ומוזיקה וגם רפואה וביולוגיה). תחומי תרבות ועיסוק שלמים כגון "העידן החדש", רוחניות מודרנית, וכמובן תרבות האינטרנט, אינם נידונים באנציקלופדיות ממסדיות בהרחבה ובאופן שווה ל"תרבות גבוהה". בערכים הקשורים לתחום מדעי הטבע קיימת בדרך-כלל התעלמות מהיבטים היסטוריים וסוציולוגיים של מונחים מדעיים (השוו למשל את הערך "פאי" (הקבוע המתמטי) בכל אנציקלופדיה ממסדית אל מול הערךפאי בויקיפדיה.
אין ספק שהויקיפדיה היא מקור מידע זמין ואיכותי יחסית ומעלה את הנגישות למידע , גם ביחס ל"אינטרנט" כמכלול. אתן דוגמא אישית. הייתי צריך למצוא את רשימת העבודות שלהסופר, החוקר והיומנאי הגרמני ויקטור קלמפרר. בוקיפדיה בגרמנית מצאתי מייד את אשרביקשתי. אינני דובר גרמנית, אך למטרת הבאת רשימת העבודות לא היה לי צורך בשליטהבשפה. אלמלא הויקיפדיה הייתי מנסה ברשת, בחיפוש בגוגל, לא בטוח שהייתי מצליח לסנן את המידע וסביר להניח שהייתי מסתבך עם דפים בגרמנית. ללא אינטרנט הסבירות שהייתי מוצא בדיוק את אשר חיפשתי במהירות בה מצאתי ובמקורות גרמניים, שואפת לאפס.
האם הרשימה שבידי נכונה? בדוקה? מעודכנת? לצרכי (הלא אקדמיים), אני מניח שכן. ודי לי בכך.
עם זאת, ובאופן ברור ונחרץ, הממסד האקדמי, גם זה העוסק בהיסטוריה וסוציולוגיה, אפילו של תרבות הנגד והאינטרנט, נוטה להסתייג משימוש בויקיפדיה כמקור סימוכין במאמר מדעי. הדבר כמעט ואינו מצריך אפולוגטיקה. מדובר במקור מפוקפק, שלא נבדק מחקרית, ואםנבדק לרוב אין דרך לעקוב אחר ממצאי הבדיקה ואם יושמו. הערכים אינם חלוטים אלא נוטים להשתנות עם הזמן (ולמעשה יכולים להשתנות כל הזמן). הבאת ראיה מהויקיפדיה במחקראקדמי כמוה כהצבת משתנה במוזיאון מפואר. אופס.
אך בה בעת חודרת והולכת הויקיפדיה ותופסת לה מקום של ממש בפרסומים שאינם דווקא אקדמים "קשים". ואתן מספר דוגמאות.
כולנו לומדים לכתוב עבודות בבית הספר. והנה, במספר גדל והולך של עבודות תלמידים לא רק שאין איסור על הסתמכות על הויקיפדיה כמקור מידע, אלא אף יש שמחה גלויה של המערכת כאשר התלמידים מביאים מידע רב ואיכותי בהסתמך על מקור זה. לא רבים הם המוריםהמחנכים לאבחנה בין הויקיפדיה לאנציקלופדיה ממסדית בעבודות הנעשות ע"י תלמידיםתלמידים שכעבור 5-10 שנים יהפכו לסטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה ויביאו את הרגליהםהמושרשים עמהם.
בספר שהתפרסם לא מכבר בעברית, "בתוך הבונקר של היטלר", מאת יואכים פסט מובאות, בסוף הכרך, טבלאות השוואה בין דרגות בורמאכט ובאס.אס לדרגות הנהוגות בצה"ל. בתחתית העמוד מובאה-referance לטבלאות. הויקיפדיה. הספר אינו אקדמי אלא פופולרי ויוצא בהוצאה של ספריקריאה. הטבלאות הן רק כלי עזר לקורא ולא לוז העניין אך לא ניתן להתעלם מהתחלתהלגיטימציה שהדבר נותן להסתמכות על הויקיפדיה כמקור בר-קיימא ונכון, באופן עקרוני.
בסופשבוע מעריב מיום 21/4/06, בכתבה העוסקת בקשר שבין אלוזורוב למגדה גבלס מזהיר הכותב, לאחר שהוא מפרט תזה היסטורית-קונספירטיבית: "באנציקלופדיה המקוונת ויקיפדיהכבר מופיע הקשר בין קנאת גבלס לרצח ארלוזורוב כעובדה היסטורית מוגמרת". אינני יודעהיכן מצא הכותב את ה"עובדה ההיסטורית המוגמרת" בויקיפדיה. בערך על ארלוזורובהקונספירציה לא מופיעה ובערך עלגבלס נרשם " שאלה שלעולם לא ייוודע הפתרון עליה הוא עד כמה היהליחסים אלו תפקיד ברציחתו של ארלוזורוב כמה חודשים לאחר מכן".
ייתכן שקריאה לאקפדנית של הויקיפדיה יחד עם ההילה שלה ככלי חובב-קונפירציות שידו קלה על ההדק תרמהלאמירה הנחרצת של כותב המאמר. כותבים ממסדיים שחלקם רואה בויקיפדיה כלי אנרכיסטי, פרוע ומתנגד ייטו לא רק שלא להסתמך עליה אלא אף להוציא דיבתה כמקור מסוכן, מוטה, קונספירטיבי. דווקא הדיון הער וכמות העיניים הבודקות מנכשות לרוב את עשביהקונפירציות השוטים, את העובדות השגויות במתכוון וכד' במהירות רבה. כמות העורכים והגיוון התרבותי שלהם מאפשר יצירת ערכים מוטים פחות מהעיתון "מעריב", למשל.
גולשים נוטים יותר מכל להסתמך על הויקיפדיה כמקור סמכות. אנקדוטה משעשעת חלה כאשר נודע שטום קרוז יקרא לבתו "סורי" (כלומר, למעשה, "שרה" בהגיה יידישיסטית, כפישהיא נשמעת ע"י אמריקאי). טוקבקיסטים חגגו על ההודעה המשעשעת וניסו להתהות מהיכןלקחו הזוג קרוז את הרעיון. אחד הטוקבקיסטים הפנה למקור הסמכות: הויקיפדיה בערך "suri" - כפי שהיה ביום פרסום השם היה כתוב:
Suri, Hebrew, diminutive of the female name Sarah meaning princess (literally "a female royal"). A variant spelling is "Shari", as in the famous entertainer Shari Lewis.
לאמור - איזו בורות ואיזו שחצנות. אדם שאינו יודע עברית כהלכה כתב ערך בויקיפדיה שהטעה את בני הזוג המפורסמים.
אבל, שעות ספורות מאוחר יותר נערך הערך והורחב והוא מופיע כעת באופן מלא:
Suri, Ashkenazi Hebrew, Sari Modern Hebrew. A diminutive of the biblical name Sarah. Suri is a term of endearment derived from the Ashkenazi pronounciation of Sarah as "Surah". In Ashkenazi Hebrew The vowel (/?/) is pronounced /o/, where it is /a/ in Modern Hebrew (Compare Dovid vs. David).
 
העובדה שהערך עלה לדיון עורר בו עניין שתרם, מיידית, לעריכתו והתאמתו לנסיבות, תוך הסבר מפורט לשגגה כביכול. (אגב, הדבר מתאים לתיאוריה של לקטוש על עדכון מושגים כתוצאה משגיאות וללמידה דרך טעויות).
לסיכום. בעוד שהויקיפדיה איננה בשום אופן מקור מוסמך לטיעון אקדמי היא בהחלט הולכת ותופסת מקום בפרסומים לציבור הרחב, במאמרים סמי-אקדמאים (פופולריזציה) ובדיון במרחב האינטרנטי. הויקיפדיה נתפסת בקרב כותבים ממסדיים כמקור לא אחראי ואנרכיסטי, אך בקרב הדור הצעיר של כותבים, עורכים, גולשים ותלמידים היא מקבלת תמיכה הן מצד שימוש והסתמכות והן (בהיקף קטן יותר) מצד עריכה, בדיקה ועדכון ערכים. לפחות חלק מהציבור הנוטה להסתמך על המקור מבין לרוב את אפיו ומגלה עירנות ביחס לתקפו ובשעת הצורך גם טורח ומעדכן ערך שגוי או מסופק שבאפשרותו לתקן.