מס"ע - השכלה ותעסוקה בקרב צעירים ערבים
פורטל תוכן בהוראה והכשרת מורים
30.04.18 תקציר   

השכלה ותעסוקה בקרב צעירים ערבים

מהמדור: מדיניות בחינוך

פוקס, ה' (2017). השכלה ותעסוקה בקרב צעירים ערבים. דוח מצב המדינה: חברה, כלכלה ומדיניות, מרכז טאוב 262-221

 

בסוף שנת 2015 קיבלה ממשלת ישראל החלטה שמטרתה לחזק את השילוב הכלכלי של המגזר הערבי במשק הישראלי והקצתה 15 מיליארד שקל למימושה, וזאת תוך הכרה בכך שההשקעות הממשלתיות במגזר בעבר היו נמוכות. חלק ניכר מהתוכנית למימוש ההחלטה מוקדש לשיפור החינוך במגזר הערבי על היבטיו השונים: חינוך בלתי פורמלי, שיפור איכות ההוראה, הרחבת הנגישות להשכלה הגבוהה ותקצוב דיפרנציאלי בבתי הספר.

מאז קום המדינה מגיעה האוכלוסייה הערבית מגיעה להישגים נמוכים יותר מהאוכלוסייה היהודית בתחום ההשכלה. עם זאת, ב-20 השנים האחרונות חל שיפור מהיר בכל תחומי ההשכלה בקרב ערבים, כך שהפערים בינם ובין האוכלוסייה היהודית הצטמצמו. למשל, בשנת 1995 שיעור הלומדים בגיל 17 עמד על 54 אחוזים בחינוך הערבי לעומת 82 אחוזים בחינוך העברי, ובשנת 2015 הפער כמעט נסגר והשיעור עמד על 88 אחוזים באוכלוסייה הערבית לעומת 93 אחוזים באוכלוסייה היהודית. השיפור היה משמעותי במיוחד בקרב נשים: שיעור הלמידה בקרב ערביות בנות 17–14 עלה מ-59 אחוזים ב-1990 ל-94 אחוזים ב-2015. כמו כן, ב-20 השנים האחרונות שיעור האקדמאיות הערביות הצעירות הוכפל, אולם בקרב גברים לא חלה עלייה דומה ושיעור האקדמאים בקרבם כמעט לא השתנה.

כתוצאה מכך, שיעור התעסוקה של נשים ערביות עלה מאוד בכל שכבות הגיל: מ-21 אחוזים בשנת 1995 ל-35 אחוזים ב-2016 בקרב בנות 54–25. עם זאת, שיעור זה עדיין נמוך מאוד. אקדמאיות ערביות מועסקות בשיעורים גבוהים באופן ניכר מנשים ערביות שאינן אקדמאיות – 74 אחוזים לעומת 25 אחוזים בקרב נשים בגילי 54–25 בשנת 2015 – משמע, ההשכלה משמעותית במיוחד באוכלוסייה זו.

הגברים הערבים מועסקים בשיעורים גבוהים יחסית גם ללא השכלה אקדמית, אך חלקם גבוה במיוחד בקרב עובדים במקצועות הנמצאים בסכנה למחשוב, שרובם מתאפיינים בריבוי עובדים ללא השכלה אקדמית.

מאמר זה בוחן את מצב ההשכלה והתעסוקה של צעירות וצעירים ערבים החל בבית הספר התיכון, עבור בלימודים האקדמיים וכלה בצעדיהם הראשונים בשוק העבודה, ומנסה לאפיין את השינויים שהתרחשו בתחומים אלו בשנים האחרונות ואת הבעיות הקיימות בתחומים אלו כיום. הפרק בנוי באופן כרונולוגי: הסעיף הראשון יעסוק בהשכלה תיכונית, הסעיף השני – בתוצאות מבחני הפסיכומטרי, ולאחר מכן ייבחנו ההבדלים בין המגזרים והמגדרים בתחומי הלימוד באקדמיה, ונתוני התעסוקה והשכר של כל קבוצה. החלק האחרון יסכם את התוצאות העיקריות וידון בצעדים האפשריים לשיפור המצב בעתיד הקרוב.

למאמר המלא

לקריאה נוספת

 בטמרה יש בית ספר שלא דומה לאף בית ספר אחר

סטודנטים ערבים לתואר שני במכללה להוראה: אורחים או אורחים רצויים?