מס"ע - מחצית מהמקצועות ייעלמו משוק העבודה העתידי: מי צריך לחשוש?
פורטל תוכן בהוראה והכשרת מורים
08.04.18 תקציר   

מחצית מהמקצועות ייעלמו משוק העבודה העתידי: מי צריך לחשוש?

מהמדור: מדיניות בחינוך

חרותי-סובר, ט' (2018). מחצית מהמקצועות ייעלמו משוק העבודה העתידי: מי צריך לחשוש? אתר דה מרקר, 8.4.2018

 

אחת ממטרותיה המרכזיות של מערכת החינוך היא להכשיר את בוגריה לשוק העבודה העתידי, שיהיה שונה בצורה ניכרת משוק העבודה הנוכחי. לפיכך, על אנשי חינוך להתעדכן בחידושים הטכנולוגיים ובתחזיות לגבי שוק העבודה שיקבל בעוד עשור או שניים את פניהם של התלמידים. חשוב במיוחד לדעת אילו מקצועות עתידים כנראה להיעלם, ולאילו מקצועות עתיד הביקוש לגבור – ולעצב את תכניות הלימודים ואת מקצועות הלימוד בהתאם לתחזיות אלה.

 

לקריאה נוספת

 חינוך תלמידים למען העתיד שלהם

המדינה מוציאה 800 מיליון שקל בשנה על בחינות בגרות מיותרות

 

עיקרי הדברים

מקצועות שבדרכם להיעלם: חקלאים, נהגים, פקידים, מוקדנים, אנשי מכירות, עובדי מטבח, שליחים, דוורים, פקידי קבלה במלון, אנשי קבלת קהל, ובאופן כללי – מקצועות הדורשים רמה נמוכה של השכלה או הכשרה, מקצועות הניתנים להחלפה בידי מכונות משום שהם מתאפיינים בחזרתיות או במתן שירות ראשוני-בסיסי.

מקצועות שיישארו גם בעתיד: מורים, מנכ"לים, אנשי תוכנה וטכנולוגיה, רופאים, אחיות, פסיכולוגים, עובדים סוציאליים, מטפלים בקשישים, דיאטנים, מעסים, מגשרים, אנשים העוסקים בתרבות הפנאי – ובאופן כללי מקצועות הדורשים אמפתיה וקשר אנושי, יצירתיות וחדשנות: כאלה שהטכנולוגיה אינה יכולה להציע להם תחליף.

תפקידה של מערכת החינוך: להעניק לבוגריה כלים להתמודד בעולם טכנולוגי משתנה במהירות, ובמיוחד עצמאות, מיומנות טכנולוגית, יכולת ללמוד לבד ולהסתגל לשינויים, וכן יכולת ליצור אינטראקציה אנושית ולגלות אמפתיה. כמו כן, יש מקום להשקיע גם בחינוך מבוגרים, כדי שאלה לא יישארו מאחור מבחינה טכנולוגית.

 

המצב כיום

כבר כיום ניתן להבחין בביקוש רב לבעלי הכשרה בתחומי המדע וההנדסה, למפתחי תוכנה ולנציגי מכירות בטלפון. מבוקשים עוד יותר הם עובדים בענפי טכנולוגיות המידע (ICT) שהיו כ-41% מהביקוש לבעלי משלח יד אקדמי. תחום נוסף בו נרשמו מספרים גבוהים יותר של משרות פנויות יחסית למבקשים אותן  הוא עיבוד לוחות מתכת (נקרא בעבר פחחים) וכן יוצרי תבניות ליציקת מתכות ורתכים. גם בקרב נהגי משאיות ומשאיות כבדות נרשם כיום מחסור בכוח אדם.

מן הצד השני, יש מקצועות שבהם מספר המבקשים לעבוד גבוה כיום פי חמישה ממספר המשרות הפנויות: מנהלי ייצור, מנהלים בתחום השירותים המקצועיים, מנהלים בענפי אירוח ומסחר ובענפי שירות אחרים, וכן עובדי מזכירות מנהליים ועובדי מזכירות בתחומים ייעודיים.

 

ומה לגבי העתיד?

מחקר חדש שפירסם באחרונה הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי (OECD) צופה כי אחד מכל שני מקצועות או תפקידים ייעלמו בשל אימוץ תהליכי אוטומציה ומחשוב. לפי מחקר זה, לכמעט מחצית (46%) מהמקצועות והתפקידים במדינות המפותחות יש סיכוי גבוה יותר להיות מאוישים בידי מערכות ממוחשבות מאשר על ידי בני אדם.

התפקידים המועדים להיעלמות דורשים רמה נמוכה או בינונית של השכלה או הכשרה. לעומתם, משרות שצפויות להיות מאוישות על ידי בן אנוש הן אלה הדורשות יותר השכלה והכשרה — כמו גם אינטראקציה אנושית, יצירתיות, יכולת לפתור בעיות וכן טיפול באחרים. כך למשל, לעובדי מטבח סיכוי של 64% לאבד את מקום עבודתם, ואחריהם מנקים ועוזרים. לנהגים סיכוי של 58% לאבד את משרתם. גם למקצועות הפקידות סיכוי גבוה לחלוף מהעולם, וכן לאנשי מכירות (52%).

לעומתם, למומחי הוראה יש סיכוי נמוך לאבד את משרתם (28%), ולכישוריהם של לא מעט אנשי אקדמיה והכשרה בכירים צפויים ביקושים גבוהים — כמו גם לבעלי מומחיות בניהול שירותים, וגם למנכ"לים (30%). למשרות בתחום הרפואה יש סיכוי של 35% בלבד להיעלם.

לחקלאות וציד צופה המחקר את הסיכוי הגבוה ביותר להיעלם (67%), וכן לשליחויות ודיוור. לעומתם, ענפי החינוך (33%) וייעוץ למנהלים (34%) צפויים ליהנות מביקושים ערים גם בעתיד.

בעוד הצעירים מוטי הטכנולוגיה יסתדרו — הרי מבוגרים שלא רכשו ניסיון בעולם הטכנולוגיה עוסקים בתחומים הם הפגיעים ביותר. מסיבה זו קובע הדו"ח כי הכשרת מבוגרים אפקטיבית לעולם החדש היא קריטית, אבל התובנה הזאת אינה מחלחלת במהירות משביעת רצון בקרב מדינות הארגון.

 

שבוע עבודה של שלושה ימים בלבד

דה מרקר חוזה כי בעתיד יתקצר שבוע העבודה עד לשלושה ימים בשבוע. כתוצאה מכך "יתפתחו הרבה מקצועות ומשרות שתפקידם יהיה להציע — הן לעובדים והן למשפחותיהם — את מילוי שעות הפנאי שייווצרו להם. מדובר בתעשייה חדשה שתתפתח בהתאם לצורכי הציבור, ותדרוש לא מעט עובדים וארגונים".

להערכת דה מרקר, "לא רק 'אנשי פנאי' יידרשו בעתיד, אלא גם לא מעט מטפלים, ובראשם מטפלים בקשישים. כיום 10% מאזרחי ישראל עברו את גיל 65 — ובעוד 30 שנה השיעור יגיע ל–15% מכלל האוכלוסייה. בהתאם, תוחלת החיים העולה תעצים את מספר העובדים, המוצרים והשירותים לאזרחי הגיל השלישי, הן העצמאיים והן הסיעודיים. בהתאם, הרבה יותר אנשים יעבדו בתחומים אלה יחסית להיום".

לפי דה מרקר, שוק העבודה העתידי ידרוש בעיקר עובדים משכילים שמביאים עמם אמפתיה וקשר אנושי, אנשים בעלי חשיבה פתוחה וחדשנית שיהיו מסוגלים לייצר עוד ועוד תהליכים ומוצרים חדשניים עבור הארגונים שבהם הם עובדים. דוגמאות לכך הם פסיכולוגים, עובדים סוציאליים, מטפלים למיניהם, מומחי הוראה והכשרה מקצועית, וכן מגשרים ופותרי בעיות אנושיות.

רוני מיכאל, שותפה בפירמת רואי החשבון והייעוץ KPMG סומך חייקין, העומדת בראש מערך הייעוץ הטכנולוגי של החברה, התראיינה לאחת הכתבות בסדרה של דה מרקר והצביעה על שינויים שיעברו מקצועות קיימים. דוגמה לכך היא אחיות: "כיום אחיות עובדות קשה, כי הן אחראיות על הרבה מדדים רפואיים", אמרה מיכאל, "בעתיד הטכנולוגיה תחליף את המדידה האישית. האחות תצטרך לשלוט בה, אבל מכיוון שהטכנולוגיה תשרת אותה, היא תתפנה לתפקיד שכיום נדחק מכיוון שקשה לה לבצע אותו — היא תהיה זו שאחראית על הקשר האישי העמוק עם החולה. התפקיד שלה לא ייעלם, אבל יעבור טרנספורמציה.

"גם רופאים יקבלו תמונה מקיפה הרבה יותר על מצב החולה, שתעזור להם לקבל החלטות טובות יותר תוך זמן קצר יותר. הטכנולוגיה לא תחליף את כוח האדם הרפואי, אלא תקל על בעלי התפקידים ותרחיב את תפקידיהם. בכל בית חולים ימונה מנהל חדשנות — שיחד עם אנשיו, השולטים בתחומים כמו שיווק, ניהול, מימון וטכנולוגיה, יוכלו לחשוב איך לממש את הצרכים הנוספים שיעלו מאנשי המקצוע בבית החולים.

"עבור יצירת הכלים החדשניים יידרשו בעלי תפקידים כמו מתמטיקאים שימושיים, סטטיסטיקאים, אנשי תוכנה ופיתוח וכיו"ב. גם הבנקים יזדקקו לפחות אנשי קבלת קהל, אבל להרבה יותר אנשים בעלי חשיבה חדשנית, ניהולית וטכנולוגית", אמרה מיכאל.

גם מיכאל סבורה כי יהיו מקצועות שעתידים כמעט להיעלם מהשוק, כך שיעסקו בהם רק  כ-10% ממספר האנשים המועסק בהם כיום. המדובר באנשי השירות, פקידים, אנשי 'בק ומידל אופיס' העוסקים באדמיניסטרציה. לדבריה, "כבר כיום מחפשים מנהלים את הדרך להפחית את גודלם של מוקדי השירות, שייהפכו דיגיטליים — כשרק בקצה, כשאין ברירה, יישב מוקדן. פסי הייצור יזדקקו אף הם להרבה פחות אנשים. כל מי שהתפקיד שלו חזרתי או נותן שירות ראשוני יוחלף בעתיד על ידי מכונה. ייתכן שבעתיד לא נפגוש פקיד בקבלה של מלון, אלא מסך מגע. הלקוח יכניס את פרטיו ויקבל כרטיס לחדר. כבר כיום כדי להזמין שירות חדרים לא צריך לדבר עם בן אדם".

 נותני שירות אנושי בתפקידים הדורשים רגישות ואמפתיה ייהפכו מבוקשים. "בתוך הקבוצה הזאת נכללים פסיכולוגים, עובדים סוציאליים, קלינאים למיניהם, וגם דיאטנים, מעסים ודומיהם — שגם בעולם טכנולוגי אין להם תחליף", מסבירה מיכאל. "מבחינת ארגונים, מדובר על צורך גדל והולך באנשי משאבי אנוש. גם להם יעמדו כלים טכנולוגיים שונים שיסייעו להם בעבודתם, אבל תהליך קבלת ההחלטות שלהם, כמו גם המגע הבלתי־אמצעי עם העובדים — יידרש יותר ויותר. בעלי מקצוע שלא נדרשת להם השכלה רחבה וייהפכו נדרשים עם השנים הם המטפלים בקשישים. השירותים שלהם נדרשים כיום יותר מבעבר לאור העלייה בתוחלת החיים".

עוד קבוצה שנדמה היה שהאינטרנט והטכנולוגיה יחסלו היא המתווכים למיניהם, כמו מתווכי הדירות — אך לדברי מיכאל, הם כאן כדי להישאר. "המתווכים נמנים עם קבוצת האנשים שמסוגלים לתת את הקשר האנושי שמאחורי השירות", אומרת מיכאל. "אולי בעתיד לקוחות יגיעו אליהם עם הרבה יותר ידע מוקדם, אבל מתווכי דירות יודעים לעשות את המשא ומתן בין המוכר לקונה. זו אינטראקציה אנושית שאין לה תחליף טכנולוגי".

עתיד המורים ותפקיד מערכת החינוך

להערכת מיכאל, ימשיכו להיות מורים, אבל אלה יתפקדו פחות כמעבירי ידע (הקיים ממילא ברשת ונגיש לכל התלמידים), ויותר כמספקי הכוונה והדרכה. לדבריה, גם מקצוע העיתונות יעבור טרנפורמציה, כך שגם אם העיתונים כפלטפורמה ייעלמו, העיתונאים יהפכו עצמאיים, ללא מערכת מסוימת שעומדת מאחוריהם.

לדבריה, כל בעלי המקצועות יצטרכו לגלות עצמאות, יכולת למידה והסתגלות לשינויים וכן כושר ליצור קשר אנושי ולגלות אמפתיה.

המסקנה מכך היא שמערכת החינוך צריכה להקנות לתלמידיה כישורים מעט סותרים אלה: הן מיומנות טכנולוגית הן מיומנות רגשית אנושית. מסקנה נוספת היא שעל מערכת החינוך לדאוג לקבוצה שנמצאת אולי בסיכון הגבוה ביותר לאבד את מקום עבודתה: מבוגרים שאינם רוצים או אינם מסוגלים להתעדכן בחידושים הטכנולוגיים ובשינויים הדרמטיים שחידושים אלה מחוללים בשוק העבודה.

שליחת תגובה

  (הכתובת לא תוצג באתר)
בטל שלח