מס"ע - מיישבים מתחים סביב צורות חדשות של כתיבה אקדמית
פורטל תוכן בהוראה והכשרת מורים
22.04.18 סיכום   

מיישבים מתחים סביב צורות חדשות של כתיבה אקדמית

מהמדור: קריאה, כתיבה וטקסטים

Barton, D. & McCulloch, S. (2018). Negotiating tensions around new forms of academic writing. Discourse, Context & Media. https://doi.org/10.1016/j.dcm.2018.01.006

 

 

המאמר סוכם בידי ד"ר דניאל שפרלינג ממכון מופ"ת

 

מאמר זה דן בתפקיד הטכנולוגיות החדישות של כתיבה אקדמית וביחסיהן המורכבים ביצירת שינויים רחבים באוניברסיטאות באנגליה. הפרספקטיבות התיאורטיות המנחות מאמר זה הן גישה חברתית וחומרית ליצירת פרקטיקות כתיבה (Fenwick, Edwards, & Sawchuk, 2011) וגישת לימודי אוריינות, הרואה בכתיבה כפרקטיקה שמושפעת מהקשרים חברתיים, מאירועים היסטוריים ומהתנסויות הממוצבות בדינמיקה היסטורית ובמערכות יחסים של כוח (Barton, 2007).

טכנולוגיות דיגיטליות מאפשרות להביא עבודה לבית החוקר, לגשת לקבצים ולחומרים בשיתוף עם חוקרים אחרים, להגיב לדואר אלקטרוני, להעלות חומרי למידה באתרים ולפגוש סטודנטים ועמיתים באמצעות הסקייפ, למשל. בעידן "החוקר הדיגיטלי" (Weller, 2011) ניתן לקרוא מאמרים וספרים מבלי לצאת מהבית ולעשות שימוש למשל בתוכנות כמו Mendeley. כיום, האתגר הוא להבין כיצד טכנולוגיות אלה משנות גם את פרקטיקות הכתיבה האקדמית ובכך עוסק מאמר זה.

בנוסף להתפתחות הטכנולוגית בתחום המידע, בעשרות השנים האחרונות אירעו גם שינויים בהשכלה הגבוהה, הנראים למשל באנגליה. כך, ההשכלה הגבוהה הפכה משיטה אליטיסטית למערכת הנגישה בצורה רחבה ליותר סטודנטים, כולל סטודנטים בין-לאומיים. שינוי זה הביא לאקדמיה תפקיד של תיווך בין נורמות פדגוגיות ובין ציפיות שונות לכמות המידע שמועבר בהרצאות ולמידת הבהירות במתן משוב כתוב. גם העובדה שסטודנטים משלמים שכר לימוד הפכה אותם ל"צרכנים", ששביעות רצונם נמדדת באמצעות סקרים. בין יתר השינויים שהתרחשו בשנים האחרונות, היא התופעה לפיה סטודנטים מעדיפים כיום לשלוח בדואר האלקטרוני שאלה למרצה במקום להגיע אליהם למשרד בשעת הקבלה. סטודנטים אלה מצפים גם לקבל מענה מהיר באמצעות הדואר האלקטרוני ובכך מציפים את המרצים בנפח גדול של דואר שעליהם להתייחס אליו.

בנוסף להצגה שיווקית גדולה יותר של עצמם, מרצים מתבקשים כיום לגלות גישה יזמית לקריירה המחקרית שלהם, להופיע על-גבי פלטפורמות חיפוש שונות ולשווק את עצמם ואת עבודותיהם לקוראים אפשריים (Etzkowtiz, 2014; Greenhow & Gleason, 2014)

 

לקריאה נוספת

סקירה בנושא שינויים במגמות שיפוט של כתיבה אקדמית של ספרים במאה ה-21

זהותם של כותבים-חוקרים באקדמיה

שימוש בבלוגים ובמדיה החדשה בפרקטיקה האקדמית: תפקידים פוטנציאליים במחקר, בהוראה ובלמידה

מאפייני הכתיבה בעידן הדיגיטאלי

 

המחקר הנוכחי מתמקד בכתיבה אקדמית, שנעשית על-ידי חוקרים כחלק מעבודתם המקצועית. נקודת המוצא היא, שכתיבה אקדמית היא פרקטיקה ממוצבת מקום עבודה (Lillis & Curry, 2010).זו כוללת כתיבה מחקרית, אך במקום גישה המבכרת כתיבה זו, החוקרים מניחים שיצירת הידע באקדמיה כוללת כתיבה להוראה ולמנהלה וגם ליצירת אימפקט על קהלים ציבוריים. יוצאים מכלל זה כתיבה יצירתית, כתיבה ליומן וסגנונות כתיבה אישית. המחקר מבקש להשיב על שתי שאלות:

  1. כיצד מקורות הכתיבה השונים משפיעים על האופן שבו חוקרים משתמשים בטכנולוגיות?
  2. כיצד הדברים שאותם חוקרים אוהבים ולא אוהבים בכתיבה ובטכנולוגיות משקפים את הסוכנות (agency) שלהם ואת יצירת הידע?

המחקר כולל ראיונות עם חוקרים בשלוש דיסציפלינות שונות (מתמטיקה, היסטוריה ושיווק) בשלוש אוניברסיטאות באנגליה. דיסציפלינות אלה מייצגות (אף שלא באופן ממצה) את תחום ה- STEM (מדעים, טכנולוגיה, הנדסה, ומתמטיקה); מדעי הרוח; ודיסציפלינות בעלי אופי פרופסיונאלי או יישומי. המחקר כלל שני שלבים. בשלב הראשון, נערכו ראיונות עם החוקרים, שהתייחסו לעבודתם, לתפקידיהם ולסביבתם הפיזית הקרובה. בהמשך, נערך ראיון טכנולוגי-ביוגרפי, שהתייחס להיסטוריית הכתיבה והשימוש הטכנולוגי. לבסוף, נערך ראיון מסוג "יום בחיים", שהתמקד בכתיבה של משתתפי המחקר, אשר נעשתה בימים ובמועדים מסוימים. בשלב שני, נערכו ראיונות עם עמיתים, וצוות מנהלי במחלקה כדי לגבש הקשר רחב יותר לממצאים. המחקר כלל מחקר חלוץ במדעי החברה. בסופו של דבר, נתגבשו 116 תמלולי ראיונות, שנותחו.

המחקר מראה, שהתייחסות המרואיינים למונח "כתיבה" הייתה נזילה. בעוד שכתיבה לכתבי עת ולספרות אקדמית נראתה "רצינית" או "ממשית", לעיתים היא תוארה כאישית (כתיבה עבור החוקר) ולא בהכרח כחלק מעבודתו. מרצים הביעו סלידה מכך שהסטודנטים שלהם משתמשים בטלפונים החכמים שלהם במהלך ההרצאה, הם אהבו או שנאו את הטלפונים שלהם, ושבחו ותעבו את הדואר האלקטרוני. חלק גדול מהם ציינו בחיוב את ההוראה ואת דרישות הכתיבה, הכרוכות בעבודתם.

הראיונות מראים, שבעוד שחוקרים מבקשים להתבודד כדי להתרכז בכתיבתם, כתיבה אקדמית מתאפיינת באינטראקציה עם אחרים, המתאפשרת או מוגבלת באמצעות טכנולוגיות תקשורת דיגיטלית. רוב המשתתפים במחקר עבדו על פרויקט משותף בכתיבה בעת ביצוע המחקר. ממצא זה אותר גם בקרב חוקרים בדיסציפלינה שנראית מבודדת,  כמו היסטוריה. לרוב, העבודה המשותפת נעשתה עם אדם/אנשים בחו"ל.

חלק מהחוקרים מפנים אל הסקייפ כפלטפורמה שאיפשרה את העבודה המשותפת (בכתב ובע"פ), אך גם הקשתה על יצירת קשר עין מתאים. חלק אחר, הפנה ל- Dropbox כפלטפורמה שבה נעשה שימוש לעבודה על קבצים ממקומות שונים אך שנקשרה גם אל המרחב הפיזי – זה שכלל את הניירות וההדפסות הנוגעים לפרויקטים השונים. פעמים רבות, שיתוף הפעולה עם חוקרים נוספים הביא ללימוד כלים חדשים או פרקטיקות חדשות. כך, מרואיינים ציינו, שהחלו להשתמש בפלטפורמות לשיתוף קבצים מבוססות-ענן כמו Dropbox או Google docs לראשונה, כיוון שחוקרים שעימם שיתפו פעולה ביקשו להשתמש בהן. במובן הזה, הטכנולוגיה אפשרה את החלק החברתי של שיתוף הפעולה בכתיבה, אך שימשה כתחליף למפגש פנים-אל-פנים.

חליפת דואר אלקטרוני שימשה לארגון טיוטות ולהחלפתן, אך המפגש החברתי נותר חשוב יותר והוא יצר בסיס למחויבות בין כותבים. דואר אלקטרוני היווה פלטפורמה דיגיטלית המדוברת ביותר וחוקרים השתמשו בו לנהל כמעט כל היבט בתפקידם, לרבות תיאום פגישות בנוגע לכתיבה, שיתוף גרסאות שונות, משלוח משוב לסטודנטים ומשלוח טקסט לעצמם כגיבוי. חשבון הדואר האלקטרוני האוניברסיטאי שלהם היה זמין כמעט בכל מכשיר להם, לרבות מכשיר הטלפון האישי. כמעט כל משתתפי המחקר ציינו את הדואר האלקטרוני כמייצר לחץ על עבודתם ועל חיי הכתיבה שלהם.

אף שהדואר האלקטרוני קיים לפחות 20 שנה, המחקר מצביע על שונות גדולה בפרקטיקות ובעמדות ביחס אליו. חוקרים רבים מתארים את המאמץ לעמוד בנפח תנועת הדואר האלקטרוני ומציינים את האסטרטגיות לכך. אלה כוללות למשל בדיקת דואר בשעות מוגדרות, בלילה, לפני השינה או אף במיטה. חלק אחר פותח את תיבת דואר הנכנס עם קבלת הדואר. רוב משתתפי המחקר מתקשים להתאפק ולבדוק את הדואר האלקטרוני לעתים תכופות וברוב המקרים מחוץ לשעות העבודה, אף שהעדויות מלמדות כי לא צפוי נזק רב בדחיית קריאתו. הדואר האלקטרוני מצטייר לעתים כמה שיוצר הסח דעת, במיוחד כשנעשית כתיבה עם טווחי זמן ארוכים יותר להשלמה.       

משתתפי המחקר מפנים לדואר האלקטרוני כמה שמייצר ציפיות מצד החוקרים להיות זמינים ולתפקד 24 שעות ביממה במשך 7 ימות השבוע. הדבר מתואר כטשטוש הגבולות שבין עבודה לזמן שאינו עבודה והוא מחזק את התפיסה שחוקרים הופכים להיות עסוקים יותר ולשאת ביותר משימות כתיבה אקדמית, חלקן מאורגנות על-ידי הדואר האלקטרוני. הדואר האלקטרוני וטכנולוגיות תקשורת נוספות מאפשרים לחוקרים להיות ניידים ולנהל את עבודתם מכל מקום. הדבר כרוך במחיר פסיכולוגי של תחושת "נרדפות" וליחס אמביוולנטי כלפי טכנולוגיות אלה.

במחקר צוינו כ-84 סוגות (ז'אנרים) כתיבה שהשכיחים ביניהם היו מאמרים בכתבי עת, משוב לסטודנטים, מצגות להרצאה, מאמרים לכנסים וספרים. חלק גדול מסוגות אלה השתייכו להפרדה המסורתית שבין עבודה אקדמית למחקר, הוראה, ועבודה מנהלתית. למשל, סוגות הקשורות למחקר כללו מאמרים לכתבי עת וספרים. סוגות הקשורות להוראה כללו משוב לסטודנטים ומצגות להרצאה. עם זאת, השינויים שחלו באופני התקשורת ביחס לסוגות אלה הביאו עימם שינוי במערכות היחסים של הנוגעים בדבר. כך, למשל מתן משוב אונליין לסטודנטים משנה את תפקיד הצוות המנהלי בהקשר הזה ומנגיש את דבר המשוב לשחקנים נוספים.

במחקר הנוכחי עולה, כי בעוד שחוקרים ומרצים מרגישים שיש להם חופש באשר לתוכן הדברים שהם כותבים, במיוחד בכתיבה לצרכי מחקר, הם מרגישים תחת בקרה נוקשה וקפדנית באשר לאופני יצירת הכתיבה ולשמירתה, למשל באמצעות הגשה ברשת ועוד. המחקר משקף תחושה של כפייה בנוגע לשימוש בסביבות למידה טכנולוגיות ולדרכי תקשורת עם סטודנטים בעיקר מצד האוניברסיטה והמנהלה.

בנוסף, חוקרים רבים מתארים ציפייה ליצור ייצוגים של עבודותיהם ברשת ולהפיץ את עבודותיהם בפלטפורמות שונות הכוללות מספר סוגות שיח (היברדיות) כמו טוויטר ובלוגים. כך גם, נדרש ליצר פרופיל מרצה באתר האוניברסיטה ולכלול בו סוגי מידע מסוימים ואחידים למרצים אחרים.  

בלוגים שנכתבים על-ידי חוקרים כוללים מרכיבים אישיים ואוטוביוגרפיים לצד תכנים מקצועיים וכתיבה הנוגעת למחקר (Mauranen, 2013; Kuteeva, 2016). הם עושים זאת כדי לחשוף את המחקר, לקבל משוב, להגדיל את הנראות שלהם ולבנות את המוניטין. הצורך להגדיל את פומביות עבודתם מכתיב נקיטה באסטרטגיות שיווקיות, שאינן נוחות לכול. במחקר הנוכחי, חלק גדול מהמשתתפים הביעו חוסר שביעות רצון מהערכים שבאים לידי ביטוי ברשתות החברתיות, במיוחד פרסום עצמי והביעו רצון להתרחק מהן כמה שניתן. משתתפים אלה מציינים שהרשתות החברתיות מדגישות את הפרט עצמו במקום את העבודה ותפיסה כזו מנוגדת לערכים שחשובים באקדמיה.

המחקר מעלה איפוא, קושי בתחימת הגבול שבין האישי למקצועי ובין העבודה למה שאינו נחשב עבודה, בין היתר כתוצאה מהגמישות המוצעת על-ידי טכנולוגיות דיגיטליות, לצד רצון מצד משתתפי המחקר ליצור גבול ברור יותר בין התחומים. עבור חלק מהמרצים, הכתיבה בבלוג או בטוויטר משמשת לקידום המחלקה, למשוך סטודנטים ולשפר את מצב הרוח הכללי. צורות כתיבה אלה אינן נתפסות כחלק מפעילות מחקרית או פדגוגית אלא נעשית בעיקר לצרכי שיווק כחלק מהאסטרטגיה הדיגיטלית הכללית של האוניברסיטה.

לעיתים, הפלטפורמות הדיגיטליות שימשו את משתתפי החוקרים לעיצוב מחדש של קהל הקריאה. כך למשל אחד המשתתפים במחקר סיפר, כי השתמש ב- Google Scholar כדי לבחון את הציטוטים של עבודותיו. בחינה זו העלתה, שהעבודות מצוטטות על-ידי סוציולוגים וחוקרים שלא מתחום הדעת של החוקר. ממצא זה שימש אותו בכתיבתו העתידית בכך שהוא שקל מחדש את הקהל שאליו הוא פונה בכתיבתו, לרבות את כתבי העת שאליהם הוא מגיש את העבודות לפרסום.

חלק ממשתתפי המחקר ציין, כי כתיבה קצרה של חומרים שטרם פורסמו בספרות האקדמית, למשל בבלוגים ובפורמטים אחרים ברשתות החברתיות, שימשה אותם לבחון רעיונות חדשים ולנסות אותם במרחב ציבורי, שבו אחרים יכולים להיחשף לתכנים. המחקר מראה, כי חוקרים ומרצים צעירים חשים שעליהם להיות מומחים בתחום תוכן כלשהו גם כדי להתבטא בבלוג.

הטכנולוגיות מאפשרות למדוד את האימפקט של התקשורת החברתית והדבר עשוי להיות לשימוש לתהליכי הקידום. הן מאפשרות גם להבהיר מחקרים בנושאים מסוימים כמו בתחום המתמטיקה לקהל רחב יותר. אופני פרסום אלה מאוזנים עם כתיבה אקדמית מוערכת יותר של פרסום בכתבי עת ובספרים, שבה מתפרסמים תוצרי מחקר אקדמי.

לסיכום, המחקר מראה, כי טכנולוגיות המידע משנות היבטים רבים בכתיבה, משפיעים על שותפויות שנעשות בכתיבה ומעל האופן שמידע משותף. כן מראה המחקר, שהאופן שבו משתתפי המחקר מדברים על טכנולוגיות המידע חושף אובדן מסוים של סוכנות אישית ואוטונומיה. תחושת התסכול והחרדה הקשורים בדואר האלקטרוני, למשל מצביעות על כך שנדרש לעצב הבנה ומערכת ציפיות חדשה, הנוגעים לאופן שבו יש להשתמש בדואר האלקטרוני. אף שקיימת גמישות מוגברת בזמן ובמרחב העבודה של משתתפי המחקר באמצעות טכנולוגיות אלה, החוקרים מציינים, כי נדרש לנהל ולפקח בצורה גדולה יותר על מה פלטפורמות דיגיטליות לפרסום חומרי למידה למשל או על פרסום ברשתות החברתיות שבמסגרתן חוקרים מעורבים. מחקרים עתידיים הנוגעים לתחושת האוטונומיה ולשינוי בתחושה זו במשך הזמן נחוצים כדי להתמודד עם ממצאים אלה.

המחקר חושף גם מתח הקשור בשימוש בסגנונות כתיבה היברידיות ברשתות חברתיות. כן קיימת מחלוקת בנוגע ללגיטימציה לשתף מידע חדש, שלא עבר כל תהליך של שיפוט עמיתים. המחקר מראה, כי חלק ממשתתפיו עושים שימוש ברשתות החברתיות ככלי יזמי וכאמצעי לשיווק עצמי. כן עולה ממנו מתח שבין ערכי הרשתות החברתיות הרואות בידע כנוצר על-ידי המשתמש וכמבוזר (Greenhow & Gleason, 2014) לבין סוג הידע, שזוכה לתגמול באקדמיה.

החוקרים מדגישים שיש לראות את השינויים הטכנולוגיים, המשפיעים על אופני הכתיבה האקדמית והקשרה לאור שינויים חברתיים רחבים יותר, הנוגעים להתעצמות הידע, תהליכי בינאום (internationalism) והגברה של פיקוח ניהולי באקדמיה ובכלל. לבסוף, מודגש, שטכנולוגיות דיגיטליות אינן פועלות בחלל ריק. השפעתן על כתיבה אקדמית קשורה בהקשרים ובציפיות המוסדות האקדמיים, הסטודנטים והעמיתים. לחלק גדול מהן השפעות מורכבות וסותרות. כך, למשל הסקייפ – מצד אחד אפשר שיתוף פעולה אך הקריב את מפגשי הפנים-אל פנים. כך גם הדואר האלקטרוני שנתפס כהסחה הטובה ביותר מיצירת ידע אמתי למקור של מתח וחרדה.  מחקר זה מראה, שגם תהליכי כתיבה ברשת הפכו, מצד אחד למבורכים ומאידך לפרקטיקות שחלק מהחוקרים נשמרים מפניהן.

      

 

 

ביבליוגרפיה

Barton, D. (2007). Literacy: An introduction to the ecology of written language. 2nd ed. Oxford, England: Blackwell

Etzkowitz, H. (2014). The entrepreneurial university wave: From ivory tower to global economic engine. Industry & Higher Education, 28(4), 223-232

Fenwick, T., Edwards, R., & Sawchuk, P. (2011). Emerging approaches to educational research: Tracing the sociomaterial. London, England: Routledge

Greenhow, C., & Gleason, B. (2014). Social scholarship: Reconsidering scholarly practices in the age of social media. British Journal of Education & Technology, 24(3), 392-402

Kuteeva, M. (2016). Research blogs, wikis, and tweets. In K. Hyland & P. Shaw (Eds.), The Routledge Handbook of English for Academic Purposes. (pp. 433-445). London: Routledge

Lillis, T., & Curry, M.J. (2010). Academic writing in a global context. London: Routledge

Mauranen, A. (2013). Hybridism, edutainment, and doubt: Science blogging finding its feet. Nordic Journal of English Studies, 13(1), 7-36

Weller, M. (2011). The digital scholar: How technology is transferring scholarly practice. Bloomsbury Academic. Basingstoke

שליחת תגובה

  (הכתובת לא תוצג באתר)
בטל שלח