מס"ע - עשור לשילוב המעורבות החברתית בקורסי החובה בסמינר הקיבוצים: למידה אקטיביסטית הלכה למעשה
פורטל תוכן בהוראה והכשרת מורים
10.01.18 סיכום   

עשור לשילוב המעורבות החברתית בקורסי החובה בסמינר הקיבוצים: למידה אקטיביסטית הלכה למעשה

מהמדור: הכשרת מורים, כללי

הישראלי, א' (2018). עשור לשילוב המעורבות החברתית בקורסי החובה בסמינר הקיבוצים: למידה אקטיביסטית הלכה למעשה. ביטאון מכון מופ"ת, 61, 38-35

 

מודל "הלמידה האקטיביסטית" בסמינר הקיבוצים משלב תאוריה ומעשה, פיתוח תודעה ואקטיביזם, דיון בכיתה ומפגש חינוכי מחוצה לה. מודל זה בנוי על קורס אקדמי מלווה, המעניק לסטודנטים בכיתה ידע ושפה תיאורטיים בנושאים כגון צדק חברתי, הפרטה, רב-תרבותיות, מגדר, קיימות, נוער בסיכון, הדרה ועוד. חלק מהקורס בנוי כסדנה שבה הסטודנטים מביאים תיאורי מקרה, דילמות חינוכיות ומידע על הארגונים שהם פועלים בהם ותפקיד המרצה-מנחה הוא להרכיב את המשקפיים התיאורטיים על המעשה החינוכי.

 

לגיליון המלא של כתב העת

לקריאה נוספת

גלובליזציה, חינוך ולידתו של האזרח הגלובלי הפעיל

גשרים של ידע: שותפויות אקדמיה-קהילה בישראל

התפקיד השלישי של האקדמיה

מודל זה הוא דוגמה לכך שהאקדמיה מפתחת את "התפקיד השלישי" שלה: לצד הוראה ומחקר גם מעורבות חברתית ותרומה לקהילה בתחומים כגון קיימות, נגישות, שוויון מגדרי וצדק חברתי. זה עשור מעורבות חברתית משולבת כפעילות מעשית המקנה קרדיט אקדמי כחובה בתוכנות הלימוד. בסמינר הקיבוצים נהוג קורס סמסטריאלי או שנתי המלווה בפעילות מעשית בהיקף של 60 שעות שנתיות, המתקיימת מחוץ למכללה במסגרות חברתיות-קהילתיות מגוונות מאוד. כך, החופש האקדמי מתורגם גם לאחריות חברתית שבתורה הופכת לחלק מההצדקה לקיומה של האקדמיה בעידן קפיטליסטי שמודד את התועלת המעשית של כל פעילות וכל מוסד.

 

האקדמיה משתנה

בעידן מודרני נזיל ורווי שינויים שנעשים בקצב גובר והולך (באומן, 2007; בק, 2002) משתנה גם האקדמיה. הידע, שבעבר ניתן היה לכנסו בין כרכי ספרים, משנים את אופיו: הוא נתון לפרשנות ולוויכוח והוא דינמי, מגיב ורפלקסיבי. בדומה לעקרון המנחה של ויקיפדיה, שבה הקוראים הם גם הכותבים, כך גם האקדמיה אינה נתפסת עוד כסמכות בלעדית, אלא נדרשת לגבש את תכניה מתוך דיאלוג עם האופי, הצרכים והמשאבים של הקהילה. בהקשר המעורבות החברתית: האקדמיה יכולה ללמד את "השטח", אבל יכולה גם ללמוד ממנו רבות. הקמפוס והכיתה הם רק חלק מאתרי הלימוד, והמרצים נדרשים להכשיר אזרחים ביקורתיים, פעילים ויוזמים שיוכלו לפרש את המציאות ולפעול בה.

 

הסטודנטים משתנים

אל כיתות הלימוד מגיעים היום בני ובנות דור ה-Y, שהנחות היסוד שלהם שונות מהותית מאלו של בני דורות קודמים (אלמוג ואלמוג, 2016). דור הסטודנטים הנוכחי מפוכח ונוטה להטיל ספק ביחס לשוק העבודה העתידי וביחס להיותו לקוח במערכות השונות של חייו – ובכלל זה המערכת האקדמית.

בכל תחומי הלימוד ושלביו, גם בהכשרת מורים, סטודנטים רבים שואלים כיום מה הטעם, למשל, בלימוד תאוריה? הם דורשים פחות "דיבור על" ויותר "התנסות ב...". אחת הסיבות לפריצה קדימה של המכללות וליתרונן על פני האוניברסיטאות בגיוס סטודנטים קשורה ליכולתן להתאים את עצמן לציפייה הזו ולספק כלים מעשיים מגוונים לבוגריהן. זהו סיכון, אך זוהי גם הזדמנות אדירה לשינוי בפרדיגמות ההוראה, לגיוון דרכי הלמידה ולפריצת גבולות הכיתה אל הסביבה החינוכית המאתגרת שהם פונים אליה.

 

הקהילות משתנות

ישנן קהילות גיאוגרפיות, קהילות פונקציונליות, קהילות וירטואליות ואחרות. לעניין הלמידה האקטיביסטית, יש לראות בקהילה אתר ללמידה ולעשייה הדדית. לבוא גם כדי ללמד וגם כדי ללמוד. זוהי גישה הומניסטית דמוקרטית והשתתפותית (אלוני, 2013). כלומר, לא עוד הומניזם קלאסי המסתמך באופן בלעדי על נכסי צאן ברזל תרבותיים, אלא גישה המזמינה להשתתפות שוויונית ומכבדת של כל השותפים למעשה. גישה הפתוחה למגוון רחב של נרטיבים תרבותיים ומניחה שהאמיתי והנכון והצודק אינם נתונים מראש, אלא נוצרים בתהליך דיאלוגי ומכבד שבו משתתפים כולם.

 

כיצד מתרחשת למידה אקטיביסטית?

בכיתה עולות שאלות כגון מדוע המועדונית שאני פועל בה קיימת כעמותה פרטית ואינה שירות של המדינה? מהו ההרכב האתני והמעמדי של הילדים שנהנים מפעילות העמותות? מדוע בעצם הילדים נמצאים במסגרות חינוכיות עד שעות מאוחרות בערב?

בלמידה אקטיביסטית נדרשת הכרה בתהליכי השינוי ובנזילות של הידע ושל המציאות החינוכית שהמרצים והסטודנטים פוגשים. שנית, נדרשת תנועה הלוך ושוב מהכיתה אל החוץ ובחזרה. שלישית, תהליך הלמידה האקטיביסטית מאפשר לא רק להכשיר לעבודה: הוא מאפשר גם לגבש המשגה תיאורטית-שימושית שתוכל לתאר את מה שהעיניים רואות. אם אנו רוצים לאפשר למורים לעתיד לאמץ שיח שאינו רק פסיכולוגי ורגשי אלא גם מניע לפעולה, דרושה שפה שבה יוכלו לדבר.

 

מקורות

אלוני, נ' (2013). מחשבה רב תחומית בחינוך ההומניסטי. דברי הכנס הארצי השמיני לחינוך מתקדם. תל אביב: מכללת סמינר הקיבוצים

אלמוג, ת' ואלמוג, ע' (2016). דור ה-Y: כאילו אין מחר.  בן שמן: מודן

באומן, ז' (2007). מודרניות נזילה. ירושלים: מאגנס

בק, א' (2002). קוסמופוליטיות: תיאוריות ביקורתיות למאה ה-21. תל אביב: הקיבוץ המאוחד

 

שליחת תגובה

  (הכתובת לא תוצג באתר)
בטל שלח