מס"ע - מה הופך הוראה למצוינת? סקירה של מחקרים מרכזיים - תקציר מנהלים
פורטל תוכן בהוראה והכשרת מורים
08.03.18 לינק   

מה הופך הוראה למצוינת? סקירה של מחקרים מרכזיים - תקציר מנהלים

מהמדור: הכשרת מורים, כללי

Coe, R., Aloisi, C., Higgins, S., & Elliot-Major, L. (2014). What makes great teaching? Review of the underpinning research, CEM, Durham University.

תקציר מנהלים זה סוכם ונערך ע"י ד"ר פנינה כץ ממכון מופ"ת.

הגדרת הכותבים: הוראה מצוינת מוגדרת כהוראה המובילה להתקדמות משופרת של תלמידים. זוהי הוראה אפקטיבית המובילה להישגים בעלי  השפעה על הצלחת תלמידים בעתיד.

הסקירה מתייחסת לשלוש שאלות:

שאלה ראשונה: מה הופך הוראה למצוינת? – להוראה מצוינת שישה מרכיבים:

  • ידע תוכן פדגוגי, יש עדויות מבוססות של השפעות על תוצרי תלמידים
  • איכות ההוראה, יש עדויות מבוססות של השפעות על תוצרי תלמידים
  • אקלים כיתה, יש עדויות בינוניות/מתונות של השפעות על תוצרי תלמידים
  • ניהול כיתה, יש עדויות בינוניות/מתונות של השפעות על תוצרי תלמידים
  • אמונות מורים, יש עדויות מסוימות של השפעות על תוצרי תלמידים
  • התנהגויות מקצועיות, יש עדויות מסוימות של השפעות על תוצרי תלמידים.

לקריאה נוספת:

מה הופך הוראה למצוינת? – סקירה של מחקרים מרכזיים (מאמר מלא)

שאלה שניה: אילו סוגי מסגרות או כלים מסייעים לנו להבינה?דרכים להערכת איכות מורה – שש גישות להערכה:

שלוש גישות בעלות תוקף מתון לגבי איתור אפקטיביות בהוראה/מורה אפקטיבי:

  • תצפיות כיתה ע"י עמיתים, מנהלים או מעריכים חיצוניים – משמשות בעיקר להערכה מעצבת ומוגדרות ככלי התפתחותי המניע לרפלקציה וללמידה בהכוונה עצמית בניגוד להערכות עתירות-סיכון. עם זאת, בעוד תצפית היא אפקטיבית כאשר היא מתבצעת מתוך שיתופיות וקולגיאליות בין עמיתים, הספרות מדגישה את הצורך להציב אתגרים בתהליך זה ע"י עירוב מנהלים ואחרים.
  • דגמים של "ערך מוסף" (הערכת הצלחות בהישגי תלמידים) –הערכות אפקטיביות של מורה זה או אחר יציבות רק במידה מועטה במעבר משנה לשנה. עם זאת, נראה שגם חלק ממה שמראים דגמים אלה על 'הערך המוסף' של המורה משקף השפעה אמיתית על למידת תלמידים.
  • דירוג ע"י תלמידים – זהו מקור זול וקל לשימוש שהוכח כבעל ערך. תלמידים צופים יכולים להעריך על פי שיעורים רבים. יש עדויות של תוקף של מדידות אלה מבתי -פר וגם מדירוגי סטודנטים את מרציהם במוסדות השכלה גבוהה.

שלוש גישות שהעדויות מהשימוש בהן מוגבלות:

  • שיפוט ע"י מנהל
  • דיווח-עצמי של מורה
  • ניתוח אביזרים המצויים בכיתה ותלקיט-מורה.

שאלה שלישית: כיצד הדבר יכול לקדם למידה טובה יותר?-  בסקירה מחקרית הוצע מעגל בניית ידע או לולאת משוב למורים הקשורה לשיפור תוצרי תלמידים (Timperley et al., 2007). הסינתזה במחקר זה מניחה שמה שמצוי ב'קופסה השחורה' של למידת מורה דומה – ללמידת תלמיד. לפי הממצאים  למידת מורה עשויה להיות בעלת השפעה גדולה על תוצרי תלמידים, לכן יש לבנות את מעגל התצפית/משוב כך שיהווה הזדמנות ללמידה מקצועית מתמשכת.

הספרות מציבה אתגר בפני הטענה המקובלת שמורים משתפרים רק במהלך 3 – 5 שנות עבודתם הראשונות. מורים העובדים בבתי-ספר שיש בהם סביבות מקצועיות תומכות ממשיכים להשתפר באופן משמעותי גם אחרי כן, בעוד שהאפקטיביות ההוראתית של מורים המלמדים בבתי-ספר שאינם תומכים בכך אכן נעצרת.

שישה עקרונות של משוב למורה:

  • המוקד הוא בשיפור הישגי תלמידים
  • המשוב קשור למטרות ברורות, ספציפיות ומאתגרות למקבלו
  • תשומת הלב ממוקדת בלמידה ולא באדם או בהשוואתו לאחרים
  • מורים מקבלים עידוד להיות לומדים באופן מתמשך ועצמאי
  • המשוב מתווך ע"י חונך בסיבה של אמון ותמיכה
  • סביבה של למידה מקצועית ותמיכה מקודמת ע"י מנהיגות בית הספר.

ביבליוגרפיה

Timperley, H., Wilson, A., Barrar, H. & Fung, I. (2007) Teacher professional learning and development: Best evidence synthesis iteration. Wellington, New Zealand: Ministry of Education. http://www.educationcounts.govt.nz/publications/series/2515/15341

שליחת תגובה

  (הכתובת לא תוצג באתר)
בטל שלח