מס"ע - קידום יושרה במחקר
פורטל תוכן בהוראה והכשרת מורים
01.12.17 סיכום   

קידום יושרה במחקר

מהמדור: שיטות מחקר

National Academies of Sciences, Engineering, and Medicine. (2017). Fostering integrity in research. Washington, DC: The National Academies Press.

Available at: https://www.nap.edu/catalog/21896/fostering-integrity-in-research

 

תקציר הדו"ח נערך בידי ד"ר דניאל שפרלינג ממכון מופ"ת.

 

סכומי כסף רבים ואינספור שעות מאומצות מושקעים ביצירת ידע מחקרי חדש, תיקופו והפצתו בכל שנה. ידע זה מביא לתועלת רבה בתחומים רבים, הבנה טובה יותר של העולם ושל טכנולוגיות המקדמות צמיחה כלכלית ומשפרת את איכות החיים.

יצירת הידע המחקרי מבוססת על מאמץ אישי וקבוצתי לפעול בהתאם לערכים מרכזים של אובייקטיביות, כנות, פתיחות, הגינות, אחריותיות ואומנות פרקטית (stewardship). יושרה במחקר משמעה עידוד ותימרוץ של אלה העוסקים במחקר להדגים ערכים אלה בכל אחד משלבי המחקר: תכנון, הצעה, ביצוע ודיווח על תוצרי העבודה; שיפוט הצעות ועבודות מחקר שנכתבו על-ידי אחרים; הכשרה של חוקרים; ושימור אומנות פרקטית יעילה הנוגעת לעשייה המחקרית (שפרלינג, 2016).

המוסדות הקשורים למחקר עשויים או עלולים לקדם או להכשיל יושרה במחקר. אלה יוצרים תנאים וסביבה שמשפיעה על קידום יושרה במחקר, לרבות פיתוח מענה ותגובה לטיעונים של חוסר יושרה.  פרקים 5,7 לדוח זה מצביעים על כך שהעדר הגדרה או תגובה לחוסר יושרה במחקר יוצרת איום משמעותי לעשייה המחקרית. פרקים אלה מתארים את ממדי התופעה, את עלויותיה ואת הדרכים להתמודד עימה ככל שחוסר היושרה קשור במבצעי המחקר ובמחבריו או בצדדים שלישיים.

עדויות רבות מראות, שחלקים מרכזים של תוצרי מחקר לא ניתנים ליצירה מחדש. הדבר נובע מאופיו של המחקר וגם מהתנהגויות בלתי אתיות ומפרקטיקות מחקריות מזיקות. כן ניכרת עלייה במספר האירועים שבהם כתב עת חוזר בו מפרסום מאמרים כתוצאה מחוסר יושרה – תופעה, שעשויה להצביע על פיקוח מועיל יותר בהקשר זה (Fang, Steen, & Casadevall, 2012; Grieneisen & Zhang, 2012). בנוסף, נצפות צורות חדשות לפרסום מחקרים, למשל כתבי עת שבהם לא נעשה כלל שיפוט או תהליך של בקרת איכות וגבייה של עלויות ממחברים להצגת מחקריהם בכנסים או לפרסומם.

לצד שינויי אלה, ניכרת עלייה כללית בעשייה המחקרית, הרחבה של הדרישות הרגולטוריות הקשורות למחקר, ודגש הולך וגובר על מימון תעשייתי ומחקר יזמי. במקביל, עולה החשיבות של טכנולוגיית מידע במחקר, גלובליזציה של מחקר, הרלוונטיות של מחקר לנושאי מדיניות וסביבה תקשורתית שמייצרת מחלוקות ומפיצה את ממצאי המחקר.

לפני מספר עשורים, פורסמו כמה מקרים שהצביעו על זיוף נתונים במחקר, הונאה, גניבת יצירות ועוד. כתוצאה מכך הוחל בגישה חדשה למחקר, המכוונת לחיזוק יכולותיהם האתיות של החוקרים והמוסדות ולקידום יושרה במחקר. גישה זו הובילה להכשרה בנושא התנהגות מחקרית אחראית ובארה"ב היא גם הובילה, למשל לפיקוח פדרלי פורמלי בנושא חקירות של התנהלות לא ראויה במחקר ולהשפעתן של אלה על מימון מחקרים.

בין יתר הפעולות שקידמה גישה זו, פעלה גם ועדת המדע, ההנדסה והמדיניות ציבורית של האקדמיה הלאומית למדעים, האקדמיה הלאומית להנדסה והמכון לרפואה בארה"ב. זו עסקה בבחינה עיקרית של נושאים הקשורים ליושרה במחקר ולהתנהלות אחראית במחקר. הועדה פרסמה המלצות יסוד לאכיפת פרקטיקות של התנהלות אחראית במחקר (NAS-NAE-IOM, 1992). לפני מספר שנים ועדה זו ביקשה להכין מהדורה שנייה של דוח בנושא מחקר אחראי וזאת בעקבות שינויים שחלו בסביבה המחקרית והאתגרים החדשים שהוביל לנזקים ולפגיעות שונות. 

הדוח המפורסם מהווה עדכון של המלצות הוועדה. בדומה להמלצות הקודמות אף דוח זה יוצא מנקודת מוצא לפיה יושרה במחקר תלויה בחוקרים ובמוסדות המחקר עצמם אך גם בסביבת המחקר הנתמכת על-ידי המוסדות, הפרקטיקות השונות, התוכניות החינוכיות והמבנים שמעצבים את התנהגות המחקר.

לדעת הוועדה, רוב הפרקטיקות שסווגו בעבר לפרקטיקות מחקר בעייתיות כמו שימוש מטעה בנתונים עד כדי בדייתם או הימנעות משמירה על נתוני מחקר מספיקים, צריכות להיחשב מזיקות למחקר. פרקטיקות מזיקות מבחינה מחקרית צריכות לכלול פעולות בלתי אחראיות או כאלה שכרוכות בניצול המבוצעות על-ידי מוסדות מחקר וכתבי עת בנוסף לפעולות תואמות של חוקרים.

הדוח מונה 11 המלצות:

  • על כל השחקנים במלאכת המחקר (חוקרים, מוסדות מחקר, מממנים של מחקר, כתבי עת ואיגודים שונים) לשפר ולעדכן באופן משמעותי את הפרקטיקות והמדיניות שלהם בנוגע לאיומים על יושרה במחקר.  הדוח מבהיר, כי חוסר תשומת לב לפרקטיקות כאלה מקשה על חשיפה של התנהגות בלתי הולמת, מבזבזת משאבים, פוגמת באיכות הכוללת של מחקר ומפחיתה את אמון הציבור בעשייה המחקרית. זאת ועוד, היא יוצרת חסמים לנקיטת צעדים אפקטיביים להתמודדות עם התופעה. בהקשר של מחקר ממומן על-ידי התעשייה, היא עלולה ליצור הטייה של ממצאים, שיוצרים העדפה לטובת מסקנות של בטיחות ומועילות. כן הדוח מדגיש, כי שינויים בסביבה המחקרית שעניינם התפתחויות טכנולוגיות וגלובליזציה מקשים על השחקנים השונים להבטיח הלימה לפרקטיקות מיטביות של מחקר.   

 

  • על מוסדות המחקר לכלול במסגרתם את הסטנדרטים הגבוהים ביותר להתנהגות מחקרית – מעבר לציות פשטני לרגולציה הנוגעת לביצוע בדיקה של התנהגויות בלתי הולמות של מחקר ובנושאים דומים. הדוח מציין כי מוסדות מחקר אחראיים בארבעה תחומים:

א. יצירת תרבות מחקרית המקדמת יושרה ומעודדת הלימה לפרקטיקות מיטביות ותחזוקה – תחום זה כולל גם הכשרה התומכת בתרבות כזו בהתאם לידע הקיים.

ב. ניטור סביבות של יושרה במחקר, שיפור, טיובן והפצת הידע בנוגע אליהן.

ג. שימור היכולת לבדיקה אפקטיבית של התנהלות לא אתית במחקר ולהתמודדות עם טענות במישור זה באופן מיידי, יעיל וממוסמך. 

ד. הדרכה ומעורבות של הנהלה בכירה של מוסדות אלה בביצוע המשימות הנוגעות ליושרה במחקר, זאת כדי לסייע לאחרים בניהול תהליכים אלה, לחלוק את המסרים העיקרים העולים מהם עם קהילות רחבות יותר של חוקרים ולחזור שוב על החשיבות באכיפת סטנדרטים גבוהים הנוגעים אליהם.

 

  • על מוסדות מחקר ורשויות פדרליות לעבוד יחד כדי להגן על חושפי שחיתויות ולהעריך באופן הולם, יסודי ומיידי את האינטרסים שלהם. פרטים הקרובים ביותר למערך המחקרי הם אלה שלרוב יוכלו לזהות ולתקן בעיות הנוגעות לו ולהעלות סוגיות ביחס לעתיד. אלה בדרך כלל הם משתתפים פגיעים במערכת וללא כוח מוסדי. על כן, נדרש להגן על מי שבתום לב מעלה סוגיות אלה כדי לקדם את הערך של יושרה במחקר.

 

  • יושם דגש מתמיד על קידום יושרה במחקר החוצה גבולות בין דיסציפלינות. בתוך כך, מוצע להקים ישות עצמאית של ועדה מייעצת ליושרה במחקר. זו תעבוד עם כלל השחקנים הרלוונטיים, תשתף במומחיות ובגישות למזעור התנהגות לא הולמת במחקר ותגלה מאמץ להעריך סביבות מחקריות לשיפור פרקטיקות וסטנדרטים. מטרתו של גוף לאומי זה היא ליצור מיקוד אחיד להבנה של האתגרים הקשורים ביושרה במחקר בקרב דיסציפלינות שונות. הוא ייעץ, יתמוך, יעודד ויתמרץ דרכי פעולה לקידום יושרה במחקר. הוועדה לא ממליצה שגוף זה יחקור, יאסדר או יתן אקרדיטציה למוסדות מחקר אלא ישמש משאב של מענה נייטרלי, שיסייע להגיב לשינויים עתידיים בחזית המחקר, אשר יזמנו מצדם אתגרים בהתנהלותו.

 

  • על האיגודים וכתבי העת לחבר סטנדרטים משמעתיים ברורים הנוגעים למחברי מחקרים. אלה יתבססו על כך שמי שביצע תרומה אינטלקטואלית משמעותית (המשגת המחקר, ביצועו, ניתוח הממצאים או ניסוח החיבור) ייחשב מחבר. סטנדרטים אלה יקבעו גם מי מבין המחברים נושא באחריות על כל העבודה; ידרשו גילוי הנוגע לאחריות של כל המחברים ולתרומותיהם; וידחו מצבים של חיבור בתמורה, בכפייה, "חיבור רוח/צללים" (ghost) או החסרה של מחבר, שממלא אחר הסטנדרטים. קביעת הזכות להימנות כמחבר מהווה רכיב מרכזי של יושרה במחקר. הבהרתה חשובה לנוכח מקרים של טעויות או טענות של התנהגות בלתי הולמת במחקר. הדוח מציין, כי ישנה בעייתיות בכך שכיום, קביעת הזכות נעשית באופן בלעדי בידי מוסדות או כתבי עת וכי נדרשת בהירות בנושא זה.

 

  • על ממנים של מחקר, כתבי עת והוצאות ספרים לוודא שבעת הפרסום או בסמוך לו מפורסם מידע מספיק בנוגע להעתקה או ליצירה מחדש של הממצאים המדווחים. הדוח מבהיר, כי כיום, סטנדרטים של שקיפות אינם מספיקים לתמיכה ביכולת להפיק מחדש את ממצאי המחקר ולהבהרתה.

 

  • על סוכנויות מימון פדרליות ומממנים אחרים של מחקר להקצות משאבים מספיקים כדי לאפשר אחסון ושמירה לטווח ארוך של מערכי מידע, נגישות להם ושימוש חוזר בידע (למשל, באמצעות קוד). כיום, כמעט ולא ניתן תגמול לחוקרים בעבור הכנת הנתונים ומתן הרשאה לפרסומו. על כתבי העת לעדכן את דרישות הפרסום שלהם כך שיכללו מתן גישה לנתונים ומתן קוד להעתקה או להפקה מחדש של הממצאים המדווחים. מידע זה יישמר בשרת שאליו תהיה גישה באמצעות קישור קבוע URL, שיסופק באמצעות מי שיפרסם את המאמר.

 

  • על חוקרים לגלות את המבחנים הסטטיסטיים שבוצעו, לרבות ממצאים שליליים שנתקבלו. על ממנים של מחקר, מוסדות מחקר וכתבי עת לתמוך ולעודד רמה זו של שקיפות. מחברי הדוח טוענים, כי ככל שתחול חובת דיווח ביחס למבחנים הסטטיסטיים ולנתונים השליליים כך הוצאות המחקר יהפכו לפרודוקטיביות יותר ויתקבל מידע מדויק יותר בנוגע להשקעה הכספית בו. הדבר כרוך, כמובן במאמצים מתמשכים בדיסציפלינות השונות על-ידי מממנים וכתבי העת.

 

  • על סוכנויות ממשלתיות וגורמים פרטיים שתומכים במחקר לממן אותו כדי לכמת ולהציע תגובה לתנאים הקשורים להתנהלות בלתי הולמת במחקר ולפרקטיקות מזיקות שלו. לדעת מחברי הדוח, נדרש להוסיף מחקר מבוסס מבחינה תיאורטית, שנלווית אליו בחינה מעשית, המיידע על המאמצים שנעשים לשיפור סביבות המחקר ומבנה התמריצים לו.

 

  • על חוקרים, מממנים של מחקר ומוסדות מחקר להמשיך לפתח ולהעריך הכשרה אפקטיבית וחינוך שיתמכו ביושרה במחקר בדיסציפלינות ובמדינות השונות. הכשרה פורמלית בנוגע להתנהלות ראויה במחקר עשויה לקדם ולחזק יושרה וסביבה מחקרית לה, אף שלא כמקור הראשוני לכך. נדרש להעריך ולבחון את התרומה האפקטיבית של הכשרה כזו. יש לשלב בהכשרה לא רק חוקרים זוטרים אלא גם חוקרים בכירים וחוקרים בתעשייה.

 

  • יש לקדם שותפויות של מחקר בין חוקרים, מוסדות מחקר וגורמים מממנים כדי לקדם יושרה במחקר וזאת באמצעות למידה הדדית ושיתוף פרקטיקות מיטביות של מחקר, כולל ברמה הבין-לאומית. אף שלוועדה היה מנדט בכל הנוגע למחקר הנעשה בארה"ב, כיוון שהתנהלות בלתי הולמת במחקר מחד והצורך לקדם מחקר מאידך משותפים למדינות רבות, הידע שיצטבר בנוגע לפרקטיקות המחקר המיטביות עשוי לתרום לקהילת המחקר הבין-לאומית ולא רק המדינתית.

 

 

 

ביבליוגרפיה

 

שפרלינג, ד' (2016). אתיקה במחקר החינוכי: עקרונות יסוד, אסדרה פורמלית וועדות מוסדיות. ת"א: הוצאת מכון מופ"ת. מאוחזר מתוך: http://library.macam.ac.il/study/pdf_files/d11972.pdf

Fang, F.C., Steen, R.G., & Casadevall, A. (2012). Misconduct accounts for the majority of retracted scientific publications. Proceedings of the National Academy of Sciences, 109(42), 17028-17033.

Grieneisen, M.L., & Zhang, M. (2012). A comprehensive survey of retracted articles from scholarly literature. PLOS ONE, 7(10), e44118.

NAS-NAE-IOM (National Academy of Sciences, National Academy of Engineering, and Institute of Medicine). (1992). Responsible science: Ensuring the integrity of the research process. Washington, DC: National Academy Press.

שליחת תגובה

  (הכתובת לא תוצג באתר)
בטל שלח