מס"ע - הערכה ומדידה של מורים: מסגרת לשינוי החינוך לתמיכה בהוראה אפקטיבית ובשיפור למידת תלמידים
פורטל תוכן בהוראה והכשרת מורים
18.02.18 לינק   

הערכה ומדידה של מורים: מסגרת לשינוי החינוך לתמיכה בהוראה אפקטיבית ובשיפור למידת תלמידים

מהמדור: הערכת הוראה

The National Education Association(NEA) (2011). Teacher assessment and evaluation: The national Education Association framework for transforming education to support effective teaching and improve student learning

המאמר סוכם ע"י ד"ר פנינה כץ ממכון מופ"ת.

זהו מסמך מדיניות של NEA שמציג גישה להערכת מורים.

  1. תפקיד הערכת מורים – הערכה היא רק מרכיב אחד בתהליך ההתפתחות המקצועית של מורים. בארה"ב החינוך הציבורי כולל שותפים רבים שתפקידיהם ותחומי אחריותם מכוונים לתמיכה ולקידום למידת תלמידים. עם זאת, בתוך מערכת החינוך קיימים מאמצים להכנסת רפורמה ברכיב של הערכת מורים, אף שטיפול ברכיב אחד אינו בבחינת פתרון קסם לכלל הבעיות המועלות. NEA מקדמת פיתוח של שיטות הוראה ולמידה חדשות הקושרות בין הערכת תלמידים והערכת מורים במטרה לשפר את שתיהן. כדי לתכנן וליישם תוכניות מדידה והערכה יעילות יש צורך להכיר בשתי הנחות יסוד: א. הכשרה ושכירת מורים הן דרכים קריטיות להבטחת הוראה אפקטיבית,  ב. יש להנגיש לכל מורה תוכניות התפתחות מקצועית איכותיות .
  2. חולשות השיטות הקיימות – השיטות הקיימות להערכה ומדידה ותמיכה במורים אינן משפרות עבודת מורים וגם לא - למידת והישגי תלמידים. מנהלים שאינם מוכשרים נכונה לצפות במורים ולתת להם משוב יעיל ובן-יישום מקיימים תצפיות בכיתות. תצפיות במורים מנוהלות במקרים רבים על פי רשימות כישורים שאינם מבטאים בהכרח הוראה טובה. ההערכות הקיימות נכשלו בזיהוי צורכי צמיחה מקצועית של מורים והזדמנויות למידה מקצועית הנדרשות להם.
  3. מטרות הערכת מורים – השיח הקיים על הערכת מורים מעוגן בגישה של תיגמול וענישה שמטרותיה למדוד אפקטיביות של כל מורה, לקטלג ולדרג מורים, לתגמל מורים מצטיינים, לפטר מורים חלשים. גישה פשטנית מסוג זה מתעלמת ממורכבות המקצוע ומהמטרה האמיתית של הערכת מורים שהיא: חיזוק ידע, כישורים, הלכי רוח ודרכי הוראה של מורים מקצועניים. מטרה זו משרתת קידום צמיחה ולמידה של תלמידים ועשויה לשמש השראה למורים טובים להתמיד במקצוע.
  4. עקרונות מוצעים להערכת מורים – 1. שיתופיות בטוחה ופתוחה – כשהערכת מורים היא שקופה ופתוחה, מורים יכולים לבנות ולעבוד בקהיליות מעשה וללמוד זה מזה. תהליך זה יכול להתקיים רק בסביבות בטוחות ולא-מאיימות של צמיחה והתפתחות מעצבות; 2. דרכי מדידה של ביצועי ההוראה משמעותיות המבוססות על מגוון דרכי דירוג ועל סטנדרטי-הוראה בהירים ושקופים בתהליך הצמיחה המעצבת. מורים זקוקים למשוב ברור ובר-יישום ,כולל ושקוף ומבוסס על הערכות קריטריון של הוראה. משוב הוא יעיל בעיקר כשהוא חלק ממערכת התפתחות מקצועית כוללת. הערכות מסכמות צריכות להתבסס בראש וראשונה על סטנדרט אחד של אפקטיביות הנדרש מכל המורים. רק כך ניתן לשקול הרחקת מורים חלשים מהכיתה; 3. שיטות אינטגרטיביות הקושרות בין נהלי הערכה לבין סטנדרטים קוריקולריים, פעילויות להתפתחות מקצועית, תמיכה ממוקדת והחלטות של הון אנושי; 4. מדידות והערכות מתוקפות של אפקטיביות מורה המתבססות על סטנדרטים מקובלים של הוראה המנסים לכלול היקף רחב של התנהגויות הוראתיות.
  5. תהליך הערכת מורה – הדגם המוצע כולל שישה שלבים שבעזרתם ניתן, על פי הצעה זו, לפתח תהליכי הערכת מורה והתפתחות מקצועית מוצלחים: שלב א': *התפתחות מקצועית איכותית לכל מורה המבוססת על סטנדרטים של המדינה/ המחוז / מטרות בית הספר ומזהה צרכים של תלמידים ומורים, *הערכת תוצרים של התפתחות מקצועית, *תמיכה בהקניית ידע וכישורים חדשים למורים;

למאמר המלא:

לקריאה נוספת:

תהליכי רישוי והערכת מורים חדשים – סקירת מידע

הערכה המובילה לתגמול, למינוי ולקידום או לפיתוח מקצועי: איזהו המודל הרצוי?

 

 שלב ב': *הערכה מעצבת מתמשכת של כישורים, ידע ודרכי הוראה של המורה, כדי להביא לידיעתו את תמונת התפתחותו המקצועית. ההערכה עשויה להתבצע ע"י מנהלים, חונכים, עמיתים ו/או מורים עצמם;

שלב ג': *התפתחות מקצועית אישית ובית-ספרית המבוססת על תוצאות ההערכה המעצבת,*הערכה מעצבת חיובית צריכה עודד  למידה בהכוונה עצמית והמשך התפתחות מקצועית בקהילת למידה מקצועית או בדרכים אחרות. בתוצאות המזהות קשיים יש לבצע התערבויות ממוקדות.

שלב ד': *ביצוע הערכה מסכמת לכל מורה, ביתר תדירות למורים חדשים או למורים בניסיון ופחות - למורים אחרים; * ניתן לקיים הערכה מסכמת אם המעצבת ממשיכה ומראה חוזקות בולטות של המורה; * מורים הזקוקים לשיפור יקבלו הדרכה /תמיכה מתאימה;

שלב ה': * יישום תוצאות ההערכה, יידוע מורים לגבי ההשתמעויות, גם בדבר אפשרות של פיטורין.

שלב ו': * בחינה פנימית וחיצונית של תהליך ההערכה בשיתוף של בית הספר, המחוז ויחד עם המורים, * המטרה היא לזהות צרכי מורים ודרכי תמיכה והתפתחות מקצועית מתמדת.

  1. הערכה מעצבת לקידום צמיחה מקצועית – הערכה כוללת של מורים צריכה לכלול שני מרכיבים מובחנים: האחד: הערכות מעצבות מתמשכות ועקביות של ביצועי המורה למטרת מימוש צמיחה מקצועית ושיפור הוראה, השני: הערכות מעצבות תקופתיות של ביצועי המורים. צריך לערב ולשלב את המורים בתהליכי ההערכה המעצבת של הוראתם בסביבה שאין בה איום של הענשה או, לחלופין, עידוד ע"י הבטחת תיגמול. הערכות מעצבות צריכות לאפשר אינטראקציות ומשוב בין עמיתים, חונכים ומאמנים מקצועיים אחרים. ניתן גם לשלב בהן מדידת למידת התלמידים כדי ליידע בכך מורים.
  2. הערכות מסכמות להדרכת החלטות העסקה – הערכות מסכמות יהוו בסיס להחלטה על המשך העסקת מורה בהתאמה להסכמים ולתנאים הקיימים במחוז/במדינה. יש אפשרות לפתח קריטריונים של הערכה מסכמת עם מנהלים, מורים ועמיתים. הערכות מסכמות צריכות להתבסס על מערכת ברורה של סטנדרטים התואמים לאלה הקיימים בהערכה המעצבת.

ממדים

הערכה מעצבת

הערכה מסכמת

מטרה

צמיחה ושיפור הוראה

 

נתונים ועדויות

עדויות שונות מחומרים כתובים ותצפיות וקידום למידת תלמידים

מדידות מבוססות-סטנדרטים של הוראה

תדירות

מתמשכת ומתמדת

 

מבנה הדיווח

שיתופי, משוב מגוון

מובנה

שימוש בממצאים

אבחון לצורך שיפור

שיפוטי לצורך קבלת החלטות

קשר מנהל-מורה

עמיתות לעידוד רפלקציה ודיון

היררכיה לקביעת שיפור הכרחי

תהליך

רפלקציה עצמית, משוב עמיתים, תשומת עמיתים,

 

תהליך

פתוח, חקרני ומשולב בעבודה; ממוקד בפיתוח המורה וההוראה

מוגדר בצורה מדויקת, מוגבל לתיעוד הנדרש.

אדפטיביות הקריטריונים

מאפשרים גמישות ושינוי של התיעוד הנדרש בהתאמה ובתגובה להוראה ולסביבות הלמידה

מערכת קבועה של תגובות ודרכי הוראה שאינה מאפשרת התאמה לפרט.

סטנדרטים של מדידה

אינדיבידואליים; שיטות רבות של ביצוע ותיעוד; שאיפה למצוינות בהוראה

תגובות מוגבלות(כן/לא, עמד בקריטריונים/ לא עמד ); מיון או דירוג המורה.

 

  1. מיקוד בצמיחה מקצועית – ראוי לראות צמיחה מקצועית והערכה כתהליכים משלימים ואינטגרטיביים. מפתחי דרכי הוראה וכלי הערכה מכירים בחוכמה וביתרונות של תכנון תהליכי הערכה המכוונים ליצירה ולתמיכה בצמיחת מורים ולקביעה אם מורים רוכשים ומביאים לידי ביטוי ידע תכנים, כישורים והלכי רוח נדרשים. הערכה חיונית גם לזיהוי ולהתאמה של פעילויות התפתחות מקצועית למורים. מרכיבי הערכת מורים התורמים להתמקצעות: רפלקציה על ההוראה, שיתופיות עם עמיתים, הערכה עצמית וחקר בהכוונה עצמית והשתתפות בקהיליית לומדים (Danielson & McGreal, 2000, Darling-Hammond, 2010).

יש שיטות הערכה חדשות הדורשות ממורים הערכה-עצמית, קביעת מטרות להתפתחות עצמית מקצועית והשתתפות בקבוצות חקר עם עמיתים לטיפול בנושאים שיש בהם עניין משותף.  יש מורים הנדרשים, בצד תצפיות, להגיש עדויות ליכולת מקצועית בצורה תכנון מסמכים, דוגמאות של עבודות תלמידים ועוד. איסוף ובחירה של מסמכים מסוג זה דורשים רפלקציה מעמיקה על ההוראה, ויוצרים בסיס לקשר מקצועי עם ההנהלה.

  1. שימוש בעדויות של למידת תלמידים – עדויות על למידה ותוצרי תלמידים הם מרכיב חיוני בלמידה והתפתחות של מורים, שכן על מורים להבין כיצד ההוראה שלהם משפיעה על הלמידה, ולהשתמש בהבנה זו להתאימם את ההוראה כך שתאפשר התפתחות. השימוש במדידת השיגי תלמידים לשיפור ההוראה תורגם לא אחת להתייחסות ל"ערך מוסף" של ציונים במבחנים ארציים מתוקננים כדרך היחידה או החשובה ביותר לקבלת החלטות מסכמות בדבר מורים והוראה. שימוש כזה בנתוני מבחנים אינו הולם מסיבות רבות ובהן: ציון יחיד של מבחן אינו יכול לייצג למידת תלמידים, אפקטיביות נמדדת של מורים נוטה להשתנות עם השימוש במתודולוגיות סטטיסטיות שונות. חוקרים מצאו שדירוג אפקטיביות של מורים משתנה מכיתה לכיתה ואף ממבחן למבחן באותם תחומי דעת. בשנים האחרונות הראו מחקרים רבים שמתודולוגית ערך מוסף אינה הוגנת, אמינה או תקפה דיה כדי שתהווה בסיס להחלטות עתירות-סיכון בדבר מורים ועתידם המקצועי. חרף זאת מדינות רבות בארה"ב, מחוזות ואף איגודי מורים משתמשים בה, במיוחד לצורך קבלת מענקים ותקציבים.
  2. שימוש במגוון דרכי הערכה של אפקטיביות מורים1. ציוני והשיגי תלמידים - חוקרי חינוך מקבלים את הרעיון שימשו במגוון דרכי הערכת תלמידים ומורים חיוני בתהליכי הערכה. עם זאת, סביבות של קובעי מדיניות עכשוויות תורמות לעיוות רעיון זה. יש מחוזות שמשתמשים בהישגי תלמידים, לרוב ממבחן אחד, כמדד מרכזי לאפקטיביות מורה. מסמך זה מפרט מספר דרכי הערכה מגוונות ובהן: ציונים ממגוון מבחנים, ניתוח עבודות תלמידים, מטרות למידה שפותחו ע"י מורה או מנהל, פעילויות חקר, הערכות מעצבות ומסכמות של תלמידים, הערכות של מעורבות אפקטיבית, חשיבה ביקורתית, מסוגלות-עצמית או שילוב של הנ"ל ועוד; 2. הערכה של ההוראה בהתבסס על סטנדרטים כוללים באמצעות תצפיות כיתה, הערכות מנהלים וישיבות ייעודיות, תלקיטים, שימוש במידע מהערכות מעצבות, הערכות עמיתים, מידע מפעילות של קהיליות למידה מקצועיות, עדויות על צמיחה ולמידת תלמידים ועוד.

הוראה אפקטיבית תורמת ללמידה. מנהיגות בית-ספרית חינוכית חזקה, משאבים ראויים ומעורבות משמעותית של שותפים אחרים עשויים לשנות את החינוך ולהבטיח למידה טובה לכל תלמיד. מורים הם האחראים לשיפור ההוראה שלהם, הם צריכים לשלוט ברמת מקצועיותם ולהשתתף באחריות הבית ספרית לשינויו. המשך זמן רב מידי קובעי מדיניות חיצוניים הם שהציעו פתרונות קצרי ראות לשיפור החינוך והתעלמו מהערך ומהמורכבות של הוראה כפרופסיה. מורים הם המבינים הטובים ביותר את חולשות המערכת והמגיבים הטובים ביותר לשיפורן. זיהוי תהליך כולל ומעמיק של הערכה, תמיכה ומדידה של מורים קריטי לשיפור ושכלול המקצוע.

ביבליוגרפיה

Danielson, C. and McGreal, T. (2000). “Teacher Evaluation to Enhance Professional Practice.” Alexandria, Va.: Association for Supervision and Curriculum Development

 

 Darling-Hammond, L. (2010). Recognizing and Developing Effective Teachers: What Policy Brief & Policy Makers Should Know and Do. Washington, D.C.: National Association of Education and American Association of Colleges for Teacher Evaluation