מס"ע - מערכת החינוך בישראל בשנים האחרונות: מבט על
פורטל תוכן בהוראה והכשרת מורים
27.12.17 לינק   

מערכת החינוך בישראל בשנים האחרונות: מבט על

מהמדור: מדיניות בחינוך

בלס, נ' ושביט, י' (2017). מערכת החינוך בישראל בשנים האחרונות: מבט על. בתוך: דוח מצב המדינה. מרכז טאוב

 

מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל פרסם בדצמבר 2017 דוח שמטרתו לסקור את ההתפתחויות שעברו על מערכת החינוך בישראל בשנים האחרונות. הסקירה נעשתה בכוונה לבחון עד כמה הוגשמו יעדיהם הדומים של שני שרי החינוך האחרונים: שי פירון ונפתלי בנט: 1. צמצום אי השוויון בתקציב החינוך בין מגזרים שונים 2. הקטנת מספר התלמידים בכיתות 3. הגדלת שיעור הלומדים מתמטיקה ברמת חמש יחידות 4. הגדלת שיעור הלומדים בחינוך הטכנולוגי.

 

השינוי הדמוגרפי בקרב תלמידי ישראל

הדוח פותח במתן רקע כללי על מערכת החינוך, ומדגיש את השינוי הדמוגרפי שעברה. לפי המחברים, בין השנים 1960 ל-2000 גדל חלקם המשותף של המגזר החרדי ושל המגזר הערבי במערכת החינוך מ-15 ל-50 אחוזים. עם זאת, בין 2010 ל-2016 ירד מעט מספר התלמידים הערבים בכיתות א' ואילו מספר התלמידים החרדים עלה ב-2.3%: זהה לשיעור הגידול במגזר הממלכתי ובמגזר הממלכתי-דתי.

 

לדוח המלא

לקריאה נוספת

דו"ח OECD: יש תקציב לחינוך, שכר המורים עלה - אבל ההישגים תקועים

8 דברים שאמר מנכ"ל משרד החינוך בראיון לדה מרקר

 

העלייה המוגבלת בתקציב החינוך

בשנים 2016-2000 גדל תקציב משרד החינוך ב-86% במחירים קבועים. מספר עובדי ההוראה בבתי הספר גדל ב-55%, מספר הכיתות ב-34% ואילו מספר התלמידים בבתי הספר גדל ב-30% בלבד. למרות זאת, חלקה של ההוצאה הלאומית על חינוך מתוך התמ"ג בישראל לא השתנה מהותית, וגודל התקציב הריאלי לתלמיד עדיין נמוך משמעותית מהממוצע במדינות המפותחות (OECD).

 

הפערים בין מגזרים שונים: מספר השעות לתלמיד ומספר התלמידים בכיתה

למרות הכרזת שרי החינוך פירון ובנט על רצונם לצמצם את הפערים בתקציבי המגזרים השונים בחינוך, מספר השעות לתלמיד בחינוך הערבי עדיין נמוך בהרבה ממספר השעות לתלמיד בחינוך היהודי.

דווקא בתי הספר המשרתים אוכלוסיות מבוססות הם שנהנו יותר מהמהלך לצמצום מספר התלמידים בכיתה. בחינוך העברי בתי הספר המשרתים את האוכלוסייה החלשה ביותר כמעט לא חשו שינוי מ-2014 ועד 2016 משום שכיתותיהם היו מלכתחילה קטנות יותר (הדוח אינו כולל נתונים מ-2017).

"בסיכומו של דבר", קובעים מחברי הדוח, "נראה שהרטוריקה בדבר צמצום מספר התלמידים בכיתה מתארת שיפור שהוא לאין ערוך רב יותר מהשיפור שהתקיים בפועל, והשיפור היה מכוון לאו דווקא לאוכלוסיות החלשות ביותר".

 

העלאת שיעור הלומדים 5 יחידות מתמטיקה

מטרותיה של העלאת שיעור הלומדים מקצועות טכנולוגיים ומתמטיקה ברמה גבוהה הן להיטיב להכין את התלמידים לשוק העבודה הנוכחי והעתידי, ולשפר את חוסנה הכלכלי של ישראל. לשם כך נוספו שעות הוראה ותקנים למורים, והועלה הבונוס האוניברסיטאי ללומדי 5 יחידות מתמטיקה ל-30 נקודות. כמו כן, הובטח כי מי שייגש לבחינת 5 יחידות וייכשל בה, ייחשב כמי שעבר את הבחינה בארבע יחידות ויקבל תוספת של 20 נקודות.

כתוצאה מצעדים אלה, עלה שיעור הזכאים לבגרות ב-5 יחידות מ-9.5 ל-11.4 אחוזים. עם זאת, ייתכן כי השינוי נגרם בחלקו מהעלייה בשיעורם במערכת החינוך של תלמידים מהמגזרים הממלכתי והממלכתי דתי, שכן בני מגזרים אלה נוטים לגשת ל-5 יחידות יותר מאשר בני מגזרים אחרים.

 

הקושי לקבוע את המגמה בשיעור הלומדים מקצועות טכנולוגיים

מחברי הדוח התקשו להכריע בשאלה האם עלה חלקם של הלומדים מקצועות טכנולוגיים, משום שהנתונים שהיו בידיהם אינם מבחינים בין חלקיו השונים של החינוך המקצועי טכנולוגי (עם חלקים אלה נמנים גם מקצועות צווארון כחול, שלימודם בישראל מכונה לעתים "חינוך מקצועי").

 

סיכום

האם הגידול בתקציב אכן נוצל ביעילות לשם צמצום פערי התקצוב ולהרחבת מספר הלומדים מתמטיקה ברמה מוגברת ומקצועות טכנולוגיים?

מחברי הדוח סבורים כי התשובה לשאלה זו מסויגת. לדבריהם, בכל אחד מהיעדים ניתן להצביע על התקדמות מסוימת, אך לעתים נרשמה ההתקדמות דווקא במגזרים החזקים. בחלק מהמקרים אפשר לייחס את ההתקדמות לשינויים דמוגרפיים, ולאו דווקא לצעדים שנקט משרד החינוך.

משפטי הסיום של הדוח נוסחו בנימה ביקורתית: "האתגר העיקרי ממשיך להיות חלוקה שוויונית יותר של משאבי מערכת החינוך בין שכבות אוכלוסייה. מבחינה זאת השינויים שהתרחשו אינם מספיקים ונותרה עוד מלאכה רבה".

 

שליחת תגובה

  (הכתובת לא תוצג באתר)
בטל שלח