מס"ע - מה משפיע על למידת מורים בהכשרה ראשונית של מורים? מיפוי של מערכת מורכבת
פורטל תוכן בהוראה והכשרת מורים
31.12.17 סיכום   

מה משפיע על למידת מורים בהכשרה ראשונית של מורים? מיפוי של מערכת מורכבת

מהמדור: הכשרת מורים, כללי

Ell, F., Haigh, M., Cochran-Smith, M., Grudnoff, L., Ludlow, L., & Hill, M.F. (2017). Mapping a complex system: What influences teacher learning during initial teacher education? Asia-Pacific Journal of Teacher Education, 45(4), 327-345

המאמר סוכם בידי ד"ר דניאל שפרלינג ממכון מופ"ת

בשנים האחרונות, תרומתה של הכשרה ראשונית של מורים הופכת יותר ויותר חשובה ככל שמתפתחת ההבנה בדבר מקומו המרכזי של המורה בתהליך הלמידה של תלמידים. על אף זאת, מחקרים מראים, שמורים לא בהכרח מיישמים פרקטיקות הוראה שהם לומדים במהלך תוכנית ההכשרה (Korthagen, 2010). לעתים גם מורים חדשים, השייכים לקבוצות מיעוטים בחברה, נכנסים למקצוע ההוראה במטרה לערוך תיקון חברתי, אך נתקלים בתרבות לא-תומכת, שמדגישה עניינים אחרים כמו החובה לתת דין וחשבון (אחריותיות) (Achinstein & Ogawa, 2011).

 

תוצאות בלתי מחמיאות אלה להכשרה ראשונית של מורים מהווים אתגר. הם מגבשים תפיסה לפיה השפעת תוכניות ההכשרה של מורים על עבודתם צריכה להיות מובנת בצורה הוליסטית ולא ליניארית (Cochran-Smith & Zeichner, 2005). גישה זו מכתיבה בחינה של השפעות המתרחשות בו-זמנית על מחשבות ופעולות במסגרת העיסוק בהוראה ועל הקשר בינן לבין בחירות שונות של מורים. היא חורגת מהתייחסות צרה של התפתחות אישית של מתכשרים להוראה ומורים ופונה להקשרים ומבנים מורכבים יותר ולסביבות פוליטיות ולשאלות של מדיניות ואי שיוויון (Achinstein & Ogawa, 2011).

 

לקריאה נוספת

השפעות שונות של התנסות מעשית בהוראה על דפוסי ההתכשרות של סטודנטים להוראה

ספר חדש: חשיבות הקניית יסודות החקר בהוראה ובהכשרת מורים

המאמר הנוכחי מאמץ גישה תיאורטית זו, שרואה בהכשרת מורים מערכת מורכבת ולא תהליך. מערכת זו בנויה ממקבץ אינטראקציות סימולטניות ברמות מגוונות, שבה המתכשרים להוראה לוקחים חלק לתקופה מסוימת (Cochran-Smith, Ludlow, Grudnoff, & Aitken, 2014). הוא מתייחס לתוכנית להכשרת מורים באוניברסיטה מבוססת-מחקר בניו-זילנד, ששמה דגש על הכנת מורים לסביבה מגוונת מבחינה תרבותית ושפתית, בין היתר באמצעות תוכנית פרקטיקום מגוונת. המחקר המתואר במאמר בוחן את עמדתם של מועמדים להוראה, של מאמנים של מתכשרים להוראה מתוך בית הספר, של מרצים להכשרת מורים ושל אנשי ניהול ואדמיניסטרציה בתחום ארצי של הכשרת מורים בנוגע לשאלה הבאה: מה מבין כלל הגורמים האפשריים משפיע על למידת הוראה לכל בתוכניות להכשרת מורים?

 

גישה של הכשרת מורים כמערכת מורכבת רואה בהכשרה מערכת לימוד צומחת ומשתנה בכל הרמות. השפעותיהן של הפעילויות השונות במערכת זו הן בלתי ניתנות לצפייה ומופיעות לכל אורך המערכת. הפונקציה של המערכת משמשת להגדיל או להקטין את הממדים של השפעות שונות, לעתים עד כדי דיספרופורציה. גישה זו מדגישה יחסים בתוך המערכת ומתנערת מהאבחנה למשל שבין ההכשרה באוניברסיטה לכיתות בבתי הספר.

 

בחינתה המעשית של תיאוריית המורכבות באמצעות מחקר כרוכה באתגרים מתודולוגיים (Alhadeff-Jones, 2013). לשם כך, נאספו תחילה במחקר הנוכחי רשמים ופרספקטיבות מרובות של סוכנים במערכת לצורך הבנה של אותן השפעות ואינטראקציות מורכבות. השאלה שנוסחה למטרה זו הייתה: מהן, לדעת אנשים בתפקידים שונים בהכשרת מורים משפיעה על למידת הוראה לכל של מתכשרים להוראה?". בהמשך, נבחנו אותם הדברים והאנשים שלהם נודעת ההשפעה החזקה ביותר על למידת הוראה לכל של מתכשרים להוראה. כן נבחנו הדמיון והשונות בתפיסות של משתתפי המחקר בשאלות אלה.

 

החוקרים ערכו תחילה רשימה של "דברים" ו"אנשים", שעשויים להשפיע על למידת הוראה. דוגמאות ל"דברים" אלה כללו רקע או הקשר (משרד חינוך, תוכנית לימודים ארצית), שורשים/מקורות (התנסויות אישיות והאמנות) והתערבויות ביניים (קורסים, הרצאות). חשיבה זו עדיין הסתכלה על תוכנית להכשרת מורים באופן ליניארי (רקע=>שורשים=>התנסויות חדשות בהכשרת מורים=> תוצאות לעניין הוראה).

 

לצורך זה, ערכו החוקרים תרשים, שמבטא את מורכבות המערכת של הכשרת מורים ושל הדברים והאנשים שעשויים להשפיע בו זמנית על למידת הוראה לכל של המתכשרים להוראה. תרשים זה התייחס לשלוש רמות של השפעה: רחוקה, בינונית וחזקה. הם סיפקו למשתתפי המחקר רשימה ראשונית של 37 פריטים של "דברים" ו"אנשים", שנגזרו מהספרות, ושאותם הם היו צריכים למקם בתרשים. פריטים אלה התייחסו בעיקר לתרומת עבודת השדה ללמידת ההוראה, להיבטים הקשורים במתכשר עצמו, לעניינים חברתיים וארגוניים הקשורים בתוכנית ולגופים מאסדרים הקשורים לתוכנית.

 

הקטגוריה המרכזית של "אנשים" כללה תפקידים ותרומה שיש למערכת הכשרת המורים ולחמישה יסודות הקשורים למאפייני המתכשרים עצמם: לבדיקה עצמית של האמנות וערכים, לניסיון חיים קודם, לידע קודם, לרקע ההשכלתי שלהם ולנסיבותיהם האישיות. הקטגוריה של "דברים" כללה יסודות מבניים מגוונים של התוכנית, מדיניות וגורמים בעלי סמכות שמאסדרים אותה.

 

דוגמא לתרשים כזה נראית באיור הבא:

איור 1 מפה לרישום גורמים המשפיעים על למידת הוראה של מתכשרים להוראה (Ell et al., 2017)

 

במחקר השתתפו 76 אנשים השייכים לארבע קבוצות בתוכנית להכשרת מורים: מועמדים להוראה, מאמנים של מתכשרים להוראה מתוך בית הספר, מרצים להכשרת מורים ואנשי ניהול ואדמיניסטרציה בתחום ארצי של הכשרת מורים.

 

החוקרים ניתחו את 76 המפות שנתקבלו. הניתוח בחן אילו פריטים נכללו במפות, היכן הם דורגו (מבחינת עוצמת ההשפעה), אילו פריטים הוספו על-ידי המשתתפים בעצמם ואילו הבדלים נמצאו בין ובתוך קבוצות המשתתפים השונות.

 

הפריטים הבאים זכו לשכיחות הגבוהה ביותר במפות שנתקבלו: האמנות אישיות וערכים של המתכשרים, המורה המאמן, תלמידי הכיתה, בתי הספר, הרצאות, תוכנית הלימודים הארצית והפרקטיקום.

 

עיון במפות השונות העלה גם פריטים חדשים, שהמשתתפים הוסיפו. מבין פריטים אלה, שלהם יוחסה השפעה חזקה ללמידת המתכשרים להוראה נכללו חוברת הפרטיקום, רפלקציה עם עמיתים, מוטיבציה אישית, יכולת תגובה למשוב, חברים שהינם מורים, טעויות מן העבר, התנסויות של ילדי המשתתף בבית הספר ועוד.

 

משתתפים מכל הקבוצות ראו בהאמנות האישיות של המתכשר ובערכיו כגורם בעל השפעה חזקה על למידת ההוראה. גורם זה נתפס משפיע יותר מהידע, ההתנסות האישית והתנסויותיו כלומד. בעוד שהמתכשרים להוראה התייחסו לגורם זה כגורם "מבפנים", משתתפים מקבוצות אחרות השקיפו על גורם זה מפרספקטיבה חיצונית. גורמים נוספים שכלל המשתתפים ייחסו להם השפעה חזקה הם המורה המאמן ותלמידים בכיתה.

 

מתכשרים להוראה שהשתתפו במחקר נטו פחות להסכים בנוגע לגורמים שאותם יש לכלול במפה  ולגורמים שהשפעתם חזקה בהשוואה למשתתפים מקבוצות אחרות. הם גם נטו להוסיף יותר גורמים למפות שלהם בהשוואה למשתתפים אחרים.

 

הגורם של מנהלי התוכנית להכשרת מורים הופיע במפות של כל המרצים בתוכנית אך לא צוין על-ידי אנשי ניהול ואדמינסטרציה והופיע רק בקרב 40% מהמתכשרים להוראה שהשתתפו במחקר. בעוד שכל המרצים בתוכנית ציינו את ההנחיה בפרקטיקום כגורם בעל השפעה, גורם זה הופיע רק אצל 3/4 מהמתכשרים שהשתתפו במחקר. מתכשרים להוראה הפנו לנסיבות האישיות של המתכשרים כגורם בעל השפעה הרבה פחות מאשר יתר המשתתפים. קובעי מדיניות ומרצים בתוכנית ראו בהרצאות כגורם בעל השפעה חזקה בעוד שמאמנים של מורים ראו בכך גורם בעל השפעה חלשה.  

 

ממצא מעניין, שעלה מן המחקר קשור לתרומתו של המנחה מהאוניברסיטה. בעוד שהמתכשרים להוראה בממוצע רואים את המנחה, הצופה למשל בפרקטיקום והמעניק למתכשרים הנחייה מקצועית, גורם חלש המשפיע על למידת ההוראה באופן המקדם למידה לכל, מרצים בתוכנית ומאמנים של מורים רואים בכך גורם בעל השפעה חזקה.

 

נראה, איפוא, שאלה שעבודתם היומיומית מתמקדת בהכנת המתכשרים להוראה (מרצים בתוכנית) סיפקו מפות מלאות יותר וזיהו גורמים רבים בעלי השפעה חזקה על למידת המתכשרים. בקרב קבוצה זו נצפתה יותר קוהרנטיות והומוגניות בתשובות בהשוואה למשתתפים בקרב מאמני המורים, קובעי המדיניות והמתכשרים להוראה.

 

מגוון ההתייחסויות שנתקבל במענים של המתכשרים להוראה מעיד על כך שמדובר במסע אישי. ככל שאוכלוסייה זו מצביעה על גורמים בעלי השפעה חזקה, הרי שאלה קשורים ונובעים ממי שנמנה עליה. האמנות וערכים אישיים של מתכשרים להוראה נתפס כגורם בעל השפעה חזקה. בהינתן מגוון התשובות, עיצוב האמנות וערכים של מתכשרים מהווה אתגר בתוכנית להכשרת מורים – שם הדגש הוא יותר על התפתחות קוגניטיבית והתנהגותית. עם זאת, לדעת החוקרים, המחקר עשוי להצביע על צורך לפתח מטרה כזו וזאת כדי להפחית את השונות בהשלכות של להכשרת מורים.  

 

ניתוח המפות מלמד, שיש לבחון את תפקיד המנחה מהאוניברסיטה והמשוב בפיתוח פרקטיקה, באינטראקציות ובקשרי הגומלין שבין תלמידים, מאמנים ומתכשרים להוראה וכיצד האחרונים מפתחים את הפרקטיקה כמו גם את האופן שבו האמנות וערכים אישיים מוצגים, נדונים ומובנים במהלך הכשרת המורים.

 

המתודולוגיה של המחקר, שהתבססה על תיאוריית המורכבות, אפשרה לחשוף רעיון מקורי שצץ בקרב המשתתפים. רעיון זה היה קשור להוראה שמקדמת למידת תלמידים והוא הופיע כתכונה של המערכת ולא כתכונה של פרט מתכשר להוראה. יישומו של רעיון זה השפיע על אופן ניתוח הנתונים, שהתקבלו במחקר ככל שצוות החוקרים חשב מחדש על הנחות היסוד שהובילו אותו לחשוב כיצד ייראו מפות המשתתפים. הדבר קידם חשיבה מורכבת מסדר שני שהשתרעה מעבר לקריאה ולדיון במפות אלה.

 

למחקר מגבלות, הנובעות מאופיו ומכוונת החוקרים להשתמש בבדיקה אמפירית לצורך בחינת השלכותיה של תיאוריית המורכבות על הכשרת מורים. מבנה המפה מוגבל גם הוא בהתאם לאופן יצירת המפה, שהוכתב על-ידי החוקרים ובבחירת היעד המרכזי בה. גם הצגת הנתונים בדרך של ממוצעים למשל אינה נקייה ממחלוקת. המפות שנתקבלו משקפות ייצוג של תפיסות המשתתפים ביחס לתוצאה אחת של הכשרת מורים והיא לימוד הוראה. הן לא יכולות לשפוך אור על השלכות נוספות, הקשורות אליה כמו צמיחה אישית, הצלחה בתוכנית או מטרות אחרות שלה. על אף זאת, הממצאים שנתקבלו מזמנים מקום להמשך מחקר חשוב של תיאוריית המורכבות ויישומה לעניין הכשרה ראשונית של מורים.

 

        

 

 

ביבליוגרפיה

 

Achinstein, B., & Ogawa, R.T. (2011). Change(d) agents: School contexts and the cultural/professional roles of new teachers of Mexican descent. Teachers College Record, 113(11), 2503-2551 

Alhadeff-Jones, M. (2013). Method and complexity in educational sciences. Complicity, 10(1-2), i-vii

Cochran-Smith, M., Ludlow, L.H., Grudnoff, L., & Aitken, G. (2014). The challenge and promise of complexity theory for teacher education research. Teachers College Record, 116(5), 1-38.

Korthagen, F. (2010). How teacher education can make a difference. Journal of Education for Teaching, 36(4), 407-423