מס"ע - יכולות של מורי-מורים לחזק כישורי מתכשרים לשלב טכנולוגיה בלמידה ובהוראה: סקירת מחקרים
פורטל תוכן בהוראה והכשרת מורים
01.02.18 סיכום   

יכולות של מורי-מורים לחזק כישורי מתכשרים לשלב טכנולוגיה בלמידה ובהוראה: סקירת מחקרים

מהמדור: סביבות למידה ממוחשבות

Uerz D., Volman, M. & Kral M. (2018). Teacher educators' competences in fostering student teachers’ proficiency in teaching and learning with technology: An overview of relevant research literature, Teaching and Teacher Education, 70, 12-23

 

המאמר סוכם על ידי ד"ר פנינה כץ ממכון מופ"ת

למאמר המלא

 

מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את השאלה של היכולות או הכישורים הנדרשים למורי-מורים כדי שיוכלו ללמוד בעצמם וללמד ולהכשיר מתכשרים לשילוב טכנולוגיות מגוונות בהוראה. המאמר מציג סקירה של 26 מחקרים רלוונטיים לנושא זה.

 

נקודות מרכזיות:

  • הספרות המחקרית העוסקת ביכולות מורי-מורים להדגים הוראה מועטה.
  • ניתן לזהות ארבעה תחומים של יכולות מורי-מורים: יכולות טכנולוגיות, יכולות לשימוש פדגוגי וחינוכי בטכנולוגיה, אמונות על הוראה ולמידה יכולות של למידה מקצועית.,
  • המחקר על רמת הכישורים של מורי-מורים בתחום זה מועט.
  • יכולות טכנולוגיות של מורי-מורים נמצאו חסרות, בעיקר בטכנולוגיות מתקדמות
  • מומלץ לפתח תוכניות התפתחות מקצועית למורי מורים בתחומים אלה.

 

לקריאה נוספת

תכנון סביבה ללמידת מדעים מבוססת רשת עבור חקירה שיתופית

לחיות את הסיפורים שאנו מספרים

מסגרת מושגית

  1. האופי הייחודי של מקצוע ההכשרה: כישורים טכנולוגיים של מורי-מורים - מורי-מורים מוגדרים בחלק מהמחקרים כמורים מסדר שני (Murray & Male, 2005) המקיימים הוראה על הוראה, בשונה ממורי בית-ספר שהם מורים מסדר ראשון. אחת הציפיות ממורי מורים היא דיגום של הוראה - כאן בהקשר של דיגום של שילוב טכנולוגיה בהוראה ובהעמקת אוריינות טכנולוגית. דיגום הוראה משמעותו דיגם של התנהגויות פדגוגיות התואמות להתנהגויות הפדגוגיות המצופות מהמתכשרים (Lunenberg et al., 2007). הדיגום כולל חשיפה וביסוס של שיקולי דעת הוראתיים ובחירות פדגוגיות וחינוכיות וקישור בין היבטי הטכנולוגיה, הפדגוגיה והתוכן.
  2. טכנולוגיה ככלי, טכנולוגיה כמטרה - טכנולוגיה נתפשת ככלי לקידום סביבות למידה ולתמיכה בהוראה ובלמידת תלמידים וכמטרה המכוונת לקידום אוריינות טכנולוגית כדי להכין את לומדים למאה ה-21, ולסייע להם לפתח את הכישורים הדרושים לשיתוף פעולה, תקשורת, פתרון בעיות ולמידה לאורך החיים. בהקשר זה עולה השאלה: "כיצד יכולים מוסדות להכשרת מורים להשיג מטרה זו, ובמיוחד - מה נדרש ממורי מורים בהקשר זה?"
  3. אוריינות טכנולוגית מוגדרת בהרחבה כמכלול של ידע, כישורים ועמדות המתייחסים לשימוש בטכנולוגיה בחיי היומיום, כישורים אינסטרומנטליים, אוריינות תקשורתית וכישורי מידע וחישוביות Voogt et al., 2015). כישורים אינסטרומנטליים עוסקים ביכולת להשתמש בטכנולוגיות עכשוויות ולהתעדכן כל הזמן. אוריינות מדיה מוגדרת כיכולת לאחזר, לבחור ולהעריך מידע במדיה מגוונת בצורה יעילה ואפקטיבית, יכולת להשתמש במדיה מתוך מודעות ובאופן אסטרטגי ויכולת להעריך ביקורתית היבטים שונים שלה. חישוביות נתפשת כתהליך של ניסוח וניסוח מחדש של בעיות ופתרונות בדרך בת ביצוע בתהליך של עיבוד מידע (Wing, 2008).

 

מה נמצא בסקירת המחקרים?

כישורי מורי מורים:

א) כישורים טכנולוגיים של מורי-מורים – 17 מתוך 26 מחקרים תיארו את הרלוונטיות הגבוהה של ידע וכישורים טכנולוגיים אישיים של מורי-מורים. מן הממצאים: 1. מורי-מורים חסרים ידע וניסיון טכנולוגי נדרש, במיוחד בהקשר של טכנולוגיות חדשות ומורכבות. השליטה בטכנולוגיות פשוטות כמו דוא"ל, חיפושי מידע מקוונים וכדו' נמצאה טובה יותר(Murdock, 2006, Georgina & Olson, 2008) ; 2. חלק מהמחקרים מתייחסים לחשיבות של רמת הנוחות או המסוגלות האישית שמורי-מורים חשים בשימוש בטכנולוגיות. נמצא שמורי מורים חשו חוסר ביטחון וחוסר  ידע ביכולותיהם האישיות בתחוםJaveri & Persichitte, 2010) ); 3. יש חשיבות מיוחדת לשליטה של מורי-מורים במגוון טכנולוגיות, יותר מאשר מומחיות בטכנולוגיות מסוימות (O'Brien et al.., 2011).

ב) כישורים בשימוש פדגוגי וחינוכי בטכנולוגיה – ב-12 מתוך 26 המחקרים נמצאה התייחסות לחשיבות של קישור בין כישורים פדגוגיים וחינוכיים לבין שימוש בטכנולוגיה. שליטה בטכנולוגיות אינה מבטיחה שליטה בטכנולוגיה חינוכית. הכישורים לצורך זה רלוונטיים ואקטואליים במיוחד: 1. על מורי-מורים ללמוד להשתמש בטכנולוגיות בהקשר של כיתותיהם (Boling & Adams, 2008), ניסיון של מורי-מורים בשימוש בטכנולוגיות חינוכיות הוא בעל השפעה מובהקת על שימוש חדשני בהן בהוראה ובלמידה של הסטודנטים והתלמידים (Drent & Meelissen, 2008 ); 2. חמישה מחקרים איכותניים הדגישו את החשיבות של יצירת  קשר משמעותי בין טכנולוגיה, פדגוגיה ותוכן. היכולת והידע לבחור טכנולוגיות אופטימליות כדי להשיג מטרות פדגוגיות מסוימות עם קבוצות ספציפיות של תלמידים חיונית לצורך זה (Lim et al., 2011); 3. אין במחקרים הרחבה המתייחסת לכישורים הייחודיים של מורה מסדר שני בתחום זה, כמו יכולת להצדיק התנהגות מודגמת, יכולת להסביר בחירות פדגוגיות שלהם וכדומה (Bai (& Ertmer, 2008.

ג) אמונות על הוראה ולמידה ככישורים – 9 מתוך 26 המחקרים שנסקרו עסקו באמונות של מורי-מורים על הוראה ולמידה כתחום של כישורים הנחוצים לשילוב טכנולוגיה בהוראה. מדובר באמונות על הערך המוסף של טכנולוגיה להוראה ולמידה בכלל והערך המוסף שלהן לשינוי פרקטיקות פדגוגיות (Archambault et al., 2010). חלק מהמחקרים שנסקרו מציגים את השימוש של מורי-מורים בטכנולוגיה כביטוי של רפורמה חינוכית והכנסת שינויים בדגש על הוראה ממוקדת-לומד (Drent & Meelissen, 2008). רובם הם מחקרים אקספלורטיביים ואיכותניים.

ד) יכולות של חידוש ולמידה מקצועית – 5 מהמחקרים שנסקרו מראים שעל מורי-מורים להיות מחדשים, לעבוד בשיתופיות ולעסוק במחקר כדי ללמד בשילוב טכנולוגיות ובכך להניע שינויים חינוכיים ((Vanderlinde, 2011. אין במחקרים התייחסות לרמה או למידת הכישורים האלה בקרב המורים.

מאפייני מפתח של התפתחות מקצועית  מתאימה למורי מורים

כיצד ניתן לסייע למורי מורים ברכישה או בפיתוח של כל הכישורים הנ"ל? – ב-15 מתוך 26 המחקרים שנסקרו צוינו מאפיינים של התפתחות מקצועית שכוונו לשיפור יכולות מורי-מורים להשתמש  בטכנולוגיה, ולעודד שימוש בה ע"י המתכשרים. נמצא ובהם ארבעה מאפיינים מרכזיים: 1. רלוונטיות וקישור הדוק להקשר הפדגוגי של מורה המורים (Lim et al., 2011); איזון מחודש בין טכנולוגיה, פדגוגיה ותוכן החיוני כדי שהשילוב של הטכנולוגיות יהיה אכן אמיתי (Koehler, 2004); 2. שיתופיות בין-דיסציפלינרית או מולטי-דיסציפלינרית עם עמיתים ומומחים בתוך ומחוץ מוסד ההכשרה העשויה לסייע בתהליכים של הכנסת שינויים פדגוגיים ((Reading & Doyle, 2013.  כאן מדובר בין היתר בשימוש בטכנולוגיות המשתנות במהירות (Vanderlinde, 2011); 3.  התאמה/תפירה של תוכניות התפתחות מקצועית לצרכים ולתחומי העניין הייחודיים של מורה המורים. הפרט. מתן אפשרות בחירה בין צורות שונות של התפתחות מקצועית כך שיתאימו לקורסים שכל אחד מלמד (Chapman & Gaytan, 2009); 4. עידוד לרפלקציה על פרקטיקות קיימות וחדשות  של מורי מורים כדי שיוכלו ליצור מידע ולשתף בו לטובת מורי העתיד שהם מכשירים, ולחשיפתם לשימושים אפקטיביים בטכנולוגיות בהוראה ובלמידה (Peeraer & Petegem, 2012).

לסיכום, סקירה זו מזמנת מבט ראשון על תחומי כישורים רלוונטיים המוגדרים במחקרים קודמים ונותנים תמונה של כישורי מורי-מורים לשילוב טכנולוגיות בהוראה ויכולותיהם להכשיר לכך סטודנטים. בהיבט זה רוב המחקרים מתייחסים למורה המורים כמורה מסדר ראשון דווקא. אין גם דיון בכישורים הנדרשים למורי מורים להכשרת מתכשרים שיוכלו, כמורים בעתי,  לתמוך בפיתוח אוריינות טכנולוגית בתלמידיהם. נדרש מחקר נוסף על ה"מה" וה"איך" בהתייחס להתפתחות מקצועית של מורי-מורים בנושאים אלה. העובדה שרוב המחקרים שנסקרו התבצעו לפני כעשר שנים  מבטאת את מגבלות ממצאי הסקירה, וייתכן שחלקם אינם רלוונטיים עוד. עם זאת נראה שמאפייני ההתפתחות המקצועית שצוינו לא השתנו בעשור האחרון.

 

ביבליוגרפיה נבחרת

 

Archambault, L., Wetzel, K., Foulger, T.S. & Williams, M.K. (2010). Professional development 2.0: Transforming teacher education pedagogy with 21st-century tools, Journal of Digital Learning in Teacher Education, 27, 1, 4-11

 

Bai, H., & Ertmer, P.A. (2008). Teacher educators' beliefs and technology uses as predictors of preservice teachers' beliefs and technology attitudes, Journal of Technology and Teacher Education, 16, 1, 93-112

 

Boling, E., & Adams, S.S. (2008).  Supporting teacher educators' use of hypermedia video-based programs, English Education, 40, 4, 314-339

 

Chapman, B.F., & Gaytan, J.A. (2009). Impact of post-secondary business teacher educators' employment characteristics and innovation factors on their adoption of current computer technologies as a pedagogical tool, Delta Pi Epsilon Journal, 51, 3, 137-151

 

Drent, M., & Meelissen, M. (2008). Which factors obstruct or stimulate teacher educators to use ICT innovatively? Computers & Education, 51,1, 187-199

 

Georgina, D.A., & Olson M.R.  (2008). Integration of technology in higher education: A review of faculty self-perceptions, The Internet and Higher Education, 11, 1, 1-8

 

Koehler, M.J., Mishra, P., & Cain, W. (2013). What is technological pedagogical content knowledge (TPACK)? Journal of Education, 193, 3, 13-19

 

Lim, C.P., Chai, C.S., & Churchill, D. (2011). A framework for developing pre-service teachers' competences in using technologies to enhance teaching and learning, Educational Media International, 48, 2, 69-83

 

Lunenberg, F. Korthagen, A. Swennen (2007). The teacher educator as a role model, Teaching and Teacher Education, 23, 586-601

 

 

Murdock, A.K. (2006). Online course development in technical teacher education programs Journal of Industrial Teacher Education, 43 1, 74-90

 

Murray, J. & Male T., (2005), Becoming a teacher educator: Evidence from the field,

Teaching and Teacher Education, 21, 2, 125-142

 

O'Brien, C., Aguinaga, N.J., Hines, R., & Hartshorne, R. (2011). Using contemporary technology tools to improve the effectiveness of teacher educators in special education, Rural Special Education Quarterly, 30, 3, 33-40

 

Peeraer, J., & Van Petegem, P. (2012). The limits of programmed professional development on integration of information and communication technology in education, Australasian Journal of Educational Technology, 28, 6, 1039-1056

 

Reading, C., & Doyle, H. (2013).  Teacher educators as learners: Enabling learning while developing innovative practice in ICT-rich education, Australian Educational Computing, 27, 3, 109-116

 

Vanderlinde, R. (2011). School-based ICT policy planning in a context of curriculum reform [dissertation], Ghent University. Faculty of Psychology and Educational Sciences, Ghent, Belgium

 

Voogt, J.M., Fisser, P., Good, J., Mishra, P., & Yadav A. (2015). Computational thinking in compulsory education: Towards an agenda for research and practice, Education and Information Technologies, 20, 4, 715-728

 

Wing, J.M. (2008). Computational Thinking and thinking about computing, Philosophical Transactions of the Royal Society, 366

 

שליחת תגובה

  (הכתובת לא תוצג באתר)
בטל שלח