מס"ע - פשוט תאהב אותם. תראה איך הם נמסים
פורטל תוכן בהוראה והכשרת מורים
01.09.17 סיכום   

פשוט תאהב אותם. תראה איך הם נמסים

מהמדור: על הפרק

איתי גודר, "פשוט תאהב אותם. תראה איך הם נמסים", הד החינוך, ספטמבר 2017, כרך צ"א, גיליון 6, עמ' 79-76

 

פרופ' סמי שלום שטרית, פעיל מזרחי בולט וכיום ראש התכנית לקולנוע במכללת ספיר, נתן באחרונה ראיון לכתב העת "הד החינוך" ובו סקר את תולדות בית הספר קדמה, שנועד להילחם בהסללת תלמידים מהפריפריה למסלולים מקצועיים ולהילחם באי השוויון בחינוך. אלה עיקרי הדברים:

 

רקע

בשנת 1993 הכריזה עיריית תל אביב על כישלון האינטגרציה בחינוך. תלמידים בדרום תל אביב נתפסו כמי שחיים בסביבה תרבותית "נחשלת" שאינה מאפשרת לימודים והשכלה, ולכן יש "להוציאם" אל בתי הספר בצפון תל אביב לסביבה תרבותית "גבוהה".

כישלון האינטגרציה היה כמעט מוחלט: בתי הספר היסודיים בדרום תל אביב נותרו עם רמת ציפיות נמוכה ורמת הוראה בהתאם. בוגרי אותם בתי ספר, שעברו ללמוד בצפון העיר, נתקלו בפערים גדולים ומצאו את עצמם משובצים בכיתות מיוחדות ונמוכות, בהקבצות נמוכות ובמסלולים שגרמו לנשירתם.

 

לקריאה נוספת

החינוך המקצועי בישראל במבט משווה, 2014

8 דברים שאמר מנכ"ל משרד החינוך בראיון לדה מרקר

 

מקימי קדמה, ובהם סמי שלום שטרית, האמינו כי חינוך עיוני איכותי המכין את כל התלמידים לתעודת בגרות מלאה הוא זכות יסוד חברתית ותנאי בסיסי לגישור על פערים. העמותה חתמה על הסכם עם משרד החינוך להקמת 15 בתי ספר תיכוניים עיוניים בשכונות וביישובים שרוב בני הנוער בהם לא עשו תעודת בגרות מלאה ושיעור הנשירה בהם היה גבוה.

בשנת 1994 נפתחו שני בתי הספר הראשונים: בתי ספר שש-שנתיים בשכונת הקטמונים בירושלים ובשכונת התקווה בתל אביב. שנה לאחר מכן נפתח בית הספר בקריית מלאכי. אלו היו בתי הספר הראשונים בארץ שמוקמו בלב אזורי המצוקה והיו מיועדים בראש ובראשונה לילדי הקהילה שבה הוקמו.

עם זאת, זמן קצר לאחר הקמתם נסגרו בתי הספר בקרית מלאכי (1996) ובשכונת התקווה בתל אביב (1999). בית הספר קדמה בירושלים הצליח לשרוד אחרי מאבקים קשים.

 

העקרונות החינוכיים של קדמה

אין ספרי לימוד ומעדיפים מורים חסרי ניסיון –"כתבנו תוכניות לימוד בעצמנו", אומר שלום שטרית. "העיקרון היה שלא צריך שום ספר. אמרתי לאנשי המנהל הפדגוגי במשרד החינוך: 'אם תמצאו לי ספר לימוד אחד שמספר את הסיפור של כל מי שיושב בארץ הזאת, גם מבחינה היסטורית גם מבחינה זהותית, אקנה מחר 101 עותקים ממנו'. בספרים הקיימים יש גזענות. יהודי המזרח מוצגים בעמודים ספורים, והוצגו כמפגרים, נכשלים. עקרונות היו בכל מקצוע. בספרות, למשל, עקרונות של איזון וגיוון. החומרים שנבחרו צריכים להיות מאוזנים מבחינת מגדר ומבחינה אתנית. לימודי החברה נלמדו בצורה של חקר. יש מורה מנחה שנותנת את מושגי היסוד, אבל התלמידים תמיד יוצאים מעצמם, מהמשפחה, מהשכונה, מהאזור. בתוך המעגלים האלה הם מתמקמים כחוקרים עם הזהות שלהם. לכן אין ספר. יש קלסרים שמצטברים כל הזמן. הקלישאה שצריך להקשיב לתלמידים או 'גם המורה יכול ללמוד מהתלמידים' עמדה אצלנו למבחן כל הזמן. למורים המנוסים לא היה קל. לכן העדפנו מורים בלי ניסיון".

מתמטיקה: חידות במקום כללים – "מתמטיקה נלמדת באופן מסורתי באמצעות כללים ויישום", אומר שלום שטרית. "אנחנו קיבלנו תלמידים מכיתות טיפוליות וחינוך מיוחד והחלטנו שאנחנו עושים הפוך. במקום לעבוד בצורה המסורתית התחלנו בחידות. קראנו לזה חידות כדי לא להפחיד. אלה היו חידות מילוליות בלי ספרה אחת. התלמידים התבקשו לפתור את החידות המילוליות בצוותי חשיבה ולהציג פתרון לכיתה".

פוליטיקה בחדר הכיתה – "בקדמה אסור היה לפחד מפוליטיקה. פוליטיקה לא היתה מילה זרה. בתוך הכיתה, בתוך חדר המורים, בין ההורים והמורים. תמיד מתווכחים על הכול".

 

על הסיבות לכישלון קדמה

שלום שטרית: "רוב האויבים שלנו היו מזרחים. רוב מנהלי בתי הספר היום הם מזרחים, רוב מנהלי מחלקות החינוך הם מזרחים. לצערי גם הם הפנימו את הנחות היסוד הממסדיות, וממשיכים לשרת את אותם מבנים. האם הם רעים? לא. הם באים, עושים עבודה טובה ועובדים קשה – אבל הם טועים".

רם כהן, מנהל בית הספר היסודי ירדן בשכונת התקווה בשנות התשעים: "ראיתי את אי יכולתם של המובילים של קבוצת קדמה לנתק את תפיסתם האתנית-לוחמנית מעבודתם החינוכית, שלטעמי פגמה במשהו ביכולתם להוביל הליך בריא יותר".

שליחת תגובה

  (הכתובת לא תוצג באתר)
בטל שלח