מס"ע - הרפובליקה (עדיין) בסכנה – והאזרחות היא חלק מהפתרון
פורטל תוכן בהוראה והכשרת מורים
21.09.17 סיכום   

הרפובליקה (עדיין) בסכנה – והאזרחות היא חלק מהפתרון

מהמדור: הוראת תחומי הדעת

Levine, P., & Kawashima-Ginsberg, K. (2017). The republic is (still) at risk – and civics is part of the solution. Medford, MA: Jonathan M. Tisch College of Civic Life, Tufts University. Available at: http://www.civxsummit.org/documents/v1/SummitWhitePaper.pdf

 

סיכום המאמר נכתב בידי ד"ר דניאל שפרלינג ממכון מופ"ת

 

לקריאה נוספת:

איך ללמד שיעורי חברה וחיבור בעידן הרשתות החברתיות

על דמוקרטיה ועל חינוך לחשיבה ביקורתית

 

נקודת המוצא של חיבור זה היא הירידה המתמשכת באמון הציבור האמריקני בממשל הפדראלי בשנים האחרונות. ירידה זו נראית לצד חוסר האמון שיש לציבור זה גם ביכולת לקבל החלטות פוליטיות ובקיטוב הפוליטי. אלה מביאים לירידה בתמיכה לדמוקרטיה ובמערכת הדמוקרטית. סיבה אפשרית אחת לתופעה זו, המצויינת על-ידי המחברים, נוגעת לירידה בהשתתפות באיגודים האזרחיים (גופים דתיים או ארגונים של החברה האזרחית) מסוף המאה הקודמת ועד לימינו. תופעה זו משמעותית כיוון שקידום המטרות האזרחיות באמצעות פעילות קולקטיבית נתפס מאז ומתמיד נקודת החוזקה של הדמוקרטיה האמריקנית (De Tocqueville, 2000). אף שבמרוצת השנים התפתחו ערוצים אחרים של תקשורת בין-אישית, ערוצים אלה היו קשורים פחות ברקע אידיאולוגי ונשאו אופי יותר הומוגני בהשוואה להתאגדויות שהיו מקובלות במאה הקודמת. זאת ועוד, הירידה בהשתתפות בפעילות האזרחית הקולקטיבית ניכרת במיוחד אצל בני המעמד העובד ובאזורים כפריים.

לטענת המחברים, החינוך האזרחי עשוי לשמש פתרון מסוים לבעיה זו. בתי הספר יכולים להציע לתלמידים הצעירים אפשרויות ללימוד של ידע ומיומנויות בסיסיים והזדמנויות למגע לתקשורת ולשיח משותף. כך, הם יכולים להביא לקידום ערכים ונטייה תומכת בממשל אזרחי-רפובליקני. לפי הספרות, חינוך אזרחי מקדם אזרחות טובה ומבטיח דמוקרטיה. הוא נמצא גם מעלה את שיעור ההשתתפות בבחירות לטווח ארוך, מפחית  את הפערים בהשמעת קול פוליטי וחותר ליצירת השפעה.

הספרות מצביעה על שש פרקטיקות מוכחות בתחום החינוך האזרחי (Gould, Jamieson, Levine, McConnell, & Smith, 2011):

  • קורסים בנושא אזרחות, ממשל, משפט ונושאים קרובים – קורסים כאלה מיידעים את התלמידים ומעלים את האפשרות שהם ישתתפו בבחירות. הם גם מאפשרים להעניק זמן לפרקטיקות האחרות.
  • רפלקציה בנושאים עכשוויים השנויים במחלוקת – דיונים מתוכננים בסוגיות כאלה ובמחלוקות פוליטיות ואזרחיות תוך הוראה של מיומנויות רלוונטיות משפרות את הידע והעניין של תלמידים בהן.
  • הוראת השירות – שילוב של שירות לקהילה ובחינה אקדמית של נושאים הקשורים לשירות התלמידים. הוראה כזו מתמקדת בגורמים לבעיות חברתיות שונות וככזו הינה בעלת ערך רב.
  • התאגדויות וולונטריות מונהגות על-ידי תלמידים – עבודה על פרוייקטים משותפים לאורך זמן מאפשרת למידה והתנסות ביוזמה, בסוכנות לצד תרגול של השתתפות ממושכת.
  • השמעת קול התלמידים בבית הספר – השפעה על האקלים הבית ספרי ועל המדיניות שבו באמצעות כיבוד קולם של התלמידים והערכתם.
  • סימולציה של תפקידים אזרחיים בוגרים – לדוג', תוכנית ה-iCivics, עושה שימוש במשחקי תפקידים כדי להמחיש כיצד פועל הממשל ומערבת תלמידים בתהליכים כמו בחירות ארציות וכיו"ב.

מעבר לכך, המחברים מציעים להוסיף עוד מספר כיוונים במחקר ובחינוך. כיוון אחד, קשור לחינוך לאוריינות בתקשורת החדשה. הכוונה היא להוראה של מיומנויות שימוש מושכל בפלטפורמות הרשתות החברתיות, לרבות אבחנה בין עיקר לטפל, יצירה אפקטיבית של חדשות ויצירת יכולת השפעה רחבה. הכנה כזו נדרשת בפתחה של המאה ה-21 .

כיוון שני נוגע לפעולה אזרחית. הכוונה היא לאפשר לתלמידים לזהות בעיות בקהילה שבה הם חיים, לפתח תוכניות להתמודדות עימן, ליישמן ולהשקיף על מעשיהם. כאן, ניכרת חפיפה עם הוראת השירות (לעיל) ועם תפיסה של למידה מבוססת-פרוייקטים. תוכנית כזו משפרת את יכולת התלמידים להשקיף על בעיות שונות מנקודת מבט של אזרחים ולשקול שינויי מדיניות מוסדיים לצד בחינה של חלופות אחרות.

למידה חברתית ורגשית הוא כיוון רצוי נוסף. תחום זה כולל הבנה וניהול רגשות, קביעה של יעדים חיוביים, הפגנת אמפטיה כלפי האחר, יצירה ותחזוק של יחסים בין-אישיים טובים וקבלת החלטות אחראית מבחינה חברתית. הוא נובע מהעובדה שדור הלומדים הנוכחי הוא הרבה יותר מגוון מבחינת רקע גזעי, דתי, אתני ומוצא מדינתי. מגוון הרקע התרבותי של הלומדים הוא נכס, המחייב לימוד מגיב.

כיוון רביעי נוגע לביצוע רפורמה באקלים הבית-ספרי. אימוץ גישות של צדק מתקן וגישות חלופיות לענישה משפר את התוצאות האזרחיות של בית הספר ותלמידיו.

אימוץ הגישות והפרקטיקות הללו דורש זמן בתוכנית הלימודים ואחריות אישית, שמביאה להכרה בחינוך האזרחי כרכיב מרכזי בעבודת המורה ובחיי המבוגר. הוא דורש גם יכולת לתת דין וחשבון (אחריותיות) ועמידה במדידה חיצונית, הערכה ודיווח. הוא צריך לזכות בתמיכה ראויה של מורים ומתכשרים להוראה, להיות קשור ביצירת התלהבות ומוטיבציה בקרב הלומדים ולאפשר סביבה מכילה לכל לומד ללא כל הפליה. בעניין זה יש לעשות שימוש בהתפתחויות מואצות במדע הלמידה ובחידושים טכנולוגיים כמו משחקים. על הערכת הלומד לבחון לא רק את יכולתו להשיב על שאלות רבות-ברירה אלא להעריך את יכולת ההבנה של הלומד ואפשרותו ליצור השפעה על אחרים.

חיזוקו של החינוך האזרחי נדרש לנוכח שיעורי ידע והשתתפות נמוכים בתחום זה וקיומם של פערים מהותיים בהישגים אלה על רקע הבדלים סוציו-אקונומיים והשכלת ההורים. רכישת חינוך אזרחי מספיק נועד לצייד את הלומדים בחובות אזרחיות וחברתיות, לרבות חופש הבחירה, והיא מהווה חלק מהתפיסה של זכות אוניברסלית לחינוך.

המחברים מציינים כי החינוך האזרחי חייב להיות שונה במאה ה- 21. עליו להכין את הלומדים לעולם שבו מדיה חברתית במקומה של תקשורת מודפסת מקומית; לצייד אותם ביכולת ניווט בחברה מקוטבת ובה אתגרים ומורכבויות; להתמודד עם דור לומדים מגוון הרבה יותר מבחינה מוצא גזעי, דתי, אתני ולאומי; להעצים את הלומדים לקראת מעורבות אזרחית יעילה הפועלת חלוקה לא צודקת של הזדמנויות ומשאבים; להתחיל מוקדם ככל האפשר ולקבל עדיפות בחינוך.

על החינוך האזרחי להתחשב בהתפתחויות במדע הלמידה ובטכנולוגיות המואצות ולשקף זאת גם באופן שבו ידע נמדד ומוערך. בנוסף, יש לקדם מדיניות שתוסיף על החינוך האזרחי בבית הספר ותתמוך, למשל, בהתפתחות מקצועית של מורים, תוודא הלימה של תוכנית הלימודים לסטנדרטים של איכות ותעשה שימוש בנתונים לצורך שיפור מתמיד. דוגמאות מועילות לכך הן הנעשה בפלורידה ובמדינת אילינוי.

במדינת פלורידה נצפה במשך שנים שיעור נמוך של מעורבות אזרחית של האוכלוסייה הבוגרת. בין היתר, במענה לכך נחקק במדינה חוק בשנת 2010, שחייב מעבר של קורס ומבחן ארצי באזרחות. החוק דרש הצגה של תוכן באזרחות החל משלב היסודי. עם השנים ההישגים במבחן באזרחות של תלמידי כיתות ז' נמצאים בעלייה. מורים רבים זוכים להתפתחות מקצועית באופן מקוון ולרוב, תלמידיהם זוכים להישגים גבוהים יותר במבחן זה. כמו כן, שותפות מחקר-פרקטיקה הכוללת, אנשי מקצוע, חוקרים וקובעי מדיניות (Partnership for civic learning) מניידת משאבים בהתאם להישגים במבחן זה. כך, נעשה שימוש בנתונים לא רק לצורך השתת סנקציה אלא גם ליצירת שיפור מתמיד.

סקר שנערך בקרב מורים בפלורידה מעלה שכ-90% מהמורים דנים עם תלמידיהם באירועים עדכניים ושיעור גבוה מהם עושים זאת מדי שבוע ובשילוב דיון. כמו כן, נעשה שימוש תכוף בסימולציות, במשחקי מחשב ובדוגמאות רבות. לעומת זאת, רק שליש מהמורים מציינים שהם כוללים בהוראתם משימות של ביצוע פרוייקטים.

מדגם רחב של תלמידים בכיתה ז', שביצעו את המבחן הארצי מעלה, שמרביתם מעיד על מעורבות בחיים האזרחיים ועל כוונה להראות מעורבות כזו בעתיד. כך, כ-2/3 מהם מבצעים פעילויות התנדבות בקהילה וכ-90% מצהירים שהם דנים בנושאים שהם לומדים בחינוך האזרחי בבתיהם. ככל שהתלמידים מעידים יותר על ביצוע שש הפרקטיקות המוכחות שלעיל כך הם מעורבים יותר בקהילה.

המחברים מדגישים, כי אם מדינות נוספות היו מייצרות מדיניות הדומה לזו שבפלורידה ותומכים חקיקה כזו במשאבים ראויים לפיתוח מקצועי, חומרי לימוד, הערכה והתערבויות נוספות, יש להניח שהדור הצעיר באמריקה היה יותר פעיל ומיודע בתחום האזרחי גם בחייו הבוגרים. אכן, ניכר שיפור בשיעור ההצבעה הנמוכים בפלורידה, בשיעור החברות בקבוצות וברמות האמון והתנדבות במדינה.

דוגמה נוספת נוגעת למדינת אילינוי. גם שם, חוק משנת 2015 דורש מעבר של קורס באזרחות בהיקף של סמסטר בלימודי התיכון. קורס זה יתמקד במוסדות ממשלתיים ויכלול דיונים בנושאים עכשוויים, הנמצאים במחלוקת, למידת שירות וסימולציות של תהליכי דמוקרטיים. חקיקה זו נועדה להכין את התלמידים להיות אזרחים כשירים ואחראיים.

בנוסף, המדינה אימצה מתווה של סטנדרטים בלימודי החברה, שעיקרם מערך קשתי של החינוך האזרחי הכולל ארבעה ממדים עיקריים: 1) פיתוח שאלות ותכנון חקר; 2) יישום של רעיונות, כלים ומושגים דיסציפלינריים; 3) הערכה של מקורות ושימוש בראיות/נתונים; 4) דיוור של מסקנות וביצוע פעולות מיודעות (C3) (National Council for the Social Studies, 2013). מעבר לכך, גם כאן נראית תמיכה במורים דרך פיתוח מקצועי ומשאבים וכן יצירת שותפויות משמעותיות עם שחקנים מרכזיים באזור. בין היתר, נוצרה שותפות פרטית-ציבורית הנתמכת מארגונים פילנטרופיים ואזרחיים שונים. שותפות זו בוחנת, בין היתר, את השפעתה של התפתחות מקצועית של מורים על מורים ואת אופן יישום החוק.

אחד התוצרים של השותפות האמורה הוא יצירה של קבוצת מורים מאמנים. אלה משמשים מודל לחיקוי, מאמנים, משאב מרכזי לעבודה ועוד והם מייצגים אזורים שונים של המדינה. סיועם המרכזי הוא בפיתוח אמון בפרקטיקות החדשות, שמוצעות בבית הספר ובתחזוקן. המאמנים זוכים להכשרה מרוכזת בת 4 ימים במהלך הקיץ ולתמיכה מתמשכת במהלך השנה. בחינת עמדותיהם מראה עלייה בתחושת הביטחון של מורים, בעמון ובתמיכה במדיניות הננקטת.  

דרך אחת, שבאמצעותה ניתן מדינות יכולות להשפיע על חינוך אזרחי הוא על-ידי סטנדרטים מדינתיים, המבהירים את אשר יש ללמד בכל שלב לימודי. אלה יכולים גם לדרוש עמידה ברצף או בשיטות הוראה מסוימות. כיום, לכל המדינות בארה"ב סטנדרטים להוראת לימודי החברה – מונח רחב, הכולל בתוכו גם חינוך אזרחי. הואיל וקיימת ביקורת כנגד סטנדרטים אלה בהיותם כוללניים מדיי, ללא מיקוד מדויק או הבחנה בין רעיונות מרכזיים לפריפריאליים, ניתן להיעזר במסגרת ה- C3  (לעיל). מסגרת זו מותירה את היסודות של היסטוריה, אזרחות, ממשל וכלכלה אך מארגנת אותם להתאים לצורה הקשתית באמצעות יצירת שאלות הנוגעות לעולם החברתי ומסתיימת בביצוע פעולות מיודעות. עד כה, כ-20 מדינות עושות שימוש במסגרת זו בהתאימם את סטנדרטים הלמידה של החינוך האזרחי. כנספח לדוח זה מופיעה טבלה, המפרטת את מדיניות המדינות השונות בארה"ב ביחס לחינוך אזרחי.

המחברים מסיימים את הדוח בנימה אופטימית בנוגע לחינוך האזרחי. הם מפנים לעלייה בעניין הציבורי בנושא ולפעילות ההולכת וגדלה של ארגונים, עמותות ומומחים. כך, ניתן גם לראות בחלק מהמדינות בארה"ב ניסיונות לתקן ולהתאים את הסטנדרטים לחינוך האזרחי. ככל שמתגבשים יותר נתונים, המעידים על השפעתו החיובית של החינוך האזרחי על למידה אזרחית, תחום זה הולך ומתפתח. הצעדים הבאים במגמה זו כוללים השקעה בחדשנות וברפורמות מדיניות בהתאם לנעשה ולנסיבות שבכל מדינה ומחוז. הקריאה לחינוך אזרחי עולה עוד ממייסדי האומה האמריקנית. היא פועמת גם בדבריהם של נשיאים מכהנים וצריכה לגעת בכל מי שמתעניין בדורות העתיד.

 

 

 

 

ביבליוגרפיה

 

De Tocqueville, A. (200O). Democracy in America.H.C.Mansfield& D. Winthrop (Ed., Trans.). Chicago, IL: University of Chicago Press.

Gould, J., Jamieson, K.H., Levine, P., McConnell, T., & Smith, D.B. (Eds.) (2011). Guardian of democracy: The civic mission of schools. Philadelphia: Leonore Annenberg Institute for Civics of the Annenberg Public Policy Center at the University of Pennsylvania.

National Council for the Social Studies. (2013). College, career and civic life: C3 framework for social studies state standards. Available at: https://www.socialstudies.org/sites/default/files/2017/Jun/c3-framework-for-social-studies-rev0617.pdf

שליחת תגובה

  (הכתובת לא תוצג באתר)
בטל שלח