מס"ע - הבניית הזהות הדתית של גן הילדים בחינוך הממלכתי-דתי (חמ"ד): בין הגמוניות לעצמאות
פורטל תוכן בהוראה והכשרת מורים
01.07.16 תקציר   

הבניית הזהות הדתית של גן הילדים בחינוך הממלכתי-דתי (חמ"ד): בין הגמוניות לעצמאות

מהמדור: חינוך קדם יסודי

שניידר, א. (2016). הבניית הזהות הדתית של גן הילדים בחינוך הממלכתי- דתי (חמ"ד): בין הגמוניות לעצמאות. חיבור לשם קבלת תואר דוקטור, רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן

קישור למחקר המלא

 

רציונאל המחקר: הציונות-הדתית לכודה בתוך "סינדרום אידיאולוגי" המקשה עליה לנתב את דרכה בין שני עולמות מנוגדים: מצד אחד, עולם ה'קודש': עולם קבוע, ציוויי, אובייקטיבי, בעל תכנים אידיאיים מחייבים הממלאים את מכלול חייו של האדם; ומצד שני, עולם
ה"חול": המאמין בעמדות רלטיביסטיות בתוך עולם דינאמי ומשתנה בעל ערכים אוניברסאליים וליברליים, סובייקטיבי ובלתי יציב. היעדר פתרון תאולוגי- חברתי ופוליטי להתמודדות עם הניגודים שבין שני העולמות גורם לכך שהמתחים בין האידיאולוגיות השונות ממשיכים לייצר כל הזמן זרמים חדשים של קהילתיות בתוך הציונות הדתית הנעים על ציר הרצף שבין שמרנות לליברליות דתית, תופעה שאף התעצמה בעקבות השפעות פוסט-מודרניות. 


מטרת המחקר: לבחון את תהליכי הבניית זהותו הדתית של גן הילדים של החמ"ד במציאות מרובת זהויות קהילתיות שהיא תוצר של הדואליות האידיאולוגית המאפיינת את הציונות הדתית המתח בין 'קודש לחול' וכן בעקבות חלחולן של קהילות חוץ לקהילות שאינן דתיות. בהתאם למטרת המחקר נוסחו שתי שאלות ראשיות, אחת המתייחסת להתמודדות בסביבה האקולוגית הפנים תגני- עם קונפליקטים הנוצרים כתוצאה ממציאות זו (גננות, קהילת הגן) והאחרת – להתמודדות עם מציאות זו בסביבה האקולוגית החוץ-גנית.


שיטה: המחקר נערך על פי הפרדיגמה האתנוגראפית במתודה של "חקר מקרה מרובה" קולקטיבי, שהיא אחת השיטות המקובלות לעריכת מחקר איכותני . נבחרו חמישה גנים בדגימה בלתי-הסתברותית מסוג 'מדגם מכוון הדוגם פרטים שיספקו מידע עשיר שישרת את מטרות המחקר: שלושה גני חמ"ד שכל אחד מהם מייצג את אחד משלושת הזרמים המרכזיים של הציונות הדתית הנעים בין
שמרנות לליברליות דתית: גן חרדי, גן ציוני-דתי קלאסי וגן המשתייך לקיבוץ הדתי. להרחבת ההבנה של הדרכים לכינון זהות דתית בגן החמ"ד נבדקו שני גני חמ"ד נוספים שאותם מזינות קהילות לא דתיות שאינן משתייכות לציונות הדתית והמשתייכים ל"ספר אקולוגי-תרבותי", גן עם קהילה מסורתית- חילונית וגן עם קהילת יוצאי אתיופיה.

 
ממצאים: הגננות התמודדו עם המציאות הקונפליקטואלית באמצעות מענה לוקאלי של כינון דגם פדגוגי-דתי המושתת על העוגנים הקהילתיים של קהילת הגן. עקב כך, נוצרו דגמים פדגוגיים-דתיים שונים לכינון זהות דתית, למרות שכל הגנים כפופים לאותה מערכת פיקוח. חמשת הדגמים שכוננו הגננות בהתאם לעוגנים הדתיים של הקהילה, הובילו לבניית מודל תאורטי המאפשר לאפיין את מגוון
גני החמ"ד. בהתאם למודל זה נמצא שבכל חמשת הגנים התקיימו שלושה קודים הגמוניים דומיננטיים המהווים את ליבת הזהות של גן החמ"ד: חינוך לאקולטורציה, שימוש בפרקטיקות המושתתות על זיכרון קולקטיבי מתמשך על פני ציר השנה היהודית וסוציאליזציה יהודית באמצעות שימוש בזמן עבר משוחזר. נוסף לקודים ההגמוניים, נמצאו במחקר קודים עצמאיים רצסיביים שנמצאו רק בחלק מהגנים משום שנבחרו כדי לתת מענה ישיר לקהילת הגן, בהתאם להשתייכותה הדתית. בהתאם לכך, הגנים המוזנים מקהילות
המשתייכות לצה"ד כוננו מודל תיאולוגי. ייצוגי הזהות שנבחרו היו בעלי דפוסי טיפולוגיה תיאולוגית בעלת מאפיינים של "ניאו-מסורתיות" הדוחה את העולם המודרני ומאידך מחיל את עולם התורה וההלכה על כל תחומי החיים. בהתאם לכך , ייצוגי הזהות בו הושתתו על סממי דת ועל ראיית האלוהים כמקור הבריאה והסדר החברתי . לעומת זאת, בגנים המוזנים מקהילות שאינן משתייכות לציונות הדתית קהילות שאינן דתיות, ייצוגי הזהות כוננו מודל סוציולוגי, המושתת אף הוא על סממי הדת, אך מנכס בעיקר שיח ופרקטיקות
המבוססים על היהדות כבעלת ערכים לאומיים וערכים חברתיים. ייצוגי הזהות שנבחרו בדפוס של הטיפולוגיה הסוציולוגית היו בעלי מאפיינים של מידור שאינו רואה סתירה בין התרבות החילונית ובין הדת, אלא חלוקת סמכויות ותחומי אחריות.


על קו התפר שבין הזהות התיאולוגיות לזהות הסוציולוגיות, ממוקם הגן של הקיבוץ-הדתי המקיים מבנה בינארי המשלב במעין שתי וערב דפוסים מהטיפולוגיה התיאולוגית לצד דפוסים מהטיפולוגיה הסוציולוגית.


בכל אחד משני המודלים, התיאולוגי והסוציולוגי, נמצאו קודים עצמאיים שאפיינו שני קטבים שונים: מפדגוגיה מונוליתית לפדגוגיה של שונות, משיח ניכוס דתי לשיח ניכוס לאומי, מקידוד זמן עבר מעגלי לקידוד זמן הווה לינארי, מפרשנות מסנגרת לפרשנות מתרחקת ועד ביקורתית. הקוד העצמאי האחרון, ממגדתיות (מגדר ודת) פטריארכלית למגדתיות פמיניסטית, נצפה רק בגנים שהוזנו מקהילות
השייכות לציונות הדתית. ריכוזם של הקודים העצמאיים במודל הסוציולוגי שהתפתח באזור הספר האקולוגי התרבותי שמטבעו פתוח להשפעות חיצוניות, מצביע על יצירת דתיות יהודית אלטרנטיבית תוך ויתור על דפוסי כינון של זהות דתית.


למרות שלכאורה היו אמורים להימצא קונפליקטים בגני החמ"ד בגנים שהשתתפו במחקר לא נמצאו קונפליקטים. הסיבה לכך היא השפעתם של שני גורמים הנובעים מהמבנה הארגוני הייחודי לגן הילדים: מצד אחד ה, גננות ניהנות מאוטונומיה מנהלית ופדגוגית ומצד שני הן, מתנהלות בבדידות פרופסיונאלית ובלי תמיכה מצד המערכת. שילוב זה בין אוטונומיה לבדידות הוביל את הגננות לאמץ
את קהילת הגן כקהילת השתייכות, ומנגד, לצמצם את הקונפורמיות שלהן למערכת החינוכית המעסיקה אותן, פעולה שהוגדרה במחקר זה "אוטונומיה פרופסיונאלית מגויסת לקהילה". מציאות פרופסיונאלית ואישית זו הובילה את הגננות לנתינת מענה פדגוגי דיפרנציאלי שבא לידי ביטוי בכינון מגוון דגמים פדגוגיים- דתיים, מגוון שמנע את היווצרותם של קונפליקטים בגני החמ"ד ובכך סייע לשמר את מגוון "פלגי המים" של הצה"ד תחת כנפיה של מערכת חינוך אחת המשותפת לכל הפלגים, בשונה מהמציאות הרווחת בבתי הספר.

תרומת המחקר: המחקר הנוכחי מציע שני מודלים חדשים שנבנו בעקבות ניתוח הממצאים, והאמורים לשרת את מערכת החמ"ד בדרך לכינון זהות דתית בגן החמ"ד בעקבות המפגש בין מגוון של קהילות פנים המשתייכות לצה"ד ובין קהילות שמחוץ לצה"ד המחלחלות אליה דרך אזורי הספר: המודל האחד הוא מודל על פדגוגי-דתי לכינון זהות דתית בגן החמ"ד. מודל זה אמור לסייע בידי מערכת החמ"ד וכן בידי חוקרים למפות את גני החמ"ד בהתאם למרכיבי הזהות הדתית שמכונן כל גן, ומתוך כך לבחון את התהליכים הסוציולוגיים-חינוכיים המתרחשים בתוך הגן ומחוצה לו. המודל הנוסף הוא מודל אקולוגי-דתי לכינון זהות גן החמ"ד במפגש בין הזהות הדתית לזהות החילונית – מודל זה מאפשר לבחון את המתרחש באזור הספר האקולוגי התרבותי בעקבות המפגש בין שתי הזהויות, הדתית והחילונית ב, אמצעות שלושה דפוסי כינון זהות המדירים או מאדירים את כל אחת משתי הזהויות. השימוש במודל זה לסיווג גני החמ"ד יכול לסייע בחשיפה של יחסי הכוח בין שתי הזהויות ושל הריבוד החברתי של כל אחת מהן, במטרה לצמצמם את הקונפליקטים ביניהן, ואף לפעול להסרתם אל מחוץ למערכת החינוכית. שני המודלים עשויים לסייע למערכת החמ"ד בעריכת בדק בית ובחינה מחדש של מבנה ההדרכה והפיקוח על גני הילדים, ובמציאת דרכים להמשכיותה של הקהילה הציונות הדתית המשכיות התלויה במידת יכולתה של מערכת החינוך שלה, החמ"ד כסוכן תרבות לשמר את המסורת, את הערכים, את דפוסי החיים ואת התהליכים החברתיים שלה.

שליחת תגובה

  (הכתובת לא תוצג באתר)
בטל שלח