מס"ע - קראתי את זה באינטרנט, אז זה בטח נכון!
פורטל תוכן בהוראה והכשרת מורים
01.12.16 סיכום   

קראתי את זה באינטרנט, אז זה בטח נכון!

מהמדור: סביבות למידה ממוחשבות

Norman G. Lederman and Judith S. Lederman , I Read It On The Internet, It Has To Be True!, Journal of Science Teacher Education, December 2016, Volume 27, Issue 8, pp 795–798

עברו מספר עשורים מאז שהציבור נחשף לגישה למידע מכל הסוגים, הן מידע מדעי והן מידע אחר. באופן כללי, אוריינות מדעית תמיד קושרה ליכולתו של האדם לקבל החלטות מושכלות לגבי נושאים אישיים וחברתיים מבוססים מבחינה מדעית.
נראה היה כי ההתרחבות של השימוש באינטרנט והגישה לידע תקרב אותנו למטרה של אוריינות מדעית, אולם זה אינו המקרה.
המחברים טוענים כי מורים המקצים פרויקטים מדעיים לתלמידים, מבחינים שהתלמידים משתמשים במידה רבה באינטרנט, מה שמוביל למאמרים הכוללים מקורות רבים יותר של נתונים ושל ספרות. לחילופין, המחברים שומעים שרבים מעמיתיהם מתארים את המצב יותר כ"מזבלה של נתונים" מאשר כגישה מתוחכמת יותר לסוגיה המבוססת מבחינה מדעית.

אף על פי שהתלמידים מפיקים תועלת מהעלייה בנגישות לידע, הם לא למדו לנתח באופן ביקורתי את המהימנות ואת האמינות של מה שהם קוראים. כפי ששלנבארגר (Shellenbarger, 2016) מהוול סטריט ג'ורנל (Wall Street Journal) מדווחת, רוב התלמידים לא יודעים מתי יש להאמין לחדשות ומתי להתייחס אליהן כאל פייק ניוז. לכן הבעיה ביחס לאינטרנט עדיין קימת. כיצד משאב שאמור לסייע בהשגת אוריינות מדעית אינו מסייע כלל בסוגיה זו?

המחברים שואלים כיצד מורי מורים למדעים יכולים לסייע לתלמידים ולציבור המאמינים לטיעונים לא מבוססים. הם טוענים כי יש צורך להדגיש את טבעו של המדע (nature of science (NOS) ואת השימוש בו כדי לסייע לתלמידים לקבל החלטות בנושאים מבוססים מבחינה מדעית. המחברים טוענים כי יש להדגיש את השימוש בידע לגבי טבעו של המדע בסיוע לקבלת החלטות מושכלות.
פרויקטים של מחקר פעולה מהווים חלק מתכניות רבות של הכשרת מורים ומיוזמות של התפתחות מקצועית. הרציונל שבבסיס פרויקטים אלה הוא שביצוע של מחקר פעולה יוביל את המורים לראות באופן שיטתי יותר את הפרקטיקות שלהם עצמם ושל עמיתיהם. אולם, עד כמה ניתן דגש על תכנון המחקר ועל העברת הידע של המורה לגבי תכנון המחקר לתלמידים למדעים?

המחברים הם תומכים נלהבים של גישות להוראה מבוססות-חקירה ושל התנסויות בלמידה. אולם, לטענתם ניתן לראות כי קיימת התעלמות מניתוח נתונים כמרכיב מהחקירה המדעית בעת ההצגה בכיתה. בעיני המחברים, תכנון המחקר וניתוח הנתונים חיוניים כסיוע לתלמידים להיות יותר ביקורתיים לגבי המידע שהם קוראים ושומעים.

מכאן, תכניות להכשרת מורים למדעים ותכניות להכשרה של מורים למדעים בפועל צריכות להדגיש את התחומים החשובים של ידע כמו גם את הגישות הפדגוגיות הספציפיות שמגבירות את הסבירות ללמידה של התלמיד. זהו למעשה ידע התוכן הפדגוגי לתכנון המחקר. לטענתם, יש להדגיש יותר באוזני התלמידים את החשיבות של ניתוח והצגת הנתונים.

אוריינות מדעית היא המטרה של החינוך המדעי. אוריינות מדעית היא תוצאה חינוכית מורכבת המערבת הרבה יותר ידע בנושא. כיצד מתפתח ידע מדעי (כלומר: חקירה/פרקטיקות) והמאפיינים הנובעים מכך והמעמד של הידע הנובע מכך (כלומר: טבעו של המדע) הם בבירור סוגיות חשובות. המחברים מרגישים שיש צורך בהתחשבות בתכנון המחקר וביצוג/ניתוח הנתונים שיש להציג בצורות השונות של הכשרת מורים, וכתוצאה מכך בכיתות למדעים לגילאי גן ועד סיום תיכון, אם הם מעוניינים שתלמידיהם והציבור הרחב יבנו את הטיעונים שהם רואים, קוראים ושומעים.

קישור לתקציר המאמר באנגלית

שליחת תגובה

  (הכתובת לא תוצג באתר)
בטל שלח