מס"ע - פדגוגיה נענית תרבות תחת מצור
פורטל תוכן בהוראה והכשרת מורים
02.01.17 סיכום   

פדגוגיה נענית תרבות תחת מצור

מהמדור: תפיסות ותיאוריות פדגוגיות

ניאוליברליזם, אחריותיות וסטנדרטיזציה - הכותבים סוקרים בהרחבה היבטים קונצפטואליים של הדרכים שבהם תנועות הניאוליברליזם, האחריותיות והסטנדרטיזציה זוממות להחניק את רגישויות המורים המבוטאות בבחירת תכני לימוד בכיתה, דרכי עבודה וחקר ביקורתי המאפיינים פדגוגיה נענית תרבות.

פדגוגיה נענית תרבות לפני ואחרי השתלטות המדינה במחוז (הנחקר כאן)- פרק נוסף במאמר עוסק בפדגוגיה נענית תרבות לפני ואחרי השתלטות המדינה (the state takeover), והצבת בתי הספר תחת פיקוח מדינתי, וסימולטאנית -הפרטה של הניהול של בתי ספר תת-משיגים כרונית( (Dixon et al. (2014, Royal, 2012. הכותבים מתמקדים בפרק זה בעדויות ונרטיבים של מורים אפרו-אמריקאים שהתנסו בגישה זו כתלמידים וכמורים. השימוש בטקסטים היסטוריים מעלה עדויות אנקדוטליות לתהליכי החינוך שם.

"פדגוגיה נענית תרבות" לעומת גישות של "ניאוליברליזם, אחריותיות וסטנדרטיזציה" – מחנכים המבקשים ללמד בגישה התרבותית נאבקים ליישם את מאפייניה המרכזיים לנוכח קונפליקטים עם הגישות האחרות הנ"ל, שכן יש ביניהם עקרונות ליבה סותרים. במיוחד ההכשלה של הקשר בין מציאויות חברתיות, פוליטיות ותרבותיות של לומדים לבין צמיחתם והתפתחותם האקדמית. בתי ספר וכיתות בתפישת הניאוליברליזם, אחריותיות וסטנדרטיזציה מונעים תלמידים מביטויי יצירתיות, חשיבה דיברגנטית, פתרון בעיות וגילויי התנגדות. מחקרים מעטים תיעדו הישגים וביצועים של תלמידים הלומדים בגישה התרבותית בהשוואה לאחרים. מחנכים נתונים ללחצים לציית לדרכי הוראה ופדגוגיות המציגות בצורה ברורה תוצרי הערכה חיוביים. פדגוגיה נענית תרבות, בביצועה המיטבי, דורשת ממורים לבחון ולהכיר בהעמקה כל תלמיד כדי ליצור שיעורים נגישים אינדיווידואלית ומשמעותיים. הדבר דורש מן המורה השקעת זמן רבה בלמידת מאפיינים תרבותיים שונים של תלמידים, רקע, חוזקות ותחומים דורשי שיפור. הגישה הניאוליברלית מדגישה צורך שמורים יבינו במה נדרש שיפור, בהוראה הנענית תרבותית הדגש הוא על החלת גישה הוליסטית להוראה וללמידה החובקת יותר מאשר ציונים בהערכות מתוקננות. הצורך לשמר ביטחון תעסוקתי באווירה של תחרות עם מחנכים אחרים במונחים של הצטיינות ותחרות, דורשת פשרות באשר להתייחסות האישית לתלמידים.

הכנסת שיעורים להקשר (קונטקסטואליזציה) חשובה במיוחד לתלמידים שהוריהם נשענים על בית הספר לצורך חשיפת התלמידים לתהליכי חשיבה חברתיים-פוליטיים וביקורתיים. בעוד חלק מהתלמידים עצמאיים מתלות בבית-הספר לעניינים אלה, אחרים תלויים בו יותר. השימוש המודגש בסטנדרטיזציה בבתי ספר מתעלמת מדרכי הוראה שנמצאו היסטורית אפקטיביות ללומדים מאוכלוסיות המצויות בשוליים. ההקשר הניאוליברלי העכשווי המטפח הצלחה אקדמית ומתעלם מהתפתחות כישורים תרבותיים ומודעות חברתית-פוליטית של תלמידים הוא בעל השפעה מדרדרת על אוכלוסיות פגיעות, במיוחד צעירים אפרו-אמריקאים (Ladson-Billings, 2014). ראוי לציין שאף שהמאמר עוסק בעיקר באפרו-אמריקאים הכוונה היא לכך שעל כל מורה מול כל מגוון של תלמידים לנקוט בגישה נענית תרבותית. האופק וההיקף של פדגוגיה נענית תרבות מגיעים אל מעבר למקצוע ההוראה, זהו מאמץ חברתי-פוליטי המכוון להעמקת שוויון וצדק חברתי (Sleeter, 2012).

מטרות: במאמר זה הטענה היא שדגמים של רפורמה ליברלית בית-ספרית שיש בהן דגשים חזקים על סטנדרטים ואחריותיות, ותביעות להעסקת מורים קונפורמיים, מטשטשים תפיסה של מורים כאנשי מקצוע חושבים, מחלישים מאמצים לחינוך נענה תרבותית והופכים ציונים גבוהים במבחנים למוקד יחידי בבית הספר. טענה נוספת היא שפדגוגיה נענית תרבות חיונית יותר עכשיו באווירה הקיימת בארה"ב בהיבט של מתח הבינן-גזעי.

מערך ואוכלוסייה: המחקר בוצע בבתי-ספר ציבוריים במחוז פילדלפיה. המאמר הנוכחי הוא קונצפטואלי ומשתמש בנרטיבים היסטוריים של אנשי חינוך אפרו-אמריקאים לתמיכה בטעון הקונצפטואלי.

מסקנות: ניתן להיות מחנך נענה תרבותית גם בתוך הדגשים הקיימים על סטנדרטים ואחריותיות וסביבות למידה ניאוליברליות. מחנכים כאלה צריכים להיות בעלי כישורים גבוהים ושליטה מצוינת במקצועם מבחינה אסטרטגית וחתרניים כך שיוכלו לגלות התייחסות לכל המאפיינים של גישה פדגוגית זו. מתח זה עשוי להשפיע על עמדה, הכנסה ובטחון תעסוקתי. עם זאת, הימנעות מהפעלת פדגוגיות משחררות אל מול "המצור" הנ"ל מחזקת את השיטה הגזעית, התרבותית וחברתית-כלכלית האמריקנית המתממשת בבתי הספר. אם מורים לא יסתכנו בהפעלת פדגוגיה נענית תרבות תלמידים מאוכלוסיות מודרות היסטורית ימשיכו לחוות כישלונות ואכזבות.


ביבליוגרפיה

 Dixson, A., Royal, C., & Henry, K. L. (2014). School reform and school choice. In H. Richard Milner IV and Kofi Lomotey (Eds.), Handbook of Urban Education (pp. 474– 503). New York, NY: Routledge.
Ladson-Billings, G. (2014). CRP 2.0: A.k.a. the remix. Harvard Educational Review, 84(1), 10-20
Royal, C. (2012,). Please stop using the phrase” achievement gap” [Article]. Retrieved from http://magazine.good.is/articles/ please-stop-using-the-phrase-achievement-gap
Sleeter, C. E. (2012). Confronting the marginalization of culturally responsive p

שליחת תגובה

  (הכתובת לא תוצג באתר)
בטל שלח