מס"ע - חוויה של למידה מצמיחה ושמחה בסביבה רב תרבותית: פורום הסטודנטים הבין-מכללתי של תכנית רג"ב (ראש גדול בהוראה)
פורטל תוכן בהוראה והכשרת מורים
01.12.16 סיכום   

חוויה של למידה מצמיחה ושמחה בסביבה רב תרבותית: פורום הסטודנטים הבין-מכללתי של תכנית רג"ב (ראש גדול בהוראה)

מהמדור: סטודנטים להוראה

קלויר, ר' ומגיד, נ' (2016). חוויה של למידה מצמיחה ושמחה בסביבה רב תרבותית: פורום הסטודנטים הבין-מכללתי של תכנית רג"ב (ראש גדול בהוראה). כעת, ב', 63-43. 

סיכום המאמר נכתב בידי ד"ר דניאל שפרלינג ממכון מופ"ת.  


תכנית ראש גדול בהוראה נוסדה בשנת 1999 וכיום היא פועלת בכל המכללות האקדמיות לחינוך. בשנת 2001 הוקם לראשונה פורום סטודנטים ממכללות שונות, שמטרתו הייתה יצירת הידברות וקשר לקראת עשייה וחשיבה משותפות. בתחילה, הפורום היווה פלטפורמה של שיתוף הסטודנטים בקביעת אופיים של הכנסים הארציים של התכנית ובתכניהם וכן בעיצוב התכנית באופן רחב יותר. בהמשך, ועל-מנת שהפורום יזכה לצביון עקבי ומוסדר הוחלט שהפורום יתבסס על למידה משותפת בתחום ידע מסוים ויקנה אקרדיטציה אקדמית. בין הנושאים שנכללו בלמידה זו היו מנהיגות ויזמות חינוכית (קלויר, כהן ועבאדי, 2009).


על אף שהוכנסו בפורום שיפורים מסוגים שונים, שיעור ההשתתפות בו היה נמוך ולא רצוף. כך, למשל בשנה"ל תשס"ט השתתפו בפורום 31 סטודנטים מ-7 מכללות כשסך הסטודנטים בתכניות היה 1000. מובילי הפורום ביקשו לחשוב על דרכים לחולל שינוי מהותי שיעלה את שביעות הרצון של משתתפי הפורום ולהגדיל את מימוש הפוטנציאל של הסטודנטים באמצעותו. החל משנת 2009 ננקטו מספר מהלכים, שמטרתם הייתה, איפוא, ליצור סביבת למידה חדשנית ומלהיבה. בתוך כך, גובשו ארבע עקרונות לפעולה.


העיקרון האחד, נוגע לצורך לחדד את הסיבות לחשיבות הפורום ולהשתמעויות הנובעות מדרך פעולתו. סיבות אלה כוללות, בראש וראשונה, סיבה פדגוגית, שמתייחסת לרצון מובילי התכנית להכשיר את הסטודנטים להיות מורים איכותיים וגמישים, העושים שימוש בדרכי הוראה עדכניות, דינמיות, מערבות ומשמעותיות ומראים יכולת לשנות את דרכי הוראתם בהתאם לנסיבות המשתנות. סיבה אחרת נוגעת למישור הארגוני-מנהלי וקשורה בכך שתכנית רג"ב אורכת שלוש שנים במקום ארבע שנים, כנהוג בלימודי תואר ה- B.Ed.. קיצור תקופת ההכשרה יוצא מנקודת הנחה, שהתכנית מדגישה תכנים ומיומנויות מותאמים ליעדים של תכנית מצוינים ולרמת הסטודנטים שלה. מכאן, שהפורום משמש גם מסגרת מעבדתית-ניסויית של חדשנות, כך שתכניה ייגזרו מיעודה וישאפו לממש את מטרותיה.


עניינו של העיקרון השני הוא הצעה של מגוון נושאי העשרה ותכנים לבחירה. הרעיון הוא להרחיב את מוקדי הלמידה בפורום ולאפשר בחירה בידי הסטודנטים, שתגביר את שיעור ההצטרפות לפורום ואת שביעות הרצון ממנו וכן תקדם את תחושת האוטונומיה של הלומדים. אסטרטגיה זו של הגדלת חופש הבחירה רלבנטית ביתר שאת לסטודנטים באקדמיה ובמיוחד לתלמידים עם יכולות גבוהות החסרים מוטיבציה ללמידה.


עיקרון שלישי נוגע לצורך להשתמש ברב-תרבותיות כמנוף, שמצמיח חשיבה ועשייה פדגוגית יצירתית המקדמת מצוינות בהוראה. מסגרת למידה שמאפשרת חוויה ועשייה בסביבה רב תרבותית תוך חשיפה לדעות, תפיסות ומחשבות מגוונות מקדמת חשיבה פורייה, גמישה ויצירתית. הוחלט להשתמש ברב-תרבותיות כמנוף לקידום גישה יצירתית לחינוך ולהוראה בקרב הסטודנטים. לצורך זה ננקטו מספר צעדים: נבנו קבוצות רב-תרבותיות בכל הערוצים; נעשה תהליך עמוק של שיתוף הסטודנטים בלמידה בכל ערוץ בנפרד ובמליאה; נעשה שימוש בפלטפורמה הרב-תרבותית לפיתוח תפיסות חינוכיות של הכרת השונות וטיפוח הפוטנציאל של ההון האנושי; הוקצה זמן לשיח פתוח ולדיונים בנוגע לסוגיות חינוכיות המשותפות לסטודנטים לצרכי העשרה, למידה והתנסות.


עיקרון רביעי קשור במאפייני הפורום. כדי שהפעילות בפורום תהיה אטרקטיבית ומשמעותית דיה עבור המשתתפים הוחלט להפוך את הלמידה בפורום ללמידה שמחה, לא שגרתית המספקת חוויה של למידה משמעותית הכולל רגש, תשוקה והשתנות (פרפנפס ווינשטוק, 2013). לצורך זה נמנות טכניקות של למידה באמצעות תהליכי חקר, למידה מבוססת פרויקטים, דיבייט, למידת עמיתים, פדגוגיה דיגיטלית, למידה בינתחומית, שילוב אמנות בתחומי דעת, למידה במרחבים חוץ כיתתיים ועוד. הוחלט גם, שהפורום יתקיים בסביבה לא שגרתית שמהותה פיתוח פרופסיונאלי בחינוך ובהוראה. לשם כך נבחר מכון מופ"ת. זה נותן מסגרת אקדמית פרופסיונאלית באמצעות שיתוף ראש המכון ומומחים בחשיבה עליו. כן נקבע, שכל מפגש של הפורום יהיה שונה מקודמו וכל מפגש ייבנה סביב המטרה שתאפשר ללומדים מפגש עם מגון טכניקות למידה והוראה. המפגשים יחתרו להיות מלהיבים, מערבים ומאתגרים.

 
אכן, מאז שהוכנסו השינויים לפורום חלה עלייה דרמטית בביקוש אליו. כך, מ-71 משתתפים בשנת תשס"א המספר עלה ל- 105 בשנת תשס"ג ול-141 בשנת תשע"ו. הסטודנטים המשתתפים בפורום, שמתקיים במכון מופ"ת זוכים לימי עיון מלאים הכוללים סיור, למידה מקוונת ועבודה בקבוצות הטרוגניות. הלמידה מתקיימת ברובה בערוצים שונים וגם במסגרת של מליאה.


המחקר, המתואר במאמר, נועד לבחון כיצד נחווה פורום הסטודנטים הבין-מכללתי במתכונת פעולתו החדשה. כן מבקש המחקר לבדוק אם לתפיסת הסטודנטים הפורום משיג את מטרות התכנית, דהיינו להכשיר את הסטודנטים להיות מורים איכותיים, מחנכים מצוינים ומנהיגים חינוכיים.


אוכלוסיית המחקר כללה 164 סטודנטים, שהשיבו על שאלוני המשוב ושהשתתפו בפורום בין השנים 2015-2013. 25% מהמשיבים היו בנים. 40% ממשתתפי המחקר היו יהודים חילוניים ועוד 40% יהודים דתיים. 21% מהם היו ערבים. היחס המגדרי וההתפלגות לפי מגזר היו דומים לפי החלוקה בתכנית. המחקר כלל מספר שאלוני המחקר נשלחו לסטודנטים באופן מקוון (google form) מיד בתום פעילותם בפורום. השאלונים כללו שאלות פתוחות וסגורות. המחקר משלב, איפוא, בין מתודה איכותנית לכמותנית.


המחקר מעלה, שהסטודנטים חווים את השתתפותם בפורום במספר אופנים. לפי האופן האחד, הפורום מאפשר למידה ומעודד חשיבה לרבות חשיבה יצירתית. בעיני הסטודנטים, הלמידה היא למידה משותפת, המעשירה את הידע ואת עולם המושגים שלהם, ומשקפת הזדמנות למפגש של תרבויות, סיעור מוחות והפריה הדדית. תשובות הסטודנטים לשאלות הפתוחות כוללות הפניות רבות לשורש ח.ש.ב. ולעובדה שהפורום מחכים ומביא את הסטודנטים לגיבוש תובנות שמחוץ לקופסא. הידע הנלמד נתפס בעיניהם כרלבנטי ולהוראה. הוא כולל ידע של תיאוריות וגישות, למשל בנושא מנהיגות, אך גם ידע של דרכי הוראה וידע על עצמם ועל אנשים ממגזרים ומרקע תרבותי-גיאוגרפי אחר. לגישתם, מי שאחראי על תהליך הלמידה הם הרכזים ומורי המורים, שמובילים את ערוצי הפורום. כן אחראים לו המרצים האורחים וגם הסטודנטים שמשתתפים בפורום.


אופן אחר, שהסטודנטים מתארים באמצעותו את השתתפותו בפורום מתייחס לפורום כמסגרת מרגשת שמעוררת בקרב משתתפיה שמחה ונתפסת כפעילות חווייתית, חברתית מעצימה ומערבת. כך, הסטודנטים משתמשים בתשובותיהם לשאלוני המחקר בתחושות חזקות של שמחה, הנאה וחוויה הקשורים להשתתפותם בפורום. כך, למשל אחד המענים מתאר את הפורום כתבשיל נהדר. כל אחד מגיע אליו מעולם אחר וממקום שונה. לאחר עיבודים נוצר תבשיל נהדר. תיאור אחר מצייר את הפורום כמקום המחבק אנשים מיוחדים וייחודיים מכל רחבי הארץ, החושף אותם קודם כל לעצמם, לאחר ולדברים ייחודיים ומעניינים.


לחלופין, פורום הסטודנטים מתואר במחקר כמסגרת בעל אופי רב-תרבותי בעל תרומה סגולית עבור משתתפיו. חלק גדול מהסטודנטים מציינים את המגוון הרב-תרבותי שלו הבא לידי ביטוי באנשים, בסטודנטים, במחנכים לעתיד כקבוצה, במורים וכיו"ב. הפורום מזמן מפגשים שלא היו מתרחשים בדרך אחרת, המשמשים הזדמנות לחשיפה, להיכרות ולשיח פורה במיוחד. המפגש המיוחד הזה יוצר, בעיני הסטודנטים, למידה משמעותית יותר וחווייתית במיוחד.


במחקר, למעלה מ-90% מהסטודנטים מציינים, כי האווירה שבפורום, במיוחד האווירה הלימודית המרגשת והרב-תרבותית תרמה לחוויית הלמידה שלהם. רוב הסטודנטים רואים גם בפורום מסגרת של למידה חווייתית, שמוסיפה לסטודנטים הזדמנות ללמידה אחרת, בבחינת ערך מוסף על הלמידה במסגרת המכללה.


בכל הנוגע למידת ההלימה שבין ההשתתפות בפורום למטרה להכשיר את הסטודנטים להיות מורים איכותיים, המחקר מצביע על כך שלדעת הרוב הגדול של הסטודנטים (76%) הפורום תרם להכשרתם כמורים מצוינים. כתמיכה בכך, הסטודנטים מציינים, שהפורום העניק להם כלים להשבחת הוראה באמצעות מגוון הרצאות, למידה מגוונת, יצירתית ודיפרנציאלית וחשיפה לרעיונות מתודיים רבים. בנוסף, חלק מהסטודנטים מציינים שהפורום עיצב אצלם מכוונות לחשיבה פדגוגית וקשר בינה לבין מצוינות בהוראה. כך, הפורום סיפק למשתתפיו נקודות מבט שונות על הוראה והוא שימש עבורם מרחב להתחדשות ולחשיבה. גורם נוסף, שהסטודנטים מציינים כתרומה להכשרתם כמורים איכותיים קשור בכך שהפורום העניק להם תחושת העצמה ומסוגלות.

 
בנוסף, 77% מהסטודנטים שהשתתפו במחקר ציינו כי הפורום גרם להם להיות גם מחנכים מצוינים. תרומת הפורום להכשרתם כמחנכים מצוינים מוסברת בכמה גורמים. ראשית, הפורום פיתח את תפיסתם של המשתתפים בו לפיה מחנך מצוין הוא זה, שיכול להכיל שונות ולקדם כל אחד לפי תרבותו, יכולותיו ואישיותו. הן תכני הפורום הן חוויותיהם האישיות של משתתפיו הביאו להבנה, שמורה הוא קודם כל מחנך ושמחנך איכותי הוא מי שמסוגל לאפשר לתלמיד ללמוד בדרך שתהיה טובה לו. מעבר לכך, הפורום גרם לסטודנטים להכיר דרכים וכלים שונים, ששימוש נכון בהם יאפשר לדעתם להעניק חינוך איכותי יותר. הוא סייע לגיבוש זהותם כמחנכים ערכיים, פיתח אצלם את היכולת להקשיב לאחר באופן נקי ומקבל ובכך חידד אצלם את התפיסה שרואה בפעילות היצירתית לא רק אמצעי לקירוב הידע אל התלמיד אלא גם לקירוב לבבות. לבסוף, האפשרות להכיר את עצמם ואת עמיתיהם האיכותיים בפורום חיזקה את הערכתם של הסטודנטים לגבי יכולתם לשמש מחנכים מצוינים.

 
מעבר לממצאים אלה, כ- 70% ממשתתפי המחקר השיבו שהפורום תרם גם להכשרתם להיות מנהיגים חינוכיים ומורים מובילים. הדבר נעשה, ראשית, דרך עיצוב דמותם של הסטודנטים כמנהיגים מעצם העובדה שכל מי שמשתתף בפורום חייב להיות פעיל בו ומכך שהפורום מעורר מחשבה וחשיבה רפלקטיבית לאחר כל מפגש. הסטודנטים ציינו, כי הפורום אפשר להם להכיר דרכי הנהגה שונות ועל-ידי כך לגבש את הדרך בה הם רוצים להנהיג בעתיד. מלבד הפיתוח של תפיסות מובילות והבניית זהותם כמנהיגים הפורום אפשר להם להתנסות במצבים הדורשים מנהיגות, לעמוד מול ציבור, לפתח יכולת להתמודד עם המציאות באופן יצירתי ועוד. המפגש עם רבים איכותיים, שהינם גם שונים וגם שותפים, העצים את משתתפי הפורום וחזק אצלם את התחושה שהם אינם לבד ולכן הם מסוגלים להניע מהלכים. הפורום ותחושת הקבוצתיות שבו יצרה אצלם את התחושה העוצמתית שעליהם להיות המנהיגים של הכיתה שלהם ולהובילה למקום טוב יותר. הפורום יצר אצל המשתתפים גאוות יחידה ותחושה שהם בחרו בתחום המקצועי הנכון.


לסיכום, מחקר זה מתאר את מהלך פריחתו של פורום הסטודנטים של תכנית רג"ב. מהלך זה התאפשר הודות לבירור הפנימי שנעשה בנוגע למטרותיו, לאופיו ולתפקידו ובהתאם לכך לגיבוש מחדש של מטרותיו ותכניו. במקביל למהלך זה בוצע תהליך הערכה שוטף, שליווה את פעילות הפורום משנת 2013. המהלך המתואר הביא לגידול במספר הסטודנטים שמצטרפים לפורום.

המחקר מצביע על כך שמשתתפי הפורום עוברים תהליך של למידה חווייתית, מצמיחה ומהנה. הדגש שמושם בפורום על תהליך הלמידה, להבדיל מתהליך ההוראה של הסטודנטים, מקרב אותם להוראה איכותית ומשמעותית. ההנאה בלמידה והחדווה הקשורה בה יאפשרו למתכשרים להוראה לסייע לתלמידים לחוות חוויות דומות בלמידה (טובין, 2010, עמ' 45).


המחקר גם מראה, שרוב משתתפי הפורום, לפי תפיסתם, חווים חוויות מעצבות זהות מקצועית ואישית, במיוחד כזו המתחברת למצוינות חינוכית. משתתפי הפורום מתארים שילוב בין שלושה סוגים של תמורות (הכרתי, רגשי, גילוי עצמי), שיש בהן כדי לחולל נקודת מפנה בזהותם המקצועית (יאיר, 2006). הפורום העשיר את הידע של המשתתפים, חשף אותם לכלים להשבחת ההוראה, לפיתוח החשיבה והיצירתיות. לצד זאת הוא כלל מרכיב רגשי משמעותי של התרגשות, התלהבות ושמחה. לבסוף, הוא כלל רכיב של גילוי עצמי, שבא לידי ביטוי בנימוקים הכוללים של צמיחתם, העצמתם וחיזוק הכרתם ביכולתם להוביל ולהשיג את יעדיהם. אף שקשה להעריך אם חוויית הפורום תוסיף להשפיע על חיי המשתתפים בו באופן מהותי בעתיד, יש להניח שדבריהם בסמוך למסגרת לימודים ייחודית זו, כפי שהובאו במחקר, משקפים את הכיוון לפיו תעוצב זהותם לקראת אנשי חינוך מובילים.





ביבליוגרפיה
טובין, ד' (2010). המורה כמומחה למידה. מעוף ומעשה, 13, 70-45.
יאיר, ג' (2006). מחוויות מפתח לנקודות מפנה: על עוצמת ההשפעה החינוכית. ספריית פועלים-הקיבוץ המאוחד בע"מ.
פרפנפס, א' ווינשטוק, מ' (2013). חווית למידה משמעותית הד החינוך, פ"ח (1), 85-82.
קלויר, מ', כהן, נ' ועבאדי, ר' (2009). התפתחות התכנית לאורך השנים. בתוך ר' קלויר, נ' כהן, ר' עבאדי ונ' גרינפלד (עורכים), הלכה מעשה וחזון – הכשרת סטודנטים מצוינים להוראה במכללות האקדמיות לחנוך (עמ' 53-22). תל אביב: מכון מופ"ת.

שליחת תגובה

  (הכתובת לא תוצג באתר)
בטל שלח