מס"ע - מחקר מבוסס ניתוח אתרי אינטרנט מוסדיים על אודות הפעילויות הבין-לאומיות במכללות להוראה בישראל
פורטל תוכן בהוראה והכשרת מורים
01.01.16 סיכום   

מחקר מבוסס ניתוח אתרי אינטרנט מוסדיים על אודות הפעילויות הבין-לאומיות במכללות להוראה בישראל

מהמדור: הכשרת מורים, כללי

כהן, ע' וימיני, מ' (2016). מחקר מבוסס ניתוח אתרי אינטרנט מוסדיים על אודות הפעילויות הבין-לאומיות במכללות להוראה בישראל. בתוך א' אדי-רקח וא' כהן (עורכים), דינמיות בהשכלה הגבוהה: אסופת מאמרים לכבודו של פרופסור אברהם יוגב (עמ' 124-87). תל אביב: אוניברסיטת תל אביב.


הסיכום נכתב בידי ד"ר דניאל שפרלינג ממכון מופ"ת.

 


הספרות מצביעה על חשיבות הולכת וגדלה של תהליכי בנאום בהשכלה הגבוהה בשנים האחרונות, שעניינם שילוב של היבטים גלובליים, בין-לאומיים ובין-תרבותיים במסגרת פעילות המוסדות להשכלה גבוהה, ומטרתם החינוכית (Altbach & Knight, 2007). מנהלי המוסדות להשכלה גבוהה עושים מאמצים גוברים לשלב פעילות בין-לאומית במוסדותיהם מסיבות כלכליות, פוליטיות, אקדמיות וסוציו-תרבותיות (De Wit, 2002). כך, גם רוב המוסדות מחויבים לשווק את עצמם לסטודנטים זרים ולקדם קשרים בין-לאומיים. במסגרת השינויים שחלו בגישה לתהליכים אלה הפך הבנאום מאסטרטגיית תגובה לאסטרטגיית פעולה. הדבר תורגם לתכניות ולתשתיות ברמה הממסדית, המקומית והלאומית ובהדרגה הוחל בהערכת יעילות תהליכים אלה.


חיוניותו של תהליך הבנאום להתפתחותה של ההשכלה הגבוהה יצרה השפעה של תהליך זה על התחרותיות ועל יכולת הקיום של מוסדות ההשכלה הגבוהה (Yemini, 2012). היא הצטרפה להגדלת החשיבות של הערכת ביצועים במוסדות אלה, לרבות הערכת בנאום. הערכה מסוג זה משמשת מרכיב בתפקוד הכללי של המוסד, כלי בחינת היעילות של אסטרטגיית הבנאום במוסד וכלי לבחינת תפקוד המוסד בהשוואה למוסדות אחרים ולנוכח תפקוד אותו המוסד בעבר ובעתיד.


לתהליך הבנאום תרומה רחבה בהכנת אזרחי העתיד לחיים בעידן הגלובליזציה. הוא תורם בהבנת שפות, תרבויות ומסורות זרות. בנוסף, הידע והטעם הבין-לאומי המפותח באמצעותו משמשים הון סמלי במרוץ האליטיסטי לייחודיות. יש לקחת בחשבון, עם זאת, שפרויקט המתמקד בהיבטים בין-לאומיים והמניח הסכמה בנוגע למה שנחשב "אחר" או "זר" יכול להיות מורכב עבור בני מיעוטים לאומיים או אתניים.


מוסדות שחשים נחותים בזירה המקומית עשויים גם לעשות שימוש בתהליך הבנאום ככלי למוביליות חברתית, באמצעותה הם יוצאים מסביבתם הקרובה ופועלים בזירה הגלובלית במקום להתחרות בזירה המקומית. תפיסה אחרת של בנאום, רואה בתהליך זה חלק מביזור סמכויות ואבדן השליטה מצד הרשויות המרכזיות הרשמיות/לאומיות כחלק מנסיון להעניק יתרון תחרותי למוסד האקדמי תוך התנגשות עם ערכים מקומיים וממסדיים (Skrbis & Woodward, 2007).


בשנים האחרונות התפתחו כלים ומודלים להערכת תהליכי הבנאום (De Wit, 2010). אחת היוזמות המקיפות הראשונות להערכת תהליכי בנאום במוסדות להשכלה גבוהה ולשיפורם הייתה ה- International Quality Review Program, שפותחה על-ידי הארגון לניהול ממסדי בהשכלה הגבוהה (Institutional Management in Higher Education) בשיתוף האיגוד לשיתוף פעולה אקדמי (Academic Cooperation Association - ACE). לזו הצטרפו מחקרים, שניתחו תהליכי הערכה במוסדות בארה"ב (Green, Luu, & Burris, 2008) ובמדינות מערביות אחרות (Beerkens et al., 2010). בין היוזמות העדכניות להגדיר ולקבוע תקן לתהליך ההערכה נכללת הצעה של ארגון ההסמכה ההולנדי/פלמי (NVAO), לפיה תהליך זה יסתיים בתעודת הסמכה רשמית. מחקרים שונים מציעים באילו מדדים וגורמי ניטור ניתן להשתמש במסגרת ההערכה (De Wit, 2010; Brandenburg & Federkeil, 2007), ומודגש כי יש לכלול רק את המדדים הנחוצים ובהתאם לכללים של מהימנות אובייקטיביות, יישומיות וחסכוניות (Brandenburg & Federkeil, 2007).


פרק זה מציע מתודולוגיית הערכה של תהליכי בנאום באמצעות כלי ניתוח אוטונומי ואינפורמטיבי של אתרי אינטרנט כפי שבוצעה ב- 21 מכללות להוראה בישראל ובממצאיה. הוא עושה שימוש בשאלון מטעם ה- ACE (Green, Luu, & Burris, 2008), כדי להדגים את יעילות אתרי האינטרנט של המוסדות המהווים מקור עיקרי למידע על תהליכי הבנאום במוסדות ובהיותם משקפים את הפעילות האקדמית השוטפת לצד הערכים, ההשקפה והמשימות של המוסדות.


השאלון המקורי מתייחס לארבע תת-קטגוריות: 1) תמיכה מוסדית, לרבות התחייבות מוצהרת של המוסד, הרכבת צוות ארגון, מבנה ארגוני ומימון חיצוני; 2) דרישות אקדמיות, תכניות ופעילויות העשרה (כולל דרישות ללימוד שפה זרה, דרישות לקורסי יסוד גלובליים/בין-לאומיים, לימודים בחו"ל, שימוש בטכנולוגיות למטרות בנאום, תארים משותפים ופעילויות בקמפוס); 3) יצירת הזדמנויות לצוות המקצועי כולל מימון ליצירת הזדמנויות וקריטריונים לקידום, קביעות והעסקה; 4) סטודנטים מחו"ל (כולל הרשמה, מטרות גיוס ואסטרטגיית גיוס סטודנטים, סיוע כלכלי לסטודנטים זרים, תכניות ושירותי סיוע). בעוד שהחוקרים השתמשו בשאלון המקורי לניתוח הם ערכו שינויים מסויימים בשאלות, שלא ניתן היה להשיב עליהן באמצעות התייחסות לאתרי המוסדות.


רשימת המוסדות שהשתתפו במחקר נלקחה מהמועצה להשכלה גבוהה. כל מכללה אופיינה בהתאם לזרם ההוראה שלה, מיקומה הגיאוגרפי וגודלה. בהמשך, כל אתר אינטרנט אופיין, נסקר והוערך לפי מדדי השאלון. עבור כל מדד שנבחן בשאלות ניתן ניקוד בהתאם לנוכחותו באתר ולמיקומו. כך, למשל, נוכחות של פריט בדף הבית מגבירה את הנגישות אליו ולכן מזכה במלוא הנקודות (100). לעומת זאת, פריט הנמצא בדפים פנימיים באתר יקבל ניקוד בהתאם למספר ההקלקות שנדרשות כדי לצפות בו כשכל הקלקה נוספת מפחיתה 10 נקודות (עד עשרה קליקים). בנוסף, נערכו ראיונות עם מנהל מכללה ערבית-פלסטינית ועם מנהלי שתי מכללות יהודיות-חילוניות ונאסף מידע עקיף מעובדים בכירים באותן מכללות יהודיות. הכלים שנבחרו אפשרו לחוקרים לזהות את משתני ההקשר המשפיעים על תהליכי הבנאום במוסדות מעבר למה שמוצג באתריהם.


אף שהמידע שמוצג באתרים עלול שלא לשקף את הפעילות האמתית של המוסד, החוקרים הניחו שכיוון שמידע זה נמצא באחריות המוסדות עצמם, ניתן לצפות שהוא יהיה מהימן הרבה יותר. ממילא אם הערכות אתרי האינטרנט יעודדו את המוסדות להגביר את פרופיל הבנאום שלהם הדבר גם יביא לקידום פעילויותיהם בנושאים בין-לאומיים, בין-תרבותיים וגלובליים. לדעת החוקרים, ניתוח תוכן האתרים מאפשר לקבל תוצאות הערכה מהירות, מותאמות ומהימנות יחסית באופן חסכוני יחסית.


המחקר מעלה, שמכללות יהודיות-חילוניות ושתיים מתוך שלוש המכללות הערביות-פלסטניות (מתוך שלוש מכללות) זכו לציונים גבוהים יותר מהממוצע בקטגוריה של מחויבות המוסדות לתהליך הבנאום ברמת החזון והערכים, האסטרטגיה המוסדית, פעילויות התקצוב והמבנה הארגוני. הדבר עולה גם מהראיונות שקוימו עם מנהלי אחת מהמכללות הערביות, שמצביע על כך שפני המכללה הם כלפי העולם הגדול בשל הקושי לפנות פנימה. מכללה זו מבקשת להוביל ברמה הבין-לאומית ולהכשיר את הסטודנטים לראייה בין-לאומית. הוא גם עלה מראיון עם מנהל מכללה יהודית-חילונית, שהדגיש שהמוסד זקוק למחקר בין-לאומי ולקשרים בין-לאומיים כדי להוביל למצוינות אקדמית. לעומת זאת, נמצא, שהפעילויות הבין-לאומיות והנושאים הבין-לאומיים שעלו מסקירת אתרי האינטרנט של הזרם היהודי-דתי קשורים בעיקר לקשר עם יהודי התפוצות ולעידוד פיתוח זהות יהודית קוסמופוליטית. זאת ועוד, ראיונות עם עובדים בכירים במוסדות שבזרם זה מאששים את הממצא, כי הם מבקשים לשמור על החברה ולהגן עליה מפני השפעה חיצונית.


באשר לתמיכה המוסדית בבנאום, ניכרת שונות גדולה בין המוסדות. המוסדות, שמובילים בהקשר זה, הם המוסדות היהודיים-חילוניים ממרכז הארץ ומירושלים אשר זכו לציון גבוה ברמת הבנאום והמוסדות הערביים, שקיבלו ציון בינוני ברמת הבנאום. ברוב המכללות יש לפחות חבר צוות אחד שמקדיש לפחות חצי ממשרתו לפעילויות בין-לאומיות, למשל גיוס או רישום סטודנטים מחו"ל, שירותים לתלמידים או לחברי אקדמיה מחו"ל, קורסי אנגלית כשפה שנייה, מסלולי לימוד בחו"ל וכיו"ב. בנוסף, במרבית המוסדות ישנו אדם, האחראי במשרה מלאה על מספר רב של פעילויות או תכניות בנאום. עם זאת רק בארבעה מוסדות (כולם מהזרם היהודי-חילוני) פועלים ועדה או צוות עבודה בתוך הקמפוס, שמוקדשים לקידום מאמצי הבנאום בקמפוס ורק בשניים מתבצעת הערכה פורמאלית של התקדמות מאמציהם בתהליך הבנאום והשפעתה בחמש השנים האחרונות.

בכל הנוגע לדרישות אקדמיות, תכניות ופעילויות העשרה בין-לאומיות, המחקר מצביע על נוכחות נמוכה יחסית של מדדים המשוייכים לקטגוריה זו. בעוד שכל המוסדות הציגו פעילויות בין-לאומיות בקטגוריית הדרישות האקדמיות, התקבלו תוצאות מוגבלות לאורך המדגם שלא מאפשרות להבחין בשינויים בין המכללות השונות באשר למיקומן הגיאוגרפי או להזדהותן עם זרם כלשהו, פרט למכללות בדרום, שמשרתות אוכלוסייה חלשה יותר ונאלצות להתמודד עם מחסור במימון ובצוות מקצועי. ככלל, כל המכללות דורשות שתלמידיהן יעברו קורס בשפה זרה (לרוב, אנגלית) וחלקן כוללות תכנים בין-לאומיים וגלובליים בתכניות ההכשרה. כמעט באף אחת מהמכללות לא ניתן לאתר מסלולי לימוד גלובליים/בין-לאומיים, מסלולי תעודות בין-לאומיות, תכניות תואר משולבות עם מוסדות לימוד בחו"ל או תמיכה של תלמידים או בוגרי מכללות בחו"ל. ממצאים אלה בולטים בעיקר בזרם הערבי-פלסטיני ובזרם היהודי-דתי.


הקטגוריה הנמוכה ביותר שבה נצפתה רמת הבנאום נוגעת למדיניות וליצירת הזדמנויות לצוות המקצועי, אף שרוב המכללות (למעט אלה מהזרם היהודי-דתי) מציעות לאנשי הצוות שלהן הכשרה בתחום הבנאום והטכנולוגיה להרחבת המימד הבין-לאומי בקורסים השונים. בכל הנוגע לקטגוריה של סטודנטים מחו"ל, ניכרת פעילות והתייחסות רבה בכל המכללות ומכל הזרמים והמיקומים הגיאוגרפיים. הרוב הגדול של המוסדות עושה שימוש בטכנולוגיה להגברת הבנאום. כך, מרצים מחו"ל מקיימים שיחות ועידה באינטרנט ובבלוגים ומשתתפים בקבוצות מחקר דרך שימוש בווידאו או באתרים. רוב המכללות מציעות שירותי תמיכה או תכניות מיוחדות לסטודנטים מחו"ל כדי להקל על השתלבותם במוסדות ובחיי החברה. בנוסף, המכללות מציעות תכניות ופעילויות ליצירת אקלים תומך עבור סטודנטים מחו"ל כמו משפחות מארחות ופורומים שונים. בעניין זה המחקר מצא, שגם מכללות מהזרם היהודי-דתי מעודדות חילופי סטודנטים אף שרוב הסטודנטים המתארחים הם יהודים מהתפוצות.


סריקת אתרי האינטרנט של המוסדות מצביעה על כך שהמכללות היהודיות-חילוניות הגדולות שבמרכז הארץ מפגינות רמה גבוהה של פעילויות בנאום ומאמצים גדולים בכיוון זה בהשוואה למכללות הקטנות יותר מזרם זה בפריפריה. כן נראה, שגם המכללות הערביות מציגות פעילויות בין-לאומיות בהיקף דומה לזה שבזרם היהודי-חילוני למרות מחסור במשאבים ועל אף מיקומן הגיאוגרפי בפריפריה.


המכללות שהשתתפו במחקר מתחזקות אתרי אינטרנט פעילים ומעודכנים ובחלק מהן (בעיקר מהזרם היהודי-חילוני וערבי-פלסטיני) מתאפשרת גלישה בכמה שפות. ניכר, שהבנאום נמצא בראש סדר הקדימות של רוב המכללות ואולם ביצוען בפועל בהקשר הזה הוא חלקי והוא כמעט שאינו נראה במכללות מהזרם היהודי-דתי.


ככלל, בקרב המכללות הגדולות, שלהן משאבים גדולים בהרבה ושבמסגרתן מתבצעת תחזוקה ועדכון שוטף של אתרי האינטרנט, ניכרת נראות גבוהה יותר של תהליכי בנאום. חרף השפעתו המועטה של הזרם הערבי על קבלת ההחלטות בתחום החינוך בישראל (Arar, 2012), נראים גם בו מאפיינים בולטים של תהליכי הבנאום. ממצאים אלה ממשיכים קביעות בספרות לפיהן קהילות, שסובלות מהפרדה חינוכית נוטות לחפש סיוע במרחב בין-לאומי כדי ליצור קשרים גלובליים ולהימנע מסביבת העימות המקומי (Hannerz, 2006).


לסיכום, מחקר זה ממחיש את רמת הישימות של הערכת בנאום במכללות ההוראה בהתאם לתכנים המפורסמים באתריהן. המחקר מצביע על התקדמותם של תהליכים אלה במכללות, המשקפים את המציאות הגלובלית הנוכחית. עם זאת, נראה שתהליכים אלה לא מתקיימים בהיקף דומה במוסדות ולא משקפים רצון להכין את בוגריהם לעבודה בעולם הגלובלי. המחברים מדגישים את הצורך להרחיב את היקף מדיניות הבנאום של המוסדות ואת התכניות הבין-לאומיות ופעילויות ההעשרה הנעשות במסגרתם.


המחקר מצביע על כך, שמכללות הזרם היהודי-חילוני, מכללות שממוקמות במרכז הארץ ומכללות גדולות יותר מפגינות פעילות בין-לאומית משמעותית יותר בהשוואה למכללות קטנות ולמכללות שבפריפריה. המכללות מהזרם הערבי-פלסטיני נמצאות בשלב פיתוח מיזמים בין-לאומיים בדומה לאלה שקיימים במכללות מהזרם היהודי-חילוני אף שהן מצויות בפריפריה וסובלות מחסר משמעותי במשאבים. לעומת זאת, תהליכי הבנאום שבמכללות השייכות לזרם היהודי-דתי מוגבלים ואינם מפותחים דיים.


המחקר הנוכחי מציע שיטה חדשה ופשוטה יותר להערכת תהליכי הבנאום, שמבוססת על שימוש באתרי האינטרנט של המוסדות. שימוש כזה הוא חלק בלתי נפרד מתהליכי הבנאום, ובהנחה שהאתרים מספקים מידע נגיש הוא גם יעיל יותר. כדי להתגבר על האפשרות, שהמידע המוצג באתרים אינו משקף את כל תהליכי הבנאום, המחברים ממליצים לשלב כלים נוספים כמו שאלונים, שנעשה בהם שימוש במחקר זה, וראיונות. כלים אלה נותנים תוקף לממצאים ומאפשרים הבנה עמוקה יותר שלהם ושל ההקשר בו מתקיימים תהליכי הבנאום במוסדות. חשוב להוסיף ולבחון את תרומת תהליכי הבנאום למוסדות ההשכלה הגבוהה ולבעלי העניין שבהם ולחשוף את השפעתם לאורך זמן וזאת כדי להתוות מדיניות במערכת החינוך.






ביבליוגרפיה


Altbach, P.J., & Knight, J. (2007). The internationalization of higher education: Motivations and realities. Boston: Boston College-Center for International Higher Education.
Arar, K. (2012). Israeli education policy since 1948 and the state of Arab education in Israel. Italian Journal of Sociology of Education, 1, 113-145.
Beerkens, E., Branderburg, U., Evers, N., Leichsenring, H., & Zimmermann, V. (2010). Indicator projects on internationalization – approaches, methods and findings. A report in the context of the European project "Indicators for mapping & profiling internationalization" (IMPI). European Commission.
Brandenburg, U., & Federkeil, G. (2007). How to measure internationality and internationalization of higher education institutions: Indicators and key figures. Center for Higher Education Development, working paper no. 92, Berlin.
De Wit, H. (2002). Internationalization of higher education in the United States of America and Europe: A historical, comparative, and conceptual analysis. Westport, CT: Greenwood Press.
De Wit, H. (2010). Internationalization of higher education in Europe and its assessment, trends and issues. NVAO. Available at: http://www.cinda.cl/wp-content/uploads/2014/09/De-Wit-Internationalisation-of-Higher-Education-in-Europe.pdf

Green, M., Luu, D., & Burris, B. (2008). Mapping internationalization on US campuses: 2008 edition. Washington, DC: American Council on Education.
Hannerz, U. (2006). Two faces of cosmopolitanism: Culture and politics. Serie: Dinámicas interculturales Nùmero 7.
Skrbis, Z., & Woodward, I. (2007). The ambivalence of ordinary cosmopolitanism: Investigating the limits of cosmopolitan openness. The Sociological Review, 55(4), 730-747.
Yemini, M. (2012). Internationalization assessment in schools – Theoretical contribution and practical implications. Journal of Research in International Education, 11(2), 152-164.

שליחת תגובה

  (הכתובת לא תוצג באתר)
בטל שלח