מס"ע - "שוליתיות של צפייה" בהקשר של התפתחות נתיבה מקצועית: טיפולוגיה של דיגום הוראה והשפעתה על בחירה בהוראה
פורטל תוכן בהוראה והכשרת מורים
02.01.14 סיכום   

"שוליתיות של צפייה" בהקשר של התפתחות נתיבה מקצועית: טיפולוגיה של דיגום הוראה והשפעתה על בחירה בהוראה

מהמדור: הכשרת מורים, כללי

Rinkle, C.R., Mawhinney, L., & Park, G. (2014). The apprenticeship of observation in career contexts: A typology for the role of modeling in teachers' career paths, Teachers and Teaching: Theory into Practice, 20/1,

המאמר סוכם מאנגלית ושוכתב לעברית בידי ד"ר פנינה כץ ממכון מופ"ת


"שוליתיות של צפייה" בהקשר של התפתחות נתיבה מקצועית: טיפולוגיה של דיגום הוראה והשפעתה על בחירה בהוראה
מילות מפתח: דגמי הוראה, בחירה בהוראה כמקצוע, מתכשרים להוראה , שוליתיות של צפייה
כותבי המאמר בחנו במחקרם את הקשר בין חוויות במהלך החיים התפתחות הנתיבה המקצועית של מורים, באמצעות ניתוח סיפורי חיים של מתכשרים להוראה, כולל התנסויות וציפיות מרכזיות מהתקופה שלפני הכניסה לחיים מקצועיים. הבנה זו מאפשרת, לדעתם, לבחון החלטות של בחירה בהוראה, רעיונות על הוראה ולמידה והחלטות בדבר נתיבי קריירה עתידית. שאלות המחקר היו:

  1. אילו התנסויות חיים משפיעות על כיוון מקצועי?;
  2. באילו דרכים מעצבות התנסויות חיים דעות על מקצוע ההוראה ועל הוראה ולמידה?;
  3. כיצד חוזים מתכשרים להוראה את הנתיבה המקצועית שלהם לאורך החיים?


מסגרת מושגית
א. יש קשר עמוק בין תהליכי חיברות של מורים, יצירת זהות מקצועית ובחירת נתיבי קריירה. מושג מרכזי בגישת החוקרים הוא "שוליתיות של צפייה" apprenticeship of observation) Lortie,1975) . ההנחה היא שפרקטיקות הוראתיות של מורים משקפות לעתים קרובות פרקטיקות הוראה שבהן נקטו מוריהם, שהם עצמם התנסו בהן כתלמידים. התנסויות ופרקטיקות אלה מהוות למורים, בכל שלב של ההתכשרות והעבודה, "מסגרות התייחסות" (Flores & Day, 2006) שיחד עם מאפיינים הקשריים מתווכות את תהליך גיבוש הזהות המקצועית.

ב. זהות אינה ישות קבועה; זהות היא מסגרת משתנה ובעלת פנים רבות המאפשרת הבנה מהם חיים מקצועיים ((Beijaard, Meijer, & Verloop, 2004). מקובל לחשוב שזהות המורה מעצבת את דרכי ההוראה שלו ומשפיעה על צמיחת ידע מקצועי. החוקרים מרחיבים השפעה זו גם על התפתחות כיווני נתיבה מקצועית לאורך החיים(Olsen, 2008). גיוס, הכשרה, התפתחות מקצועית ופרישה של מורים יכולים להיתפס כשלבים על רצף, שיש ביניהם קשר הדדי בכיוונים שונים והשפעה הדדית בדרכים בונות.
קיים גוף ידע רחב המתאר את הקשר בין שני היסודות, האישי והמקצועי, בחיי מורים. במחקר הנוכחי התמקדו החוקרים במיוחד בהשפעות של ההתנסות האישית וסיפור החיים על צמיחת ידע מקצועי (Mawhinney, 2010), היבטים מגדריים (Park, 2009) והתפתחות הנתיבה המקצועית של מורים (Ballet, & Kelchtermans, 2007).


בחירה בהוראה – חוקרים רבים בקשו להבין מהו שמביא מורים למקצוע ההוראה. חלק אינהרנטי בדיון זה הוא ההכרה שההחלטה להיות מורה והבניה של נתיב מקצועי זה הן פעילויות מודעות הצומחות במהלך שנים של התנסויות בכיתה ומחוץ לה כתלמידים. בין הסיבות לשמורים צוינו: קשר לתלמידים, רצון לסייע לתלמידים ולהשפיע על חייהם, תרומה לחברה, מקצוע מהנה המזמן עיסוק בתחומים מעניינים והאפשרות לחוות הצלחות. מתכשרים להוראה ציינו התנסויות בית-ספריות מן העבר כמניעי הבחירה בהוראה, ביטאו תפישות אידיאליסטיות של הוראה והדגישו שזו הזדמנות להשפיע על החברה. הם גם נתנו ביטוי להשפעות של "אפיזודות הוראה לא-טיפוסיות" כמו עבודה טיוטוריאלית או שמרטפות שבהן הם פעלו כמורים מחוץ לכיתה המסורתית כמניעי בחירה. מחקר זה בחן היבטים שונים אלה.

 
מתודולוגיה – המקר המוצג כאן הוא חלק מפרויקט רחב יותר, שנערך בשנים 2008 - 2009 ובחן את הקשר בין התנסויות עבר של מתכשרים להוראה לבין הבחירות המקצועיות שלהם. המחקר נערך בשלושה מוסדות והתייחס לתוכנית מסורתית ארבע-שנתית משותפת לכל שלושה המוסדות. המחקר נערך בגישת סיפורי חיים, וכלל 40 מתכשרים שייצגו גוף רחב של מתכשרים בכל אחד מהמוסדות הנ"ל. כל משתתף רואיין ברעיון בן שעתיים שנבנה כפרוטוקול משותף לכל החוקרים (Johnson, 2007). השאלות התייחסו לרקע משפחתי וחינוכי, התנסויות בהכשרת מורים וכיוונים עתידיים וכן פרטים דמוגרפיים בסיסיים.


מה נמצא במחקר?

א. מניתוח הראיונות עלו שלוש צורות מובחנות של דיגום/פרקטיקות הוראה שהמתכשרים להוראה חוו במהלך לימודיהם בתיכון. כל צורה מבטאת סוג שונה של קשר בחם תלמיד לבין מורה/בית ספר. אף שפעמים ניכרה חפיפה בין הצורות השונות, כל אחת מהן נמצאה עומדת בפני עצמה. נמצא כי לדיגום/פרקטיקות הוראה הייתה השפעה על בחירה בהוראה, על הצבת מטרות להשגה עם תלמידים ועל תוכניות עתידיות.

פרקטיקה דיסציפלינרית - צורת דיגום שהופיעה בעיקר בדברי נחקרים שהתכשרו להוראת מתמטיקה ומדעים. הם תיארו מורה מיוחד שנתן השראה ללמוד, ויצר סימולטאנית עניין בתחום הדעת ורצון להיות מורה. תפיסות הוראה ולמידה של מתכשרים אלה היו קשורות למה שחוו בעצמם כתלמידים. הם הביעו כוונה ליצור מעורבות של תלמידים בתשוקה ללמידת מתמטיקה ומדעים, וחזו שהייה של שנים רבות בהוראת תחומי דעת אלה בדרך פדגוגית רבת השראה.

פרקטיקה של חונכות – חלק מהמשתתפים הדגישו בסיפורי החיים מה שמכונה כאן פרקטיקה של חונכות, כלומר, דגש על קשרים עם מורים שעשו ככל יכולתם לתפישת המרואיינים ואף יותר מכך כדי ליצור חוויות הצלחה אקדמית ואישית. מאמצים אלה של המורים היוו השראה לשאיפה לסייע כך לאחרים. רוב סיפורי החיים שבהם עלה כיוון זה היו שסטודנטים מאוכלוסיית מיעוטים (students of color) ששאפו להעניק סוג חונכות זה לאחרים בעתיד. מתכשרים אלה הדגישו את ההשפעה של פרקטיקה זו נטו לראות הוראת כיתה רק אחת מתפקידים אפשריים בעתיד לתמיכה באנשים צעירים.

פרקטיקה מעצימה – ניתוח סיפורי החיים העלה גם דיגום של מה שמכונה כאן "פרקטיקה מעצימה". מתכשרים אלה ציינו שהבחירה בהוראה נעשתה כדי שיוכלו לתת לאחרים חינוך טוב יותר מזה שהם עצמם קבלו. גישה זו צמחה מסיפורי חיים ששל אנשים שההתנסויות החינוכיות יצרו בהם תחושה של הדרה (marginalized) והחלשה. כתוצאה מהתנסויות אלה המתכשרים הביעו כוונה לשפר את ההקשר החינוכי של תלמידיהם העתידיים ולערב אותם ללמידה משמעותית מעצימה. הם חזו נתיבה מקצועית משתנה בין הקשרים ותפקידים מגוונים במטרה לשפר כל הזמן את תרומתם זו.


דיון

סיפורי החיים הרחיבו את ההבנות בדבר כוונות התפתחות מקצועית של מתכשרים להוראה ע"י איפיון פרקטיקות דיגום שחוו בהיותם תלמידי תיכון והשפיעו עליהם עוד בטרם הכניסה להכשרה(Day, & Gu, 2010). הניתוח של שלוש צורות-דיגום מוקדמות אלה נותן ביטוי להשפעת התהליך של "שוליתיות של צפייה"; זוהי, לדעת הכותבים, "שוליתיות של צפייה" בפעולה המאירה שלוש צורות הוראה וכיצד הן מעצבות תפיסות תפקיד, מטרות ותוכניות עתידיות של מורים. התנסויות עבר לא רק מעצבות פרקטיקות, הן גם משפיעות על חזון ההתפתחות של הנתיבה המקצועית כחיזוק והדגשת הוראה ולמידה של תחום דעת, או דגש על קשרים עם תלמידים בתהליכי חונכות או העצמת תלמידים ללמידה משמעותית וחיזוק הדימוי העצמי. הממצאים מאפשרים לנו הערכה של התפקיד החיוני של מורי תיכון (ומורים בכלל) ייחודיים, המהווים השראה ומשפיעים על תלמידים בהיותם מאופיינים בתשוקה ללמידת תחום הדעת, לכינון יחסים בינאישיים המובילים לחוויות הצלחה ולהעצמת לומדים מאוכלוסיות מודרות.


שלוש הפרקטיקות הנ"ל ניתנות לפרשנות דו-כיוונית: האחת, כאמור, כיוצרות תפישות שונות של הוראה טובה ומעמיקות את החשיבה וההבנות של מתכשרים על כך; השנייה כמגבילות חשיבה ומונעות שינוי והתחדשות בכך שהן גורמות ל: א) חיזוק דרכי הוראה קיימות והגבלת התחדשות ושינוי, ב) שיקוף של התנסויות בית-ספריות בלבד; בעוד שבצידן קיימות השפעות של התנסויות המתרחשות מחוץ לבית הספר ולמערכת החינוך, ג) שיקוף מבט על הוראה בנקודת זמן מסוימת; בעוד שהנעות, מטרות ותוכניות עתידיות ממשיכות להתפתח בהתבסס על אינטראקציות המתקיימות במגוון של הקשרים אישיים ומקצועיים.


תוכניות ההכשרה מתייחסות כבר להתנסויות עבר בכך שהן מבקשות ממתכשרים לאתגר ולבחון הנחות ואמונות קיימות על הוראה, תוכניות לימודים, שונות וכדו'Grossman, 2005) ); רצוי שהטיפול בכך יורחב ויועמק כדי שמתכשרים ומורים יצרו קשר בין העבר לבין העתיד לטובת קריירה מתמשכת ומבוססת.


ביבליוגרפיה

Ballet, K., & Kelchtermans, G. (2007). Struggling with workload: Primary school teachers’ experience of intensification. Paper presented at the annual meeting of the American Educational Research Association, Chicago, IL.
Beijaard, D., Meijer, P. C., & Verloop, N. (2004). Reconsidering research on teachers’ professional identity. Teaching and Teacher Education, 20, 107–128.
Day, C., & Gu, Q. (2010). The new lives of teachers. New York, NY: Routledge
Flores, M. A., & Day, C. (2006). Contexts which shape and reshape new teachers’ identities: A multi-perspective study. Teaching and Teacher Education, 22, 219–232.
Grossman, P. (2005). Research on pedagogical approaches in teacher education. In M. Cochran-Smith & K. Zeichner (Eds.), Studying teacher education (pp. 425–476). Mahwah, NJ: Lawrence Erlbaum.
Johnson, A. S. (2007). An ethics of access: Using life history to trace preservice teachers’ initial viewpoints on teaching for equity. Journal of Teacher Education, 58, 299–314.
Lortie, D. C. (1975). Schoolteacher: A sociological study. Chicago, IL: University of Chicago Press.
Mawhinney, L. (2010). Let’s lunch and learn: Professional knowledge sharing in the teachers’ lounge and other congregational spaces. Teaching and Teacher Education, 26, 972–978.
Olsen, B. (2008). How reasons for entry into the profession illuminate teacher identity development. Teacher Education Quarterly, 35, 23–40.
Park, G. (2009). ‘I listened to Korean society. I always heard that women should be this way …’: The negotiation and construction of gendered identities in claiming a dominant language and race in the United States. Journal of Language, Identity, and Education, 8, 174–190.

שליחת תגובה

  (הכתובת לא תוצג באתר)
בטל שלח