מס"ע - דרישות-קדם ליכולת של מורים ומנהלים לקבל החלטות מבוססות-נתונים בכיתה
פורטל תוכן בהוראה והכשרת מורים
09.11.16 סיכום   

דרישות-קדם ליכולת של מורים ומנהלים לקבל החלטות מבוססות-נתונים בכיתה

מהמדור: מורים - התפתחות מקצועית

Hoogland, I., Schildkamp, K, van der Kleij, F., Heitink, M., Kippers, W., Veldkamp, B., Dijkstra, A. M. (2016). Prerequisites for data-based decision making in the classroom: Research evidence and practical illustrations, Teaching and Teacher Education, 60, 377-386.

המאמר סוכם מאנגלית ושוכתב לעברית בידי ד"ר פנינה כץ ממכון מופ"ת

קבלת החלטות מבוססות-נתונים (להלן מ"נ) עשויה להוביל להעלאת הישגי תלמידים כאשר היא מבוצעת בהצלחה (Lai et al., 2014). נתוני הערכה עשויים לשמש, למשל, מורים ותלמידים לצורך התאמת ההוראה ותוכנית הלימודים על פי פערים שזוהו בתהליכי ההערכה. קבלת החלטות מ"נ ניתנת להגדרה כ"ניתוח שיטתי של נתונים קיימים בבית הספר, החלת תוצרי הניתוח בתהליכי חידוש ההוראה, תוכניות לימוד וביצועי בית-הספר ויישום והערכה של שינויים אלה" (Schildkamp & Kuiper, 2010). ניתן לבצע קבלת החלטות מ"נ בבית הספר, בכיתה וברמת התלמיד. ברמת בית הספר מתאפשרת תובנה לגבי לכידות תוכנית הלמודים למשל, ברמת הכיתה והתלמידים –להערכה מעצבת לצורך סיגול הוראה ופעילויות למידה שיאפשרו טיפול בצורכי התלמידים ומיקסום הלמידה( 2015 van der Kleij, ). מחקר זה מתמקד בקבלת החלטות ברמת הכיתה.


קבלת החלטות מ"נ ברמת הכיתה – על פי מחקרים שימוש מעצב בנתוני הערכה ברמת הכיתה כבסיס לקבלת החלטות לקידום למידה והעלאת הישגים כולל מספר צעדים: קביעת מטרה ברורה לשימוש בנתונים לצורך שיפור הוראה ולמידה, איסוף נתונים, ניתוח נתונים במטרה לזהות התקדמות בלמידה וצרכים ייחודיים של תלמידים, פרוש נתונים וקביעת פעולות מתאימות, ביצוע פעולות והערכת תוצאות השינוי. וחוזר חלילה (Earl & Katz, 2006, Mandinach & Jackson, 2012,). עם זאת נראה שמורים נאבקים עדיין בביצוע פעילות זו.


על המחקר – לצורך מחקר זה נאספו עדויות ממחקרים שעסקו ביישום קבלת החלטות מ"נ. בתהליך החיפוש והאלימינציה על פי מילות מפתח ותחומי המחקר נסקרו, בסופו של תהליך, 29 מחקרים שהתמקדו בנושאים שונים בהקשר המדובר. לרוב היו אלה מחקרים איכותניים שבוצעו בארה"ב ובהולנד. חלק מהנושאים כלליים באופיים ואינם ייחודיים לתנאי הקדם להפעלת תהליך קבלת החלטות מבוססת נתונים בלבד.


מה נמצא בסקירה?

א. שיתופיות – קבלת החלטות מבוססת נתונים אפקטיבית אינה מתרחשת בבידוד: מורים צריכים לשתף פעולה בשימוש בנתונים. שיתופיות בניתוח ובפרשנות נתוני הערכות ודיון בהם ברמות בית הספר, הכיתה והתלמיד חשובה במיוחד((Datnow et al., 2013, Farley-Ripple & Buttram, 2014. חשוב גם שמורים ישתפו פעולה עם תלמידים באיסוף נתונים ובניתוחם. גם המורים בקבוצות המיקוד הדגישו את חשיבות השיתופיות.

ב. מנהיגות – במחקרים שנסקרו הועלו כמה היבטים חשובים של מנהיגות. בהקשר הנדון. על מנהיגים לעודד שימוש בנתונים ולעקוב אחר השימוש בכך בעבודת ההוראה, להפגין בעצמם אוריינות נתונים, ידע וכישורים לנתח, לפרש ולהשתמש בנתוני הערכה לשיפור החינוך(Blanc et al., 2010), להפגין שימוש טוב בנתונים ברמת בית הספר, ודיגום והדרכה בנושא (Jimerson, 2013), לערוך תיאום ציפיות ולהציב מטרות ונורמות ברורות בעניין Farley-Ripple & Buttram, 2014, Wayman et) (al., 2012. כמו כן חשוב שיאתרו ויקצו מקורות ומשאבים ולהבטיח שלמורים תהייה גישה אליהם כדי לעקוב אחר תלמידים וזמן להשתמש בנתונים.

ג .תרבות של קבלת החלטות מ"נ – בניית תרבות כזו בבית הספר מאופיינת באחריות קולקטיבית, שיתוף ואמון(trust), מיקוד בשימוש בנתונים לשיפור מתמיד ומתמשך, חזון, נורמות, מטרות וציפיות בהתייחס לשימוש בנתונים, כבוד לאוטונומיה ולמקצועיות של מורים ע"י מתן בעלות על דרכי ההערכה, עידוד משוב מורים לגבי השיטות הנהוגות, שילוב מורים בהחלטות בעניין וכדו'. חשיבות התרבות אושרה ע"י המשתתפים בקבוצות המיקוד. מומחים טענו שאפשר ליצור תרבות פתוחה ע"י בניית הבנות משותפות והגדרת מטרות ואפשרויות של קבלת החלטות מ"נ בבית הספר.

ד. גורמים בעלי השפעה מחוץ לבית הספר – בין הגורמים החיצוניים שהמחקרים שנסקרו כוללים ניתן לציין: (1)גישת האחריותיות עשויי לקדם שימוש בנתונים, אך לחץ גדול מידי עלול להוות מכשול ולהוביל לפרשנות מצמצמת של תוצאות הערכה (Brown et al., 2014); (2) בקבוצות המיקוד צוין הקושי, במיוחד בחטיבה העליונה, לשלב קבלת החלטות מ"נ עם דרישות קוריקולריות ממשלתיות, במיוחד בבחינות סופיות; (3) מדיניות ארצית בדבר קבלת החלטות מ"נ צריכה לדאוג להדרכה הולמת למורים (Hubbard et al., 2013).

ה. התפתחות מקצועית – התפתחות מקצועית גם היא מהווה דרישת קדם להצלחה בתהליכי קבלת החלטות מ"נ. מתוך סקירה זו עולה כי מורים זקוקים להתפתחות מקצועית כאשר הם משתמשים בנתונים לצורך הערכה מעצבת. הם יכולים לצאת נשכרים מאימון בניתוח, בפרשנות ובשימוש בנתונים, שניתן למקדו בכל התהליכים הללו (Schildkamp et al, 2014,). בקבוצות המיקוד ציינו המשתתפים, באופן דומה, את הצורך בהתפתחות מקצועית המכוונת לצרכים שלהם. בחלק מהמחקרים צוין כי צריך להכשיר מורים לשימוש במערכות נתונים באמצעות סדנאות מתאימות כמו התפתחות מקצועית מבוססת-מחשב וניהול נתונים((Staman et al., 2013.

ו. מדות כלפי שימוש בנתונים – עמדות משפיעות על שימוש קבלת החליטות מ"נ. עמדות שליליות עשויות לעכב פעילות זו, למשל כשמורים מתנגדים ואינם מאמינים שהדבר עשוי להוביל לשיפור או שנתוני הערכה אכן משקפים את ההוראה שלהם ((Wayman et al., 2012. עמדות חיוביות עשויות לתמוך בתהליך, כשמורים אינם מפחדים מפני שינויים המבוססים על נתונים שונים העולים מהערכות השיעורים והלמידה ((Vanhoof, et al., 2012. הצורך בעמדות חיוביות הואר רבות בקבוצות המיקוד. מורים ציינו שזוהי דרישת קדם מחויבת, אך לא תמיד קיימת.

ז. כלי הערכה ותהליכי הערכה – חלק מהמחקרים התייחסו לכלי איסוף נתונים ושיטות הערכה. הוצג הצורך בפיתוח משותף של כלי הערכה ע"י מורים, חוקרים ושותפים רלוונטיים אחרים (McNaughton, et al., 2012). על נתוני הערכה המשמשים לקבלת החלטות פדגוגיות להיות איכותיים ביותר, אמינים ותקפים (Hubbard et al., 2013), נגישים לשימוש בזמן הנכון (Brown et al., 2014) ולאורך כל השנה. שיטות הערכה צריכות להיות נגישות למורים ופונקציונליות לצורך ארגון הנתונים ותמיכה בפרשנותם. הן גם צריכות לאפשר הפקה של דוחות משוב שישקפו נתונים ברמת תלמיד, כיתה ובית ספר. גם בקבוצות המיקוד הפנו המשתתפים תשומת לב להיבטים אלה.

לסיכום, המחקר כוון לזיהוי דרישות קדם הנדרשות כדי שמורים יפעילו תהליכי קבלת החלטות על בסיס נתוני הערכה הנאספים במהלך ההוראה. זאת כדי לקם למידה ולהעלות את הישגי התלמידים. החוקרים נתחו 29 מחקרים ופרסומים בנושא. בסקירה לא זוהו דרישות-קדם ייחודיות לבית-הספר היסודי בשונה מבית הספר התיכון והנושאים שנסקרו נמצאו חשובים לשתי התרבויות. עם זאת חשוב להכיר בכך שבאופן מעשי יימצאו הבדלים כאלה ואחרים.

רק שלושה מחקרים הדגישו דרישות-קדם בהקשר לתלמידים, אף שהם שחקני מפתח בתהליכי הערכה מעצבת. לפי מחקרים אלה על תלמידים להיות מעורבים בתהליכים (למשל, בבחינת/בפירוש תוצאות מבחנים) ((Levin & Datnow, 2012, ובעלי ידע וכישורים לשימוש במשובי המורים לשיפור הלמידה (Peterson & Irving, 2008). יש להקדיש תשומת לב גם לתפקיד המשוב בתהליך הנדון כאן. נתוני הערכה הם סוג של משוב למורים ולתלמידים וחיוני שישמש לשיפור. תוצאות המחקר מראים שחיוני לקשור התפתחות מקצועית לשימוש בנתונים, להקנות ידע וכישורים חדשים החל באוריינות נתונים ועד ידע תוכן פדגוגי. יש צורך להתמקד הן במורים והן במנהיגות בית-הספר, בעמדות מורים ובעידוד שיתופיות בתהליכי הערכה.


ביבליוגרפיה

Blanc, S., Christman, J.B.' R. Liu, C. Mitchell, E. Travers, K.E. Bulkley, (2010) Learning to learn from data: Benchmarks and instructional communities, Peabody Journal of Education, 85 (2), 205–225.
Brown, L.I., De Four-Babb, J., Bristol, L., & Conrad, D.A. (2014). National tests and diagnostic feedback: What say teachers in Trinidad and Tobago? Journal of Educational Research, 107 (3), 241–251
Datnow, A., Park, V., Kennedy-Lewis (2013). Affordances and constraints in the context of teacher collaboration for the purpose of data use, Journal of Educational Administration, 51 (3), 341–362
Earl, L., & Katz S., (2006), Leading schools in a data-rich world, Corwin Press, Thousand Oaks.
Farley-Ripple, E.N., & Buttram, J.L. (2014). Developing collaborative data use through professional learning communities: Early lessons from Delaware, Studies in Educational Evaluation, 42 (1), 41–53.
Hubbard, L., Datnow, A., & Pruyn L., (2013). Multiple initiatives, multiple challenges: The promise and pitfalls of implementing data, Studies in Educational Evaluation, 42 (1), 54–62
Jimerson, J. B, (2013). Thinking about data: Exploring the development of mental models for 'data use' among teachers and school leaders, Studies in Educational Evaluation, 42 (1), pp. 5–14
van der Kleij, F., F.M. 26Van der Kleij, J.A. Vermeulen, K. Schildkamp, T.J.H.M. Eggen. (2015) Integrating data-based decision making, assessment for learning, and diagnostic testing in formative assessment, Assessment in Education: Principles, Policy and Practice, 22 (3), 324–343.
Lai, M. K., Wilson, A., McNaughton, S., & Hsiao, S. (2014). Improving achievement in secondary schools: Impact of a literacy project on reading comprehension and secondary schools qualifications. Reading Research Quarterly, 49(3), 305-334.
Levin, J.A., & Datnow A. (2012). The principal role in data-driven decision making: Using case-study data to develop multi-mediator models of educational reform, School Effectiveness and School Improvement, 23 (2),179–201
Mandinach, E.B., & Jackson, S.S. (2012) Transforming teaching and learning through data-driven decision making, Corwin, Thousand Oaks.
McNaughton, S., Lai, M.K., & Hsiao S. (2012). Testing the effectiveness of an intervention model based on data use: A replication series across clusters of schools, School Effectiveness and School Improvement, 23 (2) 203–228.
Peterson, E.R. & Irving, S.E. (2008). Secondary school students' conceptions of assessment and feedback, Learning and Instruction, 18 (3), 238–250
Schildkamp, K., & Kuiper, W. (2010). Data-informed curriculum reform: Which data, what purposes, and promoting and hindering factors. Teaching and Teacher Education, 26(3), 482-496.
Schildkamp, K., Karbautzki, L., & Vanhoof J., (2014). Exploring data use practices around Europe: Identifying enablers and barriers, Studies in Educational Evaluation, 42 (1), 15–24.
Staman, L., Visscher, A. & Luyten, H. (2013). The effects of professional development on the attitudes, knowledge and skills for data-driven decision making, Studies in Educational Evaluation, 42 (1), 79–90.
Vanhoof, J, Verhaeghe, G, Van Petegem, P., & Valcke, M. (2012). Flemish primary teachers' use of school performance feedback and the relationship with school characteristics' Educational Research, 54 (4) (2012), 431–449
Wayman, J.C., Cho, V., Jimerson, J.B., & Spikes, D.D. (2012). District-wide effects on data use in the classroom, Educational Policy Analysis Archives, 20 (25), 1–28.

שליחת תגובה

  (הכתובת לא תוצג באתר)
בטל שלח