מס"ע - פיתוח אזרחות סביבתית בהכשרת מורים
פורטל תוכן בהוראה והכשרת מורים
01.06.16 סיכום   

פיתוח אזרחות סביבתית בהכשרת מורים

מהמדור: הכשרת מורים, כללי

Green, C., Medina-Jerez, W., & Bryant, C. (2016). Cultivating environmental citizenship in teacher education, Teaching Education, 27(2), 117-135.

המאמר סוכם מאנגלית ושוכתב לעברית בידי ד"ר פנינה כץ ממכון מופ"ת

רקע – מורים הם בעלי יכולת השפעה רבה על אזרחות סביבתית במיוחד בפיתוח ובטיפוח ידע, ערכים, אמונות ופעולות בנושא (Yavetz et al., 2009). חרף זאת, שילוב הנושא בתוכניות הלימודים תלוי ברצון המורים ומבוסס על התנסויותיהם ואמונותיהם האישיות. לכן נטען שראוי לשלב אזרחות סביבתית בתוכניות הכשרה כדי להבטיח טיפול בכך במערכות החינוך על כל רמותיהן (Short, 2010). מדובר בהבנה של נושאים אקולוגיים (Gebbels, et al., 2011), זכויות וחובות של אזרחים בקהיליות פוליטיות (Clarke & Agyeman, 2011) ופעולה לקידום אינטראקציות אנושיות חיוביות ומתמשכות עם הסביבה. במדינות שונות קיימות תוכניות הכשרה העוסקות בחינוך סביבתי וכוללות הקניית ידע תוכן סביבתי ופרקטיקות מבוססות-מקום, אולם מיזמים המערבים את המתכשרים בפעולה ביקורתית עדיין מוגבלים למדי (Esa, 2010). אף שמתכשרים להוראה בדרך כלל מגלים עניין בבעיות אלה, אין לכך ביטוי במעורבות פעילה אמיתית (Lee et al., 2012).

מסגרת מושגית – "אזרחות סביבתית" במחקר זה מוגדרת כהנעה, ביטחון עצמי ומודעות לערכים אישיים, חכמת מעשה ויכולת לתת ביטוי מעשי לאוריינות אזרחית ואקולוגית (Berkowitz et al., 2005). הדגם שנבחר ע"י הכותבים לניתוח הנתונים כולל חמישה מרכיבים שיש ביניהם חפיפה: אוריינות אזרחית – הבנה של מערכות חברתיות, כלכליות, תרבותיות ופוליטיות מתוך חשיבה ביקורתית, אוריינות אקולוגית – הבנת מערכות אקולוגיות תוך שימוש בחשיבה אקולוגית מבוססת, והבנת האופי של מדע האקולוגיה והקשר שלו לחברה, מודעות לערכים – מודעות לערכים אישיים בהקשר לסביבה ויכולת לקשר בין הערכים לבין ידע ומעשה כדי לקבל החלטות ולפעול, מסוגלות עצמית – יכולת ללמוד ולפעול על פי הערכים האישיים ומתוך עניין בסביבה, חכמת המעשה – חכמה מעשית וכישורים לקבלת החלטות ופעולות בנושאי סביבה.

חינוך סביבתי ואזרחות סביבתית בהכשרת מורים – הכשרת מורים מוזכרת זה למעלה מ-30 שנה בהקשר של חינוך סביבתי וקיימות (Gough, 2009), אך המאמצים לתת לכך ביטוי בתוכניות הכשרה לא זכו להצלחה. בסקירה קצרה של חינוך סביבתי וחינוך לקיימות בהכשרת מורים ניתן למצוא שלוש גישות מרכזיות: 1) קידום אוריינות אקולוגית וסביבתית, 2) דגש על פרקטיקות מבוססות-מקום ו-3) מעורבות אזרחית ו/או פתרון בעיות. מחקרים בדקו ידע של מתכשרים בנושאים סביבתיים כדי לבסס את הטענה שיש לכלול אותם בתוכניות ההכשרה, וחשפו חוסר בבסיס-ידע רחב ואי-הבנה קונצפטואלית (Cutter-Mackenzie & Smith, 2003, Zac & Munson, 2008).

כותבים מציעים לבנות תוכניות לפיתוח כישורי מתכשרים בדגש על יכולות חיפוש של מקורות ידע תקפים ואמינים ועל הקניית ידע רחב. על מתכשרים להכיר אורגניזמים ייחודיים, קהיליות ביולוגיות, אדמות, נופים, סוגי אקלים, מוסדות אנושיים ותרבויות קרובות ולהבין כיצד חומרים ומשאבים נאספים ומפוזרים מקומית וגלובלית כדי לשמר את הקיום האנושי, להבין מהו מקומו של האדם במערכות אקולוגיות (Berkowitz et al., 2005). יוזמות בהכשרה צריכות גם לקדם "יוזמות מבוססות-מקום" המעודדות מתכשרים ליצור תחושת זהות עם היבטים אקולוגיים, חברתיים, תרבותיים וגיאוגרפיים של המקום שבו הם חיים ולמקם את השיעורים ויחידות הוראה שלהם בהתאם.

אוריינות אקולוגית ואזרחית ופעולה – בסקירת ספרות על פעולה אזרחית סביבתית בהכשרת מורים הועלתה הטענה שהבנה אקולוגית של המקום ואוריינות אזרחית חיוניות לפעולה סביבתית. אוריינות אזרחית כוללת הבנה של מערכות חברתיות-תרבותיות ופוליטיות ויכולת לבטא אחריות חברתית בהקשר אישי (מיחזור, הימנעות משקיות בסופר) ו/ או ציבורי (השתתפות בהפגנה, בניית מערך הסברתי). עם זאת, כאמור, המחקר על פעולה אזרחית סביבתית בהכשרה מועט (Cheong, 2005, Esa, 2010, Gooch, 2008).

"פרויקט אזרחות" (Project Citizen*) ופעולה סביבתית – זהו מיזם המציע שיטה המאפשרת לתלמידים להתמודד עם מורכבויות חברתיות, תרבותיות, כלכליות ופוליטיות מקומיות ולבחון כיצד התנסויותיהם הם והרקע שלהם מעצבים את מעורבותם בתהליכים דמוקרטיים. המיזם בוצע בכ-30 מדינות בעולם וקידם תחושת שליחות ע"י כך שנתן בידי התלמידים כלי המאפשר להם השפעה ומעקב אחר מהלכים של מדיניות ציבורית (Center of Civic Action, 2009).

על המחקר שאלת המחקר: כיצד ההתנסויות בפרויקט פעולה פוליטי השפיעו על האזרחות הסביבתית של המתכשרים שבמחקר ועל הפרקטיקות ההוראתיות שלהם? מתודולוגיה: חקר מקרה איכותני. אוכלוסייה: 7 משתתפי קורס לחינוך סביבתי שהדגישו מראש את העניין שלהם בנושא. עיבוד: כל אחד מהחוקרים מיין בעצמו את הנתונים הכתובים ואלה שנמסרו בע"פ לתוך תבנית של המודל: 1. אוריינות אזרחית, 2. אוריינות אקולוגית, 3. מודעות לערכים, 4. מסוגלות עצמית והנגיעה של כולן ב-5. חכמת המעשה.

מה נמצא במחקר?

א) בתחום האוריינות האזרחית המתכשרים למדו כיצד ניתן להשתמש במדיניות ציבורית לטיפול בנושאי סביבה באמצעות חקר דעת קהל, קשר עם פקידי ממשל להבנת המדיניות הקיימת, פיתוח מדיניות שונה והצגת התוכנית בפני מקבלי החלטות. הפעילות חיזקה את הביטחון העצמי של המתכשרים שאפשר להם מעורבות אמיתית כאזרחים במקום.

ב) האוריינות האקולוגית של המתכשרים התפתחה בתהליך המחקר הביקורתי שהם ביצעו על פי דגם "פרויקט האזרחות", ועברה מאוריינות כוללנית להבנה ממוקדת-מקום של היבטים חברתיים, כלכליים ותרבותיים של המערכת ותפקיד האנשים בה (נבדקה שאלת השימוש באנרגיה ואפשרויות צמצומו).

ג) המודעות לערכים אישיים ולערכים של אחרים התחזקה בתהליך ההשתתפות במיזם שנחקר וזרזה פעולה אמיתית ומחויבות לשאלה הנ"ל.

ד) פיתוח מחויבות מקצועית לחינוך סביבתי שהתבטא בכך שהמתכשרים הצביעו על מחויבות מקצועית לחינוך סביבתי מכוון-פעולה ע"י עיצוב מדיניות חינוכית ומסע להפצתה. כל המשתתפים התייחסו לערך של יישום פעולות כאלה בכיתותיהם. אחת הסטודנטיות אף ביצעה מיזם כזה בכיתה ד' שבה לימדה.

השתמעויות נוספות – המחקר הרחיב את הספרות ע"י תיאור שיטה שזירזה מתכשרים לחשיבה ביקורתית על שימוש באנרגיה ועל המדיניות הננקטת ע"י מוסדות האוניברסיטה בה למדו. המסגרת המושגית (Project Citizen) היוותה נקודת כניסה לתהליך זה ואפשרה למתכשרים להשתמש בה גם בכיתות ההתנסות ולאורך זמן. עצם ההתנסות, נקיטת הפעולה, היא שחידדה את הערכים והמחויבות והגבירה את תחושת המסוגלות העצמית לפעול בהתמדה, אף מעבר לתקופת הלימודים.

הבנת המושג מדיניות ציבורית היוותה אתגר למשתתפים שמעולם לא נחשפו לסוג זה של מעורבות פוליטית. תוצאות המחקר מציגות אפשרויות של חינוך סביבתי טרנספורמטיבי להכשרת מורים מעבר לקוריקולום האחיד שהם רגילים אליו בהכשרה. אם הציפייה היא שמורים יצרו קשר בין תלמידים לבין הסביבה הטבעית והקהיליות שבהן הם חיים, חשוב לחשוף מתכשרים להוראה למיזמים מסוג זה המקדמים חשיבה ביקורתית בנושאים אלה.

___________

* תוכנית בחסות המרכז לחינוך אזרחי – תוכנית ייחודית לכיתות העליונות של ביה"ס היסודי, חטיבת ביניים ותיכון, שמטרתה לקדם השתתפות אחראית במדיניות ממשל מקומי ומדינתי. שלבי דגם העבודה: הבחנה בין מדיניות ציבורית לפתרונות מקומיים, זיהוי בעיות של מדיניות ציבורית בקהילה המקומית, בחירת בעיה ללימוד בכיתה, איסוף מידע, פיתוח תלקיט כיתתי, הצגת התלקיט למקבלי החלטות, רפלקציה על תהליך הלמידה. מיזם זה כבר הוביל למספר תוצאות מעניינות שהובילו לשינוי אמיתי.

ביבליוגרפיה

Berkowitz, A. J., Ford, M. A., & Brewer, C. A. (2005). A framework for integrating ecological literacy, civics literacy, and environmental citizenship in environmental education. In E. A. Johnson & M. J. Mapping (Eds.), Environmental education and advocacy: Changing perspectives of ecology and education, Cambridge: Cambridge University Press, 227–266.

Center for Civic Education (2007). Project citizen: A we the people portfolio-based program (Level 2). Calabasas, CA: Author.

Center for Civic Education (2009). Project citizen. Retrieved from http://www.civiced.org/index.php?page=we_the_people_project_citizen

Cheong, I. P. Cheong, I. P.?A. (2005). Educating pre-service teachers for a sustainable environment. Asia-Pacific Journal of Teacher Education, 33, 97–110.

Clarke, L., & Agyeman, J. (2011). Shifting the balance in environmental governance: Ethnicity, environmental citizenship and discourses of responsibility. Antipode, 43, 1773–1800.

Cutter-Mackenzie, A., & Smith, R. (2003). Ecological literacy: The ‘missing paradigm’ in environmental education (part one), Environmental Education Research, 9, 497–524.

Esa, N. (2010). Environmental knowledge, attitude and practices of student teachers. International Research in Geographical and Environmental Education, 19, 39–50.

Gebbels, S., Evans, S. M., & Delany, J. E. (2011). Promoting environmental citizenship and corporate social responsibility through a school/industry/university partnership, Journal of Biological Education, 45, 13–19.

Gooch, M., Rigano, D., Hickey, R., & Fien, J. (2008). How do primary pre-service teachers in a regional Australian university plan for teaching, learning and acting in environmentally responsible ways? Environmental Education Research, 14, 175–186.

Gough, A. (2009, March 24–26). Not for want of trying: Strategies for re-orienting teacher education for ESD. Keynote address at the 12th UNESCO-APEID International Conference, Bangkok, Thailand. Retrieved from http://www.unescobkk.org/education/apeid/apeid-international-conference/apeidconf08/speakers-and-speeches/annette-gough/not-for-want-of-trying-strategies-for-re-orienting-teacher-education-for-education-for-sustainable-development/

Lee, H., Chang, H., Choi, K., Kim, S., & Zeidler, D. L. (2012). Developing character and values for global citizens: Analysis of pre-service science teachers’ moral reasoning on socioscientific issues. International Journal of Science Education, 34, 925–953.

Short, P. C. (2010). Responsible environmental action: Its role and status in environmental education and environmental quality, Journal of Environmental Education, 41, 34–54.

Yavetz, B., Goldman, D., & Pe’er, S. (2009). Environmental literacy in pre-service teachers in Israel: A comparison between students at the onset and end of their studies, Environmental Education Research, 15, 393–415.

Zak, K., & Munson, B. H. (2008). An exploratory study of elementary preservice teachers’ understanding of ecology using concept maps, The Journal of Environmental Education, 39, 32–46.

שליחת תגובה

  (הכתובת לא תוצג באתר)
בטל שלח