מס"ע - דרשות על פרשות השבוע: האקטואליות של תורת משה. חלק ב': פרשות ויקרא, במדבר ודברים
פורטל תוכן בהוראה והכשרת מורים
יום שלישי 25 יולי 2017
מכון מופ"ת שער הפורטל
פורטל תוכן בהוראה והכשרת מורים
08.02.17 לינק   

דרשות על פרשות השבוע: האקטואליות של תורת משה. חלק ב': פרשות ויקרא, במדבר ודברים

מהמדור: ממכבש הדפוס

שבייד, א' (2016). דרשות על פרשות השבוע: האקטואליות של תורת משה. חלק ב': פרשות ויקרא, במדבר ודברים. ירושלים: מרכז מלטון; תל אביב: מכון מופ"ת.

"דרשות על פרשות השבוע: האקטואליות של תורת משה" הוא ספר של דרשות על כל פרשות השבוע של תורת משה מ"בראשית" עד "וזאת הברכה".

"מדרש" ו"דרשה" הם דיסציפלינות מסורתיות של מחקר פרשני ועיון יצירתי בכלי החשיבה האנושית, המתפתחים מדור לדור על בסיס ההסתכלות המצטברת ומתחדשת בטבע, בציביליזציה ובתרבות. דיסציפלינות אלה הן מסורת של "תורה שבעל פה", המנחילה את הוראת ה"תורה שבכתב", בעם ישראל הבוחר והנבחר להיות עם התורה, מדור לדור. התורה שבעל פה מפרשת ומיישמת את ההוראה ואת ההלכה של תורת משה הנבואית לנסיבות המקום והזמן המשתנות מדור לדור וממקום למקום. המטרה היא שהעם המחויב מרצונו לתורה יוכל להגשים את שליחותו בין העמים.

שתי הנחות מונחות ביסוד דיסציפלינות אלה:

  1. האדם נברא "בצלם האלוהים" כדי לעזור לבוראו, על ידי היענות למצוותיו, לתקן את הבריאה מן הרוע החדור בה, לטוב לכל יצורי הבריאה הארצית ולטוב לו.
  2. תורת משה שבכתב היא הוראה אלוהית מכוננת, ובתור שכזאת היא נצחית. היא מתייחסת לכל בעיות היסוד של קיום האדם ושל הגשמת שליחותו בבריאה. כהוראה נצחית היא מתייחסת לכל בני האדם בכל המקומות השונים ובכל הזמנים המשתנים. אך כדי לדעת אותה, לקיים את מצוותיה וללכת בדרכיה, חייב כל אדם במקומו ובזמנו, במשפחתו, בקהילתו ובעמו ללמוד, לעיין ולהגות בה כדי להשיג את ההוראה האקטואלית המתייחסת בפרטות אליו, אך על יסוד מחויבותו למשפחתו, לקהילתו, לעמו ולאנושות.

 

הספר מתבסס אפוא על שתי הנחות אלה. הוא חוקר את המשמעות האקטואלית של כל פרשה ומעיין בה, הן מבחינה עיונית הגותית והן מבחינה הלכתית מעשית, ומתמודד עם הבעיות המתעוררות מבחינת ההבנה וההסכמה הביקורתיות, והן מבחינת ההגשמה במציאות זמננו ובכלי החשיבה של הפרשנות הספרותית והפילוסופית בת זמננו.

מנקודת הראות הפילוסופית-היסטורית, נכתב ספר זה במסורת המחשבתית של הרמב"ם ותלמידיו בזמן החדש: רנ"ק, הרמן כהן, מרדכי קפלן ויחזקאל קויפמן מזה, ח"נ ביאליק, א"ד גורדון ומרתין בובר מזה. מנקודת הראות של מסורת פילוסופית-היסטורית זו תורת משה היא תשתית המונותאיזם המוסרי. בתור שכזאת היא גם התשתית של ההומניזם והדמוקרטיה הלאומית-אוניברסלית בתרבות המערב, שתרבות עם ישראל משפיעה עליה וחוזרת ומושפעת ממנה. בתור שכזאת היא מתמודדת עם כל סוגיות ההגשמה המוסריות, החברתיות, הפוליטיות והתרבותיות של אידאלים אלה. תורת המונותאיזם המוסרי נשענת על ההתגלות הנבואית מזה, ועל ניסיון העבר של האנושות מזה. אך היא תמיד מתייחסת אל ההווה מתוך צפייה אל העתיד החזוני שהאדם באשר הוא אדם לא יוכל להגשימו בשלמות. עם זאת, בחתירה להתקרב אליו כאן ועכשיו במידת יכולתו, הוא יכול לחוות אותו בהטרמתו בשבתות ובחגים, ולמצוא בהם את המשמעות הייעודית של חייו, שהיא הגשמתו את עצמו והיא אושרו.

מכאן האקטואליות הנצחית של תורת משה גם לבני זמננו.

אליעזר שבייד נולד בירושלים בשנת תרפ"ט, התחנך בבית הספר ובתנועות הנוער של תנועת העבודה הציונית-סוציאליסטית, התגייס לפלמ"ח, לחם במלחמת העצמאות, והיה ממייסדי קיבוץ צרעה בפרוזדור ירושלים. הוא התמודד עם בעיות הקיום וההנחלה של מורשת היהדות בזמננו כמחנך וכאיש תרבות בתנועתו, והמשיך את לימודיו באוניברסיטה העברית בתחום מחשבת ישראל לשם המשכת שליחות חינוכית-הגותית זו. כיום הוא פרופסור בגמלאות למחשבת ישראל. מחקריו הפרשניים מקיפים את הספרות הקאנונית של עם ישראל מן התנ"ך עד זמננו, ועיוניו ממוקדים במכלול בעיות ההגשמה היהודית ציונית. על הישגיו בתחומים מחקר, הגות וחינוך יהודי הוענק לו בשנת 1994 פרס ישראל במחשבת ישראל.

"הספריה לחינוך יהודי ע"ש מיכאל רוזנק" הוא פרי יוזמה של המרכז לחינוך יהודי ע"ש מלטון באוניברסיטה העברית בירושלים, ומכון מופ"ת – בית הספר למחקר ופיתוח תכניות בהכשרת עובדי חינוך והוראה במכללות. סדרת הספרים מתמקדת בסוגיית החינוך היהודי, ומוקדשת לזכרו ולמורשתו של פרופ' מיכאל רוזנק, מחנך ופילוסוף של החינוך היהודי.

לקטלוג הספרים במכון מופ"ת

תוכן עניינים

ראו גם:

דרשות על פרשות השבוע: האקטואליות של תורת משה. חלק א': פרשות בראשית ושמות

שליחת תגובה

  (הכתובת לא תוצג באתר)
בטל שלח