מס"ע - ועדת אתיקה מוסדית במכון מופ"ת
פורטל תוכן בהוראה והכשרת מורים
יום שלישי 25 יולי 2017
מכון מופ"ת שער הפורטל
פורטל תוכן בהוראה והכשרת מורים
20.12.16 מאמר מלא   

ועדת אתיקה מוסדית במכון מופ"ת

מהמדור: שיטות מחקר

גוברמן, ע' וארביב-אלישיב, ר' (2016). ועדת אתיקה מוסדית במכון מופ"ת. ביטאון מכון מופ"ת, 59, 18-14.

ד"ר עינת גוברמן, ד"ר רינת ארביב-אלישיב | רשות המחקר מכון מופ"ת

מחקרים המערבים בני אדם מחייבים שמירה על כבודם, על פרטיותם ועל זכויותיהם של המשתתפים מתוך הקפדה על סטנדרטים מקצועיים גבוהים. הקוד האתי מתווה את אבני הדרך להתנהגות מחקרית ראויה, הכורכת בתוכה עקרונות וקווים מנחים המבוססים על אתוס ערכי, על מוסר ועל נורמות חברתיות. כדי להבטיח יחס נאות כלפי המשתתפים במחקרים החלו לפעול בשנים האחרונות ועדות אתיקה מוסדיות (IBR - Institutional Board Review). ועדות אלו נועדו להסדיר את הפעילות המחקרית של החוקרים במוסדות האקדמיים באמצעות התוויית נורמות התנהגות ראויות במהלך תכנון, ביצוע ופרסום המחקר. בין היתר הן מפרסמות הנחיות מעשיות, טפסים ונהלים לאישור מחקרים מהפן של האתיקה (פרידמן, 2006).

פרידמן (שם) מציג חמישה עקרונות בסיסיים בתהליכי אישור ועדות האתיקה המוסדיות:

  1. הסכמה מדעת - קבלת הסכמה תקפה של המשתתף להשתתף במחקר. הסכמה זו מחויבת להתקבל בחופשיות על בסיס מידע אמין ורלוונטי על אודות מטרת המחקר, דרכי איסוף הנתונים והשימוש בהם (דושניק וצבר בן יהושע, 2016; 1993,Dougerty & Howe). זוהי אסמכתא משפטית, ועל כן קטינים אינם רשאים לחתום על הסכמה זו;
  2. וולנטריות - המשתתפים במחקר מודעים ליכולתם לפרוש בכל שלב בלי שהדבר יפגע בהם בכל דרך שהיא;
  3. מניעה ומזעור של סיכונים - המשתתפים יהיו מוגנים מכל סכנה או נזק שעלול להיגרם כתוצאה מהשתתפות במחקר (גולדנברג, ורדינגר, לרנר ופסטרנק, 2014);
  4. חיסיון ואנונימיות - הבטחה שפרטי המשתתפים וכל המיוחס להם ייעטפו בדיסקרטיות ובחשאיות מתוך הקפדה יתרה על מניעת חשיפה של פרטים מזהים של המשתתפים (דושניק וצבר בן יהושע, 2016; שלסקי ואלפרט, 2007);
  5. שקיפות - שקיפות מלאה בהצגת מטרות המחקר עלולה לעתים לעוות או לשנות את תוצאות המחקר. סוגיה זו רלוונטית בעיקר לתהליכים של ניסוי. ועדות אתיקה עשויות לאשר חוסר שקיפות והסתרת מטרות המחקר או עובדות שונות רלוונטיות לתהליך המחקרי רק כאשר יש לכך הצדקה מדעית ומוסרית, אם הסיכון למשתתפים מינימלי או אם אין פגיעה בזכויותיהם וברווחתם; בתום התהליך יוצג בפניהם מידע רלוונטי אותנטי (פרידמן, 2006).

 

מיסודן של ועדות האתיקה במוסדות האקדמיים מבטא אחריות מוסרית וחברתית כלפי המשתתפים במחקרים הנערכים תחת קורת הגג שלהם. עם זאת, אין בכך נטילת האחריות מן החוקרים עצמם. מצד אחד, יש בכך הכרה בחשיבותו של החופש האקדמי ביצירת ידע חדש וחשיפת גילויים ותהליכים שונים. אך מן הצד האחר יש בכך אימוץ של גישה ביקורתית ושיתופית, התופסת את הנחקרים כשותפים, מגלה כלפיהם אמפתיה ואכפתיות ומכירה במחויבות להבטיח את זכויותיהם ולטפח את אמון הציבור במחקר המדעי ובמוסדות האקדמיים. בישראל המדען הראשי במשרד החינוך אמון על אישור ההיבטים האתיים של מחקרים הנערכים בשדה החינוכי. כרגולטור, המדען הראשי נדרש לבדוק בקשות רבות של חוקרים המבקשים היתר לאסוף נתונים בקרב תלמידים וצוותי החינוך בגני הילדים ובבתי הספר. העומס של הבקשות הוביל מהלך של הרחבת מעורבות המוסדות האקדמיים בבדיקה ושל דיון בהיבטים האתיים של מחקרים בתחום החינוך באמצעות ועדות אתיקה מוסדיות. פעילות הוועדות מוסדרת בחוזר מנכ"ל עה/9(ב) שפורסם במאי 2015. על פי הנחיות המדען הראשי של משרד החינוך, יש לצרף לבקשות להיתר לביצוע מחקר המוגשות לו המלצה מטעם ועדת האתיקה המוסדית. איסוף מידע שאינו מתלמידים או על אודותיהם ב-15 מסגרות חינוכיות לכל היותר אינו מחייב אישור מטעמו, וניתן להסתפק באישור של ועדת האתיקה המוסדית ושל מנהלי המסגרות החינוכיות שבהן המחקר נערך. כמו כן, הנחיות המדען הראשי ממליצות שוועדת אתיקה מוסדית תתמנה על ידי ראש המוסד, ויכהנו בה לא פחות משישה חברי סגל, ובהם משפטן, פסיכולוג, איש חינוך ואנשי סגל בכירים המייצגים דיסציפלינות רלוונטיות למחקרים הקשורים לשדה החינוך. הנחיות אלו עוררו את הצורך של מכון מופ"ת כמו גם של המכללות להוראה להקים ועדות אתיקה מוסדיות.

ועדת האתיקה במכון מופ"ת

כבר בשלב הראשון בתכנון ובהקמה של ועדת אתיקה מוסדית היה ברור כי מהלך מסוג מחייב שיתוף של המכללות להוראה, ובאופן ספציפי של ראשי רשויות המחקר. השיתוף הבין-מכללתי נועד להבנות בסיס לדיאלוג משותף על אודות הצרכים הייחודיים של הכשרת המורים, דרכי הפעילות של ועדות אתיקה במכללות ודילמות בתהליך הקמתן ובפעילותן, כל זאת מתוך התייחסות להיבטים אפיסטמולוגיים ומתודולוגיים של המחקר בחינוך.

הצעד הראשון היה ארגון מפגש עיון שנועד ללימוד של תהליך הקמת ועדות אתיקה מוסדיות ועבודתן השוטפת. המפגש נערך בהנחיית פרופ' נעמה צבר בן יהושע ובהשתתפות נציגת המדען הראשי גב' רנה אוסיזון, האמונה במשרד המדען הראשי על אישורי מחקרים. הרצאתה דנה בשיקולים אתיים באישור מחקר ובקווים מנחים לעבודה המשותפת של המדען הראשי והוועדות המוסדיות. במפגש השתתפו גם חברים בכירים בוועדות אתיקה באוניברסיטאות, אשר תיארו את מבנה ועדת האתיקה במוסד שלהם, את דרכי פעילותה ואת הדילמות הניצבות בפני חברי הוועדה. בתום ההרצאות נערך דיון בשיתוף ראשי רשויות המחקר במכללות להוראה. בסוף המפגש הוסכם כי רשות המחקר הבין-מכללתית תכין מתווה לנוהל ועדת האתיקה המוסדית.

הצעד השני כלל הזמנת סקירת מידע בנושא אתיקה ובניית ועדות אתיקה מוסדיות ממרכז המידע של מכון מופ"ת (שפרלינג, 2016). הסקירה כוללת, בין היתר, גם דוגמאות של נהלים של ועדות אתיקה ממבחר מוסדות בארץ ובחו"ל. בעקבות הסקירה נבנה מסמך ראשוני של נוהל פעילות ועדת האתיקה המוסדית. לאחר מכן התכנסה ועדת היגוי לדון במסמך. הוועדה כללה שבעה חברים, נציגים של מכון מופ"ת ורשויות המחקר במכללות. בתום פעילות הוועדה התחדדו הוראות הנוהל. מסמך זה נשלח לחברי ההנהלה של מכון מופ"ת, ולאחר סבב הערות נוספות נשלח הנוהל לבדיקה משפטית. בתום כל התהליך נשלח הנוהל לכל ראשי רשויות המחקר במכללות להוראה. הנוהל כולל הוראות המגדירות את פעילות הוועדה ומחויבותה לשמירה על כבוד המשתתפים, תהליך הגשת הבקשה, התחייבות החוקרים להבטחת זכויות המשתתפים במחקר, מכתב פנייה וטופס הסכמה מדעת. הבקשה כוללת התייחסות למטרות המחקר, תיאור משתתפי המחקר, אופן איסוף הנתונים, תיאור הסיכונים הכרוכים בהשתתפות במחקר, צעדי המנע או הזהירות שיינקטו כדי להפחית סיכונים, תיאור הקשר בין החוקר, בעלי העניין והמשתתפים במחקר כמו גם תגמול שיינתן למשתתפים, אם יינתן.

ועדת האתיקה המוסדית של מכון מופ"ת מורכבת מוועדת מליאה ומוועדות משנה. ועדת המליאה משמשת כוועדה העליונה של המכון לענייני אישור אתי של מחקרי המכון. ועדה זו מונה תשעה חברי סגל: ראש המכון, היועץ המשפטי של המכון, ראש ערוץ הלימודים, ראש בית הספר ללימודי התמחות מקצועית, ראש רשות המחקר, המשנה לראש רשות המחקר, יו"ר ועדת המחקר הבין-מכללתית ומנהלת תכנית הפוסט-דוקטורט. לוועדה נוסף חבר מצוות המכון, המומחה באתיקה. שתי ועדות משנה כפופות למליאת הוועדה: האחת פועלת ברשות המחקר והאחרת בבית הספר ללימודי התמחות מקצועית ע"ש משה זילברשטיין. ועדת המשנה של רשות המחקר דנה בבקשות המתקבלות מקבוצות המחקר שפועלות במכון מופ"ת ומעמיתי תכנית הפוסט-דוקטורט. ועדה זו דנה בבקשות של חוקרים הפועלים במסגרת קבוצות העניין במחקר או חוקרים שמגישים הצעות לוועדת המחקר הבין-מכללתית במקרים שבהם לא פועלת ועדת אתיקה במוסד שבו הם מועסקים. ועדת המשנה של ערוץ הלימודים דנה בהצעות מחקר של המתמחים הלומדים בבית הספר להתמחות מקצועית. ועדות המשנה מוסמכות לדון בבקשה לאישור ועדת האתיקה המוסדית, לבקש תיקונים ו/או הבהרות ולהעביר למליאת הוועדה המלצות לאישור הבקשות. ועדות המשנה מעדכנות את החוקרים עם סיום הפרק הזה בעבודתן. תגובתה של מליאת הוועדה נמסרת לחוקרים בתוך שבועיים מיום שוועדת המשנה שולחת אליה המלצה לאישור. תגובת הוועדה למחקרים שמוגשים אליה נמסרת לחוקרים בכתב בתוך שלושים ימי עבודה. כינוס של מליאת הוועדה מתקיים על פי הצורך כדי לדון בעררים על החלטות של ועדות המשנה (דחייה של בקשה או דרישות לתיקון), וכדי לדון בשאלות עקרוניות שמתעוררות מעת לעת. ועדת האתיקה מתעדת את כל הבקשות המוגשות אליה ואת תהליך הטיפול בהן. תיאור מפורט של הנהלים לאישור מחקר על-ידי ועדת האתיקה המוסדית של מכון מופ"ת מופיע באתר המכון.

דילמות בעבודתה של ועדת האתיקה

הנהלים של ועדת האתיקה המוסדית של מכון מופ"ת מתבססים על עקרונות ההגנה על המשתתפים במחקר והשמירה על סטנדרטים מקצועיים, כפי שפירט שפרלינג (2016) ובגיליון זה. עם זאת, בדומה לחוקרים, גם ועדת האתיקה מתמודדת עם דילמות במהלך עבודתה. הפתרון הקל בטווח הקצר הוא להימנע מאישור של מחקרים שיש בהם בעיות אתיות. פתרון זה עשוי לפגוע בטווח הארוך במגוון המחקרים הנערכים ובטובת הכלל. להלן יובאו דוגמאות אחדות לדילמות אתיות בעבודת הוועדה.

יצירת תועלת מרבית לחברה: ארגונים מקצועיים שונים (כמו למשל ארגון הפסיכולוגים האמריקני, APA ,והאגודה האמריקנית למחקר בחינוך AERA), דורשים מחברי הארגון לפעול בהתאם לסטנדרטים מקצועיים גבוהים. במסגרת הקוד האתי לעריכת מחקרים, חוקרים נדרשים לערוך מחקר רק בתחום מומחיותם ולאחר שרכשו את הכישורים המתאימים. חובה זו מובנת לאור העובדה שהציבור המקצועי והרחב מסתמך על ממצאי מחקרים בהבניית הידע התאורטי והיישומי. גם בחוזר המנכ"ל משנת 2015 מופיעה הדרישה שהמחקר יעמוד בסטנדרטים המקובלים במוסדות להשכלה גבוהה בארץ לביצוע מחקר מדעי (עמוד 11 סעיף 1.5.2). האם נובע מכך שוועדת אתיקה אמורה לבחון את ההצעות המוגשות לה גם מן ההיבט המתודולוגי, ולא רק מן ההיבט של הגנה על המשתתפים במחקר?

לאחר התלבטות התקבלה ההחלטה שוועדת האתיקה של מכון מופ"ת תימנע מהתייחסות להיבטים המתודולוגיים של ההצעות המוגשות לה. זאת מתוך כבוד לידע של החוקרים, ולאור האפשרויות הפתוחות בפניהם לקבל סיוע מתודולוגי במקומות עבודתם ובאמצעות שירותי הייעוץ של רשות המחקר במכון מופ"ת.

הגנה על המשתתפים: מחקרים שעוסקים בשאלות רגישות, העשויות לפגוע בצנעת הפרט או רגשותיו, מהווים דוגמה לדילמה שניצבת בפני ועדת האתיקה. באחד המפגשים שנערכו בין נציגי המדען הראשי במשרד החינוך לבין חוקרים באחת המכללות, הוצגה דוגמה לבקשת אישור למחקר שזעזעה את נציגי המדען הראשי: החוקרים ביקשו לשאול תלמידים על מחשבות אובדניות. קל להבין שקוראי הבקשה חששו מכך שעצם הצגת השאלות תעלה את השכיחות של רעיונות אובדניים בקרב המשיבים. למרות זאת, ממה שידוע לנו ממחקרים שנערכו בתחום – השכיחות של מחשבות אובדניות בקרב מתבגרים צעירים היא גבוהה. בעבודת דוקטורט שפורסמה לאחרונה (Barzilay-Levkowitz, 2013) נמצא ש-35.5% מבין 1,285 בני נוער שנבדקו דיווחו על חשיבה אובדנית כלשהי. זיהוי של מחשבות אובדניות מוגברות ושל סימני מצוקה נוספים ותגובה נכונה להם עשויים למנוע ניסיונות אובדניים ולהציל חיים (גילת, 2007). באופן כללי, הימנעות ממחקר בנושאים רגישים עשויה לפגוע בהתפתחות הידע המקצועי בתחומים שבהם הוא נחוץ במיוחד.

הסכמה מדעת ורצון חופשי: הסכמה מדעת והשתתפות וולונטרית במחקר הן שני עקרונות שנכללים בחובה האתית להגן על משתתפים במחקר, אך זכו לתשומת לב ייחודית. לפי ההנחיות של משרד החינוך בחוזר מנכ"ל מחודש מאי 2015: "...לא יותר איסוף מידע במקרים שבהם הנבדק כפוף לעורך המחקר או תלוי בו באופן אחר... לפיכך, לדוגמה, לא יותר למורה במסגרת חינוכית לאסוף מידע לצורך מחקר בקרב תלמידיו" (משרד החינוך, 2015, סעיף 1.5.8).

בשנים האחרונות הולכת ומתגבשת ההכרה בכך שהתפתחות מקצועית של מורים ומורי מורים צריכה להתקיים בקהילות של אנשי מעשה שחוקרים יחד את עבודתם. הפרסום של מחקר עצמי (כגון מחקר פעולה) ומחקר קולבורטיבי של קהילות למידה הוא הכרחי על מנת שאנשי המעשה יוכלו ללמוד אלה מניסיונם של אלה, ועל מנת שהידע שנרכש יצטבר ויתפתח. חוזר המנכ"ל ממאי 2015 מבטא את המתח בין שתי הגישות: לצד האיסור על מורים (ומכשירי מורים בכלל זה) לאסוף מידע מתלמידיהם, הוא מתיר לחוקרים לאסוף מידע בבית ספר יחיד, וכך לתרום להתפתחות המקצועית של אנשי הצוות והמוסד החינוכי כולו, אך רק בתנאי ש"העבודה לא תשמש בדרך כלשהי לצרכיו הפרטיים (לימודיים ואחרים) של מנהל המוסד או של מי מחברי צוות המוסד", וכן ש"תלמידי המוסד החינוכי וחברי צוות המוסד החינוכי לא יסייעו בביצוע העבודה (הכוונה למחקר, ע״ג) בפועל" (משרד החינוך, 2015, עמוד 19 סעיף 2.2.3 א' ו-ד'). אפשרות נוספת שמוצעת בחוזר היא שאנשי צוות חינוכי יוכלו לערוך מחקר במסגרת של התפתחות מקצועית:

"האפשרות לעורר מוטיבציה לחדשנות חינוכית תלויה במידה רבה ביכולתנו לייצר תנאים המאפשרים למורה להתנסות בפיתוח של תחומי מומחיותו המקצועית גם באמצעות מחקרי פעולה. בנוסף על המערכת לייצר תנאים המעודדים מורים לשתף עמיתים ובעלי עניין בידע שצברו, הן במסגרת הקהילה הבית-ספרית והן בקהילות פרופסיונאליות אחרות. כיווני פעולה אפשריים להתנסות מחקרית: פיתוח והטמעה של מתודות הוראה, תכנית לימודים או תכנית חינוכית ניסיונית והערכה מעצבת שלה; תיעוד עצמי של ההוראה בכיתתו של המורה, באמצעים שונים, לצורך רפלקציה שנועדה לשכלל את עבודת ההוראה שלו ולשפרה; ניתוח מגמות חברתיות וחינוכיות בכיתה; עיבוד נתונים ומסמכים/חומרים לסוגיהם שברשות המורה אודות עבודתו עם תלמידי כיתתו, ובכלל זה לצורך קבלת היזון חוזר על הישגי תלמידים בשל שימוש במתודות הוראה או שיטות הערכה שונות. התנסות זו יכולה להתבצע במסגרת עבודתו השוטפת של המורה בכיתתו או כעבודת חקר במסגרת קורסי פיתוח מקצועי מתקדמים לעובדי הוראה (דרגות 7-8 ב"אופק חדש")". (סעיף 4 ,עמ׳ 22–23)

מן הכתוב עולה שהחוזר אינו רואה בלימודים לתארים גבוהים, במחקר ובפרסום אקדמי לאורך זמן פעולות המבטאות התפתחות מקצועית של אנשי צוות חינוכי, או שההוראות השונות בחוזר המנכ"ל עומדות בסתירה זו לזו. כך או אחרת, ההקפדה על ההנחיה, שמורים ומכשירי מורים לא יוכלו לאסוף מידע מתלמידיהם ולפרסם את ממצאיהם, עשויה לפגוע בהתפתחות המקצועית של מורים ומכשירי מורים, וכתוצאה מכך – גם באיכות ההוראה.

כיצד אם כן ניתן ליישב בין הצורך של מורים ומכשירי מורים לחקור את עבודתם, תוך כדי התרחשותה, לבין ההגנה על המשתתפים במחקר מפני ניצול של יחסי כפיפות? שני פתרונות ביניים שהוצעו לדילמה הם יצירת חיץ בין איסוף הנתונים לבין הניתוח שלהם, או בין האיסוף והניתוח לבין הפרסום. לפי הפתרון הראשון – אנשי הוראה יכולים לאסוף את המידע מן הכיתות שהם מלמדים, אבל לנתח את החומר שנאסף רק לאחר שיחסי המרות עם תלמידיהם הסתיימו, ורק ביחס לחומרים שהיוצרים שלהם אישרו לנתח: עבודות שהוגשו במהלך השנה, תכתובות בדוא״ל או בפורומים ועוד. פתרון זה כרוך בבעיות רבות: הסרת חומר שלגביו לא התקבל אישור עשויה לפגוע באיכות הנתונים ובניתוח של המכלול כולו. המתנה עד לסיום שנת הלימודים עשויה לעכב את עבודת החוקרים ולמנוע מהם ליישם בהוראתם תובנות שעולות מן המחקר בזמן שבו הן רלוונטיות במיוחד.

לפי הפתרון השני – אנשי הוראה יוכלו לאסוף את המידע, לנתח אותו וליישם את המסקנות העולות מן הניתוח בעבודתם, אולם לא יוכלו להשתמש בו לצורך פרסום אקדמי, אלא לאחר סיום יחסי המרות עם התלמידים וקבלת אישורם לפרסום החומר. גם הפתרון הזה כרוך בבעיות מתודולוגיות ואתיות: איכותו של הפרסום האקדמי עשויה להיפגע אם הוא לא יוכל לשקף את מלוא החומרים שנאספו ונותחו. נוסף על כך, שיטה זו מאפשרת לחוקרים לערוך את המחקר כולו בלי שהמשתתפים יהיו מודעים אליו ובלי לקבל הסכמה מדעת, אלא לאחר מעשה.

כפי שציינו חוקרים רבים – אין פתרונות המתאימים לכל המחקרים, ויש למצוא מחדש את הדרך עבור כל מחקר מחדש. לסיום, מן הראוי לזכור כי האישור של ועדת האתיקה הוא רק התחלת הדרך. במהלך המחקר עשויות לעלות בעיות ודילמות שלא נצפו מראש: המוקד של המחקר עשוי להשתנות בעקבות ההתגבשות של תובנות ראשוניות; הניתוח עשוי להעלות ממצאים שעשויים לפגוע במשתתפים. ייתכן כי מעורבות של גורמים נוספים, שעשויים להיות מושפעים מן הממצאים ופרסומם, תתברר תוך כדי גיבוש המסקנות וההמלצות. במהלך ההתמודדות עם השאלות האלה, ועדת האתיקה של מכון מופ"ת רואה עצמה כקבוצת עמיתים שתשמח לסייע לחוקרים, לייעץ ולהתייעץ, ולא כגוף זר ושיפוטי שיש להתגונן מפניו.

מקורות

גולדנברג, ג', ורדינגר, ד', לרנר, מ' ופסטרנק, ע' (2014). אתיקה בחינוך המיוחד: סוגיות ועקרונות התמודדות. תל אביב: מכון מופ"ת.

גילת, י' (2007). להיות קרוב; עזרה ראשונה למורה בהתמודדות עם מצוקות תלמידים. תל אביב: מכון מופ"ת.

דושניק, ל' וצבר בן יהושע, נ' (2016). אתיקה של מחקר חינוכי. בתוך נ' צבר בן יהושע (עורכת), מסורות וזרמים במחקר האיכותני: תפיסות, אסטרטגיות וכלים מתקדמים (עמ' 217-235). תל אביב: מכון מופ"ת.

 משרד החינוך (2015). חוזר מנכ"ל ע"ה/9(ב). אייר תשע"ה / מאי 2015. ירושלים: משרד החינוך. אוחזר מתוך: http://meyda.education.gov.il/files/Scientist/hozermankal2015.pdf

פרידמן, י' (2006). אתיקה במחקר החינוך: החוקר, הנחקר והמדע. שבילי מחקר, 13 ,27-17.

שלסקי, ש' ואלפרט, ב' (2007). דרכים בכתיבת מחקר איכותני: מפירוק המציאות להבנייתה כטקסט. תל אביב: מכון מופ"ת.

שפרלינג, ד' (2016). אתיקה במחקר החינוכי: עקרונות יסוד, אסדרה פורמלית וועדות מוסדיות. תל אביב: מכון מופ"ת.

American Educational Research Association (2011). Code of ethics. Retrieved from: http://www.aera.net/portals/38/docs/About_AERA/CodeOfEthics(1).PDF

American Psychological Association (2010). Ethical principles of psychologists and code of conduct (standard 2: competence). Retrieved from: http://www.apa.org/ethics/code/index.aspx

Barzilay-Levkowitz, S. (2013). Prediction of adolescent suicidal ideation and behavior, as viewed through the interpersonal theory of suicide. Doctoral thesis. Ramat-Gan: Bar Ilan University.

Howe, K. R., & Dougerty, K. C. (1993). Ethics, institutional review boards and the changing face of educational research. Educational Researcher, 22(9), 16-21.

שליחת תגובה

  (הכתובת לא תוצג באתר)
בטל שלח