מס"ע - סקירה מדעית בנושא 'מחר 98 – הדוח ויישומיו'
פורטל תוכן בהוראה והכשרת מורים
יום ראשון 30 אפריל 2017
מכון מופ"ת שער הפורטל
פורטל תוכן בהוראה והכשרת מורים
27.09.16 תקציר   

סקירה מדעית בנושא 'מחר 98 – הדוח ויישומיו'

מהמדור: הוראת המדעים

קליין, ש' (2016). סקירה מדעית בנושא 'מחר 98 – הדוח ויישומיו'. מוגש לצוות מומחים בנושא 'לימוד ממהלכי עבר לשיפור החינוך המדעי בישראל והמצוינות בו', היזמה למחקר יישומי בחינוך, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.

ד"ר שרה קליין היא מרצה בתחומי המדעים והוראת המדעים במכללת 'אורות ישראל' ובמכללת 'חמדת הדרום'

דוח 'מחר 98 'הוא פרי עבודתה של הוועדה העליונה לחינוך מדעי טכנולוגי שמונתה בשנת 1990 על ידי שר החינוך והתרבות דאז, מר זבולון המר. בראש הוועדה עמד פרופ' חיים הררי, נשיא מכון ויצמן למדע. על הוועדה הוטל לבחון את המצב של הוראת המדעים והטכנולוגיה בישראל, ולהציע תכניות חדשות ומיזמים מיוחדים במטרה "לקדם את החינוך למדע וטכנולוגיה בישראל לקראת המאה ה-21" (משרד החינוך והתרבות, 1992 ,עמ' 8). הדוח היה תחילתה של תקופה חדשה בהוראת המדעים במדינת ישראל (תשע"ב, 1992). תמצית הדוח היא ראייה של מדע וטכנולוגיה כמכלול, של הטכנולוגיה כהיבט יישומי של המדע והדגשת עקרונות מדעיים לכל התלמידים בכל שכבות הגיל ('מדע לכול'). אפשר להרחיק לכת ולקבוע שחזון הדוח היה, ועודנו, בסיס למערכת הוראת המדעים בישראל, מערכת המתנהלת באופן דינמי מתוך שאיפה למצוינות.

סקירה זו עוסקת ביישום הדוח במשך השנים ובהשלכותיו בשני נושאים שהם אבני בניין להגשמת הדוח, ואכן הוקדשו להם המלצות רבות בדוח: א. חטיבת הביניים – לימודי מתמטיקה ולימודי מדע וטכנולוגיה ב. המורים – הכשרה ופיתוח מקצועי. (בסקירה זו הושם דגש על מורי חטיבת הביניים ועל מורי החטיבה העליונה).

הסקירה מתבססת על שלושה סוגים של מקורות: א. מסמכים – משרד החינוך, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ומבקר המדינה ב. מחקרים – מכון סאלד וכתבי עת בהוראת המדעים ג. ראיונות עם בעלי תפקידים בתחום הוראת המדעים והטכנולוגיה.

להלן עיקרי הסקירה:

א. חטיבת הביניים

1. תכנית הלימודים במדע וטכנולוגיה לחטיבת הביניים: תכנית הלימודים שפורסמה ב-1996 הייתה בסיס לתכניות הלימודים במקצוע המאוחד 'מדע וטכנולוגיה' בשנים הבאות. רציונל התכנית היה ספירליות, כתכנית המשך לבית הספר היסודי, וגישה בינתחומית סביב נושאים מרכזיים. בתכנית הלימודים ניתנה לצוותי המורים האוטונומיה ליצור צירופי הוראה של הנושאים המרכזיים. יישום תכנית הלימודים היה כרוך בקשיים רבים בשל חוסר ידע רב-תחומי ובינתחומי, בעיקר מצד המורים. ואכן, הוראת המקצוע 'מדע וטכנולוגיה' יצרה עמימות בקרב התלמידים באשר למקצועות המדעיים המקוריים: פיזיקה, כימיה וביולוגיה. תכניות הלימודים הבאות, החל מ-2009, אופיינו (ומאופיינות גם כיום, בעדכון מדי שנה) בשני היבטים עיקריים: א. שקיפות והגברת בהירות הניסוח ב. התייחסות מפורשת לדיסציפלינות המקור: פיזיקה, כימיה, ביולוגיה וטכנולוגיה. בתכניות הלימודים בשנים האחרונות ניכרת ריכוזיות רבה של משרד החינוך, ויש בכך צמצום האוטונומיה של הצוות הבית-ספרי בהוראת המקצוע.

2. מדע וטכנולוגיה לכול: קידום החינוך למדע וטכנולוגיה, שהוא המטרה שלשמה נכתב הדוח, בא לידי ביטוי במיזמים שמשרד החינוך יוזם בעשור האחרון, דוגמת ירידים של חקר מדעי-טכנולוגי ואולימפיאדת החלל ע"ש אילן רמון. במיזמים אלו באה לידי ביטוי רוח 'מחר 98': מתן הזדמנות שווה לקבוצות תלמידים מכל בתי הספר להשתתף בתחרות ארצית, כלומר, 'מדע וטכנולוגיה לכול' הלכה למעשה. ביצוע אלו הוא כר מצוין לביטוי ההקשר הבינתחומי במדע וטכנולוגיה ולפיתוח האוריינות המדעית והטכנולוגית של התלמידים (המלצה א/5 בדוח 'מחר 98').

3. יזמות חינוכיות והעשרה למצטיינים: משרד החינוך שוקד על פיתוח מצוינות במדעים ביזמה כגון העתודה למנהיגות מדעית-טכנולוגית שתחילתה בחטיבת הביניים והמשכה בחטיבה העליונה. מטרת היזמה היא שיפור ההתמקצעות של התלמידים במקצועות המדעיים.

4. הישגי התלמידים: הישגי התלמידים במתמטיקה ובמדעים בחטיבת הביניים נמדדים במבחן הארצי מיצ"ב ובמבחנים הבינלאומיים טימס (TIMSS) ופיזה (PISA). להלן הממצאים העיקריים העולים מן המחקרים העדכניים (מיצ"ב תשע"ה, טימס 2011 ופיזה 2012): בשלושת המבחנים ניכרת מגמה של שיפור בהישגי התלמידים, הן במתמטיקה והן במדעים, ועלייה במיקומה של ישראל יחסית למדינות ה-OECD. מבחינה פנים-ישראלית קיימים פערים על רקע מגזרי, מגדרי וחברתי-כלכלי.

5. הצטיידות בתי הספר של חטיבות הביניים: בבתי ספר רבים קיימים מעבדות ומחשבים הזקוקים לרוב לעדכון ולשדרוג. עם זה, בתי ספר רבים אחרים מסתייעים במשאבי אשכולות הפיס שאליהם הם סמוכים. [אשכולות הפיס הוקמו לראשונה ב-1998 כתחליף לחדרי מעבדות שייבנו בכל בית ספר (המלצות א/6 ,ב/6 בדוח 'מחר 98')].

ב. המורים

1. כרקע לפרק זה מובאים בסקירה נתונים על התלמידים. הממצא העיקרי: מ-2001 חלה ירידה בשיעור הניגשים לבחינות בגרות ב-5 יח"ל במקצועות מתמטיקה, פיזיקה ומדעי המחשב.

2. נתונים על המורים: א. בתקופה שבין תשנ"ט ל-תש"ע חלה ירידה במספר המורים לפיזיקה, לכימיה ולמדעי המחשב, ואילו במקצועות ביולוגיה, מתמטיקה וטכנולוגיה חלה עלייה ב. במהלך תקופה זו חלו שינויים בשיעור המורים הצעירים והמבוגרים המלמדים מקצועות מדעיים בחטיבה העליונה: שיעור המורים המבוגרים (בני 55 ומעלה) עלה במידה ניכרת מ-9.9% בתשנ"ט ל-19.9% בתש"ע, ואילו שיעור המורים הצעירים (בני 35 ומטה) ירד מ-24.6% בתשנ"ט ל-21.5% בתש"ע ג. קיימת בעיה בגיוס מורים לפיזיקה.

3. הכשרת המורים למדעים מתקיימת באוניברסיטאות ובמכללות האקדמיות לחינוך. קיימות תכניות מיוחדות להסבת אקדמאים, כגון תכנית 'חותם' ו'הטובים לחינוך'. כ-90% מהבוגרים נקלטו בבתי הספר וכ-80% מהם התמידו, כלומר, המשיכו ללמד 5 שנים לאחר תום תקופת ההתחייבות שהיא 3 שנים מתום הלימודים.

4. הפיתוח המקצועי של המורים: עם התחלת יישום תכנית הלימודים במדע וטכנולוגיה בחטיבת הביניים הופעל מערך אדיר של פיתוח מקצועי, הן מבחינת מספר המורים שהשתתפו בהשתלמויות (12,500 מורים השתתפו בהשתלמויות בשנים 1994–1996), והן מבחינת מספר השעות שהוקצבו להשתלמות בשנים 1994-1994 (224 שעות). במהלך השנים חל צמצום רב בהיקף הפיתוח המקצועי של המורים, עד להשתלמויות בנות 30 שעות בלבד, כיום. הפיתוח המקצועי של המורים מתבצע בשני אפיקים: א. מערך ההדרכה מטעם המפמ"ר המקיים השתלמויות והדרכה צמודה למורים במרכזי פסג"ה ואף בבתי הספר ב. מרכזי המורים שהם נגזרת ישירה של המלצות ב/9 ו-ד/6 של דוח 'מחר 98'. פעילות מרכזי המורים מתרחשת במוסדות האקדמיים השונים. במרכזי המורים שוקדים על פיתוח קהילות מקצועיות של מורים כביטוי לפיתוח מקצועי מתמשך, ברוח דוח 'מחר 98'. גופים פילנתרופיים כגון קרן טראמפ תומכים גם הם בפיתוח הקהילות המקצועיות וביוזמות אחרות להבטחת איכות המורים למדעים.

מן הסקירה עולה כי דוח 'מחר 98' נותן את אותותיו לאורך השנים בהיבטים רבים של החינוך למדעים, הן באשר להוראת המדעים בחטיבת הביניים והן באשר למורים. יש להמשיך וליישם המלצות מן הדוח, למשל: ההמלצות הנוגעות ללימודי המתמטיקה (א/2 ,ב/1)ההמלצות הנוגעות למחשוב ותקשוב (ב/5 ,ג/4 ,ג/5 ,ג/6). אפשר להיווכח שהמערכת השוקדת על הוראת המתמטיקה, המדעים והטכנולוגיה היא דינמית ונתונה להערכה תמידית ולתהליכי הפקת לקחים ויישומם. הדינמיות של המערכת באה לידי ביטוי בעדכון תכניות הלימודים ובליווי של מורים ותמיכה בהם על ידי המפמ"רים. אפשר להיווכח בהשקעה רבה במצוינות, אך יש לציין כי קיימת מגמה של הפרטת מיזמים רבים. עם זאת, יש צמצום רב בתקציבים המיועדים לטיפוח הוראת המדעים, כולל הפחתה בתקציב המיועד ל'מרכז להוראת המדעים' (המל"מ) שהוקם עוד בשנת 1967 באוניברסיטה העברית בירושלים. ייעודו של המרכז היה, ועודנו, להעמיק את מעורבות המוסדות להשכלה גבוהה בארץ בהוראת המדעים בבתי הספר. לאור דוח 'מחר 98' הייתה למל"מ פעילות ענפה ביותר ביישום המלצות הדוח, המלצות הדורשות השקעה משמעותית במחקר ובפיתוח, בעיקר בהכנת תשתיות ליישום התכניות החדשות כגון 'מדע וטכנולוגיה לכול' בכל הגילים. עקב הצמצומים בתקציבים, המל"מ מתרכז כיום בתמיכה במרכזי המורים ובפיתוח ספרי לימוד.

מן הסקירה עולה עוד, כי יש לחזק את הקשר בין חטיבת הביניים לחטיבה העליונה מבחינת המקצועות המדעיים, שכן חטיבת הביניים היא ה'תחנה' שבה אמורה להתפתח בקרב התלמידים הבשלות החשיבתית והערכית ללמידת המדע. כן יש לחזק את הקשר בין לימודי המתמטיקה ללימודי המדעים על מנת לפתח אוריינות מתמטית כחלק ממכלול האוריינות המדעית.

ביבליוגרפיה

משרד החינוך והתרבות (1992). 'מחר 98' דוח הוועדה העליונה לחינוך מדעי וטכנולוגי, מוגש לשרת החינוך והתרבות.

http://education.academy.ac.il/files/%D7%9E%D7%97%D7%A8%2098.pdf

 

לסקירה המלאה באתר היזמה למחקר יישומי בחינוך

שליחת תגובה

  (הכתובת לא תוצג באתר)
בטל שלח