מס"ע - רפלקציה: חשיבה מהרהרת ומערערת בחינוך – סקירת מידע
פורטל תוכן בהוראה והכשרת מורים
03.01.17 תקציר   

רפלקציה: חשיבה מהרהרת ומערערת בחינוך – סקירת מידע

מהמדור: דרכי הוראה

רן, ע' (2016). רפלקציה: חשיבה מהרהרת ומערערת בחינוך. סקירת מידע (ל' יוספסברג בן-יהושע, עורכת). תל אביב: מכון מופ"ת.

סקירת המידע הוגשה לד"ר רבקה רייכנברג, בית הספר ללימודי התמחות מקצועית, מכון מופ"ת

סקירה זו הינה סקירת רוחב, אשר תציג את עולם המושגים הקשורים לרפלקציה בהכשרה להוראה באופן כללי, ותתייחס באופן פרטני להוראה רפלקטיבית ומרכיביה, הדרכה רפלקטיבית, ורפלקציה ככלי איכותני וכמותני בהכשרת מורים. הסקירה תציג את נושא הרפלקציה ככלי תיאורטי, אשר ניתן לכמת במסגרת הכיתה, הן ביחס להכשרת מורים כחלק מחידושים בתחום החינוך, והן במסגרת הוראה רפלקטיבית וחינוך של תלמידים לרפלקציה על ידי המורים עצמם.

הסקירה עוסקת ב-5 סוגי מודלים של הוראה רפלקטיבית בארץ וברחבי העולם, אשר ימחישו את היישומים השונים של הנושא בהכשרת מורים ובהוראה בכיתה.

1. מודל "הבצל" של קורטהאגן (Korthagen, 2014) (core reflection);

2 .מודל הכתיבה "החופשית" של כהן (2011), מודל אינטגרטיבי ויישומי, הכולל 6 שלבים;

3. מודל חשיבה רפלקטיבית בפתרון בעיות עיצוב על בסיס שאלון הערכה (Hong & Choi, 2015);

4. מודלים של חשיבה ביקורתית רפלקטיבית הנשענים על פעילויות של קריאה וכתיבה:

  • מודל הנבנה לאור מחקר בקרב סטודנטים אסייתיים בארה"ב (Chittooran, 2015),
  • מודל שנבנה לאור מחקר בקרב סטודנטיות ערביות להוראה אנגלית כשפה זרה בישראל (אבו ראס, 2013),
  • מודל בהוראה של מדעי הרפואה ופרקטיקה רפלקטיבית (Saperstein, Lilje, & Seibert, 2015);

 

5 .מודל של פדגוגיה רפלקטיבית מונחית מולטימדיה, שפותח בעקבות מחקר בקרב אוכלוסיית תלמידים מאותגרים שכלית, המתבסס על הוראה ולמידה רפלקטיבית כמנוע לשינוי וקידום תפקודים יומיומיים (מנור-בנימיני וחב', 2013).

בכל אחד מן המודלים המוצעים, תנתח הסקירה ותבחן את השאלות הבאות:

  • מהו מקומו של המושג רפלקציה בהוראה בחינוך במאה העשרים ואחת?
  • מהי חשיבה ביקורתית והאם היא מרכיב דומיננטי ברפלקציה?
  • אילו מדדים קיימים לבחינת רפלקציה בלמידה והוראה?
  • אילו שאלות תורמות לפיתוח חשיבה רפלקטיבית?
  • כיצד יכולים מורים לתרום לפיתוח חשיבה רפלקטיבית?
  • האם קיימת פדגוגיה רפלקטיבית וכיצד היא מיושמת באופן פרקטי בכיתה?

 

מטרת סקירה זו אינה לנתח לעומק את כל אחד מן המודלים, אלא לעסוק בהגדרת המאפיינים הבולטים, בהצגת הטרמינולוגיה בה נעשה שימוש בהגדרת רפלקציה, ובבחינת הקווים הכלליים, לאורם ניתן ליישם שימושים אלו בעתיד בתחום רפלקציה בחינוך.

ביבליוגרפיה

אבו ראס, ר' (2013). יוזמה חינוכית לטיפוח חשיבה רפלקטיבית בקרב פרחי הוראה. דפי יוזמה, 7, 78-67. http://library.macam.ac.il/study/pdf_files/d11225.pdf

כהן, א' (2011). רפלקציה? רפלקציה. רפלקציה!, בתוך א' יוגב ור' זוזובסקי, (עורכים). הדרכה במבט חוקר (עמ' 237-219). תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, מכון מופ"ת ומכללת סמינר הקיבוצים.

מנור-בנימיני, א', ברקוביץ, י', קורצר, ר', הראל, ח', וורדי ג' (2013). פדגוגיה רפלקטיבית מבוססת מולטימדיה לשינוי ולקידום תפקודים יום-יומיים של תלמידים עם פיגור שכלי. דפי יוזמה, כרך 7, 130-114. http://library.macam.ac.il/study/pdf_files/d11229.pdf

Chittooran, M. M. (2015). Reading and writing for critical reflective thinking. New Directions for Teaching and Learning, 143, 79-95.

Hong, Y. C., & Choi, I. (2015). Assessing reflective thinking in solving design problems: The development of a questionnaire. British Journal of Educational Technology, 46(4), 848-863.

Korthagen, F. A.J. (2014). Promoting core reflection in teacher education: Deepening professional growth. International Teacher Education: Promising Pedagogies (Part A) Advances in Research on Teaching, 22, 73-89.

Saperstein, A. K., Lilje, T., & Seibert, D. (2015). A model for teaching reflective practice. Military Medicine, 180(4), 142-146. http://militarymedicine.amsus.org/doi/pdf/10.7205/MILMED-D-14-00589

לסקירה המלאה באתר מרכז המידע הבין-מכללתי

שליחת תגובה

  (הכתובת לא תוצג באתר)
בטל שלח