מס"ע - ידע משתנה, טכנולוגיה משתנה: השתמעויות להכשרת מורים עתידית
פורטל תוכן בהוראה והכשרת מורים
22.12.16 סיכום   

ידע משתנה, טכנולוגיה משתנה: השתמעויות להכשרת מורים עתידית

מהמדור: מדיניות בהכשרת מורים

Burden, K., Aubusson, P., Brindley, S., & Schuck, S. (2016). Changing knowledge, changing technology: Implications for teacher education future, Journal for Education for Teaching, 42(1), 4-16.

המאמר סוכם מאנגלית ושוכתב לעברית בידי ד"ר פנינה כץ ממכון מופ"ת

ידע וטכנולוגיה והכשרת מורים – מחקרים על הכשרת מורים עתידית זיהו שתי תמות הדורשות מחקר נוסף: השתנות האופי של הידע והשתנות היכולות הטכנולוגיות. החוקרים במאמר זה בחנו את המפגש בין שתי תמות אלה ואת השתמעויותיו להכשרה. במאמר נעשה ניסיון לקדם את הדיון על עתיד הכשרת המורים בעידן שבו קובעי מדיניות, כלכלנים ומדינאים מאתגרים בהחלטותיהם את האוטונומיה של מורי מורים (Darling-Hammond, 2010). זאת ע"י פתיחת הדיון למורי המורים עצמם.

על המחקר – החוקרים כותבי המאמר בחנו את דעותיהם של 8 פרופסורים להכשרת מורים ופיתחו ארבעה תסריטים ששימשו לדיון בהשתמעויות לגבי ארבע אפשרויות של הכשרת מורים עתידית (Iversen, 2006). משוב על התסריטים התקבל ממורי מורים באירופה ובאוסטרליה. התסריטים תוקנו בהתייחס למשובים. הם מוצגים במאמר בגרסתם הסופית כדרך לעורר דיון בין מורי מורים על עתיד ההכשרה. המאמר מפתח עבודה מוקדמת על הכשרת מורים עתידית (Aubusson & Schuck, 2013).

התסריטים נעים על שני רצפים:

  1. ידע הוא הקוריקולום – ידע הוא הקשרי ומבוסס-שדה;
  2. טכנולוגיה ליצירת פרודוקטיביות ויעילות – טכנולוגיה לפיתוח יצירתיות וביקורתיות.


תסריט א' נמצא בשני הקטבים השמרניים בשני הרצפים ותסריט ד' בשני הקטבים הלא-שמרניים. תסריטים ב' ו-ג' ביניהם.

תסריט א'

ידע תוכן בהכשרת המורים הוא הידע הקנוני בדיסציפלינות הליבה כפי שהוא מופיע בקוריקולום הלאומי, ונדרש זמן רב לפיתוח הידע הקנוני הדרוש; ידע פדגוגי מביא דגמים של הוראה שיש להשתמש בהם עבור רוב הלומדים במטרה להשיג תוצרים ידועים/מוכתבים מראש, ונדרש זמן קצר יחסית לרכישת ידע פדגוגי.

מטרת השימוש בטכנולוגיה היא ליצור נגישות לאתרים ייחודיים שיש בהם תוכן קוריקולרי, להנגיש הורדת שיעורים מהרשת המאפשרים טיפול נאמן בקוריקולום, לשתף במשאבי הוראה ולמידה ולנהלם.

הכשרה להוראה בתיכון וביסודי – הכשרה לתיכון צריכה להיות מקבילה לסטודנטים לפני תואר בדיסציפלינה ולהתמקד בידע תוכן. הכשרה ליסודי דורשת למידה מקיפה של כל תכני הקוריקולום שיש ללמד בדגש על מתמטיקה, אוריינות ושפה/שפות רשמית/רשמיות של המדינה.

מעורבות ממשלתית - הידע בהכשרת מורים ובפדגוגיה הוא תחת רגולציה ממשלתית, והבטחת איכות נעשית באמצעות הצבת סטנדרטים.

תסריט ב'

ידע תוכן בהכשרה מוגדר בצורה ברורה והוא מירשמי במונחים של רעיונות מפתח רחבים שכל אחד צריך לדעת. ידע פדגוגי מתווך ע"י גישות למידה מקודמות-טכנולוגית. הדגש הוא על הבנת האינטראקציה בין טכנולוגיה לפדגוגיה במטרה להשיג תוצרים שהותוו מראש.

הטכנולוגיה מאפשרת לידע הדיסציפלינרי להיות מועבר באמצעות תכניות ההכשרה, בנתיבים מותאמים אישית המכוונים לתוצרי ידע מוכתבים מראש.

הכשרת מורים לתיכון וליסודי דורשות זמן פיתוח ארוך של יכולות תכנון טכנולוגי ופדגוגי של המורה. מתכשרים לומדים להשתמש בטכנולוגיות להערכת למידת תלמידים ובהן ניתוח נתונים, פיתוח תכניות למידה יחידניות מבוססות-מחשב המותאמות לשונות בין תלמידים. המטרה היא להכשיר מורים כמתכננים, כמפקחים וכמנהלים של למידה משוקעת-טכנולוגיה. לחינוך מקצועי תפקיד מרכזי.

התערבות ממשלתית מתמקדת במדידות אמינות של תפוקות של ההכשרה כדי להבטיח את איכותה. כתוצאה מכך מדיניות ההעסקה היא תלוית-ביצועים מספקים במבחני-ידע ארציים של בוגרי ההכשרה. יש שונות מסיומת ביחס לפדגוגיה הננקטת בתכניות ההכשרה.

תסריט ג'

ידע התוכן נקבע ומוערך ע"י הקהילייה המקומית המבוססת על עמיתות. ההכשרה נשענת על פילוסופיות ומסורות מקומיות של חינוך המהוות בסיס להחלטות שמורים יעשו לגבי הקוריקולום בהקשרים בית-ספריים שונים שבהם הם עובדים. הקוריקולום מושפע ממגמות וזוויות ראייה גלובליות, הנחקרות באמצעות רשתות טכנולוגיות. הכשרת מורים חוקרת מגוון רחב של דגמים פדגוגיים ומתכשרים צריכים לשפוט מתי וכיצד לשלב את הדגמים בהוראה.

הטכנולוגיה משמשת כאמצעי לתקשורת, לחילופי רעיונות וליצירת נגישות ללמידה.

הכשרה לתיכון וליסודי כוללת למידה תוך כדי עבודה בהקשר הבית-ספרי, ועבודה עם חונכים לאורך תקופות זמן קצרות יחסית.

התערבות ממשלתית והתערבות קהילתית – ההתערבות הממשלתית מינימלית. ההכשרה נמצאת באחריות הקהילה ומונעת ע"י צרכים מקומיים. אבטחת איכות הכשרה נבדקת ע"י הקהילה.

ההכשרה מציידת את המתכשרים ביכולות לתכנון תוצרי למידה וקוריקולום בהתאמה לתלמידים בהקשרים שבהם הם ילמדו, וליצירת ידע המתאים לקהילה. הדגש הוא על הצורך לשפוט את הדיוק והיישומיות להקשרים רלוונטיים.

תסריט ד'

העמימות שבשינוי האופי של ידע תוכן מודגשת בהכשרה. המתכשרים נדרשים לפתח הבנה עמוקה של הדרכים שבהן מומחי תחום הדעת יוצרים ידע. הידע נבנה בשיתופיות ובשילוב זוויות ראייה שונות.

ידע פדגוגי מבוסס על פדגוגיות של עירור סקרנות (curiosity-driven pedagogies) המסתמכות על גישות שונות בפתרון בעיות.

הטכנולוגיה מהווה פורטל להבנות גלובליות, ביקורות ודיונים שונים ומגוונים. ההכשרה מכינה ותומכת במורים להשתמש בטכנולוגיות יצירתיות, חברתיות ואינטראקטיביות כדי להבין אירועים וליצור תוצרים עשירים מבחינה דיגיטלית.

המתכשרים לבתי ספר תיכון ויסודי הם חסרי תואר ראשון וההכשרה כוללת ניתוח מגמות עדכניות, רעיונות גדולים בחינוך, נושאים חברתיים וביקורת של הפרקטיקה, ביקורת ידע ויצירתו.

הערכה בהכשרת מורים נעשית באמצעות תלקיט המוגש בצורות שונות והמתבסס על אביזרים/פריטים פדגוגיים וטכנולוגיים שונים.

מעורבות ממשלתית ופיקוח ממשלתי על הכשרת מורים כפתרון לבעיות חברתיות וכלכליות מצומצמת; אוניברסיטאות ובתי ספר עמיתים מניעים הערכה ופיקוח איכות על ההכשרה.

מה ניתן ללמוד מהמחקר? – לא ניתן לתאר הכשרת מורים עתידית באופן מושלם. התסריטים הם מלאכותיים, מבוססים על אי-ודאות מורכבת ומציגים אפשריות בלתי-צפויות. יתרונם על פני המציאות הוא בכך שהתסריט המדומיין מפשט מורכבות. אך זוהי גם חולשתם. עם זאת הפחתת מורכבות המציאות לכלל מספר מוגבל של דרכים מעוררת רגישות לבחירות האסטרטגיות שיש לעשות במבט לעתיד.

בארבעה התסריטים שלעיל הציגו הכותבים כיצד ומדוע גרסאות משתנות של ידע והאינטראקציה שלהן עם טכנולוגיה משפיעות על ההכשרה. ראוי לציין שההתייחסות לטכנולוגיה היא בעיקר בהיבטים של בניה ורכישה של ידע. כיום, העדר הסתגלות לטכנולוגיות מתחדשות בהכשרת מורים מציב אותה בסיכון להיתפס כבלתי רלוונטית בעיני הדורות הבאים (Royle, Stager & Traxler, 2014).

התסריטים מציעים דיאלקטיקה בין ההשפעות של ידע וההשפעות של טכנולוגיה והקשרים ביניהן. לדעת הכותבים, התסריטים משיקים זה לזה ואינם עומדים כל אחד בפני עצמו. אין תסריט שהוא נשאף יותר מאחרים, ובכל אחד יש מרכיבים הרצויים יותר או פחות ע"י שותפים שונים. ניתן אף לומר שבעתיד צפויה אינטגרציה של מרכיבים שונים. ההצדקה להצגתם כאן היא השאיפה לחולל דיאלוג ומחקר עתידי ואף להגיע להסכמות מבוססות.

הבנת האופי של הכשרת מורים בעתיד חיונית אם ההכשרה, בין אם באוניברסיטה או כפעילות בית-ספרית, שואפת לחקור גרסה של הוראה המתכתבת עם צרכים עתידיים של הפרט ושל החברה הרחבה. הצורך הוא לתכנן הכשרת מורים המציבה בראש סולם שיקוליה את הצורך להיות רלוונטית למאפייני הלמידה של הדורות הבאים בבתי הספר. התסריטים מאירים נתיבים חלופיים להכשרה כדי להשיג מטרה זו.

ביבליוגרפיה

Aubusson, P., & Schuck, S. (2013). Teacher education futures: Today's trends, tomorrow's expectations, Teacher Development, 17(3), 322-333.

Darling-Hammond, L. (2010). Teacher education and the American Future, Journal of Teacher Education, 61(1-2), 35-47.

Iversen, J.S. (2006). Future's thinking methodologies and options for education, Schooling for Tomorrow, 107-120. https://www.oecd.org/site/schoolingfortomorrowknowledgebase/futuresthinking/scenarios/37246348.pdf

Royle, K., Stager, S., & Traxler, J. (2014). Teacher development with mobiles: Comparative critical factors, Prospects, 44, 29-42.