מס"ע - חצית גבולות ולמידה מקצועית של מורי מורים בהקשרים בין-לאומיים
פורטל תוכן בהוראה והכשרת מורים
01.08.16 סיכום   

חצית גבולות ולמידה מקצועית של מורי מורים בהקשרים בין-לאומיים

מהמדור: מורי מורים

Williams, J, & Berry, A. (2016). Boundary crossing and the professional learning of teacher educators in New International contexts, Studying Teacher Education: A journal of self-study of teacher education practices, 12, (2), 1-17.

המאמר סוכם מאנגלית ושוכתב לעברית בידי ד"ר פנינה כץ ממכון מופ"ת

למידה בתוך ובין תרבויות שונות היא חלק אינטגרלי של הכשרת מורים במאה ה-21. ככל שמוביליות של מורים, מורי מורים וסטודנטים בחינוך מתרחבת (Tudball, 2012), חשוב להבין כיצד הנושאים, ההזדמנויות והאתגרים השונים, העולים בהקשר זה משפיעים על למידה ועל הכשרה. מאפיין אינהרנטי לעבודה בתרבויות בין-לאומיות שונות מתמצה במושג "מרחבי גבול" (boundary spaces) הנוצרים בתהליכי מעבר. כאן מדובר בהתנסות מעשית של מתכשרים ו/או מורי מורים בארץ או בתרבות אחרת. השינוי יכול להתבטא במעבר במונחים שונים: גיאוגרפיים, חברתיים, תרבותיים, לשוניים, אישיים או מקצועיים.

במחקרים עצמיים קודמים בחנו הכותבות את ההשתמעויות של תהליך התנסות זה על למידה והוראה במרחבים החדשים שבהם עבודתן הקודמת כמורות בית ספר "פגשה" את עבודתן כמורות מורים (Berry, 2008, Williams, 2014). המחקר הנוכחי מטפל במעבר מהקשר (context) בין-לאומי אחד להקשר בין-לאומי אחר ובהתפתחות היכולות שלהן, כמורות מורים, לזהות, להבין, לדון ולנהל את שני המרחבים. הצבה של מורי מורים בהקשרים בין-לאומיים חדשים, לטווח ארוך או קצר, היא בעלת השתמעויות עמוקות לתהליך בניית זהות מקצועית, הכולל הבנה אישית, השפעות של גורמים הקשריים ויחסים בין-אישיים, והתלכדות של העולם הפנימי – תפיסות ערך עצמי וביטחון אישי – עם עולם חיצוני של עבודה ולמידה בהקשרים נתונים.

מעבר (relocation) להכשרת מורים בהקשרים בין-לאומיים חדשים – יש גישות שונות לדרכים שבהן מורי מורים יכולים להשתלב בהצלחה בהקשרים בין-לאומיים חדשים המאתגרים בחינה של זהות מקצועית והבנה כיצד היא נוצרת ומשתנה מתוך אינטראקציות עם אחרים. לפי אחת הגישות על מורי מורים להעריך מחדש את זהויותיהם, לחשוב על צרכיהם ובעיקר להמציא את עצמם מחדש כל הזמן (Rios et al., 2007). לפי גישה אחרת דווקא להיות אתה עצמך הוא המפתח להצלחה. דבקות בזהות הקיימת מאפשרת תחושה של נוחות ותקשורת בהקשרים חדשים ובלתי מוכרים (Lee, 2011, Amobi. 2004). יכולת לנווט בין ובתוך פערים כאלה מבטא יכולת לחצות תרבויות, לחשוב, לחוש ולפעול בדרכים המעריכות ומכבדות שונות אתנית, תרבותית ולשונית בהקשרים רב-תרבותיים (Wang, 2011).

על המחקר

מסגרת מושגית – הכותבות השתמשו במסגרת התייחסות שעניינה "מנגנונים של למידה במרחבים שיש בהם חציית גבולות" (Akkerman & Bakker, 2011). על פי מסגרת זו בכל מנגנון מתקיימים תהליכים של התקדמות או של עיכובים בלמידת המשתתפים. המנגנונים הם:

  1. זיהוי – תהליך דיאלוגי המבחין בין פרקטיקות שונות ושבו מגוון של זהויות אישיות ותרבותיות ניצבות או מתמודדות זו מול זו;
  2. תיאום – דיאלוג המנסה להתגבר על העמימות/אי בהירות הטבועות במרחבי גבול;
  3. רפלקציה – הבנה ויכולת להסביר הבדלים בין פרקטיקות ולמידת דברים חדשים של אדם על עצמו ועל אחרים;
  4. שינוי – מתרחש כשצורות מסוימות של עימות מצריכות שינוי בפרקטיקות. אין בהכרח סדר או היררכיה בין התהליכים הללו.

 

הקשר המחקר – כל אחת מהכותבות חיה ועבדה כמורת מורים במדינה שונה ובהקשר ייחודי (מרחב גבול). ג'ודי וילאמס (Judy Williams) עבדה בשיתוף בהובלת קבוצה של מתכשרים להוראה בפרקטיקום בין-לאומי במשך שלושה שבועות במשך שלוש שנים. במסגרת התנסות זו המתכשרים (המקומיים) והמדפ"ים עבדו בבתי ספר ועם מורים מאמנים מקומיים. אמנדה ברי (Amanda Berry) קיבלה משרה באוניברסיטה במדינה זרה לאחר שנים רבות של עבודה בהכשרת מורים, הדרכה פדגוגית וניהול. על בסיס אינטראקציות קודמות עם עמיתים מאותה מדינה והיכרות עמם היא ציפתה להיווצרות קלה של קשר בתרבות החדשה. שתי הכותבות חוו "הלם תרבותי" אל מול פדגוגיות, תרבות ודרכי ניהול שונות. חוויה זו השפיעה על עבודתן, והן החליטו לכן לתעד ולבחון זאת במחקר עצמי משותף. חלק מהממצאים כבר דווחו במאמר קודם (Williams et al., 2014). הנתונים נאספו ממגוון מקורות במשך שלוש שנים (2014-2012) בשיטות איכותניות שונות.

מה נמצא במחקר?

א. הכותבות מנתחות במחקר שני אירועים מכוננים שנתנו ביטוי לתהליך ההתערות שלהן כמורות מורים בהקשרים החדשים כדי להדגים את קיומם של המנגנונים הנ"ל בהתנסות זו: (1) אמנדההאירוע: מתוך תחושת זרות ונתק מהסגל אמנדה יזמה פנייה לעמיתיה החדשים שיתראיינו על ידה בנושאי תוכנית ההכשרה שלהם כדי לנתח אותה ולהבינה. בכך איפשרה לעצמה כניסה ופעילות עם קבוצה שמראש ייעדה אותה "לצפות וללמוד" מבלי להטיל עליה אחריות כלשהי; (2) ג'ודיהאירוע: ניהלה שיחה עם סטודנט על כך שנכשל בהתנסות המעשית והגיב בבכי ובאכזבה ובצד מפגש זה הייתה מחויבת, כמנהג המקום, להשתתפות במפגשים חברתיים, במסיבות סטודנטים ובאירועים חברתיים אחרים, שבהם גם הסטודנט היה נוכח. זה היה תפקיד חדש לעומת מה שהכירה, ויצר ערפול או עמעום הגבולות שבין האישי למקצועי.

ב. דוגמאות להפעלת מנגנון או תהליך מהנ"ל באירועים המכוננים: (1) זיהוי – האתגרים שג'ודי עמדה בפניהם העידו על שימוש במנגנון הזיהוי. היא בקשה להבין כיצד תפקידה כמורת מורים בפרקטיקום בין-לאומי דומה למוכר לה או שונה ממנו. זיהוי המתחים בין האישי והמקצועי היה היבט חשוב בלמידה של ג'ודי; גם אמנדה התנסתה במנגנון הזיהוי כשחשה נתק בין הנורמות והדרישות של ההקשר המוכר לה לבין אלה של החדש. היא הניחה שתהליכי ההכשרה דומים בהקשרים שונים, אך עמדה בפני מבנים, נהלים וציפיות חדשים שיצרו בה תחושות של דיסאוריינטציה. מכאן עלתה השאלה "כיצד נוכל להניח שהשיח החינוכי שכל כך מוכר לנו אמת הוא?". ההתנסות גם האירה, לדעת החוקרות, אפשרות של דו-קיום לגיטימי. הן השוו כל הזמן בין העבודה בהקשרים החדשים לזו שבהקשרים הקודמים, דבר שאמנם יצר בעיות אך בד בבד סייע בהבנת האתגרים החדשים.

(2) רפלקציה – רפלקציה על ההתנסויות הייתה חלק אינטגרלי בניסיון החוקרות להבין את ההקשרים החדשים אליהם נקלעו. רפלקציה סייעה להן להבין ולהסביר הבדלים בין דרכי עבודה וכך ללמוד דברים חדשים על עצמן ועל אחרים. בתיעוד שניהלו במהלך ההתנסות ניתן למצוא ביטויים לרפלקציה על העבודה: חששות, בחירת דרכי הוראה, שיקולים של יצירת קשרים והשפעתם בקונטקסט בין-לאומי (דוגמאות במאמר עצמו).

ג. מבט כולל על ההתנסות – (1) ג'ודי – בעקבות ההתנסות ג'ודי הפכה מודעת יותר לרב-ממדיות של מפגש עם סטודנטים. היא הבינה ביתר העמקה שמתכשרים הם פרטים בעלי התנסויות אישיות שונות, עמדות פילוסופיות משלהם ודרכי ראיית עולם ייחודית ושחייהם מורכבים ועסוקים. בהקשר הביתי שלה לא הייתה ערה להיבטים אלה. מודעותה לצורך בפיתוח גישות פדגוגיות הרואות במתכשרים עמיתים להתנסויות למידה התחזקה; (2) אמנדה – ההתנסות בהקשר הבין-לאומי חיזקה בקרבה את ההכרה שיש גורמים המגבילים יצירת קשרים חדשים ומתן ביטוי לזהות מקצועית, והעשויים גם להעלות רגשות של אי-העצמה כשמצויים במעמד של "אחר" או "מתחיל". עם זאת יש חשיבות להשתתפות פעילה בפעילות מסוג זה כדי להתקדם וליצור הזדמנויות חדשות לצמיחה מקצועית.

ד. השתמעויות להכשרת מורים – (1) הקשרים מקצועיים בין-לאומיים מציבים בפני מורי מורים אתגרים בצד הזדמנויות ללמידה על הכשרה ולצמיחה אישית, לא רק כיצד "לעשות" הכשרת מורים בהקשרים החדשים, אלא גם כיצד "להיות" מורי מורים במרחבים אלה. חשוב להתקבל כמי שאתה ולהביא משלך וכך להעמיק ביטחון עצמי ולהיות אנו עצמנו בהקשרים החדשים. חשוב גם לבנות יחסים ותקשורת טובים עם עמיתים כדי להיות יחד איתם בתהליך ההכשרה הלא-מוכר; (2) לא רק שמורי מורים צריכים להבין ולנהל תהליך שינוי זה עבור עצמם, מוסדות הקולטים אנשי סגל חדשים מארצות אחרות צריכים להיות מודעים ולהתכונן לקשיים הפוטנציאליים שעומדים בפניהם. חובה להפעיל אסטרטגיות המסייעות למורי מורים לנהל מעבר אישי ומקצועי מסוג זה; (3) ממצאי המחקר מעודדים פיתוח של פדגוגיות הכשרה שמדגישות את המרכזיות של קשרים מקצועיים בהוראה ובלמידה, ושמכירות בהבדלים מקצועיים ותרבותיים ובהשפעותיהם. חשוב להכיר באתגרי ההוראה שסטודנטים ותלמידיהם עשויים לעמוד בפניהם בעולם גלובלי, אם חציית הגבולות שלהם כרוכה בשינוי ברמה בין-לאומית או ברמה מקומית. בעבודה בהקשר חדש בכל מקום יש תמיד פן של חציית גבולות, כפי שמתאר מחקר עצמי זה. הציפיות עשויות להציב קשיים בפני ההוראה ותחושת העצמי, ולכן חשיפה והדגשה של הקשיים באמצעות פדגוגיה הולמת צריכות להיות חלק משמעותי של ההכשרה.

החוקרות חשפו רפלקציה מעמיקה על אמונותיהן והנחותיהן בדבר עבודה עם מורי מורים ומימושה במרחבי הכשרת מורים בעלי גבולות חדשים. מתוך ההתנסות הן מביעות את ההנחה שבחציית גבולות מתגלה מגוון של זהויות אישיות ותרבותיות מתחרות, ושהבדלים תרבותיים אלה מובילים למשא ומתן על הזהויות הללו שלא תמיד יש ביניהן הרמוניה. הממצאים כאן מסייעים לחשוף חלק מהמורכבויות והנושאים הנוגעים לחציית גבולות של מורי מורים, בהקשר בין-לאומי או בכל הקשר שאליו הם נקלעים.

ביבליוגרפיה

Akkerman, S., & Bakker, A. (2011). Boundary crossing and boundary objects, Review of Educational Research, 81, 132-169.

Amobi, F. (2004). Crossing borders: Reflections on the professional journey of a teacher educator in diaspora, Intercultural Education, 15, 167-178.

Berry, A. (2008). Tensions in teaching about teaching: Understanding practice as a teacher educator, Dordrecht Springer.

Lee, Y. A. (2011). Self-study of cross-cultural supervision of teacher candidates of social justice, Studying Teacher Education, 7, 3-18.

Rios, F., Montecinos, C., & van Olphen, M. (2007). Lessons learned from collaborative self-study in international teacher education, Teacher Education Quarterly, 34, 57-74.

Tudball, L. (2012). Global perspectives on the internationalization of teacher education: Through an Australian lens, in: B.D. Shaklee & S. Baily (Eds.), Internationalizing teacher education in the U.S., Lanham, MD: Rowman & Littlefield, 93-111.

Wang, P. (2011). The effects of cross-cultural competence on my teaching and studying in the UK context, Intercultural Education, 22, 513-519.

Williams, J. (2014). Teacher educator professional learning in the 3rd space: Implications for identity and practice, Journal of Teacher Education, 65, 315-326.

Williams, J., Brubaker, & Berry, A. (2014). Becoming teacher educators in new international educators' contexts: challenging knowledge, practices and identities, in: D. Garbett, & A. Ovens (Eds.), Changing practices for changing times, Auckland: University of Auckland, 212-214.

שליחת תגובה

  (הכתובת לא תוצג באתר)
בטל שלח