מס"ע - ללמד עם מצפון בעולם לא מושלם: הזמנה
פורטל תוכן בהוראה והכשרת מורים
22.08.16 סיכום   

ללמד עם מצפון בעולם לא מושלם: הזמנה

מהמדור: תפיסות ותיאוריות פדגוגיות

מחבר הספר: William Ayers

Rosenberg, G. (2016, August 22). [Review of the book Teaching with conscience in an imperfect world: An invitation, by W. Ayers]. Teachers College Record. Retrieved from http://www.tcrecord.org

מחברת סקירת הביקורת: Gillian Rosenberg

סקירת הביקורת סוכמה מאנגלית בידי ד"ר דניאל שפרלינג ממכון מופ"ת

זוהי ביקורת על ספר, שדן בחינוך הציבורי בארה"ב מנקודות מבט פילוסופית, אקזיסטנציאלית ופרקטית. אף שהמחבר הוא חוקר מכובד בתחום החינוך, ספר זה אינו אקדמי מובהק, שכן הטיעונים אינם מקושרים לתיאוריות וההפניות לחוקרים שונים נעשית בעיקר בקשר עם חוקרים בולטים. השפה השגורה בספר אינה פורמלית ורצופה בסלנג. הספר פונה לקהל קוראים מתוך ארה"ב ומחוצה לה.

ניתן לראות בספר ככולל בתוכו שני ערוצי תוכן. ערוץ אחד, כולל ביקורת על המצב הקיים מהבחינה הפוליטית, החברתית ו/או התרבותית ומפנה לחקר של אי צדק מערכתי. מחבר הספר מפנה למדיניות ולחקיקה למשל בפלורידה, אריזונה, ויסקונסין ותכניות פדראליות שונות כמו "אף ילד לא נשאר מאחור" (No Chilled Left Behind) ו"המרוץ לצמרת" (Race to the Top) שתמציתן השתלטות תאגידית על מערכת החינוך הבאה לידי ביטוי בסטנדרטיזציה בתכנית הלימודים ובבחינות. זו יוצרת "אמיתות" בלתי הפיכות ולא ניתנות לערעור וכאלה שלא כפופות לדיאלוג או לדיון. בנוסף, המערכת מואשמת כמטה לרעה, נצלנית, מדכאת, סקסיסטית, גזענית והומופובית. בעיות אלה משילות מידי מורים ותלמידים את ניסיונם, הסקרנות האינטלקטואלית שלהם וחדוותם.

מכאן, נפתחת הדרך לערוץ תוכן נוסף, שבו המורים והתלמידים נדרשים לקחת חלק פעיל. מחבר הספר מפציר במורים לקדם תכניות לימוד שמגלמות אמון, יוזמה, אומץ, דמיון, ספקנות וסקרנות וממקם גישה של אתיקה של דאגה (ethic of care) במערכת היחסים שבין מורה לתלמיד ובתרבות הכיתתית תוך שהוא מאפיין אותם בתפיסות של דאגה, אמון, אהדה ואהבה. חזונו הוא חזון של שמחה ואהבה, עזרה וצדק.

הספר משלב הפניות ליצירות הספרותיות של צ'ארלס דיקנס (Charles Dickens), ג'ורג' אורוול (George Orwell), ברטולט ברכט (Bertolt Brecht), וולט ויטמן (Walt Whitman), וירג'יניה וולף (Virginia Woolf) ולואיס קרול (Lewis Carroll); ליצירות הרדיקליות של צ'ארלס דרווין (Charles Darwin), ניקולאוס קופרניקוס (Nicolaus Copernicus), גלילאו גליליי (Galileo Galilei), גוסטב מאהלר (Gustav Mahler), הארייט טאבמן (Harriet Tubman), קרל מרקס (Karl Marx) ואלברט איינשטיין (Albert Einstein); וליצירות בעלות החזון של תומאס מור (Thomas More), אנרי דה סן-סימון (Henri de Saint-Simon), רוברט אוון (Robert Owen) ואדוארד בלאמי (Edward Bellamy).

הדבר יוצר חשש שמא הקורא עלול ללקות בצייתנות אינטלקטואלית ובקבלה פאסיבית של טיעונים והנחות שמועלים ללא ביסוס מהותי. הנחה אחת כזו היא שמורים ותלמידים הם פעילים חינוכיים, סוכני שינוי ופעילים להפצת צדק חברתי. הנחה זו, טוען המחבר, אינה חלה על כל המורים והתלמידים. זאת ועוד, בספרות מושמעת האזהרה מפני קידום תפיסה פעילה בכיתה גם בקרב מי שנוטה לכך. הטעם לכך הוא שתפיסה זו עלולה לייצר רלטיביזם מוסרי וחשיבה דוגמטית, שמערערים את התפקיד הבסיסי של מורים כסוכנים מוסריים (Campbell, 2008; Campbell, 2013).

מחבר הספר מציין, כי במספר קטן של בתי ספר בארה"ב מזמינים תלמידים לשאול שאלות ולחשוב באופן ביקורתי ואולם המערך הקונסטרוקטיביסטי, הניסויי והממוקד בתלמיד לצד פדגוגיות של כיתה הפוכה, למידה מבוססת פרוייקטים, צֶבֶר המדעים, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה (STEM), ועוד הם תהליכים שהופכים נפוצים באמצעות המדיה החברתית כמו קבוצות בלינקדאין (LinkedIn), הרצאות טד (TED), צילומי וידאו באמצעות היוטיוב (YouTube) ככל שמורים מקהילות מגוונות משתפים בתוצרים שלהם, במשאביהם ובניסיונם. המורים והתלמידים המעורבים במהלכים אלה לא עוסקים בפעילות רדיקלית אלא בפעולות אמיצות של דמיון, מחשבה ובנייה מחדש. מכאן, שהמהפכה, שמחבר הספר חולם עליה, כבר כאן ומתרחשת בפחות עוצמה פוליטית וביקורתית מכפי שמתואר.

אף שכותב הביקורת אינו תיאורטיקן ביקורתי או פעיל המאמין בחיוב המורים והתלמידים במעורבות פוליטית ושנויה במחלוקת בכיתה, הוא מוצא את מרבית הרעיונות של מחבר הספר הביקורתיים ובעלי החזון ככאלה שהם ברי שכנוע ועניין. חזונו של מחבר הספר הנוגע למערכת החינוך הציבורית באמריקה מחברת בבסיסה את רווחת כל הילדים ואת איכות הלמידה. לשיטתו, תרומתו העיקרית של הספר היא בהציעו חזון אתי משכנע לצד הצעות קונקרטיות שמסמיכות, מתאמות ומנחות מאמצים של מורים פעילים ויזמים בתרומתם להוצאה לפועל של רפורמות בית-ספריות.

ביבליוגרפיה

Campbell, E. (2008). Teaching ethically as a moral condition of professionalism. In L.P. Nucci & D. Narváez (Eds.), Handbook of moral and character education (pp. 601-617). New York, NY: Routledge.

Campbell, E. (2013). Ethical teaching and the social justice distraction. Yearbook of the National Society for the Study of Education, 112(1), 216-237.

לפרטים נוספים על הספר בהוצאה לאור

תוכן עניינים ופרק ראשון

שליחת תגובה

  (הכתובת לא תוצג באתר)
בטל שלח