מס"ע - הערכת איכות המידע באינטרנט – תפיסות חדשות
פורטל תוכן בהוראה והכשרת מורים
11.12.06 סיכום    הדפסה מאמר
תגובות
מאמר ותגובות

הערכת איכות המידע באינטרנט – תפיסות חדשות

מהמדור: ניהול ידע ומידענות
התחום של הערכת מקורות מידע באתרי אינטרנט הופך להיות מורכב יותר ויותר וההנחיות העקרוניות אותם שיננו בשנים האחרונות שוב אינם תקפות בהכרח למלאכת הערכת האתרים כיום. אחד השינויים המפליגים המשפיעים על התחום הוא עלייתם המהירה של בלוגים אשר משקלם הכולל באינטרנט נכון לאוגוסט 2006 הוא 54 מיליון. נוכח כמות אדירה כזו של מידע יש צורך לפתח מתודולוגיה יותר ברורה להערכת מקורות המידע ואיכות המידע במאות אלפי הבלוגים אליהם אנו נחשפים. כאשר אנו מבקשים להעריך את איכות המידע בבלוגים, חייבים להתייחס לשני מימדים חשובים:
 
א.מהאם קרא כותב הבלוג בטרם כתב את הקטע שלו, כלומר, האם הכתיבה שלו מבוססות על מקורות מידע אחרים מלבד הגיגי נפש ומחשבות.
 
ב.  אילו נקודות מבט נוספות ניתנו על ידי הכותב באותו קטע של הבלוג או בחלקים אחרים של הבלוג.
 
ג.  האם ניתן להבחין ברפלקציה כלשהי של הכותב בבלוג לגבי סוגיות שהוא מעלה.
 
המשקל שניתן לסעיף א' הוא הגבוה ביותר והוא מגיע ל-40% כי הוא מעיד על יכולת התחקיר וההתעדכנות של הכותב. סעיפים ב' וג' צריכים לשקף משקל הערכה של 25% כל אחד.
 
בהקשר זה, לחשוב לציין את המסמך החשוב של Stephen Downes על הערכת אתרי אינטרנט (Principles for Evaluating Websites) המייצג את הגישה הביקורתית החשובה ביותר כיום לכל תחום הערכת מקורות המידע באינטרנט ומשמש כסיס תיאורטי ויישומי לכל פרקי הערכת מקורות מידע בקנדה ובארה"ב. סטיפן דאוונס, חוקר קנדי וסמכות עולמית להערכת מקורות מידע בחינוך, טוען כי אחד הקריטריונים המרכזיים בהערכת אתרי אינטרנט והוא גורם הסמכות שוב אינו בעל משקל רב כפי שהיה בעבר. לא תמיד גורם הסמכות באתר כגון אתר ממשלתי או אתר עיתון הוא גורם ודאי מבחינת אמינות הדיווחים והמקורות. לעתים גם אתרי סמכות מציגים מידע מוטעה או נתונים חלקיים. לכן, יש צורך בהערכה עצמית ובהצלבת מידע עצמית כדי לבחון את איכות המידע גם באתרי סמכות כגון אתרים ממשלתיים או עיתונים באינטרנט.
 
במשקל ההערכה של אתרי אינטרנט עולה המשקל של גורם האמון כי אנחנו לא יכולים כל הזמן לבדוק בעצמנו. כלומר, אנו חייבים לקרוא את הבלוג או האתר כמה וכמה חודשים ולדעת האם אפשר לסמוך עליו. כלומר, מלאכת הערכת אתרים אינה פעולה חד-פעמית אותה ניתן לתרגל סטודנטים או תלמידים אלא פעולה רציפה ומתמשכת אשר במהלכה לומדים הקוראים האם אפשר לסמוך על האתר המסוים או הבלוג המסוים. אתר באינטרנט כמו סוכן חשאי צובר אמינות לאורך זמן.
 
Joe Barker מאוניברסיטת UC Berkely הנחשב גם הוא כמומחה מוביל בתחומי הערכת מקורות מידע מציע טכניקה בדוקה להערכת איכות האתר והיא מספר הקישורים וההפניות הניתנות לפריט מידע או לקטע מידע באתר. ככל שהאתר מספק יותר קישורי השלמה ויותר הפניות משלימות כך עולה חשיבותו במשקל ההערכה שצריך לבצע. כמו כן, יש לשאול בהערכה האם אותם קישורים משלימים מספקים נקודות מבט נוספות או אחרות על הסוגיה המוצגת באתר.
 
 
ג'ו ברקר מאמין כי אין קיצורי דרך בהדרכת אתרים ומקורות מידע באינטרנט והמעריך צריך לדעת לבצע כל הזמן הצלבות מידע במדריכי אתרים כדי לבחון גם שם התייחסויות לאתר הנדון (לדוגמא: Librarians' Index, Infomine, About.com, AcademicInfo,).
 אחת הטכניקות לביצוע הצלבות מידע היא שימוש במנוע החיפוש A9 החדשני המציג נקודותמבט נוספות להשוואה.
 
למידע נוסף:

תגובות (1)

12.12.06 אהובה דורון
עמי,
מסכימה אתך.
לאור ריבוי הבלוגים ברשת, [מעל 54 מיליון, לדבריך] נראה נכון, חיוני והכרחי להפריד בין הערכת בלוגים לבין הערכת אתרים אחרים. גם את ה"אחרים" האלה מן הראוי היה לחלק באיזושהי חלוקה המקובלת על המשתמשים, על המידענים וכו'. ולא להפעיל [אוטומטית] את הקריטריונים המקובלים להערכת אתרים על אלה הראשונים, אלא לחדש וליישם קריטריונים אחרים להערכה, תואמי בלוגים.