מס"ע - פסי סאלברג
פורטל תוכן בהוראה והכשרת מורים
יום ראשון 22 אוקטובר 2017
מכון מופ"ת שער הפורטל
פורטל תוכן בהוראה והכשרת מורים
25.08.14 מאמר מלא   

פסי סאלברג

מהמדור: מדיניות בחינוך

וולנסקי, ע' (2014). פסי סאלברג. הד החינוך, פ"ח(6), 41-40.

פרופ' עמי וולנסקי הוא מרצה לחינוך בבית הספר לחינוך של אוניברסיטת תל אביב והמדען הראשי של משרד החינוך

בסוף שנות השמונים, על רקע הביקורת על הישגיהן הנמוכים של מערכות חינוך בעולם, צמח הגל הנאו־ליברלי בחינוך. מעתה, אמרו אלה שביקשו לחולל רפורמות בחינוך, נאמץ עקרונות הדומים לאלה המניעים את הכלכלה, עקרונות המאפשרים חופש ליוזמות חינוכיות ותחרות בין בתי ספר בעת ובעונה אחת. זו הייתה תחילתו של עידן חדש שבו אומצו עקרונות של שוק בחינוך, ותלמידים, מורים, בתי ספר, רשויות מקומיות ואף מדינות התחרו אלה באלה.

מכאן קצרה הדרך לאימוץ מדיניות המכתיבה תכנית לימודים אחידה ומחייבת לכולם, בודקת הישגים באמצעות מבחנים סטנדרטיים ומתדלקת את התחרות באמצעות פרסום ברבים של הישגי "השחקנים".

במשך יותר מחצי מאה שלטה בתודעה ובמעשה החינוכיים ההשקפה מבית היוצר של ג'ון דיואי ואחרים, שהדגישה את הצורך לעודד את השונוּת הקיימת בקרב התלמידים ולאמץ כלים פדגוגיים לטיפוחה. ברבע האחרון של המאה העשרים החל עידן חדש בחינוך, והשפעתה של התנועה הפרוגרסיבית הלכה והתאיידה.

רק חוקרים ומנהיגי חינוך אחדים קראו תיגר על מדיניות החינוך הנאו־ליברלית החדשה שהתפשטה בעולם כאש בשדה קוצים. קול אחד, חד וברור, הוא קולו של פרופ' פסי סאלברג (Sahlberg) מפינלנד.

סאלברג העז להתריע על הנזקים המסתמנים עקב מדיניות החינוך המקדשת תחרות בין מוסדות ותלמידים. הוא טען כי השונות הקיימת בחברה האנושית ובחברת התלמידים אינה מאפשרת שימוש בסרגל מדידה אחד. הוא הסב את תשומת הלב לנזק הנגרם לחינוך כאשר מטילים על כל התלמידים מבחנים סטנדרטיים. תכניות הלימודים, שיטות ההוראה ושיטות ההערכה צריכות להתאים את עצמן למגוון היכולות והנטיות של התלמידים.

סאלברג ביקש להמשיך את קו המחשבה של הוגים וחוקרי חינוך דוגמת ג'ון דיואי, מריה מונטסורי, ג'רום ברונר, לב ויגוצקי ואחרים. באומץ לב יוצא דופן הוא קרא לעמיתיו להתפכח מהרפורמה העולמית שהדביקה כמו "וירוס קטלני" את מערכות החינוך בעולם. רבים מעמיתיו הזדהו עם דבריו בכנסים בינלאומיים וחשו כי הוא מייצג גם את השקפתם החינוכית, אך רק מעטים מהם, בשובם למולדת, העזו להתנגד בפומבי לזרם המחשבה והעשייה שהשתלט גם על מערכת החינוך של מדינתם.

***

משנתו החינוכית של פסי סאלברג עולה מדפי ספרו "שיעורים פיניים: מה העולם יכול ללמוד מהשינוי החינוכי בפינלנד", שפורסם באנגלית ב־2013 והיה לרב מכר [בקרוב יראה אור בעברית]. בספר מספר סאלברג על הרפורמות ההדרגתיות שהתרחשו בפינלנד במהלך שלושה עשורים והובילו אותה לפסגת ההישגים החינוכיים בעולם, תוך כדי שמירה על רוח פרוגרסיבית־הומנית המכבדת את התלמידים והמורים ושומרת על עקרונות של הוגנות ושוויון בין בתי הספר ובתוכם.

הספר מתאר את העקרונות שאימצה פינלנד: דרגת חופש מקצועית גבוהה למורים ביישום תכנית הלימודים; שימוש בהערכה ככלי דיאגנוסטי של המורה לצורך קידום התלמיד, ולא לשם מדידה ותחרות; טיפוח שיתוף פעולה בין המורים; פיתוח מקצועי של מורים; ובעיקר ביסוס תרבות של אמון בין "השחקנים" של מערכת החינוך — מורים, מנהלים, הורים, רשויות מקומיות ומנהיגות פוליטית — ומראה איך כל אלה תרמו לחיזוק מעמדם הציבורי והמקצועי של המורים. המורים מכונים בפינלנד "בוני האומה" ונהנים מיוקרה מקצועית שאין לשום מקצוע אחר.

סאלברג הפך לדובר הבולט ביותר של החינוך הפיני. אנשי חינוך מכל העולם קוראים בשקיקה את ספרו ומאזינים בדריכות להרצאותיו. "הסודות החינוכיים" שלו, והוא עצמו מעיד על כך, אינם אלא עקרונות יסוד של אמון באדם, ובכלל זה מורים, מנהלים ותלמידים.

מבקרים ממדינות אחרות המגיעים לפינלנד ללמוד על מערכת החינוך שלה שואלים "ההיית או חלמתי חלום?", ואחר כך — "האם אפשר להעתיק את החינוך הפיני לארצי שלי?" התשובה על שאלה זו תלויה בהשקפת עולמו של השואל. כותב שורות אלה סבור שכן — לאחר התאמות נחוצות.

שליחת תגובה

  (הכתובת לא תוצג באתר)
בטל שלח