מס"ע - "מבחני פיזה פוגעים בחינוך": עצומה בינלאומית
פורטל תוכן בהוראה והכשרת מורים
יום חמישי 24 אוגוסט 2017
מכון מופ"ת שער הפורטל
פורטל תוכן בהוראה והכשרת מורים
01.07.14 מאמר מלא   

"מבחני פיזה פוגעים בחינוך": עצומה בינלאומית

מהמדור: מדיניות בחינוך

"מבחני פיזה פוגעים בחינוך": עצומה בינלאומית (2014). הד החינוך, פ"ח(5), 25-24.

קבוצה של אנשי אקדמיה וחינוך מרחבי העולם פרסמה בחודש מאי האחרון ב"גרדיאן" הבריטי מכתב פתוח לפרופ' אנדריאס שלייכר, מנהל מבחני פיזה. במכתב הם מביעים דאגה עמוקה מהשפעתם של המבחנים, קוראים לעצירתם ומציעים רעיונות שיתרמו לטיפול בסוגיות שהעלו. אלה עיקרי המכתב

ד"ר שלייכר היקר,

מבחני פיזה נערכים מזה 13 שנה וידועים ברחבי העולם ככלי לדירוג מערכות החינוך במדינות ה-OECD ובמדינות נוספות לפי הישגי תלמידים בני 15 בתחומי המתמטיקה, המדעים והקריאה. הבחינה נערכת פעם בשלוש שנים ותוצאותיה — שממשלות, שרי חינוך וגופי תקשורת ביותר משישים מדינות מצפים להן בנשימה עצורה — מצוטטות באין-ספור מסמכי מדיניות. תוצאות אלה היכו לא מעט מדינות ב"הלם פיזה", והולידו הכרזות על משבר, קריאות להתפטרות ויוזמות לרפורמות — הכול בתקווה לשפר את הדירוג.

להלן כמה עניינים המטרידים אותנו:

  • מדינות רבות משתמשות בבחינות סטנדרטיות זה עשרות שנים (חרף כמה השגות כבדות משקל על תוקפן ומהימנותן); אבל מבחני פיזה תרמו לעלייה בשימוש בבחינות אלה ובאופן כללי הגבירו במידה ניכרת את ההסתמכות על מדידה כמותית. בארצות הברית, למשל, מבחני פיזה שימשו הצדקה מרכזית לתכנית הפדרלית "המרוץ לצמרת", שהגבירה את השימוש בבחינות סטנדרטיות להערכת תלמידים, מורים ומנהלים.
  • המחזוריות התלת-שנתית של מבחני פיזה גרמה לקיצור טווח הקשב של מערכות החינוך, המחפשות תרופות פלא שיעזרו להן לטפס במהירות במעלה הדירוג, למרות מחקרים המראים ששינויים בני קיימה בחינוך מבשילים רק על פני עשרות שנים. ידוע, לדוגמה, שמעמד המורים ויוקרת המקצוע משפיעים רבות על איכות ההוראה; אבל גורם זה שונה מאוד בין תרבויות ואינו מושפע בקלות מצעדי מדיניות קצרי טווח.
  • מבחני פיזה מדגישים טווח צר של היבטים חינוכיים מדידים ומסיטים בכך את תשומת הלב ממטרות חינוכיות שאינן פשוטות למדידה — כגון התפתחות גופנית, מוסרית, אזרחית ואמנותית. בכך הם מצמצמים במידה מסוכנת את החזון המשותף שלנו על מהות החינוך.
  • ה-OECD נוטה באופן טבעי להתמקד בתפקידו הכלכלי של החינוך הציבורי. אבל הכשרה של צעירים וצעירות לתעסוקה רווחית איננה מטרתו היחידה ואפילו לא המרכזית של החינוך הציבורי, שמצפים ממנו להכין את תלמידיו להשתתפות בחיים בחברה דמוקרטית, לפעילות מוסרית ולחיים של התפתחות אישית, צמיחה ורווחה.
  • בניגוד לסוכנויות או"ם דוגמת אונסקו ויוניסף, שמוסמכות בבירור לפעול לשיפור חינוכם וחייהם של ילדים ברחבי העולם, ל-OECD אין מנדט דומה. גם אין לו כיום מנגנונים המאפשרים השתתפות דמוקרטית אפקטיבית בתהליך קבלת ההחלטות שלו בתחום החינוך.
  • כדי להעביר את מבחני פיזה ולספק שירותי המשך, ה-OECD משתף פעולה עם עסקים רב-לאומיים שמרוויחים מכל ליקוי ונקודת תורפה — אמיתיים או משוערים — הנחשפים במבחנים. אחדות מן החברות הללו מספקות שירותי חינוך לבתי ספר יחידים ולמחוזות חינוך שלמים בארצות הברית ומפיקות רווחים גדולים, ובה בעת נערכות לפיתוחו של חינוך יסודי על בסיס עסקי באפריקה — שגם אליה מתכנן ה-OECD להכניס את תכנית פיזה.
  • לבסוף, ומעל הכול: משטר פיזה החדש, על מחזור הבחינות הרציף והגלובלי שלו, מזיק לילדינו ומדלדל את כיתות הלימוד שלנו, כי הוא כרוך בסוללה מתעבה והולכת של מבחנים רב-בררתיים ("אמריקאיים"), שיעורים מתוסרטים מטעם ספקי חינוך חיצוניים ופגיעה באוטונומיה של המורים. מבחני פיזה מגדילים בכך את רמות הלחץ הגבוהות ממילא בבתי הספר ומסכנים את רווחת התלמידים והמורים.

 

התפתחויות אלה מנוגדות במפורש לעקרונות מקובלים של פרקטיקה חינוכית ודמוקרטית:

  • שום רפורמה משמעותית אינה אמורה להתבסס על מדד איכות יחיד.
  • שום רפורמה משמעותית אינה אמורה להתעלם מתפקידם המכריע של גורמים חוץ-חינוכיים, ובהם, בראש ובראשונה, אי-השוויון החברתי-כלכלי. במדינות רבות חלה עלייה דרמטית בממדי אי-השוויון ב-15 השנים האחרונות, תהליך המסביר את הפער החינוכי המתרחב בין עשירים לעניים. אין בכוחן של רפורמות חינוכיות, מתוחכמות ככל יהיו, לתקן את הפער הזה.
  • ארגון כמו ה-OECD, ככל ארגון המשפיע עמוקות על חיי קהילותינו, צריך לתת דין וחשבון דמוקרטי לחברי הקהילות הללו.

 

•••

עצומה זו נועדה לא רק להצביע על ליקויים ובעיות. היינו רוצים גם להציע רעיונות קונסרוקטיביים שיתרמו לטיפול בסוגיות שהעלינו.

אין כאן הצעה לפתרון כולל, כמובן, אלא המחשה לאופן שבו אפשר לשפר את הלמידה בלי ההשפעות השליליות שהוזכרו:

1. פַּתחו חלופות לטבלאות הדירוג: בִּדקו דרכים משמעותיות יותר — וקשות יותר לדיווח סנסציוני — לשיתוף בתוצאות המבחנים. לדוגמה, אין כל היגיון חינוכי או פוליטי בהשוואה בין תוצאות תלמידים ממדינות מתפתחות, שבני ה-15 שלהן כבר משולבים באופן סדיר בשוק העבודה, לבין תלמידים ממדינות העולם הראשון; השוואה כזאת רק חושפת את ה-OECD להאשמות בקולוניאליזם חינוכי.

2. שתפו בני שיח מכל הטווח הקהילתי והדיסציפלינרי הרלוונטי: עד היום הייתה למומחים לפסיכומטריה, לסטטיסטיקה ולכלכלה ההשפעה הגדולה ביותר על הערכת הלמידה הבינלאומית — הן מצד התכנים והן מצד השיטות. מקומם סביב שולחן הדיונים מוצדק בלי ספק, אבל ראוי לא פחות לשתף קבוצות אחרות: הורים, אנשי חינוך, מנהלים, מנהיגי קהילה, תלמידים, וגם חוקרים מתחומי דעת מגוונים כגון אנתרופולוגיה, סוציולוגיה, היסטוריה, פילוסופיה, בלשנות וגם אמנויות ומדעי הרוח. בשאלה כיצד להעריך את חינוכם של תלמידים בני 15 צריך לדון בין כל הקבוצות האלה ברמה המקומית, הארצית והבינלאומית.

3. שתפו בגיבוש שיטות ההערכה והסטנדרטים ארגונים לאומיים ובינלאומיים שייעודם אינו מתמצה בהיבט הכלכלי של החינוך הציבורי, אלא ארגונים שדואגים גם לבריאותם, להתפתחותם האישית, לרווחתם ולאושרם של תלמידים ומורים כאחד. עם ארגונים אלה אפשר למנות את סוכנויות האו"ם שצוינו לעיל, כמו גם ארגוני מורים, הורים ומנהלים.

4. פרסמו את העלויות הישירות והעקיפות של מבחני פיזה, כדי שמשלמי המסים במדינות החברות יוכלו לבחון שימושים חלופיים למיליוני הדולרים המושקעים בהם.

5. קדמו בברכה צוותי פיקוח בינלאומיים עצמאיים שיצפו בניהול הבחינות מראשית ועד אחרית. רק כך יהיה אפשר לשקול בהגינות שאלות על פורמט הבחינות, על בדיקתן ועל הערכתן הסטטיסטית לנוכח האשמות בהטיה או בהשוואה לא הוגנת.

6. ספקו דיווח מפורט על מעורבותם של גופים עסקיים פרטיים בהכנת ההערכות התלת-שנתיות, בביצוען ובמעקב אחריהן, כדי למנוע ניגודי אינטרסים או מראית עין של ניגודים כאלה.

7. עכבו מעט את מרוצתו העיוורת של מנגנון הבחינות. כדי להרוויח זמן לדיון בסוגיות המפורטות כאן ברמה המקומית, הארצית והבינלאומית, שִקלו לדלג על מועד הבחינות הבא. כך יינתן זמן נוסף ליישם את הלמידה הקולקטיבית שיניבו הדיונים המוצעים במודל הערכה חדש ומשופר.

•••

אנו מניחים שרצון כן לשפר את החינוך הוא שמניע את מומחי פיזה ב-OECD, אבל אנו מתקשים להבין כיצד הפך הארגון לבורר עולמי מוסמך של אמצעי החינוך ויעדיו עבור כל מדינות העולם. ההתמקדות הצרה של ה-OECD בבחינות סטנדרטיות עלולה להפוך את הלמידה לטורַח משְמים ולחסל את ההנאה ממנה.

מבחני פיזה הובילו ממשלות רבות לתחרות בינלאומית על ציונים, וכך קיבל ה-OECD לידיו את הכוח לעצב את מדיניות החינוך ברחבי העולם מבלי שייערך דיון כלשהו על הצורך ביעדים שקבע או על מגבלותיהם.

אנו חוששים מאוד שמדידה זו של מגוון מסורות ותרבויות חינוך בעזרת קנה מידה יחיד, צר ומגמתי עלולה בסופו של דבר לגרום נזק בלתי הפיך לבתי הספר שלנו ולתלמידינו.

על החתום, אנשי חינוך, פעילי חינוך ומומחים

מאנגלית: יניב פרקש

עיבוד: יורם הרפז

לקריאת הנוסח המקורי בעיתון ה"גרדיאן"

שליחת תגובה

  (הכתובת לא תוצג באתר)
בטל שלח