מס"ע - התפתחות מקצועית ושיתוף פעולה במקום העבודה: כיצד מממשים/מפעילים מורים מנהיגות בבית הספר?
פורטל תוכן בהוראה והכשרת מורים
10.04.12 סיכום   

התפתחות מקצועית ושיתוף פעולה במקום העבודה: כיצד מממשים/מפעילים מורים מנהיגות בבית הספר?

מהמדור: מורים - התפתחות מקצועית

Hunzicker, J. (2012). Professional development and job-embedded collaboration: How teachers learn to exercise leadership, Professional Development in Education, 38(2), p267-289.

המאמר סוכם מאנגלית ושוכתב לעברית ע"י ד"ר פנינה כץ ממכון מופ"ת

באקלים החינוכי הקיים של סטנדרטים ואחריותיות גבוהים, שבו הצרכים האקדמיים, החברתיים-רגשיים וההתנהגותיים מגוונים ומורכבים ביותר, מנהיגות מורה חשובה יותר מאשר בעבר. מספר המורים בתפקידי מנהיגות בארצות הברית גדל מאוד ומחקרים מצביעים על כך שרבים מתפקידים אלה מולאו גם ע"י מורים חדשים יחסית (Watt et al., 2009). התפתחות מקצועית ממוקדת היא אחת הדרכים לעודד מורים ולהכשירם לתפקידי מנהיגות נדרשים, במיוחד אלה הנמצאים באמצע הקריירה.

התפתחות מקצועית המתייחסת ישירות לעבודת המורה עונה על צרכים אישיים וקושרת את הלמידה לתחומי האחריות היומיומיים שלו. אינטראקציות עם עמיתים ומומחים בנושאי הוראה נמצאו מרחיבות את סיכויי המעורבות בפרקטיקה רפלקטיבית (Camburn, 2010). התעניינות מורים בשילוב טכנולוגיות בהוראה כדרך לשיפור ההוראה והלמידה מצביעה על החשיבות של ביסוס ההתפתחות המקצועית על תחומי עניין וערכים של מורים (Ottenbreit-Leftwich et al., 2010, Quick et al., 2009).

מורים מעדיפים לעבוד במשותף על תכנון הוראה וניתוח עבודות סטודנטים, שכן השיתוף מאפשר תחושת שליטה, תמיכה מובנית והנאה (Lieberman & Pointer-Pace, 2008). התנסויות המעוגנות בעבודה היומיומית של המורים בשילוב עבודה שיתופית מאפשרות התפתחות מקצועית בלתי פורמלית, כשמורים גם צופים ומתנסים במנהיגות בהיקף קטן במהלך העבודה עם עמיתיהם, בניית קשרי אמון ופתרון בעיות משותף. אחת מההשפעות הברורות של מנהיגות מורה היא צמיחה ולמידה בין המורים המנהיגים עצמם (York-Barr & Duke, 2004).

מחקרים מראים שהתפתחות מקצועית לכשעצמה אינה מספקת למורים כישורי מנהיגות, אולם רבים מהם כן מתפתחים להיות מורים מנהיגים. מטרת המחקר המוצג במאמר לחקור כיצד מורים לומדים להפעיל מנהיגות בלתי-פורמלית בבתי הספר ו/או במחוזות שבהם הם עובדים.

ממצאי המחקר

שלושה גורמים המקדמים מימוש מנהיגות ע"י מורים: (1) חשיפה לפרקטיקות מבוססות-מחקר על ידי: א. פעילות מחקרית בעיקר במחקרי פעולה, ב. פיתוח ידע מעמיק של תכנים והתפתחות מקצועית ממוקדת-מנהיגות (Gutierrez & Bryan, 2010) התומכים בצמיחה לקראת מנהיגות מורה, במיוחד כשיש למורים הזדמנויות ליישם מה שלמדו במסגרות העבודה (Loftus & Higgs, 2010), ג. השתתפות ביוזמות ודרישות מקצועיות מחוזיות או בית ספריות.

(2) מסוגלות עצמית מתפתחת - התנסות מקדמת מסוגלות עצמית המחזקת הנעה ומרחיבה בטחון עצמי. למורים במחקר הרחבת תחושת המסוגלות העצמית היוותה גורם שפיתח כישורי מנהיגות. המסוגלות העצמית התחזקה ע"י: א. הוראה ממוקדת-לומד, ב. התחזקות המודעות לתמיכת עמיתים ו/או מנהל.

(3) פעילות מחוץ לכיתה – המורים שבמחקר העידו כי פעלו במסגרות ובפעילויות שונות מחוץ למסגרות הכיתתיות שלהם ובכך למעשה הפעילו כישורי מנהיגות: א. תמיכה בעמיתים ושיתופם, ב. עזרה למורים מתחילים בשנתם הראשונה, ג. שיתוף בחומרי למידה או חיבור חומרים לשימוש כל המורים, ג. הובלת התפתחות מקצועית (לדוגמה: הדרכת הורים, הדרכה טכנולוגית לעמיתים, דיגום דיון בקבוצה קטנה), ה. מעורבות במחקר, ו. השתתפות בקבלת החלטות שיתופית שהעצימה את המורים שהביאו מהמומחיות שלהם בידע, בכישורים, בכישרונות ובתחומי עניין לתהליך ותרמו לפרט ולכלל בביה"ס (NSDC, 2011).

לסיכום, התובנה המרכזית של המחקר היא שכדי להכשיר מורים ליכולות מנהיגותיות צריך לשלב התפתחות מקצועית לשיפור ההוראה ובניית כישורי מנהיגות עם קולבורציה במקום העבודה. הגישה נתמכת ע"י מחקרים שונים המראים שהתנסויות למידה אישיות וקבוצתיות תומכות בהתפתחות מנהיגות מורים (Blackman, 2010), אף כי הלמידה האינדיווידואלית היא המשפיעה ביותר (Runhaar et al., 2010). בנוסף, מנהיגות מורה מתפתחת יותר כשיש למורים הזדמנויות לנסות בשטח תפקידי מנהיגות שונים (Rhodes & Bundrett, 2009).

מגבלות המחקר: מדגם קטן, התבססות על דיווח-עצמי של המשתתפים, הדרכה מוגבלת לכתיבת הרפלקציות העצמיות.

ביבליוגרפיה

Blackman, A. (2010). Coaching as a leadership development tool for teachers, Professional Development in Education, 36(3), p421-441.
Camburn, E.M. (2010). Embedded teacher learning opportunities as a site for reflective practice, an exploratory study, American Journal of Education, 116(4), p463-489.
Gutierrez, C., & Bryan, C. (2010). Online community becomes a pathway to teacher leadership, Journal of Staff Development, 31(10), 4p2-47.
Lieberman, A., & Friedrich, L. (2007). Teachers, writers, leaders, Educational Leadership, 65(1), p42-47.
Lieberman, A., & Pointer-Pace, D. (2008). Teacher learning: The key to education reform, Journal of Teacher Education, 59(3), p226-234.
Loftus, S., & Higgs, J. (2010). Researching the individual in workplace research, Journal of Education and Work, 23(4), p377-388.
NSDC, (2011). Standards: Leadership .http://www.nsdc.org/stadards/leadership.cfm#standard
Ottenbreit-Leftwich, A.T., et al., (2010). Teacher value beliefs associated with using technology: Addressing professional and student needs, Computers and Education, 55(3), p1321-1335.
Quick, H., et al., (2009). Professional development and instructional practice: Conceptions and evidence of effectiveness, Journal of Education for students placed at risk, 14(1), p45-71.
Rhodes, C., & Bundrett, M. (2009). Growing the leadership talent pool: Perceptions of heads, middle leaders and classroom teachers about professional development and leadership succession planning within their own schools, Professional Development in Education, 35(3), p381-398.
Runhaar, P., et al., (2010). Stimulating teachers' reflection and feedback asking: An interplay of self-efficacy, learning goal orientation and transformational leadership, Teaching and Teacher Education, 26(5), p1154-1161.
Watt, K.M., et al., (2009). Advancement via individual determination professional development (AVID) as a predictor of teacher leadership in the US, Professional Development in Education, 36(4), p547-562.

שליחת תגובה

  (הכתובת לא תוצג באתר)
בטל שלח