מס"ע - המעבר מהכיתה הפרונטלית אל הכיתה השיתופית
פורטל תוכן בהוראה והכשרת מורים
24.03.04 סיכום    הדפסה מאמר
תגובות
מאמר ותגובות

המעבר מהכיתה הפרונטלית אל הכיתה השיתופית

מהמדור: דרכי הוראה

מקור: מבוסס על פרוייקט אל"ש (אוריינות בלמידה שיתופית), הפקולטה לחינוך, אוניברסיטת חיפה.

 

המעבר מהכיתה הפרונטלית, בה קיים מבנה חברתי של בידוד ויחידנות, אל הכיתה השיתופית – בה קיימים יחסי קרבה ואינטראקציה בין-אישית, דורש את הכשרת התלמידים והמורים לסוציאליזציה של כיתה שיתופית (הרץ-לזרוביץ 1995, 1996). סידור הכיתה בקבוצות קטנות אינו מבטיח עדיין למידה שיתופית. למידה שיתופית מותנית בהפעלה מעשית של התנהגות חברתית-לימודית נאותה. התנהגות זו מתבטאת במיומנויות תקשורת, ביכולת הידברות ובהתייחסות הדדית. קבוצה שחבריה לא רכשו עדיין מיומנויות בין-אישיות תתקשה ללמוד באופן שיתופי, ולהפך, ככל שחברי הקבוצה ייטיבו להשתמש בהתנהגויות חברתיות חיוביות, כך יגבר הסיכוי כי חבריה יהיו מעורבים בתהליך למידה איכותי. הקבוצה תלמד ביתר יעילות ותגיע לתוצרים ולהישגים לימודיים טובים יותר.
מיומנויות בין אישיות ניתנות ללמידה ולרכישה באופן הדרגתי והתפתחותי. לשם כך, נחוצים ידע רב, זמן ואורח רוח. יש לאפשר לתלמידים להתמודד עם משימות בהן מועט הצורך במיומנויות בין-אישיות ובשלבים איטיים ומדורגים לעבור למשימות הדורשות רמה גבוהה של לימודיים בין-אישיים.
אחד התפקידים המרכזיים של מורה המפעיל קבוצות למידה בכיתתו הוא להקנות לתלמידיו הזדמנות להתאמן, להפעיל מיומנויות בין-אישיות ולהשתמש בהן. המורה יכול לעשות זאת בשתי דרכים: כשלב הכנה ללמידה – לפני שהוא מפעיל את הלמידה בקבוצות כדרך הוראה בכיתה. ניתן לעשות זאת באמצעות משחקים ותרגילים שאינם קשורים לחומר הנלמד (ניתן לשחק עם הכיתה במשחקי הכרות או במשחקי חברה מוכרים, ולהדגיש את החשיבות במיומנויות תקשורת: הקשבה, סבלנות, קבלת דעה, וויתור ועמידה על זכות).

כחלק מתהליך הלמידה השוטף בכיתה – תוך כדי הפעלת משימות למידה שיתופיות בתכנים הנלמדים בכיתה. למשל: בשיעור גיאוגרפיה- הם יכולים להראות זה לזה את המפות שתכננו ושרטטו. בשיעור לשון – הם יכולים ליצור מאגר משותף של מילים משורש מסויים. בשיעור ספרות – הם יכולים לשוחח ביניהם ולהביע דעותיהם ביחס לגיבור הספרותי.

בשיטת אל"ש מציעות פרופסור הרץ-לזרוביץ וד"ר ברוריה שד"ל מאוניברסיטת חיפה, לפעול בדרכים המשלבות שלושה מרכיבים:

 

מיסוד זהות קבוצתית – על ידי מתן שם לקבוצה, ובניית צוותים בכיתה, מיסוד אחריות אישית – בעזרת תפקידים, מיסוד נורמות שיתופיות בכיתה – על ידי יצירת חוקים. יש לזכור, כי בניית הכיתה השיתופית באל"ש נמשכת כ3-4 שבועות, כאשר בניית השיתופיות משולבת עם הצעדים הלימודיים באל"ש. להלן הסבר מפורט יותר של כל אחת מהדרכים:

 

בניית צוותים בכיתה – אל"ש מבוססת על עבודת צוותים. רצוי ליצור בכיתה צוותים בני ארבעה תלמידים. תלמיד (ה) חזק (ה), שני תלמידים בינוניים ותלמיד (ה) חלשה (ה) – או, שני תלמידים חזקים ושני תלמידים בינוניים.

 רצוי להקפיד על יחס מספרי זהה בין בנים ובנות. כל צוות בוחר לעצמו שם, מכין פלקט הנושא את שם הצוות ומציג אותו לכיתה. הרכב הצוותים משתנה אחת לכמה שבועות. ישנם תלמידים המתקשים לעבוד בקבוצות. רצוי לאפשר להם לעשות זאת בשלבים ובהדרגתיות. כך שבתחילת התהליך הם יעבדו בחלק מן השיעור באופן יחידני ובחלק מהשיעור בזוגות.

 

חלוקת תפקידים – לכל תפקיד בצוות. נושאי התפקידים מתחלפים כל שבועיים – שלושה.


התפקידים הם
:

מזכיר /מנחה- משמש כאיש הקשר בין הקבוצה למורה. מציג את המשימה לקבוצה ומסביר את הטעון הסבר. אם יש לחברי הקבוצה שאלות, הוא מנסה לעזור, בעת הצורך הוא פונה לעזרה מהמורה. תפקיד המזכיר/מנחה הוא אחד מהתפקידים המרכזיים ביותר בקבוצה. המנחה משפיע, מעצב ומפתח את התהליכים בקבוצה.


אחראי על החומרים - מקבל מהמורה את החומרים (למשל, ניירות לצביעה, דפי עבודה, ספרי עזר) אותם הוא מחלק לתלמידים, אוסף דברים ומבצע פעילויות של ארגון הקשורות לחומרים ולאמצעי הלמידה.


שומר הזמן –
בודק אם כל התלמידים משתתפים, שם לב לזמן, מקפיד שהתלמידים יעבדו או ידברו במסגרת הזמן.

 

מעודד- משתדל לתת חיזוקים חיוביים לתלמידים. מחזק את הדברים הטובים בקבוצה.

המורה מסבירה את התפקידים ומאמנת את התלמידים לתפקידים של האחראי על החומרים, שומר הזמן והמעודד. כל תלמיד הינו לומד פעיל בקבוצה בנוסף לתפקידו. המורה מדגימה לתלמידים את התפקידים באמצעות אקווריום פעיל או על ידי שיקוף תהליכים. היא מבקשת מהתלמידים לספר לכיתה את הדברים הבאים: איך זה נשמע כשאומרים מילות טובות? – זה רעיון יפה! – את עובדת נהדר! איך זה נשמע כששומרים על הזמן? – יש לנו עוד 5 דקות לגמור את השאלות. – רותי, יש לך עוד דקה לדבר, ואז יוסי יתחיל. איך מדבר האחראי על החומרים? – כאן כל הדפים הריקים. – כאן הדבק. מישהו צריך משהו?

ניתן להשתמש באירועים יזומים על ידי המורה או מקרים מן הכיתה, ולתרגל בהם את התפקידים השונים.

דוגמה: קיבלתם משימה לגלות תוך עשר דקות כתב חידה מסויים, לכתוב את פירושו על גבי פלקט ולהציגו בפני הכיתה.

כיצד בוחרים מנחה לקבוצה?

קיימות מספר דרכים לבחירת מנחה בקבוצה:

א. המורה בוחר את התלמיד המוכשר ביותר מבחינה לימודית (מנחה משימתי)

ב. המורה בוחר את התלמיד המתאים ביתר מבחינה חברתית (מנחה חברתי)

ג. המורה בוחר את התלמיד המתאים ביותר מבחינת יכולת ארגונית (מנחה ארגוני).

ד. המורה מבקש מתנדב לתפקיד מקרב הקבוצה.

ה. המורה מציע לילדים לבחור מנחה בעצמם.

ו. המורה מציע לקבוצה לבחור בכל שיעור מנחה אחר.

ז. המורה והקבוצה דנים ובוחרים יחד.

דרכי בחירת המנחה הן אפוא מגוונות: רצוי לנסות דרכים שונות ולבדוק כיצד מתנהלות פעולת הנחייה של המנחה. אולם כדי לבדוק את תפקידי המנחה יש להגדיר תחילה את תפקידיו.

 

תפקיד המנחה

ניתן לחלק את תפקידי המנחה לשלושה תפקידי משנה:

·       הנחיה משימתית

·       הנחיה חברתית

·       הנחיה ארגונית

מטרת- העל של המנחה היא להביא את הקבוצה לכלל דיון פורה ולביצוע הטוב ביותר של המשימה תוך שיתוף פעולה ואווירה טובה.

 

הכשרת ילדים כמנחים בקבוצה

כדי להביא למודעותה של הקבוצה את הצורך במנחה, רצוי להתחיל את תהליך ההכשרה בשיחה עם הקבוצה. השיחה תיסוב על דיון אמיתי, שהתרחש ללא מנחה והיה בלתי מסודר ובלתי יעיל. רצוי לנהל כמה שיחות קצרות עם חברי הקבוצה כדי לשמוע את דעותיהם בנושאי דיונים קבוצתיים. האם יכולה הקבוצה לעבוד ללא מנחה? האם כל תלמיד יכול להיות מנחה? את מי תבחר הקבוצה כמנחה ומדוע? מהם תפקידיו של המנחה? מה ההבדל בין מנחה לראש קבוצה? האם רצוי להחליף את המנחים? מהו, לדעת הקבוצה, מנחה טוב?

המורה ינהל שיחה קצרה עם הכיתה כולה על תפקיד המנחה, ובמהלכה יבנו לעצמם המשוחחים דימוי של קבוצה המתפקדת היטב אל מול קבוצה שאינה מתפקדת כהלכה, ודימוי של מנחה טוב לעומת מנחה גרוע. נושאים אלו קשורים באופן מהותי בנושאים החשובים להבנת התהליכים החברתיים המתרחשים בכיתה ובחברה בכלל. המורה יכול להשתמש בחומר רקע לנושאים אלה אותו הוא ידלה מתוך הספרות הענפה העוסקת בתהליכים קבוצתיים, בתפקידים בקבוצה ובביצוע משימות קבוצתיות. לאחר ניהול מספר שיחות כאלה, שאינן צריכות להיות ארוכות (10-15 דקות), ניתן להשתמש בכמה תרגילים ומשחקים לפיתוח מיומנויות ההנחיה.

 

המנחה הסמכותי והמנחה הדמוקרטי

משחק זה בנוי על הניסוי המפורסם של ליפיט וויט, המתאר שני סוגי מנהיגים, המורה עצמו יכול לשחק את שני התפקידים, או לאמן שני תלמידים לשחק את התפקידים.

לאחר שהמנחים למדו את תפקידיהם, יוצרים חברי הכיתה קבוצות משתתפים וקבוצות –צופים.

 

למידע נוסף על השיטה של הכיתה האל"שית ראה:

הרץ-לזרוביץ, רחל. שדל, ברוריה. אוריינות בלמידה שיתופית (אל"ש). הפקולטה לחינוך, אוניברסיטת חיפה ץ הוצאת ספרים "אח" בע"מ, 2003.

 

ביבליוגרפיה:

הרץ- לזרוביץ, ר. "יצירת סביבה לימודית בכיתה המפתחת שוויוניות בין בנים ובנות. ", בתוך: מצא מין את שוויונו: מקראה לעובדי חינוך. משרד החינוך, התרבות והספורט, ירושלים: ע"ע 263-267.

הרץ-לזרוביץ, ר. (1996). שש מראות הכיתה: מדריך לכלי התצפית, פרסום פנימי, אוניברסיטת חיפה, החוג לחינוך.

תגובות (2)

06.10.10 ורד תמיר    |   מכללת סמינר הקיבוצים
שלום מלכה,
אני מלמדת בתוכנית המאסטר במכללה שלנו בקורס שנקרא:בית הספר והכיתה כמבנים חברתיים.
אשמח ואודה לך מאד תוכלי להפנות אותי למקורות מידע נוספים היכולים לסייע לי בתכנים ובדרכי ההוראה שלי בקורס זה.
בברכה ובתודה,
ורד
25.01.10 מלכה וידיסלבסקי    |   משרד החינוך
הלמידה בקבוצות קטנות עם המורה במסגרת "אופק חדש" יכולה להוות מעין "מעבדה" למעבר מדורג את "הכיתה השיתופית".
ראו בעניין זה את המדריך "הזדמנויות בהוראה ובלמידה בקבוצה הקטנה" בכתובת
http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Yesodi/Minhal/OfekChadash/

שליחת תגובה

  (הכתובת לא תוצג באתר)
בטל שלח